בעקבות מאבק ארגוני הימין: עיריית ירושלים דוחה עשרות תכניות בניה המבוססות על "נוהל מוכתר" שאפשר זיופים וגזלת קרקעות במשך עשרות שנים. "יש להשלים את החלטת הממשלה להסדר המקרקעין"

מאבק עיקש של ארגוני הימין נגד "נוהל מוכתר" נושא פירות. בשבוע שעבר דחתה לראשונה הוועדה המקומית לתכנון ובניה עשרות תכניות לבניה במזרח העיר שהתבססו על נוהל מוכתר. נגד אישור התכנית הצביעו נציגי סיעות הליכוד, הבית היהודי, התעוררות ומאוחדים ביחד בראשות אריה קינג.

במזרח ירושלים ישנם איזורים בהם טרם בוצע הסדר מקרקעין וכתוצאה מכך, אין רישום בעלויות קרקע. הפתרון שהתווה הנוהל הוא כי המוכתר האיזורי יחליט מי בעלי הקרקע וכך בעצם ידלג על התהליך הנדרש של הסדר ורישום מקרקעין כחוק.

בפועל גרם הנוהל לחלוקת קרקע כמעט לכל דורש ולתעשיית זיופים ומרמה הכרוכה בסכומי עתק.

בשלהי כהונתו של ניר ברקת, ביקשה העירייה ל"רענן" את רשימת המוכתרים ובכך הוציאה למאבק שורת ארגונים ציוניים הפועלים בירושלים. אנחנו, שהיינו בין מובילי המאבק יחד עם ארגון "בצלמו" חשפנו כי רוב האנשים ברשימת המוכתרים החדשה, הינם עברייני בנייה, או כאלו המחזיקים בחובות עתק לעירייה.

המאבק כלל פגישות אינטנסיביות עם גורמים בכירים בעיריית ירושלים, בהם גם ראש העיר היוצא ניר ברקת. המהלך נמשך מול שרת המשפטים איילת שקד ויור ועדת הפנים ח"כ יואב קיש.

דחיית התכניות שהתבססו על נוהל מוכתר רווי הזיופים, היא צעד מתבקש וראוי. ממשלת ישראל, בהובלת השרה שקד החליטה על קידום הסדר מקרקעין במזרח ירושלים. צעד זה ישים סוף לגזילת קרקעות פרטיות של יהודים וערבים במזרח ירושלים, וימנע השתלטות על אדמות מדינה. אנו מצפים לראת התקדמות משמעותית במימוש החלטת הממשלה, דבר שיבטא את חיזוק הריבונות של מדינת ישראל בירושלים כולה.

ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון על המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד סוסיא, חשפנו את השיטה בה מרחיבים הערבים את המאחזים בניגוד להתחייבות שלהם לבית המשפט העליון.

המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד היישוב סוסיא מגיעים שוב לבית המשפט העליון. בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו נגד הבניה הלא חוקית במקום, יתקיים ביום רביעי (29.1) דיון מכריע על עתיד עשרות הערבים שהשתלטו על הקרקעות הסמוכות לסוסיא.

תיעוד שלנו מוכיח כי בניגוד גמור לצו בית המשפט תושבי המאחז הערבי שליד סוסיא מרחיבים את המאחז בבניה חדשה. בתמונות שהגיעו לידינו נחשפת השיטה של הערבים להסוות את הבניה הקשיחה מבלוקים על ידי כיסוי המבנה ביריעת בד. עטיפת המבנה בבד נועדה להציג מצג שווא שהמבנה הקשיח הוא אוהל ארעי כשלמעשה מדובר בבית אבן לכל דבר.

היריעה הוסרה לצורך בניית הגג.

כזכור, במסגרת הדיונים בעתירה, הוציאו שופטי בג"צ לפני כשנה צו ביניים האוסר על הערבים להמשיך ולבנות במאחז. הרכב השופטים בראשות הנשיא גרוניס הכירו באי חוקיות המבנים אך ביקשו לבחון אפשרות של "הסדרת" המאחז על ידי הגשת תכנית בניה חדשה. בכדי ליצור אמון בין הצדדים אסרו השופטים על הערבים לבנות כל בניה חדשה במאחז. אולם כפי שניתן לראות, גם הפעם, ההתחייבות הערבית לא קוימה. בתמונה הראשונה שצולמה עוד בשנת 2012 ניתן לראות כיצד מקימים הערבים בשלב הראשון שלד עשוי מתכת.

בשלב השני, לאחר כשנה, כיסו הערבים את השלד ביריעת בד לבנה כדי לשוות למבנה חזית של אוהל ארעי. בשלב השלישי בנו הערבים מתחת לאוהל מבנה עשוי בלוקים בחסות מעטפת בד. כאשר כל העת היריעה מסתירה את הבלוקים זולת שעות בודדות, כפי שמצולם בתמונה הזו, כשהעבודות על הגג שמחייבות הסרה זמנית של היריעה. עם תום הקמת הגג הוחזרה היריעה למקומה, והבית חזר להיות "אוהל".

המבנה בנוי ומכוסה

תיעוד זה הוא דוגמה אחת לעשרות מבנים שנבנו באותה שיטה של הסתרת הבניה ביריעות בד. מטרת הערבים היא להציג מצג ארעי למקום כשבפועל מדובר במבני קבע. וכן אכלס את המאחז בכמות מקסימלית של משפחות על מנת להקשות על המנהל האזרחי לפנות את עשרות התושבים של "הכפר העתיק".

בעקבות התיעוד, הגשנו הודעה לבית המשפט כי יש בידינו ראיות שהערבים הפרו את צו הביניים, ולכן יש לבטלו ולהרוס את המבנים שהוקמו בניגוד להתחייבות הקודמת. החלטה בעניין תימסר בדיון שיתקיים ביום רביעי (29.1).

כזכור, בשנים האחרונות הקימו ערבים מהכפר יטא והסביבה מאחזים לא חוקיים על אדמות טרשים שנמצאים בשטחי C סמוך לישוב סוסיה בדרום הר חברון. המאחזים נפרסים על שטחים נרחבים והוקמו בהם עשרות מבנים לא חוקיים.

בדיקה של המנהל האזרחי העלתה כי אותם מבנים נבנו שלא כחוק ועל כן פקחי המנהל הוציאו כנגדם צווי הריסה. עתירה נגדית לבג"צ של הערבים וארגון השמאל הקיצוני "שומרי משפט", מעכבת את ביצוע צווי ההריסה עד לתום ההליך.

פסיקה תקדימית בעתירת חופש מידע שהגשנו, תאפשר ליישוב פסגות לקבל מידע על בעלי הקרקעות הסמוכות לישוב, על מנת לנסות לרכוש אותן.

ביהודה ושומרון לא מתאפשר עיון חופשי בפנקסי המקרקעין, בשל הטענה הגורפת, כי הדבר עלול לסכן את חייהם של ערבים המוכרים קרקעות ליהודים.

חשאיות זו טמנה בחובה קושי רב למתעניינים ברכישת קרקעות, מאחר ונמנע מהם לקבל מידע על בעלי החלקות המבוקשות. לאחר שבמינהל האזרחי סירבו לתת ליישוב פסגות מידע על חלקות פרטיות בבעלות ערבית הסמוכות ליישוב, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. במהלך החודש האחרון, פסק בית המשפט לטובתנו והיישוב פסגות. 

השופט יגאל מרזל קבע כי למרות טענת המינהל האזרחי כי החוק הישראלי לא הוחל ביו"ש, יש לפעול על פי עקרונות חופש המידע. "היה על המשיבים להראות מדוע מוצדק מלכתחילה למנוע ממבקש מידע מעין זה את הבחינה הפרטנית של בקשתו, ועל פי הסייגים שנטענו מחוק חופש המידע עצמו. כזאת לא נעשה ואין אפוא לקבל את העמדה הפרשנית הגורפת שבאה מפי המשיבים". אנו רואים בפסיקה זו צעד נוסף בדרך להחלה הנדרשת והצודקת של חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון.