ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, הצגנו לכל המפלגות שאלות זהות בנושאי משפט, משילות, ביטחון, התיישבות ויחסי חוץ. בלי פרשנות ובלי סיסמאות. תוכנית העבודה למען עתיד המדינה.
אלה התשובות שלהן.
מוזמנים לקרוא ולשתף >>
מוגש כחומר למחשבה,
רגבים
תגית: מדיניות
בחודשים האחרונים ניסינו לגלות את הנתון הבסיסי ביותר: כמה אנשים חיים ביהודה ושומרון?
וגילינו – שאף אחד לא יודע בדיוק לומר. ולתוך הוואקום שנוצר, נכנסת כמובן הרש״פ שמנפחת נתונים, סופרת אנשים פעמיים, כוללת נפטרים ואפילו אנשים שמעולם לא דרכו ביהודה ושומרון. וכך, הדמוגרפיה הופכת לכלי נשק פסיכולוגי ומדיני, כזה שמשפיע על תקציבים, על הקצאת שטחים ועל כל דיון בעתיד יו"ש ומדינת ישראל, כשאין שום נתון מהימן שמאפשר לקבל החלטות גורליות שכאלו.
דווקא עכשיו לקראת הבחירות, מחלקת המחקר שלנו מפרסמת דו"ח שנכתב בחודשים האחרונים: ״שטח C – הסיפור שלא מוספר״. הדו"ח סוקר את ההיסטוריה של מפקדי האוכלוסין, חושף את הכשלים והסתירות בנתונים ומציג המלצות מעשיות. הממשלה הקרובה חייבת לקחת אחריות על האירוע הזה- כי אם לא נספור אותם, מי יספור אותנו?
מחזירים את הריבונות למדינה,
רגבים
בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"
בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.
בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.
עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".
עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.
עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.
"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".
דו"ח חדש שכתבנו חושף: בג"צ מעניק, באופן קיצוני, עדיפות לעתירות המוגשות ע"י ארגוני השמאל הקיצוני.
דו"ח חדש שהפקנו מבסס מדעית את מה שרובינו חשנו מזמן: בית המשפט העליון, ובפרט הנשיאה דורית בינייש, מעניקים עדיפות בולטת לארגוני השמאל הקיצוני. העדיפות מתבטאת בזירוז ההליכים בצורה משמעותית ובולטת, בהוצאת צווי ביניים, בהשתתפות הנשיאה בייניש בהרכב הדן בתיק, בהוצאת צווים על תנאי כנגד המדינה, בהתערבות בהחלטות של רשויות ממשלתיות, ועוד.
התייחסותו של בג"צ לַעתירות נבחנת בדו"ח על בסיס פרמטרים זהים, אובייקטיביים ומדידים, ומן הממצאים ניתן לראות בבירור כי בעוד שעתירות השמאל זוכות להתייחסות רצינית ומחמירה, הרי שעתירות זהות המוגשות על ידי ארגונים המזוהים עם הימין זוכות להתייחסות מזלזלת ולא רצינית.
בדו"ח נבחנים מדעית פרמטרים קבועים, ובהם: משך הזמן שניתן לתגובה, מספר דיונים שהתקיימו ופרקי הזמן שחלפו בין דיון לדיון, ההרכב אשר מונה לדון בהן וכן הוצאת צווי ביניים וצווים על תנאי.
הדו"ח מתמקד במרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך. זאת, כיוון שהליכים אלו מתבצעים עוד לפני שהתיק נדון לגופו. בשלב זה החלטות השופטים משקפות את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית שלהם אל הסוגיה. משום כך, את ההבדלים התהומיים בין עתירות הימין והשמאל, כפי שהם משתקפים בדו"ח, לא ניתן לתלות בדקויות משפטיות מלומדות.
אין המדובר בעתירה אחת, לא בשתיים וגם לא בשלוש. בדו"ח מוצבות אחת מול האחת כ"תמונות ראי" כלל העתירות שהוגשו משני צידי המתרס הפוליטי כנגד בניה בלתי חוקית בשטחי יהודה ושומרון בין השנים 2005 ל- 2009 ומצביעות כולן על אותה מגמה מפלה, שנראה כי כבר אין איש מן השופטים עושה ולו מאמץ קטן להסתירה.
