הפיכת הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב ליישובים חוקיים היא לא הפיתרון אלא הבעיה העקרונית ממנה סובל הנגב כבר שנים. צפו בסרטון שהוצאנו:
לא פעם דיברנו על כך שהדרישות הסחטניות של רע"מ להכיר בעוד ועוד "יישובים חדשים" בנגב היא הבעיה עצמה ולא הפתרון. הלבנת המבנים הבלתי חוקיים ויצירת "קו מדומה" סביב מקבצים לא חוקיים קיימים, איננה מועילה לאף אחד ובטח שלא לתושבים הבדואים.
הנה לכם דוגמה ברורה מהשטח – ה"יישוב" הבדואי 'אבו תלול' שבנגב. לפני כ-15 שנה, מדינת ישראל נקטה במהלך של הלבנה, והכריזה על אבו תלול כיישוב חוקי ומוכרז, לצד עשרה "יישובים" נוספים. במקום להעתיק את הפזורה ליישוב מוסדר שתוכנן מראש על ידי מיטב האדריכלים והמהנדסים, היא סימנה מעין קו מדומה סביב מאות הבתים הבלתי חוקיים בשטח והכריזה עליו כ- "יישוב חדש". אלא שבפועל, גם 15 שנה לאחר מכן, היישוב לא התפתח ונשאר כפי שהיה עוד בתחילתו, ללא תשתיות מוסדרות, ללא חשמל, ללא כבישים ואפילו בלי מערכת ביוב נאותה.
על פי הדרישות של רע"מ לממשלה החדשה, עתידם של "היישובים החדשים" בפזורה, יהיה זהה לעתידו של אבו תלול. ברור שאין כל טעם להכריז על יישובים "חדשים" כשהמציאות בשטח מראה שכך לא נראה יישוב, והתשתיות והשירותים לתושביו אינם תואמים סטנדרטים של ישובים קיימים במדינה מפותחת. עוד בשנת 2017 יצאנו בתכנית מקיפה לפיתרון סוגיית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. תכנית הגיונית וציונית, כזו שבאמת תעזור לאוכלוסיה הבדואית ותושבי הנגב, ותחזיר את מאות אלפי הדונמים לידי המדינה
כבר לא מדובר בימין או שמאל. הסכנה למדינה היא לא רק כמדינה יהודית ודמוקרטית, היא סכנה לקיומה של המדינה בכלל.
לאור הקמת הממשלה החדשה בתמיכת רע"מ אנחנו שווים ומזכירים כי אובדן הנגב הוא אובדן הציונות ומכנה אנושה למדינת ישראל. כבר שנים שאנחנו מתריעים על החשיבות בשמירה על האדמות בנגב, ועל ההסדרה הנכונה שצריכה לקרות כדי לשמר את אדמות המדינה מצד אחד וכדי לאפשר לתושבי הפזורה חיים נורמאליים יותר.
ההבטחות והדרישות אותם ביקשו ברע"מ כדי לתמוך בממשלה הן סכנה קיומית לנגב. עתיד הנגב תלוי בריבונות ובמשילות של מדינת ישראל.
שלחנו הערב (שלישי) קריאה לוועדת המעקב של ערביי ישראל בה אחנו קוראים לוועדת המעקב להמשיך בשביתה. "זהו היום השקט ביותר מפרוץ הפרעות. הגדרתם את מקום ההנהגה הערבית במארג האזרחי במדינת ישראל"
שלשום (ראשון) הודיעה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, על קיום שביתה כללית במהלך היום, יום שלישי.
במהלך השבוע האחרון השתתפו אלפי ערבים אזרחי מדינת ישראל בפרעות ופוגרומים כלפי שכניהם היהודים בערים המעורבות, בגרימת נזקים כבדים בהיקף משוער של עשרות מיליוני שקלים לרכוש פרטי, לתשתיות ציבוריות ולכבישי המדינה בצפון, באיזור המרכז ובדרום.
