הכנסת תדון מחר (רביעי) בתכנית המנהל האזרחי להלבנת מחצבות-ענק בלתי חוקיות ביהודה ושומרון ולמתן היתרי חציבה גורפים בניגוד לאמות המידה המקובלות בישראל. "תכנית פוליטית המתעלמת משלל השלכות"

ועדת חוץ וביטחון תדון מחר (רביעי) בסוגיית המחצבות ביהודה ושומרון, על רקע התנגדות חסרת תקדים לתכנית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי לפיה יולבנו שורת מחצבות-ענק פלסטיניות בלתי חוקיות ואף יורחבו באלפי דונמים נוספים, לצד מתן אפשרות לחציבה פרועה ביהודה ושומרון בניגוד לתנאי הסף הנדרשים במדינת ישראל.

בימים האחרונים הוגשו התנגדויות רבות לתכנית תמ"א 52/1 שקידם המנהל האזרחי, במסגרתה יזכו 11 מחצבות פלסטינית בלתי חוקיות להלבנה בדיעבד, ושטחן הכולל יורחב ל16,000 דונם – שטח המקביל לגודל העיר רמת גן.

עוד כוללת התכנית מהלך שיאפשר הקמת מחצבות בגודל של עד 20 דונם, ללא צורך בתב"ע מפורטת – מהלך שצפוי להוביל לפתיחת כמות עצומה של מחצבות קטנות שיחצבו ללא כל פיקוח ופעולות שיקום.

הגשנו למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי התנגדות מפורטת לתכנית המוצעת, תוך קביעה כי היא לוקה בחוסר תכנוני מובהק, מתעלמת לחלוטין מפגיעות סביבתיות אדירות, ומקדמת אינטרס כלכלי מובהק של הרשות הפלסטינית ובעלי המחצבות תוך התעלמות משאר האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.

כנגד תכנית המנהל האזרחי הוגשו עשרות התנגדויות מקיפות, בין השאר על ידי החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת 'ירוק עכשיו', המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון בנימין והר חברון, ארגון "שומרים על הנצח" להגנה על עתיקות, 'הפורום לישראל ירוקה' ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון, שכן מחצבות הענק גורמות לפגיעה נופית אדירה ומשפיעות על האזורים ומקומות היישוב שסביבן באופן קיצוני. גם בסוגיות של איכות הסביבה וגם בסוגיות של ביטחון, תחבורה, מפגע רעש ופגיעה אנושה בשרידי עתיקות.

בפני הוועדה לא הוגשו נתונים או שיקולי מדיניות, למעט שיקולים הנוגעים לרצון העז של הרשות הפלסטינית "להלבין" את המחצבות הקיימות, לצד אינטרס של מדינת ישראל לענות על ביקוש לאספקה סדירה של 'אבן ירושלמית' לחיפוי בניה ומחצבים נוספים – וזאת מבלי לבחון שום משמעות אחרת.

הריסת מרקם טבעי של אלפי דונמים, ללא בדיקה של המשמעות בשטח, ללא הוכחה נדרשת של נחיצות ובדיקת אופציות אחרות, ובניגוד לאמות המידה הנדרשות ממחצבות הפועלות בשאר אזורי הארץ, איננה מתקבלת על הדעת. תכנית המחצבות המקודמת בבהילות חסרת תקדים בגלל אינטרס מדיני ופוליטי, עשויה להתברר כנתינת יד לשחיתות שנועדה להעשיר את בעלי המחצבות וגורמים המסייעים להם ברשות הפלסטינית.

הבוקר (שני) התקיים דיון בכנסת של שדולת ארץ ישראל לגבי המערכה על שטחי יו"ש. בדיון חשפנו נתוני מיפוי חדשים שערכנו בארגון, ובהם היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח.

בין השנים 2019-2021 הקימו הפלסטינים 5097 מבנים לא חוקיים חדשים, באזורים הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל. המשמעות היא כי בכל יום נוספים כ-7 מבנים חדשים בשטח. סך כל המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים הינו 72,274.

במקביל, נרשמה בתקופה זו השתלטות חקלאית פלסטינית נוספת על קרקעות בשליטה ישראלית, בהיקף של 7,125 דונם, והגיעה בסך הכל ל93,071 דונם.

הפעילות החקלאית כוללת עיבוד של שטחי ענק בתוליים, נטיעת מאות אלפי עצים בכל שנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף שנתי של עשרות קילומטרים, והכשרת בורות מים להשקיה. כאשר מתבצע עיבוד חקלאי רציף הקרקע עוברת בפועל לידי הפלסטינים.

עם זאת, הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בהיקף הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית מהתקופה המקבילה שבין 2017 ל2019, אז הוקמו 7,957 מבנים חדשים לא חוקיים (11 מבנים ביום, בממוצע), אולם ההשתלטות החקלאית על הקרקע נותרה כמעט זהה.

אחד ההסברים לירידה בהיקף הבניה מול היקף ההשתלטות החקלאית שנותרה בעינה, היא ההחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבניה חדשה, הם יופנו למימון המערכה המשפטית למניעת אכיפת החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית, וכן לטובת ההשתלטות החקלאית, התופסת מקסימום שטח במינימום השקעה.

הרשות הפלסטינית מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח. זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור

לאחר שהגשנו עתירה לבית המשפט בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בוצעה אכיפה והבניה נהרסה.

בסמוך לציר אלון, במרחק של כמה מאות מטרים מהכפר דומא, תושבים מהכפר החלו בהשתלטות אינטנסיבית על אדמות ישראליות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים. בונים מבנים, סוללים כבישים, מגדרים חלקות חקלאיות ועוד, למרות שהמבנים האלו נמצאים במרחק משמעותי מאוד מהכפר.

השיטה של הרשות הפלסטינית מאוד פשוטה: לסמן ולתפוס נקודת קצה, להשתלט על כל השטח שבתווך, ואז להשתלט על הנקודה הבאה, ושוב להשתלט על יתר השטח.

פנינו מספר פעמים בנושא, לחצנו את גורמי האכיפה, ואחרי לא מעט זמן בסוף זה קרה. בימים האחרונים רשויות החוק הרסו את כל מתחם ההשתלטות, המבנים והחקלאות הבלתי חוקית. זוהי דוגמה אחת למה שאנחנו עושים יום יום: נוכחות קבועה בשטח. דיווח שוטף ולחץ משפטי על הרשויות לבצע את עבודתן.

‏ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד שתאיה, האשים השבוע בועידת האקלים את ישראל בזיהום "הטבע הפלסטיני".
כמו שתראו בסרטון, המצב בשטח, הפוך לחלוטין.

אבל אף אחד לא קם.
לא השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, לא שר החוץ ‎יאיר לפיד, וגם לא ראש הממשלה נפתלי בנט, ‎ שנאם מיד אחרי נאום ההסתה של שתאיה.
צפו בסם וויטפילד, מהמחלקה הבינלאומית שמסביר, מי פשוט לא מפסיק לשקר:

עתירה שהגשנו לבג"ץ חושפת: משרד הביטחון גיבש נוהל פנימי, המנוגד לחוק, שהקפיא בשנים האחרונות הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים והוביל לביסוסם בשטח. בג"ץ הורה למדינה להשיב עד סוף אוקטובר

עתירה שהגשנו לבג"ץ מעלה כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועל בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים, והוביל לביסוסם בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.

על פי חוק התכנון והבניה ביהודה ושומרון, לרשויות החוק ישנה סמכות להקפיא הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית רק במידה ובעל המבנה הבלתי חוקי, מגיש לרשויות התכנון בקשה להיתר בניה, וההליכים מוקפאים עד לדיון בבקשה וככל שזו מאושרת לבסוף, ולחילופין במקרה בו בית המשפט מוציא צו המקפיא את ההליכים.

העתירה חושפת כי בשנים האחרונות במנהל האזרחי ובמשרד הביטחון גיבשו נוהל עבודה פנימי, בלתי חוקי, הקובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי, בשל היעדר בעלות על הקרקע, היעדר סיכויים תכנוניים, ואפילו בקשה מוצהרת להקפאת אכיפה "שאינה נעשית מכח דין".

פנינו למנהל האזרחי לפני כשנה, בדרישה לקבל לידיה את הנוהל המדובר לצד חוות דעת משפטית המסבירה את השימוש בנוהל העומד בסתירה עם לשון החוק, וכן את הנתונים על היקף המבנים שהוקפאו נגדם הליכי האכיפה בעקבות נוהל זה.

בתשובת המנהל האזרחי מחודש ינואר האחרון הוכחש עצם קיומו של נוהל זה, אולם הצלחנו להשיג עותק ממנו, ודרשנו שוב הסברים לגבי חוקיות השימוש בו ועל היקף הקפאת האכיפה. כשהתשובות לא ניתנו, הגיש עורך הדין בועז ארזי עתירה לבג"ץ אליה צורף הנוהל האמור. בג"ץ הורה למדינה להשיב לעתירה לקראת סוף חודש אוקטובר.

כל הגשת בקשת סרק כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה בשנתיים-שלוש, ואז מוגשת בקשה אחרת ושוב האכיפה נדחית. גם כששלל ההליכים הבירוקרטיים יסתיימו לבסוף, מדובר יהיה בבניה בלתי חוקית ישנה שאיש לא ינסה לאכוף.

הנוהל הזה הוא מגש הכסף עליו מוקמת המדינה הפלסטינית", מוסיף דויטש, "ומי שהמציא את מגש הכסף הזה אלו היועמ"שים של מערכת הביטחון. כך ברשות הפלסטינית בונים ללא הפוגה, מגישים שורת בקשות סרק שמטרפדות את האכיפה, וממשיכים לתפיסת לגבעה הבאה.

יצוין, כי בניגוד לחוק חופש המידע החל על משרד הביטחון, במערכת הביטחון מסרבים עד עתה להעביר את הנתונים על מספר המבנים הבלתי חוקיים שהליכי האכיפה נגדם נעצרו.
צפו בסרטון שהוצאנו:

זה לקח שנה אבל בסוף זה קרה :בימים האחרונים המנהל האזרחי החל בעבודות הריסה וחסימת כביש הכורכר שנפרץ בבקעת הירדן עוד בחודש נובמבר בשנה שעברה על ידי הרשות הפלסטינית.

בחודש נובמבר האחרון זיהה רכז השטח שלנו תחילת עבודות לפריצת ציר שיחבר בין המקבצים הבלתי חוקיים שבבקעת הירדן לכפר הגדולים תייסיר וטובאס ובכך יצור רצף טריטראלי קריטי ויקטע את ההתיישבות היהודית בבקעת הירדן. פנינו בדחיפות למנהל האזרחי ולרשויות האחראיות שיבצעו פעולות אכיפה קונקרטיות לפני שהאסטרטגיה של הרשות תושלם אך בפועל לקח למנהל האזרחי כמעט שנה להגיב.

סרטון שהוצאנו באמצע השנה לאחר שעבודות בציר התקדמו

בימים האחרונים הגיע כח של המנהל האזרחי לשטח לחסום את הדרך אשר כפי שהתרענו מראש, הובילה להתעצמות וחיזוק מאחזי הרשות הפלסטינית באזור. עבודות החסימה וההריסה שהחלו כעת מהוות צעד משמעותי למרחב – אך אסור לנו להיות שאננים ולהיתלות באכיפה זו. אנחנו ממשיכים לדרוש מהמנהל להביא לחסימה מוחלטת של הציר כדי שלא ניתקל בעוד מספר חודשים בפריצה מחודשת.

הציר לאחר תחילת פעולות האכיפה

12 חודשים בלבד לקח לרשות הפלסטינית לבנות מבנה בית ספר ענק, מרשים ובלתי חוקי לחלוטין במזרח גוש עציון כאשר מדינת ישראל לא נוקפת אצבע כדי להפסיק את העבודות.

עוד בתחילת העבודות על בית הספר הלא חוקי שבמזרח גוש עציון הגשנו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיעצור את הבניה החפוזה, לאחר שנוכחנו לראות שהמדינה אינה עוצרת את העבודות בעצמה. לאור הגשת העתירה הצהירה המדינה בפני השופטים כי הוציאה צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה למבנה אך סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק.

לצערנו בית המשפט הסתפק אז בהצהרות המדינה ודחה את העתירה, אלא שהחודשים עברו חלפו ביעף ומלאכת בניית בית הספר הסתיימה, מדינת ישראל לא אכפה את החוק ולא דאגה שמבנה בית הספר יהרס, והנה – המבנה מיועד לאיכלוס תלמידים ממש בימים הקרובים.

אנחנו לא מוותרים. דוח שהוצאנו בשבועות האחרונים שרשרת 'בתי הספר של המאבק' שמקימה הרשות הפלסטינית בכל פינה בשטחים הפתוחים ביו"ש, ממחיש כיצד בשטח ישנם 100 בתי ספר בלתי חוקיים שנבנו בעשור האחרון והמדינה ממשיכה ליצום עיניים. מול שופטי בית המשפט היא מצהירה הצהרות ומחלקת הבטחות אך בפועל, כשהיא מסובבת את גבה, היא נותנת לרשות הפלסטינית להגיד את המילה האחרונה.

לכן הגשנו כעת עתירה חדשה ונוספת לבית המשפט, בדרישה לא לתת פרס לעבריינות, ושבית המשפט יוציא צו שיאסור את פתיחתו ואנחנו מצפים מבית המשפט להכריח את המדינה לאכוף את החוק ולשמור על האדמות שלה.

סיירנו היום ברחבי יהודה ושומרון עם חברי שדולת ארץ ישראל בכנסת סביב הנושא המורכב של המערכה על שטחי C, השתלטות הרשות הפלסטינית על ידי בניית בתי ספר וקביעת העובדות בשטח. הסיור נערך ביוזמתה של המועצה האזורית מטה בנימין וראש המועצה ישראל גנץ. ובו השתתפו חברי הכנסת, אוריק סטרוק, מיקי זוהר, שמחה רוטמן, אבי דיכטר, יולי אדלשטיין ומשה אבוטבול.

כחלק ממהלך הסיור עצרנו לסקירה בבית הספר הלא חוקי שהקימה הרשות הפלסטינית ליד כביש אלון והיישוב כוכב השחר. שם הצגנו בפני חברי הכנסת את מבנה בית הספר כמקרה בוחן למאה בתי ספר דומים שהקימה הרש"פ בעשור האחרון במטרה לתפוס אזורים אסטרטגיים שבשליטת מדינת ישראל.

לאחר ההסבר מפי מנכ"ל התנועה מאיר דויטש והיועץ המשפטי עו"ד בועז ארזי, השקנו בפני חברי הכנסת את הדוח החדש שהוצאנו בנושא. אנו מודים לחברי הכנסת משדולת ארץ ישראל שרואים בחשיבותה של הארץ ופועלים למענה. המערכה על שמירת הקרקעות של מדינת ישראל ותושבי יהודה ושומרון זקוקים לכם היום יותר מתמיד. נמשיך לעמוד בחזית ההגנה על הקרקע ולהחזרת המשילות למרחב.

כמה זמן לוקח למדינה להרוס מבנה לא חוקי שנקבע לגביו כי הוא מסוכן מאוד? במקרה של בית הספר הלא חוקי שבנתה הרשות הפלסטינית ליד האתר ההיסטורי "ההרודיון", מסתבר שיחלפו 4 שנים ושום דבר לא יזוז בשטח. לא האכיפה, לא שלטון החוק – וגם לא המבנה המסוכן.

עוד בשנת 2017 הוקם במהירות על ידי הרשות הפלסטינית בית ספר חדש סמוך לאתר ההיסטורי "ההורדיון". לאחר שהגשנו עתירה נגד המנהל האזרחי כדי שיסלק את המבנה ויאכוף את החוק בשטח, המנהל בחר להסתרר מאחורי תירוצים והליכים משפטיים כאשר הסחבת המשפטית הזו נמשכת עד היום.

בחודשיים האחרונים נתנו למנהל הזדמנות אחרונה לפעול למימוש צו ההריסה כנגד מבנה בית הספר. משראינו כי הוא עדיין בוחר שלא לבצע אכיפה בשטח, הגשנו השבוע עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שיביא סוף מוחלט למבנה המסוכן. הבוקר, כחלק מההליך המשפטי, רכז השטח שלנו הגיע לבית הספר בכדי להעביר עותק של העתירה לידי הנהלת בית הספר.

בית הספר הזה הוא חלק מתמונה הרבה יותר רחבה. רק לפני שבוע פרסמנו דו"ח מקיף בנושא בתי הספר הלא חוקיים שמקימה הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, במטרה לקבוע עובדות ולתפוס שטחים באזורים אסטרטגיים. מאז שנת 2009 בנתה הרשות מעל 100 בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים ולא בעקבות צפיפות קיימת בכיתות. על פי נתוני משרד החינוך של הרשות הפלסטינית, הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון (313 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל (337 תלמידים בממוצע) ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן (476.9 תלמידים בממוצע).

בנוסף, כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים. נתונים אלו מוכיחים כי הפרוייקט שמובילה הרשות הפלסטינית להקמת בתי הספר בשטחים הפתוחים, אינו נובע מצורך ממשי בבתי ספר חדשים אלא ממטרה אחת – לתפוס נקודות קריטיות בשטח ולהקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.

12 שנים מאז הכרזת 'תכנית פיאד' להקמת מדינה פלסטינית ואנחנו מפרסמים דוח חדש על ההשתלטות המכוונת של הרשות על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, באמצעות הקמת 100 בתי ספר בלתי חוקיים בשטח C, מהם עשרות בשטחי אש, שמורות טבע ואדמות מדינה

דו"ח חדש שחשפנו היום מעלה כי ב-12 השנים שחלפו מאז ההכרזה של ראש הרשות הפלסטינית דאז, סלאם פאייד, על התכנית להקמת מדינה פלסטינית, הקימה הרשות מאה בתי ספר חדשים ובלתי חוקיים בשטח C כאשר חלק ניכר מהם הוקם במימון בינלאומי.

מניתוח הנתונים עולה, בין השאר, כי כ-30 בתי ספר נבנו על אדמות מדינה ועל אדמות סקר, שבעה נבנו בתוך שטחי אש המשמשים את צה"ל לאימונים, ארבעה בשמורות טבע, שישה באתרים ארכיאולוגיים ושלושה על אדמה פרטית. 19 מהמבנים הוקמו בשטח B אך הורחבו ללא היתר על קרקע סמוכה, בשטח C.

עוד עולה בדוח כי הצפיפות בבתי הספר הפלסטינים ביהודה ושומרון (313 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) נמוכה מהצפיפות בבתי הספר בישראל (337 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס) ונמוכה בהרבה מהצפיפות בבתי הספר בירדן (476.9 תלמידים בממוצע בכל ביה"ס). מניתוח הנתונים הללו עולה שהקמת בתי הספר אינה נובעת מצורך, בוודאי לא צורך דחוף, בבתי ספר חדשים.

כמו כן, על אף הניסיונות לצייר את בניית בתי הספר כמתן ״פתרון הומניטרי״ בשל המרחק הרב ממקום המגורים למוסד החינוך, הבדיקה שלנו מעלה כי כל בתי הספר החדשים הוקמו במרחק של כמה מאות מטרים עד 3,000 מטר בלבד מבתי ספר קיימים.

כזכור, ב-2009 הכריז ראש הממשלה הפלסטינית דאז, סלאם פיאד, על תוכניתו להקמה בפועל של מדינה פלסטינית בגבולות 67'. המטרה העיקרית בתוכנית הייתה לטשטש את הגבולות בין שטחי B ,A ו-C ולהביא לסיפוח דה-פקטו של שטחי C, המהווים כ-62 אחוזים משטחי יהודה ושומרון ונמצאים בשליטה ישראלית – זאת באמצעות יצירת רצף טריטוריאלי מהשומרון ועד אזור דרום הר חברון. באמצעות בנייה של עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים, פריצת דרכים, השתלטות על קרקעות, רישום המקרקעין ועוד, קובעים למעשה הפלסטינים עובדות בשטח כבר יותר מעשור.

אנחנו מתריעים מזה כעשור נוכח ההשתלטות הפלסטינית המאורגנת על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון ועל כך שאסטרטגיית הקמת בתי הספר היא רכיב מרכזי בתכנית. בתי הספר הם תמיד הסנונית הראשונה שמבשרת גשם של בניה בלתי חוקית במרחב", אומר מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים.

הדו"ח החדש שלנו מוכיח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי בעשור האחרון הרשות הפלסטינית עושה למדינת ישראל בית ספר, פשוטו כמשמעו", מוסיף דויטש. "במקום שמדינת ישראל תבוא ותאמר "לא בבית ספרנו", ותבלום את המגמה הזו בצורה נחושה וברורה, היא גם נותנת לכך יד, ומאפשרת לרשות הפלסטינית לפעול בשטח כראות עיניה. היא לא אוכפת את החוק, ואפילו מאשרת ביודעין תכניות בניה שישראל יודעת כי הן כלי אסטרטגי פלסטיני.

צפו בסרטון שהוצאנו