תגית: עונש

בית המשפט השלום בבאר שבע גזר השבוע את עונשו של גבר בדואי מהדרום על עבירת פוליגמיה. מתן פסק הדין מהווה הכרה כי תופעת הפוליגמיה הינה עבירה פלילית שאין לה מקום במדינת ישראל

במהלך השבוע בית המשפט השלום בבאר שבע גזר את עונשו של גבר בדואי מהדרום על עבירת פוליגמיה לשבעה חודשי מאסר בפועל. זוהי הפעם השניה בה נגזר עונש מאסר מאז שנכנסו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר אכיפת החוק בנושא הפוליגמיה.

בשנה שעברה נגזר על גבר שהורשע בפוליגמיה עונש של עבודות שירות, ובית המשפט המחוזי החמיר את עונשו ופסק על מאסר בפועל.

מעבר לכך שתופעת הפוליגמיה פוגעת בשכבות החלשות במגזר, יש לה היבטים בעלי משמעות לאומית וכלכלית למשק, מאחר שהיא ממומנת רובה ככולה באמצעות תעשיית קצבאות מטעם הביטוח הלאומי.

תנועת רגבים מלווה וחוקרת שנים רבות את נושא הפוליגמיה. התנועה הגישה דוח למשרד המשפטים בעניין ערב גיבוש החלטת המלצת משרד המשפטים בנושא הפוליגמיה ואף חברה בצוות הבין משרדי למעקב אחר משרדי הממשלה השונים ליישום החוק בהנחיות היועץ המשפטי בעניין.

אנו מברכים על פסק הדין שמשמעותו הכרה כי תופעת הפוליגמיה הינה עבירה פלילית שאין לה מקום במדינת ישראל. במצב הנוכחי הפוליגמיה יצאה מסוגיה פרטית שבין קירות הבית לאירוע בעל משמעות לאומית למדינת ישראל, אשר אזרחיה אשר משלמים עליו מכיסם.

אנו מברכים את שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואת מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור שהובילו את השינוי בעניין ומקווים שההחמרה בענישה, יחד עם הגברת החינוך והמודעות לשכבות הצעירות במגזר הבדואי יסייעו בהפסקת התופעה הפסולה הזאת.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

צו חדש עליו חתם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית בשבוע שעבר, מחריף את המאבק במכירת קרקעות ליהודים. "מדינת ישראל צריכה להגיב בהסרת החסמים הישראליים לרכישת קרקעות".

הרשות הפלסטינית מחריפה את צעדי המאבק שלה במכירת קרקעות ליהודים, וקובעת כי מעתה גם ערבים בעלי תעודת זהות ישראלית המבקשים לשכור או לקנות נכס ביהודה ושומרון, יידרשו לקבל אישור לכל עסקה משירות המודיעין הכללי ומנגנוני 'הביטחון המסכל' של הרשות הפלסטינית.

חשפנו בחדשות 2 את המסמך עליו חתם ראמי חמדאללה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, לפיו היתר להשכרת נכסים או מכירתם, יינתן אך ורק בכפוף לאישור שירותי הבטחון ברשות הפלסטינית.

ההחלטה החדשה מבקשת למנוע רכישת בתים וקרקעות על ידי יהודים במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, המתבצעות בדרך כלל באמצעות אנשי קש.

"כל המעוניין להשכיר או למכור נכס לפלסטיני המחזיק תעודת זהות ישראלית, צריך לקבל את אישור הרשות המקומית שהנכס בתחומה", נכתב בצו שנחתם אך בשבוע שעבר. "אם הנכס נמצא מחוץ לתחום שיפוט של רשות מקומית, יבקש את אישור דריקטוריון השלטון המקומי".

על פי ההחלטה, "שירות המודיעין הכללי ומנגנוני הבטחון המסכל יבצעו את הבדיקות הבטחוניות ויתנו את המלצתם תוך שבועיים מהגשת הבקשה".

בסעיף נוסף קובע חמדאללה כי לא ניתן יהיה לשנות את ההחלטה, וכי "כל התנגדות או החלטה סותרת להחלטה זו – בטילה".

ההחלטה האחרונה, מהווה חוליה נוספת בשרשרת החלטות וחוקים גזעניים שהעבירה הרשות הפלסטינית, שמטרתן איסור ומניעת מכירת קרקעות ליהודים ביהודה ושומרון כמו גם במזרח ירושלים.

לאחרונה אנחנו רואים החמרה באמצעים שנוקטת הרשות הפלסטינית בסוגית מכירת קרקעות ליהודים, אם זה במאסר עולם ועבודות פרך שנגזרו על עיסאם עאקל, תושב ישראלי ואזרח אמריקאי, בחשד למכירת בית ליהודים במזרח ירושלים, ואם זה רציחתו של סוחר קרקעות בג'לג'וליה, רצח שבוצע לכאורה על ידי אלמונים, אך טביעות האצבע במעשה מובילות אל הרשות הפלסטינית.

בשום מקום אחר בעולם לא היינו מעכלים חוק כזה, שבו אדם מוכר קרקע או בית ליהודי, דינו מוות. מדינת ישראל חייבת לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לעצור את ההידרדרות הזו. מעבר לאמירה הערכית שאנחנו לא מקבלים חוקים גזעניים כאלו ולא משלימים איתם, מדינת ישראל צריכה בתגובה להסיר את החסמים שהיא עצמה משמרת ביהודה ושומרון, ולאפשר לכל אזרח פרטי למכור ולקנות קרקע – כמו בכל מקום אחר בארץ ובעולם.

בגזר הדין בפרשת 'אל עראקיב', נגזרו עשרה חודשי מאסר על ראש פעילי הכפר הבלתי חוקי שהוקם יותר ממאה פעמים תוך פלישה לאדמות המדינה. "קומץ קיצוני פגע בקידום תכניות לכלל תושבי הנגב" 

בית משפט השלום בבאר שבע גזר אתמול (ראשון) עשרה חודשי מאסר על השייח סייאח אבו אמדעם (סייאח אל טורי), הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי 'אל עראקיב' על אדמות מדינה ליד צומת להבים.

בנוסף לעונש המאסר, הורשע אבו אמדעם ב-19 עבירות של הסגת גבול, 19 עבירות של כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין ועבירה של הפרת הוראה חוקית. בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר על אבו אמדעם חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 36 אלף שקל.

אל עראקיב הוא כפר בדואי לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע. אנשי משפחת אל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו לאדמות המדינה יותר ממאה פעמים (!), ובכל פעם בנו במקום מבנים שונים, בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. לטענתם, הם פונו מהאזור לאחר מלחמת השחרור על ידי צה"ל, תוך הבטחה שהפינוי הוא זמני בלבד.

במאבק מתוקשר, אלים וקולני אותו ייצאו ארגוני השמאל לתקשורת הבינלאומית, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול.

בשנת 2015 חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך כעשור, בו דרשו הבדואים להכיר בבעלותם על הקרקע, בהסתמך על חוות דעת משפטיות שהגיש פעיל השמאל הקיצוני, פרופסור אורן יפתחאל. השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות שדחו את הערעור, לא חסכו במילות הביקורת על טיבן ואמינותן של הראיות כביכול שהציג יפתחאל, והציגו עירום ועריה את "חוות דעת המומחה" שהגיש.

כמי שמלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, אנו מברכים על הנחישות שגילה בית המשפט בגזר הדין:

אל עראקיב הפך לסמל מלחמת ההתשה המשפטית שמנהלים ארגוני השמאל ואחוזים בודדים מכלל הבדואים כנגד מדינת ישראל, מלחמה המונעת במשך שנים ארוכות את קידומן של תכניות לאומיות לפיתוח הנגב לרווחת כלל תושביו. שבויי המערכה הזו הם תושבי הנגב כולו, ובראשם מרבית האוכלוסיה הבדואית המוחלשת שכלל אינם צד בסכסוך.

הרשעת אל טורי מצטרפת לקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בפרשיית אל-עראקיב, אך אסור שהדבר יישאר בגדר הצלחה משפטית מקומית. פסק הדין חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה.