סיירנו עם עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" כדי להכיר את מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון. באחת העצירות ערבי יידה סלע לעבר הרכבים

אקט סיום סמלי לסיור הסביבתי ביהודה ושומרון. פעילי עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" ערכו היום (שני) סיור יחד איתנו ועם עמותת "ירוק עכשיו" להיכרות עם מפגעי הסביבה הנפוצים ביהודה ושומרון.

הסיור כלל ביקור במפגעי סביבה חוצי גבולות, המשפיעים על איכות החיים וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה בתושבי יהודה ושומרון, ערבים ויהודים.

"היוזמה לצמצום הסכסוך" פועלת במודל מימון המונים כדי לקדם מהלכי מדיניות שמוסכמים על ידי הימין והשמאל הישראלי. אחד מהצעדים שחברי היוזמה בחרו לקדם הוא סוגיית המים והביוב הקשה שביו"ש.
הסיור המשותף נועד להכיר לעומק את סוגיית המפגעים הסביבתיים וליקויי האכיפה המתמשכים, תוך חשיבה על גיבוש דרכי פעולה משותפות לעבודה בנושאים אלו.

תחנות הסיור כללו ביקור באיזור תעשיה ערבי פיראטי בכפר ענאתא, המשבש את פעילות סילוק השפכים של תושבי ירושלים באמצעות חברת הגיחון, והמשיך לתצפית על מחצבה בלתי חוקית שהפכה למזבלה של עיריית רמאללה, תוך הסברים על הפגמים הרבים בתכנית המנהל האזרחי המבקש להלבין עשרות מחצבות ערביות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, ללא עמידה בתנאי סף סביבתיים המקובלים במדינת ישראל.

הסיור המשיך במתקן לטיהור שפכים שהוקם ליד היישוב עפרה לפני 14 שנים ומיועד לשמש את כלל תושבי האזור – יהודים וערבים, אך מעולם לא הופעל בשל סחבת משפטית וביורוקרטית, עד להחלטה שנתן בג"ץ לאחרונה בעקבות עתירה של עמותת ירוק עכשיו.

לאחר מכן המשיך הסיור לנחל ביוב הזורם בצמוד לכביש חוצה בנימין, ולביקור בתוך מזבלה ערבית בלתי חוקית, המהווה חלק מתופעת רוחב של מאות אתרים פיראטיים לסילוק פסולת הפועלים ביהודה ושומרון.

עצרנו בשולי כביש חוצה בנימין, לצפות בשפך הביוב הגולמי היוצא מהעיירה ביר זית ונשפך אל הטבע ללא טיפול מתאים. היינו במרחק 20 מטרים מהרכבים ולפתע הבחנו בערבי שבלם את רכבו, הרים סלע ענק ויידה אותו לעבר הרכבים שלנו, תוך שהוא מנפץ את השמשה ברכב. זה היה פשע שנאה כפשוטו, ולצערנו אקט סיום סמלי לסיור.

יחד עם עמותת "ירוק עכשיו" עתרנו לבג"ץ נגד השר לבטחון הפנים, המשטרה, שר השיכון, מועצת מג'דל שמס ומנהל מקרקעי ישראל בגין הפרות בניה חמורות בישוב מג'דל שמס למרגלות החרמון.

בסמוך ליישוב מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון מתבצעות עבודות פיתוח ובנייה על פני מאות דונמים ובחמישה מוקדים סמוכים. העבודות מבוצעות במרחב טבעי שאינו מאושר לבנייה עפ"י התב"ע החלה באזור, בניגוד לחוק וללא היתרי בנייה, בחלק מהאיזור מדובר בשמורת טבע.

מדובר בעבודות בנייה ופיתוח בסדרי גודל עירוניים ובהרס מוחלט של מאות דונמים של המרחב הטבעי הקיים למרגלות החרמון. עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות  בקצב מהיר ועברייני הבניה במקום מפעילים במרץ כלים הנדסיים כבדים, משאיות, טרקטורים ובאגרים, חוצבים בהר, סוללים כבישים ובונים בתים, מקבעים עובדות בשטח וגורמים נזק בלתי הפיך לאחד מהמרחבים הטבעיים המיוחדים והיפים ביותר במדינת ישראל.

עבודות הפיתוח והבנייה מתבצעות באופן מאורגן ושיטתי, בחסות המועצה המקומית מג'דל שמס, בסיוע נציגי הוואקף השומרים על המתחם ואינם מאפשרים גישה אליו ותוך הנפת דגלי העדה הדרוזית והצבתם על הרכס כעדות ברורה למאפיינים הלאומיים אשר נלווים לפעילות המאסיבית במקום.

העבודות במקום אינן מתבצעות בחשכת הליל אלא בצהרי היום, תוך הפעלת כלים הנדסיים כבדים ורמיסת המרחב הטבעי לעיני כל, בצורה מופגנת ותוך זלזול מופגן ברשויות החוק וברשויות האכיפה במדינת ישראל.

למרות פניות חוזרות ונשנות לשר לביטחון הפנים, למינהל מקרקעי ישראל ולשר השיכון – המדינה אינה עוצרת את העבודות הנמשכות לאור היום, המשטרה אף טענה כי לא נתבקשה ליתן עזרה בנושא בעוד שבמשרד השיכון ובמינהל טענו כי המשטרה אינה מסייעת באכיפה מסיבות שאינן ברורות.

לאור הדברים הוגשה ביום 22/11/09 עתירה לבג"צ בה נדרשה המדינה לאכוף את החוק על העבריינים. עם הגשת העתירה עברייני הבניה הפסיקו את העבודות בשטח.

בתגובה לעתירה הודיעה המדינה, כי לאור חומרת עבירות הבניה הוקם צוות חקירה מיוחד אשר יחקור את הפרשה. בהתאם להודעת המדינה ובשים לב לכך שהעבודות בשטח הופסקו, דחה בית המשפט את העתירה תוך שמירת זכותם של העותרים להעמיד לביקורת שיפוטית כל החלטה שתתקבל בעניין ע"י גורמי החקירה.

בראשית חודש אוקטובר 2010 גילה רכז הצפון שלנו כי העבודות באזור חודשו בשיא המרץ. הרכז פנה באופן מיידי לגורמי האכיפה בדרישה כי יפעלו מיד להפסקת העבודות. מאחר והפניות לא נענו באופן מיידי עתרנו בשנית לבג"צ בתקווה שבאמצעות כך יפעילו גורמי האכיפה את סמכותם ויבלמו את המשך העבודות.

בדיון שהתקיים בבג"צ ביום 26/01/11, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על כך שרשויות האכיפה אינן עושות דבר לעצירת העבודות עד להתערבות של תנועת רגבים. השופטים הורו למדינה להגיש בתוך 45 יום הודעת עדכון על צעדי האכיפה על מנת שבית המשפט יוכל לעקוב אחר ההתקדמות בטיפול בתיק.