צווי הריסה שהוצאו למבנים ביישובים פסגות ומודיעין עילית בוטלו, לאחר שפנינו ליועץ המשפטי לממשלה כי הצווים נוגדים את חוק ההסדרה שנכנס לתוקף. "זוהי סנונית ראשונה עבור אלפי בתים בהתיישבות" 

לראשונה מאז אישור חוק ההסדרה בכנסת לפני כחודשיים, המנהל האזרחי ביטל צווי הריסה שהוציא למבנים ביישובים מודיעין עילית, פסגות וכוכב יעקב. לפני מספר שבועות נתלו צווי הריסה על ארבעה מבנים ביישוב פסגות, חמישה מבנים במודיעין עילית ושני מבנים נוספים ביישוב כוכב יעקב.

מדובר במבנים שהוקמו לפני שנים רבות בתחומי היישובים האמורים, על קרקעות פרטיות. לאחר שהובלנו את חוק ההסדרה ויצגנו את בעלי המבנים מהישוב פסגות, שיגרנו בשבוע שעבר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו הודגש כי מדובר בצווים בלתי חוקיים אשר הוצאו בניגוד להוראות 'חוק ההסדרה' שנכנס לתוקף בתאריך 13 בפברואר השנה.

אחד מהבתים בפסגות שהצו כנגדם בוטל

החוק נועד להסדיר את מעמדם של אלפי בתים ומבני ציבור ביישובי יהודה ושומרון, כמחציתם בעיר מודיעין עילית, שנבנו בתום לב ובעידוד המדינה על קרקעות פרטיות או אדמות שמעמדן המשפטי איננו מוסדר. החוק קובע כי בדומה להוראות חוק המקרקעין הישראלי במקרים שכאלו – לא ייהרסו המבנים, ובעלי הקרקע יפוצו על ידי המדינה בכסף או בקרקע חלופית.

על פי הוראות החוק, בתקופה של 12 החודשים מיום פרסומו – יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים בעניין התיישבות ב11 יישובים המנויים בנספח לחוק, בהם גם פסגות, מודיעין עילית וכוכב יעקב.

אלפי יחידות דיור במצב דומה במודיעין עילית

עוד הודגש במכתבו ליועמ"ש מנדלבליט, כי במסגרת ההליכים בעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד חוק ההסדרה, הגיש היועמ"ש לבג"ץ הסדר דיוני לפיו "יוקפאו הליכי האכיפה והצווים המנהליים שעליהם חל החוק, ביחס לבניה קיימת בהתיישבות הנמצאת ביישובים המנויים בסעיף 11 לחוק", ולפיכך גם עמדתו המוצהרת של מנדלבליט, שהביע את התנגדותו לחוק ההסדרה, הינה שלא ניתן לנקוט בהליכי אכיפה או צווים מנהליים כנגד אלפי המבנים הנכללים בחוק.

ואכן, בסוף השבוע שעבר קיימה וועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי, דיון בנוגע למבנים ביישוב פסגות, בו הוחלט לראשונה לבטל את הצווים, וזאת מכח חוק ההסדרה. בהחלטת הוועדה נכתב כי "לאחר עיון בטענת בא כח המחזיק, מצאנו לנכון לבטל את הצווים שהוצאו במסגרת התיקים, ולהורות על סגירת התיקים".

הקפאת הליכי האכיפה כנגד בניה, מהווה את הסנונית הראשונה של חוק ההסדרה עבור אלפי בתים ביהודה ושומרון. היא מאפשרת למנהל האזרחי להוציא לפועל את הוראות החוק שחוקקה הכנסת, ולהבטיח שמקרים מקוממים כמו הריסת הבתים בעפרה שנעשתה ללא כל תכלית, לא יחזרו על עצמם, ומעתה לא יבוצעו הליכי אכיפה כנגד בניה ישנה.

בהליך שנוי במחלוקת, ימים ספורים לפני הדיון בבית המשפט העליון, אישר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, לחתום על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון. הצו נחתם למרות שבית המשפט המחוזי קיבל את העתירה שהגשנו ופסק שיש להתיר לעיין במרשם.

באופן חסר תקדים הוציא לאחרונה האלוף ניצן אלון צו צבאי האוסר למעשה לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון (מצ"ב). הצו ניתן למרות החלטת בית המשפט המחוזי שיש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).

העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון כי הוא למעשה הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה. יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.

בשנת 2009 ראש המנהל האזרחי דאז תא"ל יואב (פולי) מרדכי ומי שמכהן כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שהוא "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעותנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך לישובם וכי המידע מגיע להם כי הם "צד הנוגע בדבר".

שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.

אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.

כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.

זו שערורייה שאין כדוגמתה. במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה.

זהו מהלך אנטי דמוקרט. כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי.

היועץ המשפטי לממשלה שוב מתיימר לקבוע מדיניות בנושאים מדיניים וערער על דעת עצמו לבית המשפט העליון נגד פסק הדין אותו קיבלנו שמאפשר קבלת מידע ממרשם המקרקעין ביהודה ושומרון

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, ערער לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי יש לאפשר ליהודים לעיין במסמכי טאבו ביהודה ושומרון כפי שכל אזרח רשאי לעשות על פי חוק חופש המידע. בשונה מהמקובל בתחומי מדינת ישראל, ביהודה ושומרון מרשם המקרקעין חסוי, מה שמביא לזיופים ומעשי מרמה רבים.

פסיקתו החשובה של השופט מרזל התקבלה בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם תושבי פסגות. בנימוקי פסק הדין צוין בין היתר כי מידע ממרשמי המקרקעין מועבר לפלשתינים המבקשים זאת, אך לא ליהודים. הגשת הערעור נוסעת ממניעים פוליטיים והיא נועדה להקשות על יהודים לבצע רכישות של מקרקעין באזור ולמנוע את פיתוח ההתיישבות.

שוב מתברר כי משפטנים ופקידים נאבקים בחוקי המדינה וביסוד הדמוקרטי של חופש המידע, כאשר הדבר נוגד את השקפתם הפוליטית. במכתב חריף שהוצאנו לשר הביטחון, דרשנו ממנו להורות לפרקליטות המדינה למשוך את הערעור.

אין זה ראוי כי את מדיניות העיון במרשמי המקרקעין, כמו מרכיבי מדיניות נוספים הנוגעים ליהודה ושומרון, יקבע הדרג המשפטי על יסוד תפיסות מעוותות כלפי ההתיישבות היהודית. הדעת אינה נותנת כי הדרג המדיני יופתע ע"י צו חתום שיסדיר את מדיניות העיון במרשמי המקרקעין מבלי שתינתן לו האפשרות ליתן דעתו למדיניות הראויה ולהכתיב אותה

אתר סילוק הפסולת ליד היישוב פסגות נסגר לפני כשבועיים לאחר תהליך ממושך. מאז הרשויות הערביות ובראשן עיריית אל בירה, פורקות ומציתות גלי אשפה בכניסה לאתר הסגור. פנינו בדחיפות למינהל האזרחי ולמשרד הביטחון בדרישה לנקוט צעדים החלטיים נגד העבריינים. 

בתחילת חודש אוגוסט 2013, בעקבות הנחיית רשויות המינהל האזרחי, הושלמה סגירתו של אתר סילוק הפסולת הסמוך ליישוב פסגות מכוון צפון. סגירת אתר סילוק הפסולת במקום לא היוותה  "הפתעה" – לא לרשויות המינהל האזרחי ולא לרשויות המוניציפליות הערביות בסביבה. אך אלו, ובראשן עיריית אל בירה, החלו מאז להשליך את הפסולת בסמוך לציר הגישה לאתר הסגור, באופן המהווה הפקרות מוחלטת תוך גרימת נזק סביבתי בל ישוער. 

כדי להוסיף חטא על פשע, הציתו מובילי האשפה את ערימות הזבל שהשליכו, ללא פיקוח או השגחה. הנזק הסביבתי המיידי, הריחות והעשן, מהווים מטרד של ממש לתושבי הסביבה בכלל ולתושבי היישוב פסגות בפרט. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למינהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ולשר הביטחון, בדרישה כי המינהל האזרחי ינקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת השלכת האשפה ושריפתה במקום והסרת המטרד הנגרם בשל אתר בלתי חוקי זה.

"הזלזול בהיבטים הסביבתיים הקשורים לפעולות המינהל האזרחי, החל באכיפת חוקי הניקיון והמפגעים הסביבתיים, עובר להיעדר האכיפה בנושאים תברואתיים וכלה בהיעדר אכיפה בנושאי מים וזיהומים  – הינו תופעה שאין להסכין עמה והנכם נדרשים למלא את חובותיכם בתחום זה", כתב עורך הדין שלנו בועז ארזי.

ארזי הוסיף כי בידי המינהל האזרחי מצויים מגוון כלים לטיפול בבעיה, כולל הטלת סנקציות כלכליות ופליליות נגד אלו הפועלים בעבריינות סביבתית.

פסיקה תקדימית בעתירת חופש מידע שהגשנו, תאפשר ליישוב פסגות לקבל מידע על בעלי הקרקעות הסמוכות לישוב, על מנת לנסות לרכוש אותן.

ביהודה ושומרון לא מתאפשר עיון חופשי בפנקסי המקרקעין, בשל הטענה הגורפת, כי הדבר עלול לסכן את חייהם של ערבים המוכרים קרקעות ליהודים.

חשאיות זו טמנה בחובה קושי רב למתעניינים ברכישת קרקעות, מאחר ונמנע מהם לקבל מידע על בעלי החלקות המבוקשות. לאחר שבמינהל האזרחי סירבו לתת ליישוב פסגות מידע על חלקות פרטיות בבעלות ערבית הסמוכות ליישוב, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך החודש האחרון, פסק בית המשפט לטובתנו והיישוב פסגות. 

השופט יגאל מרזל קבע כי למרות טענת המינהל האזרחי כי החוק הישראלי לא הוחל ביו"ש, יש לפעול על פי עקרונות חופש המידע. "היה על המשיבים להראות מדוע מוצדק מלכתחילה למנוע ממבקש מידע מעין זה את הבחינה הפרטנית של בקשתו, ועל פי הסייגים שנטענו מחוק חופש המידע עצמו. כזאת לא נעשה ואין אפוא לקבל את העמדה הפרשנית הגורפת שבאה מפי המשיבים". אנו רואים בפסיקה זו צעד נוסף בדרך להחלה הנדרשת והצודקת של חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון.