בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו נגד 'כפר הצימרים' הפלשתיני שהוקם ליד אריאל. הצימרים ובריכות השחיה נבנו ללא היתר בסמיכות של עשרות מטרים מהכביש הראשי

בג"ץ צפוי להכריע בעתידו של "כפר הצימרים" הפלשתיני, שהוקם בחודשים האחרונים באופן בלתי חוקי בפאתי הכפר א-סאוויה שבין העיר אריאל והיישוב עלי. מתחם הנופש, המהווה תופעה חריגה בנוף המקומי, כולל חמישה צימרים ושתי בריכות שחיה.

כבר בקיץ שעבר פנינו למנהל האזרחי בהתאם לחוק ההנמקות, בדרישה כי ינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות. במהלך השנה האחרונה שלחנו למנהל האזרחי תיעוד מפורט על קצב הבניה המואץ. השבוע, לאחר שהפניות החוזרות ונשנות כלל לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בעתירה מתואר כי המבנים הבלתי חוקיים ממוקמים בסמיכות של עשרות מטרים בודדים מכביש 60, הכביש הראשי במרחב, באופן היוצר סיכון ביטחוני לציבור הנוסעים הישראליים הנוסעים בכביש זה, שכן בניית המבנים במיקום זה מגדילה את הסיכויים ליידויי אבנים ובקבוקי תבערה מכיוון המאחז הבלתי חוקי ועלולה לסכן את חיי הנוסעים בכביש.

'כפר הצימרים' הפלשתיני ליד אריאל

במסגרת העתירה ביקשנו כי בג"ץ יוציא צו ביניים כלפי ראש מועצת הכפר א-סאוויה, עבד אלרחים סולימאן, אשר יורה לו לעצור את המשך פעולות הבניה במקום ולהימנע מאכלוס והשימוש במבנים הבלתי חוקיים. המדינה הודיעה לבית המשפט, כי איננה מביעה עמדה לגבי הוצאת צו הביניים.

מאחר ומדובר במבנים שנבנו בניגוד לחוק בסמיכות כה גדולה לכביש ראשי במרחב, ברור כי אין סיכוי ולו הקלוש ביותר שבנייתם תאושר, ולפיכך דורשים בארגון להרוס את המתחם בטרם יאוכלס.

למרבה הצער, ההתנהלות של רשויות האכיפה בפרשה, מוכיחה כי הן אינן עושות די על מנת שתופעות כגון אלו לא יישנו. עברייני הבניה ממשיכים בעבודות הבלתי חוקיות, ובניית המאחז הבלתי חוקי עתידה להסתיים בעתיד הקרוב, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי גופי הפיקוח לא יעשו דבר כדי למנוע זאת.

בעוד ברחבי יו"ש הורס המנהל האזרחי כמעט מדי שבוע מאחזים יהודיים, בדרום הר חברון עומדים על תילם באין מפריע שני מאחזים פלסטיניים בלתי חוקיים

עתרנו לבג"צ בדרישה שיורה למדינה לנמק מדוע אינה פועלת להריסתם של שני מאחזים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנים האחרונות סמוך ליישוב סוסיא שבדרום הר חברון. במקביל, מתבקשים השופטים בעתירה להוציא צו ביניים שיאסור כל בנייה נוספת במקום.

את המאחזים בנו בעשור האחרון בני משפחת נוואג'עה, המתגוררים גם בעיירה יטה הסמוכה. בשנים האחרונות סובלים תושבי סוסיא מהתנכלויות בלתי פוסקות מצד שכניהם הערבים, ובכלל זה גניבת ציוד ובקר.
בעתירה מוזכרת עמדת המדינה, ולפיה הדבר שמנחה את גורמי אכיפת החוק בבואם להחליט היכן לפעול הוא סדר העדיפויות הביטחוני. המקרה המדובר מפריך את הטענה, משום שאין חולק שהישארותם של המבנים במקומם הנוכחי סמוך ליישוב יהודי ולצירי תנועה מהווה איום ביטחוני ראשון במעלה.

יצוין כי בני משפחת נוואג'עה משתפים פעולה עם קבוצות של אנרכיסטים אשר מגיעים מדי שבת לאזור על מנת להתסיס את האווירה נגד המתיישבים היהודים. בעתירה גם מובאת חלופת מכתבים ענפה עם רשויות החוק, אשר מעידה על אוזלת יד משוועת בטיפול המדינה בעבריינות המסוכנת הזו אשר עלולה לעלות בחיי אדם.

בעקבות העתירה, הוציא בג"צ צו ביניים האוסר על המשך הבנייה בשני המאחזים.

לקראת דיון נוסף שנערך בתיק, הגשנו תצהיר שבו נטען כי הפלסטינים מפירים את הצו ומוסיפים לבנות במקום. בג"צ נזף בעבריינים, אך נתן ארכה של שלושה חודשים על מנת לאפשר את בחינת התכנית להכשרת המאחזים שהגישו התושבים למשרד הביטחון.

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים. 

משפחת אדעיס, משפחה אמידה מייטא שבהר חברון, משתלטת בחסות צו ביניים של בג"צ על אדמות מדינה בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן. 

בתחומי הישוב משואה שבבקעת הירדן ישנו שטח שהוקצה למושב משואה, כדין, עבור פיתוח שטחי חקלאות. לפני מס' שנים, פלשו בדואים בני משפחת אדעיס, משפחה אמידה ומבוססת מהכפר ייטא שבהר חברון, לאדמות המושב. משפחת אדעיס החליטה להעביר את משכנה לאתר זה לאחר שהתפתח סכסוך דמים בינה לבין משפחה אחרת בכפר ייטא. לאחר פלישת המשפחה החל המנהל האזרחי בביצוע פעילות אכיפה כנגד הבניה הלא חוקית.

עם ביצוע האכיפה פנו הפולשים לבג"צ, בעתירה המבוססת על טענות סרק, ובקשו למנוע את הריסת המבנים (בג"צ 9335/08). במסגרת העתירה ניתן צו ביניים אשר הורה למינהל להימנע, עד להכרעה בעתירה, מהריסת המבנים. עם זאת, בית המשפט התנא את מניעת ההריסה בכך שהמצב בשטח יוקפא, הן מבחינת הבניה והן מבחינת אכלוס המבנים נשואי העתירה. על אף הוראות צו הביניים, שאסר על המשך הבניה ואכלוס המבנים, המשיכו הפולשים ביתר שאת בהליכי הבניה, אכלסו את המבנים נשואי העתירה ואף החלו בבניית מבנים חדשים.

לאור אוזלת היד בפעילות המנהל, החליט הישוב לבנות גדר שתפריד בינו לבין הפולשים וזאת במטרה למנוע נזקים הנובעים מכניסת עדרי הצאן לשטחו וכן בכדי למנוע את התרחבות הבניה הבלתי חוקית לשטחים נוספים שבתחום הישוב. לצורך כך פנה הישוב למועצה האזורית בבקשה לקבלת היתר לבניית הגדר. עם תחילת ביצוע עבודות הגידור, זומנו הפועלים העוסקים בבניית הגדר למנגנוני הביטחון הפלשתינים ביריחו, שם הם נדרשו לחדול מהקמת הגדר פן יבולע להם. לאור זאת המשיכו חברי המושב להקים את הגדר בעצמם, אולם אז החלה השתוללות של פלשתינים ופעילי שמאל קיצוני. בשל התפרעות זו, פנו לישוב, מח"ט הבקעה וקציני המנהל, בבקשה לעכב את בניית הגדר עד לבירור נתוני הבעלות על הקרקע. לאחר מספר ימים, בסיור שנערך עם פקחי המנהל, אישר המנהל האזרחי כי אכן עבודות הגדר מבוצעות בשטח שהוקצה לטובת הישוב.

לאור תמונת המצב, אשר למרות הפרת הוראות צו הביניים של בג"ץ לא נקט המנהל האזרחי בפעולות אכיפה אפקטיביות, פנינו לרשויות בדרישה לנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה כנגד המבנים הבלתי חוקיים שבמתחם.