על רקע החדשות על התייקרות הארנונה בחודשים הקרובים, ראוי שהציבור הישראלי ידע ויכיר שני ציטוטים שהושמעו בשבוע שחלף בדיונים בכנסת. הראשון מדיון בוועדת הכספים בתחילת השבוע; חה"כ סמיר בן סעיד מתע"ל הכריז- "אתם לא תקבלו שום דבר מנווה מדבר ואל-קסום. הבטחה אישית שלי". השני מאמצע השבוע, הפעם בוועדה לביקורת המדינה על דוח המשילות בנגב, עלי דבאסן מבקר מועצת אל קאסום בנגב זעק: "אצלנו לא משלמים ארנונה! על מה ישלמו ארנונה? אין לנו כבישים! לא נשלם ארנונה על פחון!" אז על מה המהומה? נתחיל מההתחלה.
כדי ששלטון מקומי יוכל לתפקד, הוא זקוק לתקציב אותו הוא מקבל בין היתר מגביית ארנונה מהתושבים והעסקים בתחומו. לפני כחודש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני גביית הארנונה לשנת 2024, והנתונים הציגו תמונה עגומה; בתחתית הרשימה, ובפער עצום מכל השאר, ניצבות 2 מועצות בדואיות בנגב עם נתוני גביה אפסיים: שיעור גביית הארנונה למגורים במועצה המקומית אל-קסום עומד על 0%, ובמועצה המקומית נווה מדבר הוא עומד על 1%.
זו לא מעידה חד פעמית, ולא מדובר על כשל נקודתי. נתוני הלמ"ס לאורך השנים מצביעים על נתונים דומים באופן עקבי. דו"ח מבקר המדינה משנת 2011 קבע שמועצת אבו בסמה, המועצה שקדמה למועצות אל-קסום ונווה מדבר וכללה את שטח שתיהן, מעולם לא ניהלה מערך חיוב וגביית ארנונה ומיום הקמתה בשנת 2003 כלל לא אספה נתונים בנוגע למבנים בתחום שיפוטה. בעקבות הביקורת, פורקה מועצת אבו בסמה למועצות אל-קסום ונווה מדבר, אך שינוי השם לא סייע למערך הגביה והשמאות. לצד מחקר מתמשך של רגבים על היקפי הבניה הבלתי חוקית בתחומי המועצות, הכוללת בניה על שטחים ציבוריים ותשתיות ועומדת על קרוב ל 9,000 מבנים (!), הגישה רגבים שתי עתירות לאורך השנים בדרישה להסדיר את סוגיית הארנונה. בתגובה, טענו המועצות שהן ממש בעיצומו של הליך הקמת מערך כזה והנה תכף זה קורה. אך הנתונים העדכניים שפרסמה הלמ"ס מוכיחים שלא חלה תזוזה כלל בגביית הארנונה במועצות אלו. לשם השוואה, ממוצע גביית הארנונה במועצות המדורגות במדרג הכי נמוך מבחינה סוציו-אקונומית, אשכולות 1 ו-2, עומד על 43%; 18% בממוצע ב-8 הרשויות המדורגות כאשכול 1, ו50% בממוצע ב-18 הרשויות המדורגות כאשכול 2. אחוז הגביה באל-קסום ונווה מדבר חריג בכל קנה מידה, גם ביחס למועצות שנמצאות במצב הסוציו אקונומי הנמוך ביותר במדינת ישראל. לפי הבטחת חה"כ שלעיל – אין מה לצפות לשינוי בעניין, מה עוד שככל הנראה מדובר באידיאולוגיה מוסדרת.
אם המועצות הללו לא גובות ארנונה, מהיכן מגיע התקציב? טוב ששאלתם. את התקציב משלימים מענקים ממשלתיים, היינו – כספי המיסים של אלה שכן משלמים למדינה. כ-88% מתקציב מועצת אל-קסום וכ-91% מתקציב מועצת נווה מדבר מקורו במענקים ממשלתיים. במקום מערכת כלכלית שמנסה לקיים את עצמה וגובה מתושביה את הנדרש מהם, מסתמכות המועצות הללו באופן כמעט מוחלט על מענקים ממשלתיים שנוגסים בתקציב של מדינת ישראל. השלכה נוספת של הכשל הכלכלי הזה היא קריסה מערכתית המגיעה עד הלנת שכר שיטתית של עובדים המועסקים במועצות האמורות.
כפי שזה נראה, הפתרון למצב הזה הוא מינוי ועדה קרואה למועצות. במקרה של כשל תפקודי משמעותי ביותר של השלטון המקומי, מוסמך שר הפנים למנות ועדה קרואה שתנהל את המועצה למשך מספר שנים עד ייצוב המערכת ותיקון הליקויים. נראה שהגיע הזמן ששר הפנים יגדע את ההתנהלות הביזיונית הזו שמצפצפת על כולנו, יפעיל את הכלי המופקד בידיו ויקים ועדה קרואה במועצות אלו, עד שיקומן הפנימי שיוביל ליכולת לתפקד כמועצה ולא כמקרה סעד ציבורי.
קראו את נייר העמדה של רגבים על סוגיית היעדר גביית הארנונה במועצות בנגב
