בעקבות לחץ שהפעלנו יחד עם מועצה אזורית שומרון פינה המנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות היישוב לשם בשומרון. "מצפים לאכיפה יעילה ומהירה. מאות משפחות לא יכולות להיות בנות ערובה של בירוקרטיה" מסר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן

תייסר עבדאללה פלש לאדמות מדינה בתחומי היישוב לשם בשומרון, והתיישב על משבצת קרקע שהיתה מיועדת לסלילת כביש גישה ליישוב. כבר לפני 7 שנים הוא קיבל את צו ההריסה הראשון, אך בעקבות ניצול הבירוקרטיה והסחבת המשפטית, הצו לא מומש ומבנים חדשים נוספו במהלך השנים. בשל התמשכות התהליכים המשפטיים, לא ניתן היה להוציא לפועל את סלילת הכביש בשטח זה.

יחד איתנו הפעילה מועצה איזורית שומרון לחץ מתמשך על המנהל האזרחי, אך במנהל טענו כי האכיפה במקום אינה בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, וזאת בשל העובדה כי כעת, לאחר שנים של חוסר אכיפה, מדובר בבניה ישנה, וישנם עוד מאות מבנים חדשים שהוקמו מאז, הנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר.

עתרנו לבג"ץ בדרישה לפנות את הפולש. עבדאללה טען כי הקרקע בבעלותו, אך בהליך המשפטי התברר כי המסמכים שהגיש מתייחסים לחלקת אדמה אחרת, ואף אינם מלמדים כלל על בעלות.

הבוקר המנהל האזרחי ביצע אכיפה משמעותית והרס חלק מהמבנים הבלתי חוקיים שעבדאללה הקים.

השיטה בה נהג עבדאללה היא דוגמה מייצגת לשיטה שלמה שמקיפה אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים. הגשת בקשות סרק, התשה של המערכת בערעורים וניצול לרעה של הליכים משפטיים. מדינת ישראל חייבת לפעול מול השיטה, אחרת יצא חוטא נשכר, ומערכת האכיפה היקרה תהיה חסרת משמעות. אלפי צווי הריסה לא מתממשים במשך שנים. על המנהל לאכוף את החוק ברגע שמתאפשר, ולמנוע סחבת מיותרת של שנים, כזו הפוגעת במדיניות תכנון מושכלת ובשלטון החוק.

במהלך דיון בבג"ץ בעתירה שהגשנו כנגד העיר הערבית הבלתי חוקית המתפתחת במדבר יהודה, המדינה הודתה כי אישרה בעבר בניה ערבית לא חוקית בתוך שטחי האימונים של צה"ל – וללא תכנון והסדרה. הנשיאה חיות דרשה המדינה לקבל לוחות זמנים להליכי ההסדרה בתוך חודש

בג"ץ דן בעתירה שהגשנו בעניין עיר ערבית המוקמת בפועל בתוך תחומי שטח אש 917 המחבר בין בקעת ערד לדרום הר חברון, בסיוע ומימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

הבניה הבלתי חוקית מתפרשת על פני שטח כולל של עשרת אלפים דונם, וכוללת הקמה של מאות בתי מגורים, בתי ספר, מרפאות ומסגדים. את הפיתוח הבלתי חוקי של תשתיות הדרכים והחשמל המתפרשות על פני עשרות קילומטרים, מממנים גורמים זרים, בהם האיחוד האירופי, איחוד האמירויות ואבו דאבי. בפועל, מדובר בעיר ערבית חדשה במרחב האסטרטגי המאפשר יצירת רצף ערבי בין בקעת ערד, הר חברון ומזרח גוש עציון.

בשנות ה-80 גרו בשטח האש מספר מצומצם של משפחות בדואיות באוהלים ומבנים ארעיים. באופן שמקור סמכותו לא חוקי לכאורה, סימן המנהל האזרחי מספר מתחמים בהם הצהיר כי למרות חסרונן של תכניות מתאר והיתרי בניה, כנדרש בחוק, לא יאכוף במקום את חוקי הבניה. מיפוי שערכה תנועת רגבים עבור בג"ץ הוכיח כי לאורך השנים האחרונות נבנו יותר מ-500 מבנים בלתי חוקיים ביתר השטח – במקטעים המחברים בין המקבצים.

בא כח המדינה, עו"ד ברמן הודה כי ההסדרים שננקטו בשטח שאישרו בניה לא חוקית ללא אכיפה "מהווים מציאות היסטורית, אך אינם משקפים את עמדת המדינה כיום ביחס לבניה בלתי חוקית. על בסיס הוותק של ההסכמות הללו, המדינה סבורה שיש לאפשר את קידום התכנון וההסדרה". ברמן טען כי מחוץ לפוליגונים הללו, מבצע המנהל האזרחי פעילות אכיפה "בהתאם לסדרי העדיפויות".

"המדינה החליטה בזמנו שאין חוק בתוך הפוליגונים, אבל גם מחוץ להם אין אכיפת חוק", אמר מנגד עו"ד שלנו אבי סגל. "בראש ובראשונה המדינה צריכה להסביר באיזו סמכות היא התירה בכלל את כל הכאוס הזה בתוך המתחמים, ועל איזה אכיפה היא מדברת כאשר ישנן מאות אם לא אלפי אחוזים של גידול במבנים מחוץ למתחמים. גם לנוכח ההצהרה  שתתקיים הסדרה, לבוא ולומר ששכרנו מישהו שיבוא יכתוב תכנית, ואנחנו לא יודעים איפה ומתי זה יקרה, לא משקפת פעילות ממשית. בית המשפט קצב לוחות זמנים מחמירים מאוד אפילו נוכח מטרים ספורים, במבנים שהוקמו ללא היתר. כאן ישנם 1700 מבנים בלתי חוקיים".

הנשיאה חיות נזפה במדינה, כי הצהירה על התקדמות התכנון לפני כשנה, אך מאז לא הציגה כל לוחות זמנים ותכניות עבודה. מנגד קבעה הנשיאה כי תנועת רגבים נדרשת לצרף משיבים נוספים לעתירה – תושבים במקום שעלולים להפגע מהעתירה. "אין מחלוקת שמדובר על מאות רבות של מבנים בלתי חוקיים. אם היו פה בעלי הדין הנוספים, היה מקום להוציא צו על תנאי", אמרה הנשיאה חיות. "צוותי ההסדרה שייבחרו בסוף המכרז אמורים לתכנן בהרבה מקומות. מה לוחות הזמנים לגבי השטח הספציפי הזה? איך יכול להיות שאין לכם תכנית עבודה"?

בתום הדיון קבעו השופטים כי המדינה תעדכן בעוד חודש את לוחות הזמנים הצפויים להסדרה תכנונית של המבנים, ומנגד אנחנו נדאג להמצאת העתירה ליתר המשיבים הנדרשים.

לפני חודש וחצי בג"ץ נתן אור ירוק לפינוי המאחז הבדואי הלא חוקי, ומאז הרשות הפלשתינית, מדינות אירופה והשמאל הקיצוני, עושים הכל כדי לטרפד את אכיפת החוק ומימוש פסק בג"ץ.

צפו בסרטון שיסביר קצת יותר על הדרמה האמיתית שברקע:


הרש"פ מקדמת מזה שנים 'סיפוח שקט' ושיטתי, שמטרתו להשתלט על אזורים אסטרטגיים ביו"ש, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. בעזרת מימון של מאות מיליוני אירו פועלת הרש"פ לייצר רצף טריטוריאלי ערבי ע"י הקמה ושדרוג של מאות כפרים לא חוקיים מדרום הר חברון ועד לצפון השומרון, ובכך לקבע שליטה בשטח.

עתרנו לבג"ץ כבר ב2009(!) בדרישה לממש את צווי ההריסה בחאן אל אחמר, מאחז הדגל של עוד עשרות מקבצים לא חוקיים שהוקמו בלב מרחב אדומים האסטרטגי, שמצפון לדרום – מחבר בין גוש עציון לרמאללה, ויושב על כביש מספר 1 – המחבר את ים המלח לירושלים ולאיזור המרכז – ממזרח למערב.

זו הסיבה לריכוז המאמץ וללחץ האגרסיבי המופעל על ישראל שלא תאכוף את החוק. זו גם הסיבה למה לישראל אסור לוותר.

בשל נימוק פרוצדוראלי, דחה בית המשפט העליון את ערעור שהגשנו כנגד הועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, אשר באופן שיטתי השתמטה מאכיפת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה שיפוטיים

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגשנו בפרשת הוועדה המרחבית לתכנון ובניה של בקעת בית הכרם. העתירה המקורית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, כוונה כנגד הועדה המרחבית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם, אשר באופן שיטתי השתמטה מאכיפת צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה שיפוטיים כנגד מספר רב של מבנים שנבנו במערב מג'ד אל כרום.

על אף שהעתירה התמקדה ב-9 מבנים בלבד, כדוגמה ממחישה למדיניות הוועדה, דחה בית המשפט המחוזי בסוף 2015 את העתירה בטענה כי מדובר בעתירה כוללנית. בערעור שהתקיים בבית המשפט העליון, ביקשנו לקבוע כי אין מדובר בעתירה כוללנית ולפיכך בית המשפט קמא שגה בקביעתו.

המבנים נשואי עתירת מג'ד אל כרום

באופן מפתיע, ולמרות שהטענה לא עלתה קודם לכן בהליכים המקדמיים של הערעור, הנשיאה נאור הצהירה בפתח הדיון כי אין בכוונתה לדון כלל במהות הערעור, מאחר ולהליך המקורי לא צורפו העבריינים כמשיבים, וזאת על אף שהדגשנו כי העתירה מכוונת כלפי הוועדה ומדיניותה ולא כלפי המחזיקים במבנים.

בדומה למקרים רבים אחרים שהגיעו לפתחם של שופטי העליון, בהם צורפו בעלי מבנים בלתי חוקיים כמשיבים בהליך, רק בשלבים מתקדמים מאוד של ההתדיינות, ביקש בא כוחנו, עו"ד בועז ארזי, כי גם בהליך זה יאפשר בית המשפט לעדכן את הערעור ולצרף את המחזיקים במבנים כמשיבים בתיק.

בית המשפט דחה את הבקשה ומחק את הערעור תוך שהוא מחייב אותנו לשלם לוועדה המרחבית בית הכרם הוצאות משפט בסך 5000 שקלים.

לצערנו בית המשפט הכריע בערעור על סמך ליקוי פרוצדורלי במקום לדון במהות הערעור.  בבחירתו זו פספס בית המשפט הזדמנות לתקן ליקוי חמור בפעילותם של גופי אכיפה, תוך שהוא מעניק רוח גבית לזילות בתי המשפט מצד גופי האכיפה, אשר ביד אחת מבקשים צווים שיפוטיים, וביד השניה מתעלמים מהפרתם לאחר שניתנו.

בהחלטת ממשלה מלפני עשור הוקמה יחידה מיוחדת במשטרה לצורך אכיפה נגד בניה בלתי חוקית. בניגוד לדיווחי המשטרה על פעילות מוגברת, הפעם האחרונה בה סייעה המשטרה באכיפה באיזור הצפון היתה ביוני 2013

פעמים רבות הוגדרה תופעת הבניה הבלתי חוקית ברחבי, כ"מכת מדינה". מדי שנה מצטרפים עוד אלפים רבים של מבנים בלתי חוקיים, בעיקר ברחבי הנגב ובגליל.

גם במקרה בו רשויות האכיפה מוציאות לבניה בלתי חוקית צו הריסה שיפוטי או מנהלי, וגם אחרי מעבר מוצלח של כל המשוכות הבירוקרטיות, תלויים גורמי האכיפה בסיוע משטרתי שיאבטח את ביצוע הצו. כך קרה שבית בלתי חוקי בצומת קציר שבוואדי ערה, נהרס בשנה שעברה (יוני 2013) – 35 שנים לאחר שהוצא נגדו צו הריסה.

כבר לפני שנים הכירה המדינה בצורך לאבטח את פעילותן של רשויות האכיפה, ובהחלטות ממשלה שונות (החלטת ממשלה 2959 משנת 2004 , החלטת ממשלה 3997 משנת 2008) הוחלט להקים בתוך משטרת ישראל את יחידת מתפ"א – מנהלת תיאום פעולות אכיפה, שתפקידה הבלעדי הוא לתת סיוע לגורמי האכיפה במשימות שונות לרבות הריסת מבנים.

בשנת 2008 קבעה הממשלה כי על המשטרה לדווח מדי חצי שנה לממשלה על עמידה ביעד מוגדר של היקף פעילות בסיוע לגורמי האכיפה, וכיעד רב-שנתי גם להוכיח עלייה עקבית של עשרה אחוזים מדי שנה, בהיקפי הסיוע המשטרתי לגורמי האכיפה. הדו"חות שמגישה המשטרה מציגים תמונה של עמידה ביעדים המחייבים, אולם בשטח, קיימת חוסר נכונות מצד המשטרה לתת סיוע ואבטחה לגורמי האכיפה השונים.

במחוז חיפה והצפון אנחנו מנהלים עשרות תיקים של בניה בלתי חוקית במרחב, וברובם ככולם האכיפה תקועה בגלל חוסר סיוע משטרתי. כך עולה מהצהרות רשמיות שנותנים גורמי האכיפה בפני בתי המשפט. הסיוע האחרון שניתן להריסת מבנה באזור חיפה והצפון, היה במהלך הריסת המבנה בצומת קציר שהוזכר לעיל. אירוע זה התרחש בחודש יוני 2013, לפני יותר משנה וחצי!

מאז – כל בקשות הסיוע לביצוע צווי הריסה נדחו מסיבות שונות. התנהלות זו מהווה חסם משמעותי בפני מימוש בפועל של שלטון החוק, ופוגעת אנושות בהרתעה של המדינה מול עברייני הבניה. מעבר להיבט הטכני של חוסר האכיפה, מדובר בתופעה מהותית ומסוכנת, המייצגת באופן ברור את משבר המשילות ושלטון החוק.

במענה לשאלת שהצגנו בדיון שהתקיים בתחילת השבוע בוועדת הפנים של הכנסת, הצהיר מפכ"ל המשטרה, כי המשטרה תיענה לכל בקשת סיוע לאכיפה. הגיע הזמן שלהבטחות יהיה גם כיסוי אמיתי.

בכניסה לישוב אבו סנאן שבגליל המערבי מוקמת בימים אלה תחנת דלק בלתי חוקית. בפניה לרשויות דרשנו לטפל לאלתר במבנה ובעבריינים

רכז השטח באזור הצפון שלנו גילה כי בימים אלה מוקם סמוך ליישוב אבו סנאן מבנה רחב ידיים אשר מתוכנן לשמש כתחנת דלק.

מבירור שערכנו עולה כי התחנה לא קיבלה היתר בנייה וכי השטח עליו היא נבנית גולש לאזור פתוח שבו – על פי תכנית המתאר – לא אמורה להתבצע בנייה. כמו כן כביש הגישה לתחנה יעבור דרך שטח פתוח שלא מיועד לסלילה. בנוסף, נתגלה כי אחד מבעלי הקרקע הנו ראש המועצה המקומית אבו סנאן.

פנינו לאחראים על הבנייה במחוז בדרישה לפעול נגד מפירי החוק ולהוציא צווים להפסקת בנייה ולהריסה, בהתאם לחוק.

המדינה התחייבה בפני בג"צ כי עד לאוגוסט 2012 תשיב על כל העתירות בהן הוצא צו ביניים בגין בנייה בלתי חוקית ביו"ש – עתירות ש"נזנחו" והיו עלולות להימחק

בעקבות בקשתנו להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בעתירה בעניין אתר העתיקות בחירבת זנוטא, הנמצא סמוך לצומת שמעא שבדרום הר חברון, נדרש בג"צ לתופעה מדאיגה, במסגרתה מזניחה הפרקליטות את הטיפול בלא פחות מ-162 צווי ביניים שהוצאו נגד הריסת מבנים בלתי חוקיים.

כתוצאה מן ה"הזנחה" צווי ההריסה לא מומשו, ובחלוף הזמן הם היו עלולים להימחק. כאמור, בעקבות הטיפול שלנו ובהמשך לעתירה המדוברת, הודיע פרקליט המדינה כי עד לחודש אוגוסט השנה תשיב המדינה על כל העתירות בגינן עומדים תלויים צווי ביניים נגד צווי הריסה.

בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלנו למדינה, הרסה הועדה המחוזית שני מבנים בלתי חוקיים בנגב, כנגד מבנה שלישי נפתחו הליכים משפטיים.

סגן מנהל תחום פיקוח מחוזי ביחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, יוסף יונה, הודיע לנו כי לאור פניותינו בחודשים האחרונים כנגד שלושה מבנים שנבנו ללא היתר ובניגוד לחוק בשטחים פתוחים שבנגב, הוציאה הוועדה המחוזית צווי הריסה כנגד שניים מהמבנים. מהמכתב עולה כי שני הצווים בוצעו בשטח, והמבנים המדוברים נהרסו בימים האחרונים בידי פקחי משרד הפנים.

לדברי יונה, כנגד המבנה השלישי, אשר עליו דיווחנו שנבנה בניגוד לחוק, נפתחו הליכים משפטיים, כמקובל במקרים של בנייה ללא היתר. משרד הפנים אף העביר למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה את תיק החקירה, בצירוף המלצה להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים.

כאמור, החלטת המדינה לפעול בנושא התקבלה בעקבות הלחץ שהפעלנו במהלך החודשים האחרונים ובעקבות העבר כל החומר שאספנו לגורמים הרלוונטים, בצירוף תמונות, מסמכים ונקודות ציון מדויקות של המבנים המדוברים.

דו"ח חדש שכתבנו חושף: בג"צ מעניק, באופן קיצוני, עדיפות לעתירות המוגשות ע"י ארגוני השמאל הקיצוני.

 דו"ח חדש שהפקנו מבסס מדעית את מה שרובינו חשנו מזמן: בית המשפט העליון, ובפרט הנשיאה דורית בינייש, מעניקים עדיפות בולטת לארגוני השמאל הקיצוני. העדיפות מתבטאת בזירוז ההליכים בצורה משמעותית ובולטת, בהוצאת צווי ביניים, בהשתתפות הנשיאה בייניש בהרכב הדן בתיק, בהוצאת צווים על תנאי כנגד המדינה, בהתערבות בהחלטות של רשויות ממשלתיות, ועוד.

התייחסותו של בג"צ לַעתירות נבחנת בדו"ח על בסיס פרמטרים זהים, אובייקטיביים ומדידים, ומן הממצאים ניתן לראות בבירור כי בעוד שעתירות השמאל זוכות להתייחסות רצינית ומחמירה, הרי שעתירות זהות המוגשות על ידי ארגונים המזוהים עם הימין זוכות להתייחסות מזלזלת ולא רצינית.

בדו"ח נבחנים מדעית פרמטרים קבועים, ובהם: משך הזמן שניתן לתגובה, מספר דיונים שהתקיימו ופרקי הזמן שחלפו בין דיון לדיון, ההרכב אשר מונה לדון בהן וכן הוצאת צווי ביניים וצווים על תנאי.

הדו"ח מתמקד במרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך. זאת, כיוון שהליכים אלו מתבצעים עוד לפני שהתיק נדון לגופו. בשלב זה החלטות השופטים משקפות את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית שלהם אל הסוגיה. משום כך, את ההבדלים התהומיים בין עתירות הימין והשמאל, כפי שהם משתקפים בדו"ח, לא ניתן לתלות בדקויות משפטיות מלומדות.

אין המדובר בעתירה אחת, לא בשתיים וגם לא בשלוש. בדו"ח מוצבות אחת מול האחת כ"תמונות ראי" כלל העתירות שהוגשו משני צידי המתרס הפוליטי כנגד בניה בלתי חוקית בשטחי יהודה ושומרון בין השנים 2005 ל- 2009 ומצביעות כולן על אותה מגמה מפלה, שנראה כי כבר אין איש מן השופטים עושה ולו מאמץ קטן להסתירה.

בג"צ: על המדינה לקבוע לו"ז להריסת המאחזים הלא חוקיים שבכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון.

ביום 29/06/09, הגשנו עתירה לבג"צ בה נדרש בג"צ להורות למדינה לממש את צווי ההריסה שהוצאו כנגד עשרות בתים לא חוקיים בכפרים יתמא וא-סוויה שע"י הישוב רחלים שבשומרון. בדיון שהתקיים בעתירה ביום 03/09/09 בפני השופטים ארבל, מלצר ורובינשטיין, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה ועל האכיפה הלא שיוויונית שבין המאחזים הישראלים והפלשתינים.

בהחלטה שנתן הרכב השופטים בראשותה של השופטת ארבל, הורו השופטים למדינה "לפעול למימוש הצווים שהוציאה ולקבוע לוח זמנים למימוש הליכי הפיקוח לגבי המבנים הלא חוקיים האחרים … המדינה תגיש בתוך 45 יום … הודעת עדכון ובה תפרט את הפעולות הננקטות למימוש הליכי הפיקוח בהתייחס למבנים הבלתי-חוקיים כפי שפורטו בתגובת המשיבה, וכן התייחסות באשר למימוש הצווים ביחס למבנים הבלתי חוקיים". יצויין כי החלטת ההרכב מתבססת על החלטה מקבילה שניתנה ע"י הרכב בראשות השופטת בייניש בבג"צ שלום עכשיו נגד שר הביטחון ואח' (9051/05) בעניין חרשה והיובל.