כבר מספר שנים שאנחנו עוקבים אחרי המצב בשטחי האש האסטרטגיים בהר חברון, המתחברים ישירות אל בקעת ערד והנגב – וסובלים מהשתלטות זוחלת של הרשות הפלסטינית, באמצעות בניה בלתי חוקית נרחבת. לא עוד! ציר ההברחות הידוע ששימש שנים למעבר של סמים, כלי נשק ונשים לצורך פוליגמיה – נחסם.

בשנת 2016 עתרנו לבית המשפט על "ציר ההברחות" שנפרץ בשטח הזה. חמשת הקילומטרים שלו מייצרים חיבור ישיר בין הערים הערביות הגדולות בדרום הר חברון אל תוך תחומי הקו הירוק ומכוניות נוסעות בו מדי יום בלי שמישהו מהרשויות יבדוק את הנעשה בהן.

הציר שימש להברחת נשק, סמים, גנבים ואפילו נשים אל תוך מרחב הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים. בעקבות לחץ רב שהפעלנו על הרשויות ובעקבות העתירה שהגשנו, "ציר ההברחות" נחסם אז שוב ושוב לתנועה, אך הרשות הפלסטינית והגורמים העבריינים שניצלו את הציר, המשיכו לפרוץ אותו מחדש.

אתמול, המנהל האזרחי הגיע למקום וביצע בו אכיפה משמעותית. D9 ענק הגיע לשטח, הרס וחרש את הציר וקילף את הבטון והאספלט שהעבריינים הספיקו לשים במהלך השנים. אנו מברכים על צעד האכיפה המשמעותי, שהיה צריך להיעשות מזמן, והיה נחסך כמובן אם פריצת הדרך היתה נמנעת מלכתחילה. על הרשויות לעקוב אחר המצב בשטח כדי למנוע את פתיחתו וסלילתו מחדש.

לאחרונה הרס המנהל האזרחי את הכביש שנסלל באופן בלתי חוקי על ציר ההברחות בין הכפר הפלסטיני יטא שבדרום הר חברון לערד. הכביש נסלל באמצע השנה שעברה באספלט, באופן שיקל על מעבר של מכוניות משפחתיות.

ההריסה מגיעה בהמשך לעתירה שהגשנו כנגד המדינה בדרישה לאכוף את החוק, כאשר בעבר המדינה הודיעה לבג"ץ כי הציר נחסם לתנועה במספר מקומות.

מדובר בעליית מדרגה. בשנה האחרונה הפעלנו לחץ משמעותי על הרשויות בכדי למנוע את השימוש בציר, ואנחנו שמחים לראות שהלחץ עובד. אנחנו מחזקים את ידי המנהל על האכיפה השבוע ועל הניסיון למנוע שימוש בציר בכל מחיר, אך כדאי תמיד לזכור, מניעת פריצת ציר קלה הרבה יותר מחסימה שלו בדיעבד, לאחר שקילומטרים שלו כבר סלולים.

הציר נחשף לראשונה במהלך שנת 2016 על ידי פקחי המועצה האזורית הר חברון ואנשינו. הציר שנבנה בהשקעה כספית גדולה הפך בינתיים לפעיל מאוד ומשמש את המאחזים הבדואים הלא חוקים שהולכים ומתפתחים בלב המדבר.

ציר ההברחות מאפשר מעבר מהיר מהר חברון אל בקעת ערד ומשם ליתר חלקי המדינה, לצורך מעבר גנבים, שב"חים, הברחת אמצעי לחימה וסמים, ואפילו נשים שהוברחו אל הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים ואיחוד משפחות. באותה שנה שני פלסטינים מהכפר יטא חצו את הציר כדי להגיע למתחם שרונה ולבצע שם פיגוע ירי, בו נרצחו ארבעה בני אדם.

בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ טענה המדינה כי חסמה את "ציר ההברחות" המחבר את יטא וחברון לבקעת ערד – אותו פרצה הרשות הפלסטינית בלב שטח האש 918. סיור בשטח גילה כי הדרך פתוחה לחלוטין

במהלך שנת 2016 חשפנו יחד עם פקחי המועצה האזורית הר חברון  ציר הברחות חדש שנפרץ בשטח האש 918 שבהר חברון לעומק מדבר יהודה. הציר שנבנה בהשקעה כספית גדולה הפך בינתיים לפעיל מאוד ומשמש את המאחזים הבדואים הלא חוקים שהולכים ומתפתחים בלב המדבר. ציר ההברחות מאפשר מעבר מהיר מהר חברון אל בקעת ערד ומשם ליתר חלקי המדינה, לצורך מעבר גנבים, שב"חים, הברחת אמצעי לחימה וסמים, ואפילו נשים שהוברחו אל הנגב בכדי לאפשר נישואים פוליגמיים ואיחוד משפחות. הכביש שיוצא מיטא מאפשר את יציאת המחבלים לישראל הקטנה, מהעיר יטא יצאו מחבלים רבים בשנתיים האחרונות כולל לפיגוע בשרונה.

בתשובה לעתירה שהגשנו בדרישה לאכוף את החוק ולברר מדוע לא נעשו הליכי אכיפה נגד העבודות לפריצת הכביש בתחומי שטח האש ובלב המדבר, הודיעה המדינה בשבוע שעבר שהציר נחסם לתנועה במספר מקומות.

תשובת המדינה

סיור שביצעו אנשי השטח שלנו ומועצה אזורית הר חברון בתחילת השבוע העלה, כי הציר פתוח לרווחה וניתן לנסוע בו באין מפריע בכל רכב פרטי, וכי הצהרת המדינה על "הריסת הדרך" על ידי המנהל האזרחי הן למעשה תלוליות עפר קטנות שנפרצו בתוך זמן קצר.

אכיפה לאחר מעשה אינה אפקטיבית. האכיפה צריכה להתבצע עוד לפני ביצוע העבודות ולא בדיעבד. אנחנו נחשפים לאין ספור מקרים בהם האכיפה הגיעה מאוחר מדי ולא שינתה מהמצב הקיים. שטח אש 918 הוא רק דוגמה אחת לאזלת היד של המנהל האזרחי בהתמודדות עם הבניה הבלתי חוקית בשטחי C.

שטח אש 918 שימש את צה"ל כשטח אימונים מאז שנות התשעים המאוחרות. עם התרחבות הבניה הבלתי חוקית של הפזורה הבדואית באזור, נאלץ צה"ל להפסיק להשתמש בשטח, מחשש לפגיעה בחיי אדם. בהמשך לכך, בשנים האחרונות ניתן לזהות בשטח אש זה ובשטחי האש הסמוכים אליו, בניה בלתי חוקית מוגברת. בעזרת עזרה רבה מצד הרש"פ והאיחוד האירופי, נבנים יישובים וערים של ממש הכוללים מאות בתים, כבישים ותשתיות, מבני קהילה, מסגדים ובתי ספר.

צפו בכתבה שהתפרסמה בערוץ 20 בנושא:

הדרך החדשה והיקרה שסללה הרשות הפלשתינית בשטחי האימונים של צה"ל בהר חברון, מאפשרת תנועה חופשית בין בקעת ערד להר חברון, להברחת סמים, נשים ואמצעי לחימה. עתרנו כעת לבג"ץ לאחר פניות רבות למנהל האזרחי שלא מנע את העבודות

תנועת רגבים עתרה לבג"ץ בעקבות ציר הברחות חדש שהרשות הפלשתינית סללה לאחרונה בתוך שטח אימונים של צה"ל בהר חברון. הדרך הבלתי חוקית שאורכה כחמישה קילומטרים, ממוקמת כולה על אדמות מדינה, ומאפשרת נסיעה נוחה יחסית גם לרכבים פרטיים. עלות הקמתה נאמדת ביותר מ-3 מיליון שקלים.

פעילות על ציר ההברחות החדש (צילום: תנועת רגבים)

דחפורי הרשות הפלשתינית עבדו במשך מספר שבועות ללא פעילות אכיפה ממשית מצד המנהל האזרחי, האמון על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, זאת חרף התראות חוזרות ונשנות ששיגרו אנשי תנועת רגבים.

שטח האש 918 המשתרע על פני כ-30,000 דונם מחובר לשטח אש 522 שבבקעת ערד – ללא כל גדר בטחון או מכשול אחר, ובכך הפך האיזור לכר פעולה פורה של מבריחים משני צידיו של הקו הירוק. אלו יכולים להגיע מאיזור ערד לדרום הר חברון, ללא כל בידוק בטחוני או בקרה.

גישה חופשית בין יאטה לבקעת ערד (צילום: תנועת רגבים)

במשך לא מעט שנים, הרשות הפלשתינית משתלטת באופן מסיבי על שטחי האש של צה"ל בדרום הר חברון, והאיחוד האירופי מעורב עמוקות בפעילות הבלתי חוקית בטענה כי מדובר בסיוע הומניטרי. כעת ברור שמדובר בעלה תאנה בלבד. הציר החדש מהווה 'אוטוסטרדת הברחות' חדשה, שתשרת עבריינים פלשתינים וישראלים. עד היום ציר ההברחות המחבר בין הנגב לשומרון, עובר דרך שטחי האש מדרום לצפון. הדרך החדשה מחברת את ציר ההברחות לעיירה יאטה שבשטח A. המשמעות המיידית של הדרך החדשה, היא עליה בכמות ההברחות הכוללות אמל"ח, זנות, שב"חים, וכן ייצוא נשים פלשתיניות לפזורה הבדואית לצורך נישואי פוליגמיה.

ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון על המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד סוסיא, חשפנו את השיטה בה מרחיבים הערבים את המאחזים בניגוד להתחייבות שלהם לבית המשפט העליון.

המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד היישוב סוסיא מגיעים שוב לבית המשפט העליון. בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו נגד הבניה הלא חוקית במקום, יתקיים ביום רביעי (29.1) דיון מכריע על עתיד עשרות הערבים שהשתלטו על הקרקעות הסמוכות לסוסיא.

תיעוד שלנו מוכיח כי בניגוד גמור לצו בית המשפט תושבי המאחז הערבי שליד סוסיא מרחיבים את המאחז בבניה חדשה. בתמונות שהגיעו לידינו נחשפת השיטה של הערבים להסוות את הבניה הקשיחה מבלוקים על ידי כיסוי המבנה ביריעת בד. עטיפת המבנה בבד נועדה להציג מצג שווא שהמבנה הקשיח הוא אוהל ארעי כשלמעשה מדובר בבית אבן לכל דבר.

היריעה הוסרה לצורך בניית הגג.

כזכור, במסגרת הדיונים בעתירה, הוציאו שופטי בג"צ לפני כשנה צו ביניים האוסר על הערבים להמשיך ולבנות במאחז. הרכב השופטים בראשות הנשיא גרוניס הכירו באי חוקיות המבנים אך ביקשו לבחון אפשרות של "הסדרת" המאחז על ידי הגשת תכנית בניה חדשה. בכדי ליצור אמון בין הצדדים אסרו השופטים על הערבים לבנות כל בניה חדשה במאחז. אולם כפי שניתן לראות, גם הפעם, ההתחייבות הערבית לא קוימה. בתמונה הראשונה שצולמה עוד בשנת 2012 ניתן לראות כיצד מקימים הערבים בשלב הראשון שלד עשוי מתכת.

בשלב השני, לאחר כשנה, כיסו הערבים את השלד ביריעת בד לבנה כדי לשוות למבנה חזית של אוהל ארעי. בשלב השלישי בנו הערבים מתחת לאוהל מבנה עשוי בלוקים בחסות מעטפת בד. כאשר כל העת היריעה מסתירה את הבלוקים זולת שעות בודדות, כפי שמצולם בתמונה הזו, כשהעבודות על הגג שמחייבות הסרה זמנית של היריעה. עם תום הקמת הגג הוחזרה היריעה למקומה, והבית חזר להיות "אוהל".

המבנה בנוי ומכוסה

תיעוד זה הוא דוגמה אחת לעשרות מבנים שנבנו באותה שיטה של הסתרת הבניה ביריעות בד. מטרת הערבים היא להציג מצג ארעי למקום כשבפועל מדובר במבני קבע. וכן אכלס את המאחז בכמות מקסימלית של משפחות על מנת להקשות על המנהל האזרחי לפנות את עשרות התושבים של "הכפר העתיק".

בעקבות התיעוד, הגשנו הודעה לבית המשפט כי יש בידינו ראיות שהערבים הפרו את צו הביניים, ולכן יש לבטלו ולהרוס את המבנים שהוקמו בניגוד להתחייבות הקודמת. החלטה בעניין תימסר בדיון שיתקיים ביום רביעי (29.1).

כזכור, בשנים האחרונות הקימו ערבים מהכפר יטא והסביבה מאחזים לא חוקיים על אדמות טרשים שנמצאים בשטחי C סמוך לישוב סוסיה בדרום הר חברון. המאחזים נפרסים על שטחים נרחבים והוקמו בהם עשרות מבנים לא חוקיים.

בדיקה של המנהל האזרחי העלתה כי אותם מבנים נבנו שלא כחוק ועל כן פקחי המנהל הוציאו כנגדם צווי הריסה. עתירה נגדית לבג"צ של הערבים וארגון השמאל הקיצוני "שומרי משפט", מעכבת את ביצוע צווי ההריסה עד לתום ההליך.

שופטי בג"צ ידונו בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918. מדינת ישראל אומרת כי הם פלשו למקום ביודעין. תצלומי אוויר הנמצאים בידינו מגלים כי מאז הגשת העתירה, הואצה הבנייה במקום

המאבק על עתיד שטח אש 918 מגיע (שוב) לבית המשפט העליון. שופטי בג"צ ידונו מחר (שני) בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות אדם שלא לממש את ההחלטה להקמת שטח אש בדרום הר חברון, אשר יאלץ את פינויים של פלסטינים. על אף שאין הוכחות בידי הפלסטינים, הם טוענים כי הם מתגוררים בשטח המבוקש כבר "עשרות שנים".

הרקע לעתירה הוא הצורך הצבאי לשטח אימונים בתוואי קרקע דומה לזה בדרום הר חברון, ומכאן הדרישה עוד לפני עשרות שנים לשטח אש 918. למרות שמשרד הביטחון בדק את השטח ווידא שאין במקום התיישבות פלסטינית, כמה פלסטינים טענו כי הם מתגוררים במקום ועתרו לבג"צ עוד בשנת 2000 כנגד מימוש ההחלטה.

העתירה לבג"צ מחד והתמהמהות של פרקליטות המדינה מאידך הביאו למצב שבו שהדרישה לא מומשה, ורק לאחר שתים עשרה שנים המדינה נתנה את תשובתה הנחרצת כי באזור המבוקש לא שכנו פלסטינים דרך קבע ואין מניעה להשמיש את המקום לשטח אש.

בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט העליון באוגוסט 2012 ניתן פסק דין ובוטלו צווי הביניים, אחרי 12 שנה. בתחילת 2013 הוגשו שוב שתי עתירות חדשות כנגד הריסת אותם מבנים. עם אותם טענות, אך גם הפעם השופט הוציא שוב צווי ביניים.

הדיון שיתקיים מחר יעסוק בתשובת המדינה מיולי האחרון הטוענת שהפלסטינים לא הגיעו למקום לפני שנת 2000 וכן צירפה חוו"ד של אנתרופולוג ומזרחן מאוניברסיטת בן-גוריון, יעקב חבקוק, שהביא תצהיר שמדובר בעדות כוזבת והאנשים לא היו שם קודם ולא חיו במערות.

גם אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לתמונה, ובדקנו את תצלומי האוויר. כפי שניתן לראות שחור על גבי לבן, צהוב על גבי אדום, הפלסטינים הגבירו באופן "מקרי למדי" את קצב הבניה בשטח האש לאחר העתירה שלהם בשנת 2000.

סיפור זה מלמד כי ארגוני השמאל הקיצוני מעלים על הנס את קדושת החוק כאשר זה נוגע ליהודים אך כשמדובר בפלסטינים החוק זז הצידה לטובת "השיקולים המוסרים". אלא שבמקרה של שטח אש 918 המוסר והחוק הולכים יד ביד.

כבר הוכח בעבר שהאזור המדובר הוא בסה"כ שטח מרעה עונתי והפלסטינים, הטוענים להתיישבות "היסטורית" במקום, מעולם לא התיישבו שם דרך קבע. מה גם שלהם בתים בעיר יטא הסמוכה. בחסות צו בית המשפט והתמהמהות פרקליטות המדינה פלשו הפלסטינים לאזור, הקימו מבני קבע ועכשיו דורשים להלבין את הפרת החוק ולהכיר בהם רטרואקטיבית כישובים לגיטימיים, אם פרקליטות המדינה היתה פועלת באופן יעיל ונחרץ מייד לאחר הגשת העתירה בשנת 2000 לא היינו נמצאים כעת במצב זה.

בעתירה נטען כי יש צורך דחוף בהוצאת צו הריסה נגד הבית הסמוך לעיירה יטא שבדרום הר חברון, אשר בנייתו עומדת בפני סיום

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה שיוציא צו על תנאי, צו ביניים וצו עראי, נגד מבנה גדול שבנייתו הולכת ונשלמת בדרום הר חברון. מדובר במבנה מגורים שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של הכפר ח'רבת א-דיראת – כפר שנבנה אף הוא בניגוד לחוק, אך הוכשר בדיעבד.

בעתירה מצוין כי הבית נבנה סמוך מאד לכביש הראשי, דבר המהווה סיכון ביטחוני ראשון במעלה לנוסעים היהודים בכביש. אנחנו דורשים מבג"צ להוציא צו שיורה למדינה לפעול להריסת הבית ולהעמדתם לדין של העבריינים, ובנוסף להוציא לאלתר צו שימנע את המשך העבודות במקום עד לקבלת החלטה סופית, וכן ימנע את אכלוסו של המבנה, שבנייתו כאמור עומדת בפני סיום.

בעתירה מוזכרת חשיבותה של פעולה מהירה של הרשויות בעניין, לפני שייכנסו לבית דיירים – דבר שיקשה על פעולת האכיפה. עוד מוזכרת בעתירה עמדתה העקרונית של המדינה ולפיה בראש סדר העדיפויות נמצא הטיפול בהפרות חוק המסכנות את ביטחון התושבים – דבר שבמקרה המדובר הוא מובהק ובלתי ניתן לערעור.