בפניה כתב מאיר דויטש מנכ"ל התנועה כי "אירועים חמורים אלו מתקיימים בה בשעה שמדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה לוחמתית מצד ארגון הטרור חמאס השולט ברצועת עזה, המופנים לכלל אזרחי ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין. מערכה זו גבתה עד עתה מחיר כבד של הרוגים, פצועים ונזק כבד לרכוש ולמשק הישראלי".
נכון לשעת אחר הצהרים של יום שלישי מסתמן, כי יום השביתה הינו היום השקט ביותר מאז החלו האירועים האלימים מצד ערביי ישראל אותם מעודדת ועדת המעקב באופנים שונים.
"השביתה הכללית עליה הכרזתם, והרוח הגבית הניתנת במעשיכם לפעולות המלחמה מצד חמאס מדברים בעד עצמם, ומגדירים היטב לאזרחי ישראל את מקומה של ההנהגה הערבית במארג האזרחי של מדינת ישראל", הוסיף דויטש. "אנו קוראים לכם להמשיך בשביתה הכללית גם בימים הבאים. בכך השקט יחזור על כנו על ידי מערכת הביטחון, העושה לילות כימים במלחמתה בטרור מבית ומחוץ".
הרשות הפלסטינית בנתה בשנים האחרונות עשרות בתי ספר בלתי חוקיים במטרה לתפוס שטחים פתוחים ביהודה ושומרון – באדמות מדינה, בשטחי אש ובשמורות טבע. בתי הספר נבנים בקצב מסחרר, לעיתים בין לילה בעזרת מימון אירופי נדיב, והכל בכדי לשמש מטרה אחת- קיבוע והיאחזות הרשות הפלסטינית במרחב.
לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.
בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.
אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.
די להפקרות! הפשיעה והאלימות המשתוללות ברחבי הנגב מביאות את זעקת התושבים לדרוש מממשלת ישראל: עזרי לנו!
גם אנחנו לקחנו חלק בכתבתו של כתב ynet, אסף קמר, שיצא למסע בעקבות גל הפשיעה בנגב. צפו בכתבה המלאה והמרתקת והקשיבו לעדויות התושבים המספרים על המציאות היומיומית הקשה שאיתה הם נאלצים להתמודד. תושבים תמימים שבסך הכל רוצים לחיות בשקט, כמו כולם.
בזמן שמדינת ישראל מתדיינת בהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון הרשות הפלסטינית לא מחכה לאף אחד וקובעת עובדות בשטח
הכפרים הערבים מג'דל פני פאדל ועקרבה, הנמצאים על קו התפר שבין השומרון לבקעה, מוגדרים שניהם כשטח B בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית. ביניהם ישנו תא שטח ענק הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, שאמור למנוע את הרצף הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית בשטח.
למרות כל זאת בעשור האחרון נבנו על תוואי השטח עשרות בתים בלתי חוקים במטרה אחת: לקבע את המצב בשטח. בזמן שמדינת ישראל עוסקת בשאלת החלת הריבונות בשטח לאחר חמישים שנה של עצמאות' הרשות הפלסטינית יודעת שקביעת עובדות בשטח משמעותית יותר מכל הסכם, והיא והן היחידות שיקבעו איך תראה חלוקת השטח בעתיד.
בשטחי A וB ישנו שטח רב ריק המיועד להתרחבות הטבעית של הכפרים אך הרשות עושה ככל שביכולתה, במהירות ובשיטתיות, לתפוס עוד ועוד שטחים משטח C דווקא. בעשור האחרון נבנו יותר משלושים אלף מבנים בלתי חוקיים בשטחי מדינת ישראל, בעיקר בשטחים הפתוחים. צפו בסרטון שהוצאנו:
מזה מספר חדשים בודקת מדינת ישראל פעם נוספת את הסדרת המאחז "חאן אל אחמר 2" – מקבץ בלתי חוקי הסמוך לחאן אל אחמר וזאת למרות שהפולשים לא עמדו בהסכם הקודם
בשנת 2018 עתרנו לראשונה לבג"ץ נגד המאחז שישב בחלקו על אדמות הישוב נופי פרת ובחלקו השני על אדמות מדינה. לאחר הגשת העתירה טענה המדינה כי הגיעה להסכם הפולשים ותבחן את האפשרות להסדרת המאחז בתנאי שיוגשו תוכניות בניה לא יותר מ45 יום, ובנתאי שלא יבוצעו שום שינויים בשטח.
