אנחנו מחריפים את המאבק נגד הפעילות הבלתי חוקית של האיחוד האירופי ביו"ש, ועותרים לבג"ץ כנגד תשתית חשמל בלתי חוקית שהוקמה במימון אירופי למאחזים הערביים הבלתי חוקיים בדרום הר חברון, ללא כל אכיפה מצד הרשויות הישראליות

בתקופה האחרונה הוקמו בניגוד לחוק טורבינות רוח ופאנלים סולאריים לייצור חשמל במאחזים פלשתיניים הסמוכים לישוב סוסיה שבהר חברון. התשתיות אמורות לספק חשמל לאותם מאחזים ולאפשר לתושבים להמשיך ולגור במקום למרות האיסור שבדבר.

לאחר שהתברר לנו כי משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא מבצעים פעילות אכיפה כנגד אותם תשתיות לא חוקיות, עתרה התנועה היום לבג"צ (2223/15) בדרישה למתן צו ביניים שיפסיק את המשך הקמת תשתיות החשמל ולחייב את המדינה לנמק מדוע אינה אוכפת  את החוק במקום.

בעתירה מתברר כי הקמת תשתיות החשמל בוצעה על ידי חברה ישראלית בשם "קומט-מי". אותה חברה, כך לפי דו"ח של ארגוןNGO"  מוניטור", פועלת במימון ממשלתי ישיר ועקיף של גרמניה, אירלנד, דנמרק ושוויץ

"עניינה של עתירה זו בתופעה מקוממת, בלתי נסבלת ממש" נכתב בעתירה, "בעלת השלכות נרחבות וחמורות על מהות והיקף תפקודו וריבונותו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, כמו גם על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית". 

"בעוד המשיבים (משרד הביטחון והמנהל האזרחי) קופאים על שמריהם, פועלות מדינות זרות באמצעות חברת "קומט" לעודד הפרת חוק והשתלטות פלשתינית בלתי חוקית על מקרקעי האזור ולהרחבת מקבצי הבניה הבלתי חוקיים באזור הר חברון ככלל ומסביב לישוב סוסיה בפרט".

לסיכום נכתב: "הפניה לבג"ץ נעשתה בלית ברירה לאחר שהפניות הקודמות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי נותרו ללא מענה. אך במקביל, מתקני תשתית חדשים מותקנים כל העת במאחזים הפלשתיניים הבלתי חוקיים".

"לא יתכן שמדינות זרות מסייעות לפעילות עבריינית בשטח שלפי הסכמי אוסלו, נמצא בשליטה ישראלית מלאה. על משרד הביטחון בכלל והמנהל האזרחי בפרט, ישנה חובה לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח תוך הפסקת הפעילות הלא חוקית, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים".

מאחזי הרשות הפלשתינית בדרום הר חברון 

לפני כחודשיים פרסמנו את דו"ח "הקולוניה האחרונה" המפרט את פעילות האיחוד האירופי בהקמת מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטחי C. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטח C.

בהסכמי אוסלו נקבע כי אזורים אלו נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אך הרשות הפלשתינית מבקשת לנכס את השטח לעצמה באופן חד צדדי. בשנים האחרונות מקימים הפלשתינים, בסיוע מדינות זרות, מאחזים לא חוקיים בשטחי C מתוך מטרה ברורה לקבוע עובדות בשטח ולבצע 'סיפוח זוחל' באמצעות הרחבת אחיזתה בשטח.

הדו"ח שתיעד מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי, מלמד כי בשנים האחרונות עברה התמיכה האירופאית בהקמת מדינה פלשתינית, מסיוע דיפלומטי-כלכלי פסיבי גרידא, למצב של שותפות אקטיבית בפעילות בניה בלתי חוקית, באיצטלה של 'סיוע הומניטרי'.

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

על אף שהמנהל האזרחי הפסיק את העבודות לפני כחודש, ממשיכים תושבי הכפר נבי סלאח להשתלט בצורה לא חוקית על קרקעות סמוך לישוב נווה צוף

לפני כחודשיים מספר תושבים מהכפר נבי סלאח, השתלטו באופן לא חוקי על קרקעות הנמצאות סמוך לישוב נווה צוף. תחילה בתיחום האזור ואח"כ בהכשרת הקרקע לעבודה חקלאית. לאחר תלונה שלנו הפסיק המנהל האזרחי את העבודות במקום.

ואולם, בתחילת השבוע התברר כי הפולשים חידשו את העבודות במקום ואף הגבירו את קצב הכשרות הקרקע. בדיקה שלנו מעלה כי מדובר באדמת טרשים אשר לא עובדה מעולם שנעשית ללא היתר מאף גורם מוסמך. ההערכה היא כי מדובר בהמשך מגמת ההשתלטות הפלסטינית בשטחי C בחבל בנימין.

כזכור, שטחי c נמצאים באחריות מלאה (ביטחונית ואזרחית) של מדינת ישראל, ומשרד הביטחון באמצעות המנהל האזרחי אחראים על שמירת החוק במקום. בעקבות כך פנה עו"ד בועז ארזי, בשם תנועת רגבים למנהל האזרחי בדרישה לבצע פעילות אכיפה ופיקוח כנגד העבריינים.

עבודות בסדר גודל שכזה מצריכות היתר בניה כדת וכדין. ובהיעדר היתר שכזה – דינן של הכשרות הקרקע הוא הפסקת עבודה מיידית והשבת המצב לקדמותו. אין ספק כי מדובר במעשה מכוון אשר נועד להשתלט על הקרקע ולפגוע בביטחון ובתחושת הביטחון של תושבי היישוב, ולכן יש לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח כנגד מבצעי העבודות תוך הפסקת העבודה, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים.

מהפקקים המתמשכים בכביש חיזמה-כיכר אדם סובלים במשך שנים יהודים וערבים כאחד. לאחר לחצים מתמשכים אישר משרד הביטחון מהלך של הפקעת קרקע ופיצוי לצורך הרחבת הכביש. שעות לאחר מכן הציבו הרש"פ והאיחוד האירופי מבנים בלתי חוקיים סמוך לצומת אדם

עומסי התנועה הקשים שמצטברים בכביש אדם-חיזמה הפכו למנת חלקם של עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום, יהודים וערבים. לאחר שנים של עיכובים הודיע המנהל האזרחי על אישור הפקעת השטח בין חיזמה-אדם בבנימין על מנת להרחיב את הכביש לשני מסלולים ולהקל על עומסי התנועה במקום.

איש השטח שלנו גילה זמן קצר לאחר ההודעה, כי נציגים של הרשות הפלשתינית הציבו צמוד לצומת קרוואנים ומבני פח כדי להשתלט על המקום, לקבוע עובדות בשטח ולהקשות על התהליך.

מדובר שוב, בניסיון בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית לשלוח עוד יד לעומק שטחי C על מנת לקבוע עובדות בשטח ולבחון את היכולת של המדינה לשמור על אדמותיה.

במהלך תיעוד המבנים החדשים שוב התגלתה טביעת האצבע המוכרת של האיחוד האירופי בדמות דגל המתנפנף בגאון על המתחם הלא-חוקי החדש.

בעקבות פנייה מטעמנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי. אנו מקווים שבעקבות הדיווח המהיר יוסרו בהקדם המבנים הבלתי חוקיים, ויימשכו תהליך ההפקעה והכנת התשתיות לכביש החשוב.

פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד הקבלנים המפנים פסולת עפר לתחומי שטח C בוואדי הסמוך ליישוב עטרת. בניגוד להצהרות קודמות של המנהל האזרחי כי העבודות הופסקו – שפיכת העפר רק התגברה

לפני כחצי שנה התרענו בפני המנהל האזרחי, על ביצוען של עבודות ה"גולשות" מכיוון אתר בניית העיר רוואבי לשטחי C בסמוך ליישוב עטרת. באוקטובר 2013 המנהל האזרחי השיב כי כנגד העבודות הוצאו צווים וכי העפר שנערם במקום פונה.

