בדיון שנערך אתמול (שני) בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד כביש גישה לא חוקי שנסלל בכניסה לעיר רוואבי, אמרה הנשיאה נאור למנהל האזרחי: "התיק מתגלגל וזה לא בסדר. מתי נגיע לתכל'ס?"

בג"ץ דן אתמול (שני) בעתירה שהגשנו נגד סלילת כביש ועבודות פיתוח לא חוקיות שמבצעת חברת הבניה של העיר רוואבי. בעקבות העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

במסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. כביש זה יוצא מדרך הגישה המרכזית לעיר, ומחבר את מרכז העיר עם השכונה החדשה. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה, לכיוון היישוב היהודי הסמוך, עטרת.

עבודות סלילת הכביש – צילום מהיישוב הסמוך עטרת

במהלך העבודות נסלל כביש גישה לא חוקי והכשרות קרקע שונות, חלקן על גבי אתר ארכיאולוגי. עם תחילת העבודות פנינו למנהל האזרחי בדרישה למנוע את המשך העבודות. בתחילה טענו במנהל האזרחי כי תא השטח בו נסלל הכביש איננו תחת שליטה ישראלית, אולם לאחר שרגבים עתרה לבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי מדובר בשטח C  ובעקבות העתירה הוצאו צווי הריסה להכשרות הקרקע ועבודות הפיתוח.

לקראת הדיון שהתקיים אתמול (שני) הודיע המנהל האזרחי כי חברת רוואבי בשיתוף המנהל האזרחי מקדמים תכנית מתאר שתלבין למפרע את הכביש הבלתי חוקי שנסלל על אדמות פרטיות. במהלך הדיון הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות, אולם במנהל האזרחי לא ציינו כמה זמן צפוי להמשך התהליך.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור דרשה מהמנהל האזרחי להצהיר על הערכת זמנים. "התיק הזה קצת מתגלגל, ראינו את כל ההיסטוריה שלו, מתי נגיע לתכל'ס", אמרה נאור לעו"ד רועי שוויקה מפרקליטות המדינה. "כל פעם אמרתם הנה הנה, והנה לא הגיע. אני שואלת על לוח זמנים צפוי, מה שכרגע זה לא בסדר".

בתום הדיון הוחלט כי בכפוף להתחייבות חברת רוואבי כי היא תמנע מהמשך העבודות במקום, יתקיים דיון נוסף בעתירה בעוד חצי שנה, על מנת לבחון את התכנות הליכי התכנון והתקדמותם.

בית המשפט קבע כי כאשר יש אופק תכנוני נראה לעין, אין צורך להיחפז ולהרוס – אלא להעניק פרק זמן הולם וסביר שיאפשר הליכי תכנון, הסדרה והיתרי בניה. אנחנו מצפים שההבנה הזו, שמגלה בית המשפט,  תבוא לידי ביטוי כלפי כלל המגזרים.

שופטי בג"צ ידונו בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות האזרח על עתיד שטח אש 918. מדינת ישראל אומרת כי הם פלשו למקום ביודעין. תצלומי אוויר הנמצאים בידינו מגלים כי מאז הגשת העתירה, הואצה הבנייה במקום

המאבק על עתיד שטח אש 918 מגיע (שוב) לבית המשפט העליון. שופטי בג"צ ידונו מחר (שני) בעתירת פלסטינים והאגודה לזכויות אדם שלא לממש את ההחלטה להקמת שטח אש בדרום הר חברון, אשר יאלץ את פינויים של פלסטינים. על אף שאין הוכחות בידי הפלסטינים, הם טוענים כי הם מתגוררים בשטח המבוקש כבר "עשרות שנים".

הרקע לעתירה הוא הצורך הצבאי לשטח אימונים בתוואי קרקע דומה לזה בדרום הר חברון, ומכאן הדרישה עוד לפני עשרות שנים לשטח אש 918. למרות שמשרד הביטחון בדק את השטח ווידא שאין במקום התיישבות פלסטינית, כמה פלסטינים טענו כי הם מתגוררים במקום ועתרו לבג"צ עוד בשנת 2000 כנגד מימוש ההחלטה.

העתירה לבג"צ מחד והתמהמהות של פרקליטות המדינה מאידך הביאו למצב שבו שהדרישה לא מומשה, ורק לאחר שתים עשרה שנים המדינה נתנה את תשובתה הנחרצת כי באזור המבוקש לא שכנו פלסטינים דרך קבע ואין מניעה להשמיש את המקום לשטח אש.

בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט העליון באוגוסט 2012 ניתן פסק דין ובוטלו צווי הביניים, אחרי 12 שנה. בתחילת 2013 הוגשו שוב שתי עתירות חדשות כנגד הריסת אותם מבנים. עם אותם טענות, אך גם הפעם השופט הוציא שוב צווי ביניים.

הדיון שיתקיים מחר יעסוק בתשובת המדינה מיולי האחרון הטוענת שהפלסטינים לא הגיעו למקום לפני שנת 2000 וכן צירפה חוו"ד של אנתרופולוג ומזרחן מאוניברסיטת בן-גוריון, יעקב חבקוק, שהביא תצהיר שמדובר בעדות כוזבת והאנשים לא היו שם קודם ולא חיו במערות.

גם אנחנו בתנועת רגבים נכנסנו לתמונה, ובדקנו את תצלומי האוויר. כפי שניתן לראות שחור על גבי לבן, צהוב על גבי אדום, הפלסטינים הגבירו באופן "מקרי למדי" את קצב הבניה בשטח האש לאחר העתירה שלהם בשנת 2000.

סיפור זה מלמד כי ארגוני השמאל הקיצוני מעלים על הנס את קדושת החוק כאשר זה נוגע ליהודים אך כשמדובר בפלסטינים החוק זז הצידה לטובת "השיקולים המוסרים". אלא שבמקרה של שטח אש 918 המוסר והחוק הולכים יד ביד.

כבר הוכח בעבר שהאזור המדובר הוא בסה"כ שטח מרעה עונתי והפלסטינים, הטוענים להתיישבות "היסטורית" במקום, מעולם לא התיישבו שם דרך קבע. מה גם שלהם בתים בעיר יטא הסמוכה. בחסות צו בית המשפט והתמהמהות פרקליטות המדינה פלשו הפלסטינים לאזור, הקימו מבני קבע ועכשיו דורשים להלבין את הפרת החוק ולהכיר בהם רטרואקטיבית כישובים לגיטימיים, אם פרקליטות המדינה היתה פועלת באופן יעיל ונחרץ מייד לאחר הגשת העתירה בשנת 2000 לא היינו נמצאים כעת במצב זה.

המדינה התחייבה בפני בג"צ כי עד לאוגוסט 2012 תשיב על כל העתירות בהן הוצא צו ביניים בגין בנייה בלתי חוקית ביו"ש – עתירות ש"נזנחו" והיו עלולות להימחק

בעקבות בקשתנו להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בעתירה בעניין אתר העתיקות בחירבת זנוטא, הנמצא סמוך לצומת שמעא שבדרום הר חברון, נדרש בג"צ לתופעה מדאיגה, במסגרתה מזניחה הפרקליטות את הטיפול בלא פחות מ-162 צווי ביניים שהוצאו נגד הריסת מבנים בלתי חוקיים.

כתוצאה מן ה"הזנחה" צווי ההריסה לא מומשו, ובחלוף הזמן הם היו עלולים להימחק. כאמור, בעקבות הטיפול שלנו ובהמשך לעתירה המדוברת, הודיע פרקליט המדינה כי עד לחודש אוגוסט השנה תשיב המדינה על כל העתירות בגינן עומדים תלויים צווי ביניים נגד צווי הריסה.