לאחר ששמענו את עמדת המדינה התרענו בבית המשפט כי אין כל אפשרות לבחון את הסדרת המאחז מכיוון שהוא ממוקם על תוכניות מאושרות לכביש אזורי, אך בית המשפט התעלם וההסכם בין המדינה לפולשים – אושר.
שנתיים וחצי לאחר מכן, התוכניות לא הוגשו ועשרות בתים בלתי חוקיים נוספו למקבץ ההולך ומתרחב
לפנ כארבעה חודשים הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט בדרישה שיאכוף את החוק ויפנה את המאחז אך המדינה טענה כי הפולשים כן הגישו את התוכניות (לאחר כשנתיים וחצי, ולא 45 יום כפי שחייב בית המשפט) ולכן היא מבקשת לדחות את העתירה שהגשנו.
מדינת ישראל בוחרת שוב להעלים עין ולבוא לקראת פולשים הגוזלים את אדמתם. לא רק שהפולשים לא עמדו בהסכם שנקבע אז, ולא רק שהם הוסיפו לבנות ופלשו והתרחבו לאדמות נוספות, הם כעת מקבלים מהמדינה גיבוי משפטי. במקום שהמדינה תעמוד על שלטון החוק ועל החוזה שהיא עצמה העמידה להם היא נתלית בעזות המצב של פולשי המאחז ומתנערת מאחריותה לאכוף את החוק.
יצאנו יחד עם החברה להגנת הטבע בקריאה למשנה ליועמ"ש קמיניץ: תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום (שישי) כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל שהמדינה אסרה את סלילתו
שיגרנו בלילה מכתב דחוף, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה ולמשטרת ישראל, והתרענו כי תושבי דלית אל כרמל מתכוננים לסלול היום ומחר, שישי ושבת, כביש לא חוקי בלב שמורת הכרמל.
מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, פנתה אף היא במכתב מקביל המתריע מפני המחטף המתוכנן – סלילת כביש לא חוקי שעתיד לחצות את פארק הכרמל ממזרח למערב, ולחבר את דלית אל כרמל לכביש החוף.
על פי הפרסום ברשתות החברתיות, התאגדו תושבי דלית אל כרמל לסלילה משותפת של הכביש באופן לא חוקי, כאשר תושבים שונים תרמו כלים הנדסיים, אספלט, מכבשים ועוד.
כבר בשנת 2012 היה ניסיון לבצע מחטף ולסלול את הכביש באופן בלתי חוקי, ולאחר פניות של רגבים הודיעה המדינה בזמנו, כי הדרך חייבת להישאר כדרך חקלאית בלבד ולא תאושר סלילת אספלט.
בשל הרגישות הסביבתית הגבוהה במקום, והפגיעה החמורה והמיידית הצפויה באם הדרך תהפוך לכביש בין עירוני סואן ומזהם, המדינה אף דחתה בעבר את בקשת מערך הכיבוי לסלול את הכביש לאחר אסון הכרמל, וקבעה כי הדרך הנוכחית מספקת מענה נדרש לצרכי מערך הכיבוי.
עו"ד בועז ארזי, עורך הדין של התנועה, ציין במכתבו, כי "מדובר באירוע חמור מכל בחינה של שמירה על שלטון החוק, כאשר תושבי המקום נוטלים לידיהם את החוק ומתכוונים, בריש גלי ותוך מתן פרסום רחב – לבצע פעולות בניה וסלילה בלתי חוקיות".
אנחנו דורשים מהמשנה קמיניץ וממשטרת ישראל למנוע כל פעולה של סלילה, או הכשרת דרך במקום, לוודא כי גם בעתיד לא יובוצעו פעולות אלו ולחקור את המעורבים ב"פרוייקט" הבלתי חוקי.
עתרנו נגד עיריית ירושלים בדרישה לאכוף את החוק נגד מנהרה תת קרקעית בלתי חוקית שנחפרה בלב הר ציון שבעיר העתיקה על ידי כנסיית 'דורמציון' באיזור רווי עתיקות
עתרנו הבוקר (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד עיריית ירושלים שהסתירה את קיומה של מנהרה תת קרקעית שפרצה כנסיית 'דורמציון' הקתולית בהר ציון בתוך מתחם השימור 'סובב חומות העיר העתיקה'. בעקבות לחץ משפטי שהפעלנו מזה כשנתיים, נאלצה העירייה לבצע מיפוי של תוואי המנהרה הפולשת בניגוד לחוק לקרקעות ציבוריות באיזור רווי שרידים ארכיאולוגיים, אך מאז התעלמה מדרשתנו לשחרר את תיעוד המנהרה ולאכוף את החוק במקום.
הר ציון שבפאתי ירושלים העתיקה, מוכר כאתר בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית ראשונה במעלה לשלושת הדתות המונותאיסטיות. על אזור ההר המיועד לשימור במסגרת תכנית "סובב חומות ירושלים", קיימים ממצאים ארכיאולוגיים רבים, כשהמפורסמים שבהם הם זיהוי קברו של דוד המלך, חומת העיר מתקופת החשמונאים וחומה מימי הבית הראשון.
עובדה זו לא הפריעה לכנסיית הדורמציון, לפרוץ ולחפור מנהרה תת קרקעית באורך של יותר ממאה מטרים, המחברת בין הכנסיה למתחם כנסייתי נוסף המכונה "בית יוסף".
בנוסף, הכנסייה הציבה שער מאסיבי אשר מונע גישה לאזור מעל פני השטח בין הכנסיה ל״בית יוסף״, על אף שזה מוגדר כשטח לשימוש ציבורי.
תוואי המנהרה התת קרקעית בהר ציון
קיומה של המנהרה היה בגדר שמועה שהסתובבה בקרב תושבים ומוסדות יהודיים הפועלים בהר ציון, ובמהלך שנת 2019 פנינו לעיריית ירושלים בדרישה לאמת את קיומה של המנהרה ולבצע מדידה של תוואי המנהרה, וזאת על מנת לוודא את היקפי הפלישה לאדמות ציבוריות, והחשש מפני פגיעה בעתיקות הרבות הממוקמות בתא השטח שערכו ההיסטורי לא יסולא בפז.
בשנה שעברה, רק בבעקבות דרישתנו, ולאחר שעיריית ירושלים נאלצה להודות בדבר קיומה של "מנהרה ישנה", ביצעה העירייה לראשונה מדידה תת קרקעית של המנהרה הבלתי חוקית, שאורכה המצטבר הינו כ-150 מטרים.
המיפוי העלה כי לאורך תוואי המנהרה ישנם אולמות תת קרקעיים המכילים שרידים עתיקים שונים, וכי היא פולשת באופן נרחב לאדמות ציבוריות. המנהרה הבלתי חוקית נחפרה ללא היתר בניגוד לתכניות החלות במקום, בניגוד לחוק העתיקות וללא פיקוח הנדסי וארכיאולוגי כנדרש, תוך שיכול וגרמו לפגיעה בעתיקות ובממצאים היסטוריים.
חרף הממצאים, נמנעה העיריה לגבות מיסי ארנונה מאת הכנסיה בגין השימוש במנהרה הבלתי חוקית, בשעה שיתר תושבי העיר נדרשים לשלם תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי בניה ומס כדין.
לאחר שפרטי התמונה החלו להתבהר, דרשנו פעם אחר פעם מעיריית ירושלים לפרסם את תיעוד הממצאים בהתאם לחוק חופש המידע, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד המנהרה והשבת המצב בשטח לקדמותו, באמצעות אטימה או הריסה. העתירה הוגשה רק לאחר שהפניות מטעמנו לא זכו כלל למענה מצד העירייה.
אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"
בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.
בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".
פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.
פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.
בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.
יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.
עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.
בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.
גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.
אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".
עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.
