האיחוד האירופי העביר לרשות הפלסטינית מימון רשמי לצורך פרויקט השתלטות חקלאית על אדמות מדינה רשומות בלב גוש עציון. בתגובה לעתירה שהגישה תנועת רגבים לבג"ץ, טוען האיחוד האירופי לחסינות דיפלומטית
האיחוד האירופי ממשיך במימון פעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית, תוך טענה כי מעשיו חוסים תחת החסינות הדיפלומטית. אחרי שבמשך שנים ארוכות היה מעורב בבניה בלתי חוקית בשטח C, כדוגמת עשרות המאחזים על כביש מספר 1 שהמוכר שבהם הוא חאן אל אחמר, ממשיך האיחוד האירופי להעביר כספים לפעילות בלתי חוקית של הרשות הפלסטינית.
הפעם מדובר בפרויקט ההשתלטות חקלאית שמובילה הרשות הפלסטינית בשטחי C . במקרה המדובר – השתלטה הרשות הפלסטינית על אדמות מדינה הממוקמות בלב גוש עציון, באמצעות גידור ונטיעה של אלפי עצים. מאחר וסמל האיחוד האירופי התנוסס באופן מופגן על השלט המכריז על מימון העבודות, צורף האיחוד האירופי כמשיב לעתירה שהגשנו לבג"ץ כנגד חוסר האכיפה במקום.
בתגובת המדינה לעתירה צוין, כי האיחוד האירופי שצורף כמשיב פורמלי לעתירה, שיגר לאחרונה מכתב למשרד החוץ בו צוין, כי לשיטתו, צירופו לעתירה נוגד את החסינות של האיחוד האירופי בישראל, בהתאם להסכם בין מדינת ישראל ובין נציבות הקהיליות האירופאיות משנת 1980, בו נכתב כי "נציגות הנציבות תהנה בשטח ישראל מזכויות וחסינויות המקבילות לאלו המוענקות בהתאם לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים".
עוד צוין באגרת, כי לשיטתו של האיחוד האירופי, העתירה נוגדת את החסינות של האיחוד האירופי מפני סמכות שיפוט, ועל כן גם לא ניתן להמציאה לידיו.
כזכור, האיחוד האירופי חתום כאחד מהעדים על הסכמי אוסלו, הקובעים מפורשות כי למדינת ישראל יש אחריות וסמכות מינהלית מלאה על הקרקעות שבשטח C. בעקרונות האיחוד האירופי למדיניות חוץ נכתב כי "פעולתו של האיחוד בזירה הבינלאומית תונחה על ידי העקרונות אשר העניקו השראה ליצירה שלו… דמוקרטיה, שלטון החוק, וכבוד לעקרונות המשפט הבינלאומי".
סעיף 41 לאמנת וינה קובע, כי "חובתם של כל מי שמקבל זכויות וחסינות כאלה לכבד את החוקים והתקנות של המדינה המתקבלת. כמו כן מוטלת עליהם חובה שלא להתערב בענייניה הפנימיים של אותה מדינה. גם אלמלא הסכמי אוסלו, על-פי אמנת האג משנת 1907, למדינת ישראל בתור המחזיקה/כובשת יש סמכות בלעדית להנפיק אישורי בניה, וממילא לאיחוד האירופי אסור להשתתף בפעילות של בניה בלתי חוקית.
משרד החוץ חייב לשים סוף לפעילות הזו, בין אם באפיקים דיפלומטיים ובין אם באפיקים משפטיים.
