הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:
במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)
לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)
בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?
*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*
בג"ץ דחה עתירה שהגשנו לביטול החוק הירדני האוסר על מכירת קרקע ליהודי ביהודה ושומרון בטענה כי אין מקום להתערבות מדינית: "חרף הקושי להשלים עם לשונו של החוק, אין הצדקה להתערבותנו". בג"ץ מאפשר מציאות מפלה ומבזה. זהו מבחן מדיניות לממשלת הימין החדשה.
בסוף השבוע שעבר, דחה בית המשפט העליון עתירה שהגשנו שביקשה להורות למפקד הצבאי וראש המינהל האזרחי לבטל את החוק הירדני השורר עד היום, האוסר על מכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים וזאת בשל היותו חוק גזעני. בדיון שהתקיים השבוע, בהמשך לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירה זו המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק המפלה, טענו נציגי המינהל האזרחי כי לא הוכחה פגיעה ממשית במי שחפץ לרכוש קרקע.
עוד טענו נציגי המדינה כי ועדה מטעמם בראשות עוזר שר הבטחון בדקה את הנושא וכי ההגבלה על הרכישה היא מינורית, לעומת הרגישות המדינית המוגברת בסוגיות מקרקעין ביהודה ושומרון ולפיכך אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטות המפקד הצבאי. חבר ההרכב השופט גרוסקופף אמר: "החוק הוא גזעני, זה ברור. אך העלות עולה על התועלת. למעשה השאלה היא האם שיקול הדעת של המפקד הצבאי בעניין הוא סביר או לא סביר המצדיק התערבות של בית משפט." כאמור, הרכב השופטים קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה.
החוק האוסר על מכירת קרקע ליהודים נחקק בתקופת הכיבוש הירדני, בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונותר על כנו עד היום. רכישת הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שתיקן המפקד הצבאי בשנת 1971 ונתן אפיק מעשי בדרך של התאגדות כישות משפטית. אך לטענת רגבים, מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
ביטול העתירה הוא בזיון בלתי נתפס. פעם ראשונה שבג"ץ מאפשר מציאות של אפלייה גזענית באצטלה של השלכות מדיניות. אף אפליה כנגד ערבים לא הייתה מתקבלת בצורה כזו, גם אם הממשלה הייתה טוענת שיש השלכות מדיניות כאלו ואחרות. להיתלות בטיעון "עלות מול תועלת" כפי שבג"ץ עושה, זה כמו לטעון שהשחורים בארה"ב יכלו לנסוע בתחבורה ציבורית, רק לעלות בדלת האחורית. אם השופטים האלו היו בארה"ב במאה הקודמת, כנראה שעד היום האפליה הייתה עומדת על כנה.
ז' סיון התשפ"ב - 06 יוני 2022
:שתפו
אנחנו ממשיכים להלחם בחוק 40, חוק איסור מכירה לזרים, האוסר על יהודים (ורק על יהודים) לקנות קרקע ביו"ש.
כבר לפני שנים התחלנו את תהליך ביטול החוק, כל היועצים והשרים שעירבנו בתהליך אמרו שהגיע הזמן לשנות את החוק, אבל ברגע שגנץ נכנס למשרד הביטחון – הכל נתקע. לאחר ששר הבטחון סרב לבטל את החוק הגזעני, פנינו לבג"ץ.
שר הביטחון גנץ משאיר חוק גזעני, רק בגלל שהוא מפחד "לתקוע אצבע" בעין של הרשות הפלסטינית. זאת בושה.
בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירת שהגשנו, כנגד שר הביטחון גנץ המסרב לבטל את החוק הירדני הקיים ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים – חרף המלצת הדרג המקצועי ושרי הביטחון הקודמים
בג"ץ הוציא אחה"צ (שלישי) צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ירדני השורר עד היום ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים. חוק זה, נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת בשנות הכיבוש הירדני, ונותר על כנו עד היום.
מבין המגבלות הרבות כנגד יהודים בלבד על רכישת קרקע ביהודה ושומרון, זו אחת העוולות המרכזיות בתחום, לצד הגבלות נוספות ליהודים בלבד – כמו מניעת עיון במרשם המקרקעין, בניגוד לכל מקום אחר בארץ שם ניתן לקבל את נסח הטאבו בלחיצת כפתור, חיוב אישור של משרד הביטחון לכל עסקת מקרקעין של יהודים, צווים צבאיים שונים המערימים קשיים על שימוש בקרקע, ועוד.
רכישות הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שעקף את "בעיית היהדות". אולם מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
בשלהי 2018 החל הדרג המקצועי במשרד הביטחון בהובלת יועמ"ש משרד הביטחון בגיבוש חוות דעת משפטית שבחנה את ביטול החוק האוסר על מכירת קרקע, ואת המגבלה הדורשת לקבל היתר עסקה.
חוות הדעת שגובשה בשלהי כהונת ליברמן, והסתיימה בתקופת נתניהו ובנט בתפקיד שר הביטחון, קבעה כי אכן יש לבטל את המגבלה על יהודים לרכוש קרקע, וכי ניתן לצמצם משמעותית את חיוב היתר העסקה.
רגבים עתרה לבג"ץ לאחר ששר הביטחון בני גנץ הודיע כי אין בכוונתו לבטל את החוק, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.
השופטים הנדל, גרוסקופף ושוחט הוציאו כאמור צו כנגד שר הביטחון גנץ, והורו לו לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק.
העתירה שלנו שאלה את הדבר המובן מאליו, כיצד מכל המקומות בעולם, רק ביהודה ושומרון נותר עדיין חוק גזעני המונע מיהודים לרכוש קרקעות. בג"ץ הורה בהחלטתו למדינה לנמק כיצד היא מותירה חוק גזעני כזה ופועלת לפיו.
אחרי שהגשנו עתירה לביטול חוק איסור מכירה לזרים, המונע מיהודים לקנות קרקע ביהודה ושומרון, הודיע שר הביטחון גנץ כי אינו מתכנן לשנות או לבטל את החוק הגזעני.
שר הביטחון גנץ הצהיר בתגובה לעתירה שהגשנו כי החליט שלא לבטל את החוק הירדני הגזעני שחל עדיין ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד. החלטת גנץ היא בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.
ב2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית התומכת בביטול החוק האוסר על יהודים לערוך עסקאות מקרקעין פרטיות ביהודה ושומרון. רכישות הקרקעות שביצעו יהודים נעשו אך ורק באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי.
המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות מה שגרם לנו לעתור ליישום המלצות משרד הביטחון.
ההחלטה של גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, מדאיגה ביותר. החלטה זו של מצטרפת להחלטה של ממשלת ירדן מהשבועות האחרונים האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל.
