המנהל האזרחי הודה בבג"ץ שהגשנו יחד עם מועצת שומרון, כי הוא מאפשר השלכת פסולת של העיר קלקיליה באתר הלא חוקי "באופן זמני", ומשנע אותה מהמקום בכספי הרשויות הישראליות שתושביהן ממשיכים להיפגע מהעשן. בג"ץ נזף במנהל האזרחי: "המדינה מפרה את החוק"

ועדת הפנים והגנת הסביבה עוסקת רבות במטרד העצום משריפת הפסולת במרחב קו התפר בו פועלות מזבלות רבות. העשן העולה מהן גורם למטרד ריח ולסכנות בריאותיות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים במרחב ההשפעה.

אחד המפגעים המרכזיים בסביבה, היא המזבלה הפיראטית של העיר קלקיליה, אשר בניגוד להצהרות המדינה והמנהל האזרחי בבג"ץ, ממשיכה לבעור באופן תקופתי גם בימים האחרונים. יחד עם המועצה האזורית שומרון עתרנו בשנה שעברה נגד המנהל האזרחי המאפשר את המשך פעילות המזבלה, ממנה סובלים תושבים במרחב כפר סבא, כוכב יאיר-צור יגאל, כמו גם היישובים צופים ואלפי מנשה.

בדיון האחרון בבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי המזבלה אכן לא חוקית, אלא שמסיבות של "כורח המציאות" ורצון לצמצם את השלכת הפסולת ושריפתה במרחב קלקיליה והכפרים שבסביבתה, התיר המנהל האזרחי לעיריית קלקיליה החל משנת 2010 להפעיל באתר תחנת מעבר פסולת למרות שהמקום איננו מוסדר מבחינה חוקית, על מנת לשנע ממנו את האשפה לאתר סילוק הפסולת החוקי "זהארת אל פינג'אן" הפועל בצפון השומרון.

שינוע האשפה של עיריית קלקיליה ממומן בכספי "קרן הניקיון" מכספי המיסים של רשויות מוניציפליות ישראליות, אך העירייה עצמה לא משתתפת בעלות שינוע האשפה לאתר החוקי. המנהל האזרחי הצהיר בדיון כי ערך סיורים במקום, וכי "התרשמות נציגי איכות הסביבה שפועלת תחנת מעבר, ואין עוד השלכת פסולת או שריפות".

מזבלת קלקיליה ממשיכה לבעור

במהלך הדיון התקשתה השופטת יעל וילנר לעכל את עמדת המדינה. "אדוני אומר כי אנו מסדירים זאת באופן בלתי חוקי, כי עדיפה אי חוקיות מאשר אי חוקיות אחרת?! יש הבדל כשהמדינה מפירה את החוק לבין כשהתושבים שם מפירים את החוק. המדינה אומרת: ככה אני מסדירה את זה, זה לא סביר. למה לא לאלצם להסדיר זאת חוקית ולהגיש היתרים"?

השופטים הורו לנו לצרף את עיריית קלקיליה כמשיבה לעתירה, וקבעו כי המדינה ועיריית קלקיליה יעדכנו עד תחילת אוקטובר "לגבי הפעולות הנעשות בשטח על מנת להפחית מפגעים ומטרדים הנובעים מתחנת המעבר".

אלא שמעבר לחוסר החוקיות בפעילות המנהל האזרחי עליה התקומם בג"ץ, המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המנהל האזרחי. שריפת הפסולת נמשכת לפרקים גם בימים האחרונים, והעשן ממשיך לגרום למטרד ריח ולסכנה בריאותית חמורה לתושבי האזור.

בג"ץ אמר במילים פשוטות: לא ייתכן שהמדינה תפר את החוק. על המנהל האזרחי לסגור את האתר הפיראטי לאלתר, ולאכוף את החוק באופן נוקשה ומרתיע. יש לקזז את עלות שינוע הפסולת של עיריית קלקיליה מכספי הרשות הפלשתינית, ולא מכיסם של האזרחים הישראלים הסובלים מהעשן.

קבלן משנה של חברת מעצ – נתיבי ישראל סלל בשבועות האחרונים כביש לא חוקי למחצבה פלשתינית בלתי חוקית הפועלת בגוש עציון. הגשנו תלונה במשטרה ובמעצ מיהרו לחסום את ציר המילוט ממנו הבריחו העבריינים את שלל החציבה

בשבועות האחרונים ביצעה חברת מע"צ – נתיבי ישראל, עבודות לריבוד מחדש של כביש הגישה ליישובים מיצד ופני קדם שבגוש עציון. הקבלן לקח את כל עודפי האספלט, וסלל איתם דרך שמחברת את ואדי סעיר למחצבות בית פאג'ר.

מחצבות בית פאג'ר הן מחצבות בלתי חוקיות של פלשתינים החוצבים בתוך אדמות מדינה מוכרזות, תוך פגיעה אנושה בסביבה.

תוואי הדרך שנסללה. השטח הכחול – אדמות מדינה

המחצבות אליהן מתחברת הדרך, עומדות במרכזן של פעולות אכיפה של המנהל האזרחי באיו"ש והציר שנסלל על ידי הקבלן של מע"צ, משמש כ"ציר בריחה" דרומי מהמחצבות, הן לצורך הברחת חומר מהמחצבות דרומה לכיוון סעיר-שויוח וכפרי הר חברון, והן לצורך התחמקות מגורמי פיקוח בעת ביצוע פעולות אכיפה.

הכביש החדש שסלל קבלן של מע"צ 

לפני כשבוע וחצי שיגרנו מכתבים דחופים לשר התחבורה, ישראל כץ, ולמנכל חברת נתיבי ישראל. "הואיל ומדובר בעבירה על החוק המבוצעת על ידי רשות ציבורית, ככל שהעניין לא יטופל בדחיפות ובאופן מיידי. ניאלץ לפנות למשטרה בתלונה לחקירת האירוע".

חברת נתיבי ישראל טענה מנגד כי בהתאם לתנאי החוזה, החומר המקורצף שייך לקבלן המבצע וכי אין לה אמצעים לשלוט על מעשיו של הקבלן בחומר הנותר.

"כל פעולה בלתי חוקית לכאורה שמבצע הקבלן, ניתנת לאכיפה על ידי זרוע הפיקוח של המינהל האזרחי.לחברת נתיבי ישראל אין סמכות לאכיפה בתחומי איו"ש", אמרו בנתיבי ישראל.

בעקבות תגובת החברה, הגשנו תלונה פלילית במשטרה. הגשת התלונה גררה תגובה מיידית של חברת נתיבי ישראל שמיהרה לחסום את הכניסה לציר הבריחה של המחצבה, חרף הטענות הקודמות מצידה כי אין לה סמכות או יכולת לפעול בנידון.

חסימת הדרך על ידי מעצ

חסימת ציר המילוט למנוע את המשך הברחת המחצבים היא צעד מתבקש, אבל בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". מצער מאוד שרק לאחר התלונה במשטרה במעצ נזכרו לבצע את הצעד הבסיסי הזה. הקבלן שהרוויח פעמיים מסלילת הכביש חייב להיענש. להבא על חברת נתיבי ישראל לקחת אחריות וקבוע מראש בחוזה עם הקבלנים שהיא שוכרת, כי פעולות בלתי חוקיות מצידם יגררו סנקציות הולמות.

בתקופה הקרובה נגביר את המעקב השוטף אחרי המחצבה כדי לוודא את המשך האכיפה במקום.

מחצבה ערבית הפועלת במזרח גוש עציון בתחומי הרשות הפלשתינית תוך פגיעה אנושה בנוף, משליכה את פסולת החציבה באיזור הנמצא בשליטה ישראלית. תיעדנו, ועתרנו לבג"ץ

סמוך ליישוב מיצד בגוש עציון, פועלת באין מפריע מחצבה ערבית בלתי חוקית, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. שפוכת האבק והסלעים מזהמים את יובליו של נחל ערוגות עליון ומסכנים את שמורת הטבע. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד העבריינים, מאחר והמחצבה ממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית, ולטענת המנהל אין לו סמכות לפעול במקום.

אלא שאת פסולת המחצבה, תל העפר העצום שמשמאל למחצבה, שופכים העבריינים ב"שטח C", בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך. הגבול הבלתי נראה, עובר בדיוק בין המחצבה לתל הפסולת, הממוקם בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

תיעדנו את הפרת החוק המתמשכת, ופנתה לפני כשנה אל המנהל האזרח בדרישה לנקוט בהליכים כנגד העבריינים, ולדרוש מהם להשיב את המצב לקדמותו. בתחילת השבוע עתרנו לבג"ץ, לאחר שפניה נוספת למנהל האזרחי מחודש מרץ האחרון לא הניבה אף היא תוצאות.

לצערנו הגוף שאמור לאכוף את החוק באיזור, בחר להתעלם במשך חודשים ארוכים מהפרת החוק ומהשחתת הנוף. בעקבות ההתעלמות הארוכה לא נותר לנו אלא לעתור לבג"ץ בבקשה שיורה למנהל האזרחי לבצע את תפקידו ולאכוף את החוק, וכן לפתוח בהליכים פליליים נגד בעלי המחצבה.

באחרונה פנינו לשר הביטחון ולפיקוד צה"ל בדרישה לעצור את פעילות מחצבה ערבית חדשה שנפתחה בנחל ערוגות ופוגעת קשות בנופיו. זהו "מקרה בוחן" לפגיעה סביבתית ואקולוגית המתרחשות בתחומי הרשות הפלסטינאית  בניגוד לכל הסכם

מרץ 2013 נפתחה מחצבה בלתי חוקית בחלקו העליון של נחל ערוגות הממוקם בשטח B, באזור המוכר כ'שמורת ההסכמים'. ב'הסכם וואי' התחייבה הרש"פ כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים", ובפרט לגבי שמורה זו בה "לא יחולו שינויים במעמד שטחים אלו, ולא תתקיים בהם כל פעילות בנייה חדשה".

מהתמונות שצילם רכז השטח שלנו עולה בבירור כי המחצבה גורמת לפגיעה נופית נרחבת, וכי התשפוכת המושלכת לאפיק הנחל עתידה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית לכל אורך הנחל בואכה ים המלח.

פנינו לשר הביטחון, לשר להגנת הסביבה, לאלוף פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בבקשה דחופה כי יפעלו באופן מיידי להפסקת פעילותה של המחצבה.

על אף שמיקום המחצבה בתחום שטחי B, הופך את הטיפול בפגיעה הסביבתית שגורמת המחצבה למורכב יותר, אנו סבורים כי אסור למדינת ישראל להסכים עם קיומם של מפגעים דוגמת מחצבה זו, ורבות שכמותה, הגורמות לזיהום אויר וקרקע. מפגעי הסביבה אינם מכירים את 'הקו הירוק' ואינם נעצרים בו. על רשויות הגנת הסביבה והמנהל האזרחי מוטלת חובה למצוא את הדרך להתמודד עם הסכנה האקולוגית הטמונה בהמשך פעילות המחצבה באופן שיפסיק את פעילות האתר לחלוטין.

עתרנו לבג"צ בדרישה להוציא צווים להפסקת בנייתו של מבנה גדול בבנימין, תוך פגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה – מבנה שבנייתו מואצת בימים אלה בהם הפקחים בחופשת חול המועד

סמוך ליישוב נווה צוף שבבנימין הוקמו זה מכבר עשרה מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים, מחוץ לתכנית המתאר של הכפר דיר ניזאם. בימים אלה נמצא בשלבי בנייה מואצים מבנה גדול סמוך לגדר היישוב. בעתירה שהגשנו לבג"צ נטען כי הפלסטינים מנצלים את תקופת החגים בהם בשל ימי החג הרבים נמצאים הפקחים הישראלים בחופש – והם בונים בקצב מוגבר על מנת לקבוע עובדות בשטח.

בעתירה מצוין כי המבנה מהווה סכנה ביטחונית – דבר שאמור להאיץ את הטיפול בהפרת החוק, גם על פי גישת רשויות האכיפה אשר מציבות בראש סדר העדיפויות את הטיפול בעבירות בנייה מסוג זה.
בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, המבנה, כמו גם שאר המבנים הבלתי חוקיים הסמוכים לו, פוגעים קשות בתוואי הנוף ובאיכות הסביבה וביער אום צפא הסמוך.