בעקבות ההחלטה להקפיא את פרויקט הנטיעות של קק"ל בדרום, אומרים בתנועת רגבים כי ההתקפלות של הממשלה מהווה רוח גבית לגל הטרור והאלימות הבא, ולהמשך תשלומי הפרוטקשן של המדינה למנסור עבאס.
מפלגת רע"מ והבדואים הבינו כי ישפיעו על צעדי הממשלה באמצעות לחץ ואלימות קשה.
מי שמתקפל בפני טרור ולחצים מזמין עליו את גל האלימות הבא. בנט ושקד ביקשו מהציבור לבחון את הממשלה במעשים ולא בדיבורים. נכון להיום, החלטת הממשלה להיכנע ולהקפיא את הנטיעות הינו מעשה המדבר בעד עצמו. הקול קול שקד, והמעשים מעשי עבאס.
קק"ל ממשיכה הבוקר את עבודות ההכנה לנטיעות באיזור היישוב מולדה בנגב. העבודות מתבצעות תחת אבטחה כבדה של כוחות משטרה המתמודדת עם התפרעויות של בדואים מהאיזור.
אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שמאפשרת את המשך העבודות של קק"ל למרות האלימות הקשה שראינו פה ביומיים האחרונים מצד בדואים פה בדרום, לינצ'ים ברכבים וחסימת כבישים, בניסיון להטיל אימה על מדינת ישראל ולגרום לה להפסיק את הנטיעות. אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שנכון לרגע זה לא נכנעת לאלימות, ומקווים שלא מדובר בהצגה לכלי התקשורת, ושימשיכו לתת לגורמי המקצוע, לקק"ל ולרשות מקרקעי ישראל להמשיך את העבודות כמו שתוכננו מלכתחילה.
המשך העבודות הינו מבחן משילות עבור ממשלת ישראל, שעד עתה פועלת בנחישות המתבקשת, ולא נכנעת לטרור, אולם אנחנו יודעים שיש דרישה לקפל את העבודות בסוף יום זה. בניגוד לטענות שהעבודות אמורות להימשך שלושה ימים בלבד, כל פרויקט כזה נמשך שבועות וחודשים. אנחנו קוראים לשר אלקין ולממשלת ישראל לא להכנע ללחצים ולאיומים של רע"מ, ולהמשיך כסדרן את הנטיעות, הן באתר זה והן ביתר אתרי הנטיעות הקיימים בנגב בתכנית העבודה של קק"ל. כל התקפלות כזו תהיה כניעה לטרור ולאיומים.
ערכנו היום סיור חשוב בנגב לחברי הכנסת משדולת ארץ ישראל החדשה סביב הנושא המורכב של הפזורה הבלתי חוקית בנגב וההשלכות הקשות איתן מדינת ישראל צריכה להתמודד בעקבות כך.בסיור השתתפו יו"ר השדולה ח"כ יואב קיש, ח"כ אורית סטרוק, ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ איתמר בן גביר , ח"כ שמחה רוטמן, נציגים מהוועד להצלת הנגב וראשי מועצות שונות בדרום
התחלנו את הסיור בפתיחת דבריו של ראש מועצת עומר פיני בדש אשר הפגיש את חברי הכנסת עם המציאות המורכבת איתה מתמודדים תושביו יום יום: תופעת הפרוטקשן, פשיעה, השתוללות בכבישים ועוד.גם אלמוג כהן תושב הנגב ופעיל בוועד למען הצלת הנגב נשא דברים בפני החכ"ים והסביר על תהליכי האיסלאמיזציה של החברה הבדואית וחוסר האונים של המשטרה אל מול הפשיעה הגואה.
משם המשכנו בשיירה רכובה אל עבר תצפיות אסטרטגיות על הבניה הבלתי חוקית בחורה, לקיה, ואל סייד שם חברי השדולה התוועדו לבניה הלא חוקית המאסיבית באזור, דנו בסוגיית תביעת הבעלות, הקמת שלושת הישובים הבדואים החדשים והסכנה שבהלבנת אלפי המקבצים הבלתי חוקיים. לקראת סוף הסיור, חברי השדולה נפגשו בבאר שבע עם סגן ראש מועצת מטה יהודה שלמה מגנזי וסגן ראש עיריית באר שבע, שמעון בוקר.
אנו מודים לחברי השדולה שלקחו חלק ביום החשוב הזה. היום יותר מתמיד, לאור ההחלטות הגורליות של הממשלה אשר ישפיעו באופן מובהק על עתידו הציוני והיהודי של הנגב, אנו שמחים להיות אלה שמחברים עוד יותר את חברי הכנסת למען עשיה נכונה בנגב ולתושביו היהודים והבדואים גם יחד.
קראו עוד על הכנס: https://www.inn.co.il/news/500144
קראו עוד על הסיור: https://www.0404.co.il/?p=762553
ארבעים ושמונה שעות לפני סגירת ההסכמים הקואליציוניים באופן סופי, אנחנו יוצאים בקמפיין בדרישה מבנט, שקד, סער ואלקין להציל את עתידו של הנגב ולדרוש לקבל את השליטה ברשות להסדרת הבדואים.
בסרטון נראים עוד ועוד כפרים בדואים בלתי חוקיים ה'מולבנים' תחת השמות אבו אלקין, ניר הדאג', אל שקדאווי, ביר יועז, אום אל סילמאן, סעראוויה, השכליה אל-שרן ועוד.
"הלבנה סיטונאית של הכפרים הלא חוקיים היא הבעיה. לא הפתרון. אל תתנו למהלך הזה, להיות חתום על שמכם!", נאמר בקמפיין. "הכשרת הכפרים הלא חוקיים תהיה חתומה על שמם של מי שנתן את ידו לכך".
על פי טיוטות ההסכמים שפורסמו בתחילת השבוע, הרשות להסדרת הבדואים האמונה על מדיניות התכנון, האכיפה וההסדרה בנגב, שהייתה אמורה להיות תחת אחריותה של איילת שקד במשרד הפנים, עברה לאחריות יש עתיד השבויה בפועל בידיה של רע"מ. גם ועדת הפנים, שאחראית כל היבטי החקיקה הרלוונטיים לשמירת אדמות המדינה, נמסרה לידיו של מנסור עבאס.
בנוסף קיבלה רע"מ אישור להלבנת שלושה ישובים באופן מיידי, וחמור מכך, ההכרעה לגבי הטיפול ביתר הפזורה הבדואית בנגב, נדחתה ולמעשה נותרה כקלף מיקוח בידי רע"מ, הדורשת להלבין אלפי מבנים לא חוקיים על עשרות אלפי דונמים בנגב.
כלל הערים והיישובים היהודים שבמרכז הנגב, בהם מתגוררים 330,000 נפש – מתפרשים על 55,000 דונם, ואילו ביישובים הבדואים החוקיים, בהם מתגוררים כ190,000 נפש, מתפרשים כיום על פני 130,000 דונם – זאת בנוסף לפזורה הבלתי חוקית הפרושה על פני מאות אלפי דונמים נוספים.
רע"מ דורשת עוד ועוד יישובים עצומים על פני עשרות אלפי דונמים מעבר ל-130,000 דונם שכבר הוקצו ליישובים הבדואים. מדינת ישראל כבר יודעת מניסיונה, שהדבר הזה לא יפתור את הבעיה, אלא רק יחמיר אותה. הכשרה שכזו היא למעשה הבעיה ולא הפתרון. המהלך המסוכן יעודד את המשך הבנייה הלא חוקית, יקבע את האחיזה הבדואית במרחבי הנגב ויחסל כל סיכוי להחזרת המשילות הישראלית בדרום הארץ.
צפו בכתבה בנושא שהתפרסמה בחדשות ערוץ 12:
המשא ומתן הקואליציוני בשעות האחרונות, נע בין השאר סביב דרישת מפלגת רע"מ להקמת יישובים חדשים לבדואים בנגב. פרסמנו היום סרטון שצולם בפזורה הבדואית בנגב, בו מסביר מאיר דויטש מנכ"ל התנועה, מהם בדיוק אותם "יישובים חדשים".
"כשאתם מדמיינים הקמת יישובים חדשים ודאי אתם חושבים על אדריכלים ומהנדסים שיושבים בכובד ראש ומתכננים לפרטי פרוטות את תוואי ותשתיות היישוב החדש. אבל העסק בנגב עובד אחרת. ישראבלוף מכירים? או בעצם רע"מבלוף. לוקחים בעצם תאי שטח עצומים שיש עליהם פזורה לא חוקית עם מאות ואלפי בתים, ומציירים מסביבם קו כחול דימיוני – ומעכשיו, הרי לכם יישוב חוקי.
האם זה יפתור את בעיות המים, בעיות החשמל והבניה? האם זה ניצול נכון של הקרקע? ברור שלא. האם זה יחזיר את הקרקע שהמדינה איבדה בגלל הפזורה הבלתי חוקית? לא. הפוך. המשמעות היא שנאבד עוד ועוד שטחים בנגב לטובת "ישובים" בדואים".
דרישות רע"מ הן גזר דין מוות לנגב!!
כבר לא מדובר בנושאים של ימין ושמאל, מדובר בנושא של ציונות אל מול סכנה לקיומה של מדינת ישראל. אסור להיכנע לדרישות המסוכנות של רע"מ.
אם עוד לא הספקתם לקרוא את כתבתו של קלמן ליבסקינד במעריב על ההתנהלות המדאיגה בפזורות הבדואיות בנגב זה בדיוק הזמן. הונאת משרדי ממשלה, פרוטקשיין, העלמות מס, אי תשלום ארנונה, אלימות בכבישים, גניבות מבסיסי צה"ל ועוד ועוד ועוד.
אנו עדים ממזמן לחוסר המשילות המשתולל ברחבי הנגב. עכשיו, בפסקה אחר פסקה, ליבסקינד מסביר בפירוט כיצד החוסר הגדול מתבטא במציאות היומיומית. "מדינת ישראל בחרה עד היום בדרך של ויתור.. כך הוקמה בנגב מדינה עצמאית, עבריינית, רעה לתושביה ורעה לשכניהם, שאין לה שום קשר עם מדינת ישראל הריבונית. הגיעה העת לשנות כיוון".
קראו כאן: https://bit.ly/3tTtLW4
בואו נחזור אחורה בזמן ונבין מאיפה ומתי בכלל נדדו שבטי הבדואים לנגב? מה היה מצבו של הנגב בזמן השלטון העותמאני או הבריטי ומה התחדש באזור מאז הקמת מדינת ישראל?
המושג "תביעות בעלות" בהקשר של הנגב הפך עם הזמן למושג מרכזי בהשתלשלות האירועים בנגב וביחסה של המדינה כלפי הבדואים המתגוררים בו. הנה הסבר קצרצר על עניין תביעות הבעלות של הבדואים על השטח בנגב, מתי הן נתבעו ומהן ההשלכות המשמעותיות שנבעו מהן אשר משפיעות על ישראל מאז ועד היום:
הנגב הפך לפח הזבל של המדינה. קבלני בניין מכל הארץ חוסכים את עלויות שינוע הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים ומשליכים את הפסולת שלהם על אדמות הנגב באופן פיראטי ולא רק, אלא שבזמן שהמפגע הסביבתי לא עוצר לרגע, ישנם רק 5 פקחי סביבה האמונים על האכיפה בעניין מאשדוד ועד אילת:
גם אנחנו לקחנו חלק בכתבתו של כתב ynet, אסף קמר, שיצא למסע בעקבות גל הפשיעה בנגב.
צפו בכתבה המלאה והמרתקת והקשיבו לעדויות התושבים המספרים על המציאות היומיומית הקשה שאיתה הם נאלצים להתמודד. תושבים תמימים שבסך הכל רוצים לחיות בשקט, כמו כולם.
הפזורה הבדואית המכונסת בין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד פולשת בשנים האחרונות לשטחים חדשים במרחבי הנגב. מאחז בדואי חדש הוקם לאחרונה במבואות העיר ערד לכיוון מצדה וים המלח, הכולל 17 מבנים בלתי חוקיים.
לאחר שנים של מעקב צמוד אחר הבניה הבלתי חוקית בנגב גילינו כי היקף הבניה בפזורה הבדואית הבלתי חוקית שמצפון מזרח לעיר ערד, עלה בשנים האחרונות בכ- 1200%.
בשנת 2005 נספרו באיזור 78 מבנים בלתי חוקיים, ובשנת 2010 97 מבנים. בשנים שלאחר מכן זינק היקף הבניה הבלתי חוקית: בשנת 2015 אותרו כבר 511 מבנים, ובשנת 2020 הספירה הגיעה כבר ל961 מבנים בלתי חוקיים בשטח.
מקובל לחשוב כי הפזורה הבדואית מכונסת לשטח שבין שלושת הערים באר שבע, דימונה וערד בלבד, אלא שבשנים האחרונות המציאות הזו מתחילה להתערער והמאחז החדש לכיוון מצדה וים המלח, כמו גם הצמיחה העצומה בשיעור הבניה הבלתי חוקית באיזור זה, הוא דוגמה בולטת לכך.
פנינו ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה ולסיירת הירוקה בדרישה לנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המקבץ החדש ולהשיב את המצב בשטח לקדמותו. מיחידת האכיפה נמסר כי הנושא בבדיקה והסיירת הירוקה טרם השיבה, על אף שעבר חודש ימים מאז התקבלה הפניה.
ההתרחבות המואצת של הפזורה הבדואית בשנים האחרונות חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה ובולטת אצל כלל רשויות המדינה ולא פחות גם אצל האזרחים – במיוחד עכשיו – ערב הבחירות לכנסת. על המדינה לעצור עוד עכשיו את הקמת המקבצים החדשים ולכנס את התושבים ליישובי הקבע עם תשתיות, חשמל, כבישים ומוסדות חינוך. אם לא תעשה זאת, בעוד מספר שנים כשהיא תיזכר שהאדמות האלו שלה, אולי כבר יהיה מאוחר מדי.
צפו:
בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.
בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".
פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.
פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.
בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.
יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.
עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.
בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.
גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.
אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".
עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.
הקשיבו לכתבה שהתפרסמה בכאן ב:
