בדיון שהתקיים הבוקר בועדה לבטחון הפנים של הכנסת שיזמנו יחד עם חברי הכנסת יואב קיש, עמיחי שיקלי ואוריאל בוסו בנושא "מעצרים אלימים של אזרחים שומרי חוק", שמעו הנוכחים את עדויותיהם של אזרחים שנעצרו באלימות על ידי שוטרים

שלושה אזרחים הופיעו בפני הועדה ותיארו מקרים בהם נעצרו בברוטליות תוך שימוש בכח רב ובאקדח "טייזר" ללא כל צורך, עוכבו במעצר שעות ארוכות ונמנעו מהם תנאים בסיסיים.

אביחי, תושב גבעת אולגה, ציין כי נעצר באלימות בערב שבת בשל חוסר הבנה ובמהלך כל השבת אשתו הייתה בחוסר וודאות מוחלט ולא ידעה לאן נעלם, על אף תחנוניו לעדכן אותה, בעוד הוא מוחזק בתא מעצר יחד עם מחבלים מג'נין. יוסי אוחנה תושב כפר אדומים תיאר מקרה בו הותקף על ידי צעירים ערבים וכשהזעיק משטרה היא בחרה להחרים את נשקו ולעצור אותו למשך שעות ארוכות בעוד הצעירים שוחררו מיד. הרב אלישיב הכהן תאר כיצד ארבעה שוטרים התנפלו עליו ועצרו אותו ואת בנו באלימות קשה ושניהם הוחזקו במעצר במהלך שבת שלמה כשהם סופגים השפלות וקללות.

בהמשך לדברים, ח"כ שיקלי וסטרוק ציינו כי בארועים שהוצגו בוועדה מעורבים שוטרים בני מיעוטים ולפיכך יש לעסוק בסוגיית כח האדם במשטרה. ח"כ שיקלי קרא: "לא יעלה על הדעת שערבים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ילבשו מדים וישאו נשק".

נציגת מחלקת משמעת במשטרה הסבירה את ההליך המשמעתי הקיים במערכת ונציג מח"ש הסביר ותאר את הליך ניהול תיקי החקירה במחלקה לחקירות שוטרים.

ח"כ יו"ר הועדה בן ארי סיכמה: "צריך להיות יועץ בתוך המשרד לבטחון פנים שעוסק באלימות נגד אזרחים. לא יכול להיות שאזרח נורמטיבי מגיע למצב כזה, זה לא הגיוני ולא מקובל ועושה נזק תדמיתי וציבורי למשטרה ואני אומרת את זה דווקא כי המשטרה כל כך חשובה לי. אני מבקשת לנצל את המעמד ולהתנצל בפניכם וחושבת שהמשטרה גם כן צריכה לעמוד ולהתנצל בפני האנשים."

יש להתייחס לאזרח שומר חוק הנושא נשק כמכפיל כח ולשנות את הגישה להחרמת נשקים. יש לקיים דיון בנושא כח אדם ומי ראוי להתגייס למשטרה. אנחנו רואים מקרים בהם שוטרים בני מיעוטים מעורבים בתקריות אלימות וקשות מאוד, הועדה צריכה לבקש מהמשטרה את הצילומים ממצלמות האבטחה.

הבוקר (שני) התקיים דיון בכנסת של שדולת ארץ ישראל לגבי המערכה על שטחי יו"ש. בדיון חשפנו נתוני מיפוי חדשים שערכנו בארגון, ובהם היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטח.

בין השנים 2019-2021 הקימו הפלסטינים 5097 מבנים לא חוקיים חדשים, באזורים הנמצאים תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל. המשמעות היא כי בכל יום נוספים כ-7 מבנים חדשים בשטח. סך כל המבנים הפלסטינים הבלתי חוקיים הינו 72,274.

במקביל, נרשמה בתקופה זו השתלטות חקלאית פלסטינית נוספת על קרקעות בשליטה ישראלית, בהיקף של 7,125 דונם, והגיעה בסך הכל ל93,071 דונם.

הפעילות החקלאית כוללת עיבוד של שטחי ענק בתוליים, נטיעת מאות אלפי עצים בכל שנה, פריצת דרכים חקלאיות בהיקף שנתי של עשרות קילומטרים, והכשרת בורות מים להשקיה. כאשר מתבצע עיבוד חקלאי רציף הקרקע עוברת בפועל לידי הפלסטינים.

עם זאת, הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בהיקף הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית מהתקופה המקבילה שבין 2017 ל2019, אז הוקמו 7,957 מבנים חדשים לא חוקיים (11 מבנים ביום, בממוצע), אולם ההשתלטות החקלאית על הקרקע נותרה כמעט זהה.

אחד ההסברים לירידה בהיקף הבניה מול היקף ההשתלטות החקלאית שנותרה בעינה, היא ההחלטה של האיחוד האירופי להעביר את כובד המשקל של כספי התמיכה, ובמקום שישמשו לבניה חדשה, הם יופנו למימון המערכה המשפטית למניעת אכיפת החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית, וכן לטובת ההשתלטות החקלאית, התופסת מקסימום שטח במינימום השקעה.

הרשות הפלסטינית מעצבת במו ידיה את גבולות המדינה הפלסטינית וקובעת לישראל עובדות בשטח. זה אירוע אסטרטגי ממדרגה ראשונה, שממשלות ישראל האחרונות עומדות מולו כמעט באפס מעשה. זה מחדל בסדר גודל של יום כיפור

דווקא בימים בהם אנחנו מציינים את הנס הגדול שקרה לעם היהודי, את הלחימה והנחישות, יצאנו יחד עם חברי שדולת ארץ ישראל לסיור דחוף ומשמעותי בהר חברון.

יחד עם ההסתה הגוברת משמאל כלפי ההתיישבות ביהודה ושומרון, אנחנו נאבקים לשמור על הריבונות דרך הרגליים והכנסת. בהר חברון אלפי מבנים לא חוקיים שנבנו במטרה אחת, לתפוס את כל השטחים הריקים שלמדינת ישראל קל לא לראות. אדמות מדינה ושטחי אש של צה"ל שהרשות הפלסטינית תופסת ובונה בהם עוד ועוד כפרים לא חוקיים.

תודה לכל חברי השדולה שלוקחים חלק במערכה הקריטית על שטחי C ועל יהודה ושומרון בכלליות: חברי הכנסת יואב קיש, אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ, ניר אורבך, קטי שטרית, יולי אדלשטיין, ניר ברקת, אמיר אוחנה, גדי יברקן, מיכל וולדיגר, איתמר בן גביר וגילה גמליאל

ערכנו היום סיור חשוב בנגב לחברי הכנסת משדולת ארץ ישראל החדשה סביב הנושא המורכב של הפזורה הבלתי חוקית בנגב וההשלכות הקשות איתן מדינת ישראל צריכה להתמודד בעקבות כך.בסיור השתתפו יו"ר השדולה ח"כ יואב קיש, ח"כ אורית סטרוק, ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ איתמר בן גביר , ח"כ שמחה רוטמן, נציגים מהוועד להצלת הנגב וראשי מועצות שונות בדרום

התחלנו את הסיור בפתיחת דבריו של ראש מועצת עומר פיני בדש אשר הפגיש את חברי הכנסת עם המציאות המורכבת איתה מתמודדים תושביו יום יום: תופעת הפרוטקשן, פשיעה, השתוללות בכבישים ועוד.גם אלמוג כהן תושב הנגב ופעיל בוועד למען הצלת הנגב נשא דברים בפני החכ"ים והסביר על תהליכי האיסלאמיזציה של החברה הבדואית וחוסר האונים של המשטרה אל מול הפשיעה הגואה.

משם המשכנו בשיירה רכובה אל עבר תצפיות אסטרטגיות על הבניה הבלתי חוקית בחורה, לקיה, ואל סייד שם חברי השדולה התוועדו לבניה הלא חוקית המאסיבית באזור, דנו בסוגיית תביעת הבעלות, הקמת שלושת הישובים הבדואים החדשים והסכנה שבהלבנת אלפי המקבצים הבלתי חוקיים. לקראת סוף הסיור, חברי השדולה נפגשו בבאר שבע עם סגן ראש מועצת מטה יהודה שלמה מגנזי וסגן ראש עיריית באר שבע, שמעון בוקר.

אנו מודים לחברי השדולה שלקחו חלק ביום החשוב הזה. היום יותר מתמיד, לאור ההחלטות הגורליות של הממשלה אשר ישפיעו באופן מובהק על עתידו הציוני והיהודי של הנגב, אנו שמחים להיות אלה שמחברים עוד יותר את חברי הכנסת למען עשיה נכונה בנגב ולתושביו היהודים והבדואים גם יחד.

קראו עוד על הכנס: https://www.inn.co.il/news/500144

קראו עוד על הסיור: https://www.0404.co.il/?p=762553

כיצד בחר להגיב יו"ר הוועדה ח"כ בני בגין, כשהח"כים הערבים תקפו את הנציג שלנו בצעקות וקללות? צפו

בדיון סוער במיוחד שהתקיים השבוע בועדת הפנים של הכנסת על הקמת היישוב חירן שבנגב, הוזמן לדבר גם נציג מטעמנו, עמיחי יוגב, המשמש כרכז מחוז הדרום בתנועה. הדיון התקיים על פי דרישת הרשימה הערבית המשותפת, לאור העובדה כי כדי להתחיל בעבודות הפיתוח להקמת היישוב שאושררה לאחרונה על ידי בג"ץ, יש צורך לפנות מקבץ בדואי לא חוקי, היושב על חלק מהאדמות שהממשלה מייעדת ליישוב חירן.

בדיון המתוח שנוהל על ידי חבר הכנסת בני בגין, השתתפו בו נציגים מטעם משרדי הממשלה, לצד מספר רב של תושבים בדואים וארגוני שמאל. לאחר שכלל חברי הכנסת שנכחו בדיון נשאו דברים, ניתנה רשות הדיבור לגופים האזרחיים שהוזמנו לוועדה. בזה אחר זה וללא כל הפרעה, נשאו דברים תושבים בדואים, נציג עמותת הכפרים הלא מוכרים, ואנשי ארגון השמאל 'עדאלה' המתנגדים להקמת היישוב חירן.

עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, ביקש לדבר על העובדה כי מדינת ישראל עושה מעל ומעבר למען תושבי המקבץ הלא חוקי, אולם ברגע שפתח בדברים הוא הותקף בצעקות וקללות קשות על ידי חברי הכנסת הערבים והתושבים הבדואים.

במקום להשליט סדר באולם ולאפשר ליוגב להשלים את דבריו באין מפריע, בחר חבר הכנסת בגין לזרז דווקא את יוגב שיסיים את דבריו. הצעקות והקללות נמשכו ובגין 'חתך' את נציג רגבים ועבר לדובר הבא.

"הדיון הזה הוא ניסיון ברור להלך אימים על מדינת ישראל ומוסדותיה", אומר יוגב בעקבות הדיון. "ממשלת ישראל החליטה על הקמת היישוב לפני 14 שנים. זה עבר בצורה מוחלטת את מבחן בג"ץ שקבע כי אין פה שום נישול או גזענות, ואישר להתקדם בתהליך הקמת היישוב.

"חברי הכנסת הערבים מאיימים בצורה גלויה על מדינת ישראל ומצהירים כי הם יטרפדו את המהלך בכל דרך אפשרית. מדובר פה במבחן ריבונות חשוב למדינת ישראל שצריכה להגיד בצורה הברורה ביותר: לא תהיה פה מדינה בתוך מדינה!".

כזכור, הדיון בוועדת הפנים נערך למעשה לאחר מתן פסק דין חלוט של בג"ץ שקבע כי אין מניעה לפנות את תושבי המקבץ הלא חוקי. לפני חודש בלבד קבעה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, כי אין מקום לקיים דיון נוסף בעתירה, ובכך למעשה חתמה את הסאגה המשפטית.

פסק הדין קבע כי בפני תושבי המקבץ פתוחה הדרך לרכוש מגרשים ביישוב המיועד, ככל אזרח אחר, או לאמץ את אפיק הפיצויים הנדיב שהוצע להם על ידי המדינה לפני שנים רבות, הכולל מגרש מפותח של 800 מ"ר, בעיירה חורה הסמוכה בסבסוד כמעט מלא של המדינה, לצד מענק כספי נדיב כפיצוי על הבית הלא חוקי.

בגין העדיף להתקפל בפני הצעקות והאיומים של הבדואים וחברי הכנסת הערבים במקום להעמיד אותם במקומם. ההתקפלות הזו היא ביטוי מצער להתנהלותו של בגין בשנים האחרונות בסוגיית הסדרת ההתיישבות הבדואית.

בהחלטת ממשלה מלפני עשור הוקמה יחידה מיוחדת במשטרה לצורך אכיפה נגד בניה בלתי חוקית. בניגוד לדיווחי המשטרה על פעילות מוגברת, הפעם האחרונה בה סייעה המשטרה באכיפה באיזור הצפון היתה ביוני 2013

פעמים רבות הוגדרה תופעת הבניה הבלתי חוקית ברחבי, כ"מכת מדינה". מדי שנה מצטרפים עוד אלפים רבים של מבנים בלתי חוקיים, בעיקר ברחבי הנגב ובגליל.

גם במקרה בו רשויות האכיפה מוציאות לבניה בלתי חוקית צו הריסה שיפוטי או מנהלי, וגם אחרי מעבר מוצלח של כל המשוכות הבירוקרטיות, תלויים גורמי האכיפה בסיוע משטרתי שיאבטח את ביצוע הצו. כך קרה שבית בלתי חוקי בצומת קציר שבוואדי ערה, נהרס בשנה שעברה (יוני 2013) – 35 שנים לאחר שהוצא נגדו צו הריסה.

כבר לפני שנים הכירה המדינה בצורך לאבטח את פעילותן של רשויות האכיפה, ובהחלטות ממשלה שונות (החלטת ממשלה 2959 משנת 2004 , החלטת ממשלה 3997 משנת 2008) הוחלט להקים בתוך משטרת ישראל את יחידת מתפ"א – מנהלת תיאום פעולות אכיפה, שתפקידה הבלעדי הוא לתת סיוע לגורמי האכיפה במשימות שונות לרבות הריסת מבנים.

בשנת 2008 קבעה הממשלה כי על המשטרה לדווח מדי חצי שנה לממשלה על עמידה ביעד מוגדר של היקף פעילות בסיוע לגורמי האכיפה, וכיעד רב-שנתי גם להוכיח עלייה עקבית של עשרה אחוזים מדי שנה, בהיקפי הסיוע המשטרתי לגורמי האכיפה. הדו"חות שמגישה המשטרה מציגים תמונה של עמידה ביעדים המחייבים, אולם בשטח, קיימת חוסר נכונות מצד המשטרה לתת סיוע ואבטחה לגורמי האכיפה השונים.

במחוז חיפה והצפון אנחנו מנהלים עשרות תיקים של בניה בלתי חוקית במרחב, וברובם ככולם האכיפה תקועה בגלל חוסר סיוע משטרתי. כך עולה מהצהרות רשמיות שנותנים גורמי האכיפה בפני בתי המשפט. הסיוע האחרון שניתן להריסת מבנה באזור חיפה והצפון, היה במהלך הריסת המבנה בצומת קציר שהוזכר לעיל. אירוע זה התרחש בחודש יוני 2013, לפני יותר משנה וחצי!

מאז – כל בקשות הסיוע לביצוע צווי הריסה נדחו מסיבות שונות. התנהלות זו מהווה חסם משמעותי בפני מימוש בפועל של שלטון החוק, ופוגעת אנושות בהרתעה של המדינה מול עברייני הבניה. מעבר להיבט הטכני של חוסר האכיפה, מדובר בתופעה מהותית ומסוכנת, המייצגת באופן ברור את משבר המשילות ושלטון החוק.

במענה לשאלת שהצגנו בדיון שהתקיים בתחילת השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, הצהיר מפכ"ל המשטרה, כי המשטרה תיענה לכל בקשת סיוע לאכיפה. הגיע הזמן שלהבטחות יהיה גם כיסוי אמיתי.