אולם מתמונות שצולמו בימים האחרונים עולה כי העבודות במקום נמשכות, ובניגוד לדברי המנהל הן כנראה מעולם לא פסקו, ואף החמירו את המצב. מבצעי העבודות כבר חצו את הואדי המפריד בין רוואבי לעטרת וכי הפלישה לתוך שטחי C  מתרחבת ומעמיקה.

לאחרונה הצהיר המינהל האזרחי כי הוקם צוות אשר תפקידו לנקוט בהליכים פליליים כנגד עברייני התכנון והבניה ביו"ש.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, פנה לאחרונה בשנית למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון, וציין כי הואיל ובניית העיר רוואבי הינה פרוייקט המלווה על ידי רשויות המינהל האזרחי מקרוב – אין ספק כי זהותם של האחראים לביצוע העבודות הבלתי חוקיות ידוע היטב לרשויות, ולפיכך נדרש המנהל האזרחי לדאוג להשבת המצב לקדמותו ולנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על עבירות הבניה הנרחבות.

עו"ד ארזי דרש לקבל את פרטיהם של מבצעי העבודות וציין כי לאור העובדה שהצהרת המנהל האזרחי על הפסקת העבודות איננה עומדת במבחן המציאות, שוקלת רגבים לפנות לבית המשפט.

בדיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת המשנה של וועדת חוץ וביטחון חשף מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי, מרקו בן שבת, כי ביהודה ושומרון מתנהל מאבק על שטחי C, והוסיף כי הפלישות של הערבים בשטחי C "אינה בניה לא חוקית כזו או אחרת אלא השתלטות מכוונת על אדמות מדינה" 

גורם רשמי במנהל האזרחי. מנהל יחידת הפיקוח במנהל, מרקו בן שבת, הצהיר בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון, כי מאחורי ההשתלטות הערבית קיימת "יד מכוונת".

"בשנתיים שלוש האחרונות מתנהל מאבק על שטחי C" אמר בן שבת, "המאבק הוא לא כמו שהכרנו של פלסטיני בודד שהקים את הבית שלו באופן לא חוקי אלא בניה יותר ממוסדת". בן שבת לא פירט אל מי הוא מכוון, אולם, גורמים המעורבים בנעשה ביהודה ושומרון מדווחים כי בכירים ברשות הערבית פועלים להשתלטות משמעותית על שטחי C כולל על אדמות מדינה במימון גורמים בינלאומיים.

הדברים נאמרו במהלך דיון של וועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ מוטי יוגב ובהשתתפות חברי כנסת בהם אורית סטרוק ואיילת שקד (הבית היהודי) נציגי צה"ל והמנהל האזרחי, גורמים בהתיישבות ותנועות אזרחיות בהם תנועת רגבים.

תחילה הקרין מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', מצגת הממחישה את המציאות בשטח, בה שטחי C הופכים ליעד לכיבוש ערבי. התמונות והתצ"אות שהוצגו עשו את שלהם ולאחר כך, הסכימו המשתתפים כי המצב בשטח מדאיג מאוד.

נציגי המנהל האזרחי טענו כי ידיהם כבולות לאור צווי בית משפט וגם נציג הפרקליטות צבאית, רס"ן יותם הר ציון, מתח ביקורת לא מרומזת על בית המשפט העליון כשטען "שהביטוח הטוב ביותר של פלסטיני שבנה באופן לא חוקי היא פניה לבג"צ".

דבריו של רס"ן הר ציון, רמ"ד פנים בפרקליטות הצבאית, מתייחסים למציאות המתרחשת מיד לאחר מתן צווי ההריסה לעבריינים הערבים. לא עוברות שעות בודדות וכבר מוגשת עתירה לבג"צ על ידי הערבים באמצעות עמותות שמאל וארגונים בינלאומיים. בעתירה השבלונית, מבקשים הפולשים מבג"צ שיעכב את ביצוע צווי ההריסה עד למתן אפשרות לערבים זכות תגובה בבית משפט לטענות המנהל. כמעט בלי יוצא מן הכלל, שופטי בג"צ נותנים צו ביניים אשר מקפיא את הליכי האכיפה ומאפשרים למעשה את המשך ההשתלטות הלא חוקית.  המדינה מצידה לא נעמדת על הרגליים האחוריות למימוש הצווים ויוצא שהצו מקפיא את הליכי האכיפה אבל הבניה אל חוקית נמשכת.

במהלך הדיון ביקשה ח"כ אורית סטרוק להבין מדוע יועמ"ש איו"ש לא מפעיל את כל הכלים העומדים לרשותו כדוגמת "צו תיחום". אולם תשובה מספקת לא נשמעה זולת ההצהרה שאלו "שיקולים מדיניים".

עוד התברר בדיון כי התופעה החמירה לאור מעורבותם של גורמים זרים שמשקיעים כספים רבים במימון הבניה הלא חוקית. על כך הגיבה ח"כ איילת שקד ואמרה שחייבים לפעול בחקיקה כנגד ההתערבות ההולכת וגוברת של אותם ארגונים זרים להשתלטות ערבית. דווקא בשטחי C דווקא באדמות מדינה.

בתום הדיון הגבנו כי "הכתובת למחדל היא ברורה: שר הביטחון יעלון, הוא האמון על הנושא והאחריות למתן תשובות ולמציאת פתרונות מוטלת על כתפיו. נכון לעכשיו מדינת ישראל, על כלל מערכותיה, לא ערוכה ולא גיבשה את ארגז הכלים הנדרש כדי להתמודד מול התופעה הזו ולנטרל אותה".

את שלושת דרישות הוועדה פירט ח"כ מוטי יוגב: "הועדה דורשת מממשלת ישראל ומשר הביטחון, להסדיר את ההתיישבות הערבית, בדואית, בשטחי יו"ש בכלל וב-E1 בפרט, בהתאם לחוק ולאינטרסים של ממשלת ישראל ולא בהתאם למדיניותם של גורמי חוץ עוינים.

הועדה דורשת מהמנהל האזרחי ורשויות החוק לאכוף את עבירות הבנייה וההשתלטות על קרקעות המדינה בסדר עדיפות סביב הכבישים הראשיים, סביב ההתיישבות היהודית ובשטח E1, האסטרטגי לירושלים בירת ישראל.

הועדה דורשת ממשרד החוץ וכן מהממונים על הארגונים הבינ"ל במתאם הפעולות בשטחים ובמנהל האזרחי, לאכוף את ההתנהלות הפרועה ללא חוק של ארגונים בינ"ל הפועלים בסיוע לגורמים העוינים לישראל"

בעוד ממשלת ישראל נכנעת ללחץ האמריקאי ומקפיאה תכניות בניה בשטח שבין ירושלים למעלה אדומים (E1) הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח ומקימה עשרות מבנים לא חוקים.

למרות כוונות ממשלת ישראל בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, הממשל האמריקאי עוצר בעד הממשלה שוב ושוב. כעת מתברר כי בעוד הממשלה נכנעת ללחצים האמריקאים הרשות הפלסטינית מקימה באזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.

מתחקיר שעשינו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. 

בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים.

כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות של נציגי תנועת רגבים, המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ומסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.

בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו.

אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C.

הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.

המנהל האזרחי מבקש לאשר לרשות הפלסטינית הקמת אתר להטמנת פסולת בלב שטח C אך לשימוש ערבי בלבד. מיקום האתר יהווה פגיעה בלתי נמנעת באקוויפר המזרחי ובנופים ייחודים של שמורת טבע מדברית

סמוך לצומת רימונים שבבנימין, מתכננת הרש"פ לפתוח אתר להטמנת פסולת, הנחשבת כשיטה הנחותה ביותר לסילוק פסולת, מאחר והיא גורמת לזיהום חמור של הקרקע ויוצרת נזקים בלתי הפיכים. באופן אבסורדי, הבנק הגרמני אמור לממן את הקמת האתר, בשעה ששיטת ההטמנה המזהמת, נאסרה לשימוש בכל רחבי גרמניה.

למרות שרוב הפסולת המיועדת מגיעה משטחי A  ו- B, בחרה הרשות הפלשתינית להקים את האתר האמור דווקא בשטח C  שהינו בשליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי מתכונן להקצות עבור הרשות את השטח, וזאת על אף שהרשות הצהירה שהאתר המתוכנן ישמש אך ורק את האוכלוסייה הערבית.

גבולו הדרומי של האתר גובל בשמורת הטבע "נחל מכוך" המתאפיינת במסלע קרסטי מחלחל ומשמעות הדבר היא איום משמעותי על האקוויפר המזרחי המשמש לשאיבת מי שתייה. בשבועות האחרונים הגשנו למועצת התכנון של המנהל האזרחי התנגדות חריפה לקידום התכנית, לצד התנגדויות נוספות שהוגשו, בהן גם החברה להגנת הטבע המתריעה מפני הפגיעה הצפויה בנופיה הייחודיים של שמורת נחל מכוך, באתרים הארכיאולוגיים ובאוכלוסיית החי והצומח.

מסמך חדש ומעמיק שפרסמנו מוכיח כי הרשות הפלסטינית נוגסת באופן שיטתי באדמות הנמצאות בריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון

על פי נייר העמדה המעודכן שהוצאנו, אשר מורכב מדוגמאות רבות מנקודות שונות ברחבי יו"ש, הרשות הפלסטינית פועלת בשני מישורים מקבילים – ניסיונות גלויים לספח לתחומה שטחי C תוך ניהול מגע ישיר עם הצד הישראלי, ומנגד השתלטות זוחלת על שטחים רבים ביו"ש הנמצאים מאז הסכמי אוסלו בריבונות ישראלית מוחלטת.

מדובר למעשה על יישום תכניתו המסודרת של סלאם פיאד להקמת מדינה פלסטינית באופן חד צדדי. אנחנו ממשיכים ומתריעים כי ללא התעוררות בצד הישראלי, ייקבעו עובדות בשטח שבעתיד יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשנותן.

שופטי בג"צ קבעו כי המפחמות אכן מזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם של תושבי האזור, אולם דחו את העתירות שדרשו להרוס אותן באופן מיידי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, בראשותה של המשנה לנשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור, מסר את הכרעתו בעתירות שהגשנו יחד עם ישובי צפון השומרון ו-ודאי ערה נגד המשך פעילותן של המפחמות הפלסטיניות הבלתי חוקיות הפועלות בצפון השומרון (בשטח C), מזהמות את האוויר וגורמות לתחלואה.

השופטים נמנעו מלהורות על סגירת המפחמות, אך במקביל הסכימו פה אחד עם עמדת המדינה, ולפיה יש להמשיך ולהחרים את גזמי העץ, אף אם הם בוערים, וכן לעצור את המשאיות המעבירות לשטח המפחמות גזמי עץ.
 
בפסק הדין מודגש כי על המדינה להמשיך ולטפל במפגע, וכן כי על התושבים לפנות למינהל האזרחי במידה והמפחמות חוזרות לפעול.
 
לאחר מספר שנים בהן תושבי נחל עירון וחדרה סבלו מזיהום אוויר קיצוני שסיכן את חייהם של אלפי תושבי האזור, ומאחר והניסיונות להפסיק את פעילות המפחמות בדרכים מנהלתיות, לא עלו יפה, נאלצנו לפנות לבג"צ בעניין, יחד עם הישוב ריחן. "אנו שמחים שהצלחנו, יחד עם תושבי האזור, להביא לשינוי קיצוני בהתנהלות המדינה בעניין, ולהביא לביטולם של צווי הביניים אשר מנעו מהמדינה לאכוף את החוק במקום למעלה משנתיים.

אנו מקווים שתושבי האזור יוכלו לשוב בהקדם לשגרת חיים בריאה, ואנו נמשיך במעקב על מנת לוודא שהעבריינים המזהמים לא ישובו לזהם את האוויר של כולנו.