תגית: שמורת טבע

על רקע ההתנגדויות של ארגונים ציוניים וסביבתיים, שהובלנו, דחתה ועדת המשנה להתנגדויות של המנהל האזרחי את התכנית להקמת אתר סילוק הפסולת "ראמון". התכנית ביזמת הרשות הפלשתינית ובמימון הבנק הגרמני, איימה על שמורת הטבע "נחל מכוך" ואף אסרה שימוש ישראלי במקום

לאחר חודשים ארוכים של דיונים והתייעצויות, פרסמה בתחילת השבוע ועדת המשנה להתנגדויות במנהל האזרחי את החלטתה שלא לאשר את התכנית להקמת אתר סילוק פסולת "ראמון". התכנית שנהגתה על ידי גורמים ברשות הפלשתינית וזכתה למימון גרמני נדיב, היתה להקים אתר הטמנה עבור הפסולת של תושבי רמאללה ואל-בירא בשטח הסמוך לישוב רימונים שבבנימין.

כבר מתחילתה התכנית היתה שנויה במחלוקת וזכתה להתנגדות רבה, הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלשתיני. אנשי סביבה ישראליים מתחו ביקורת על הבחירה במיקום האתר הנושק לשמורת טבע "נחל מכוך". אותם גורמים הביעו חשש מזיהום הקרקע והמים הצפוי לאור הטמנת הפסולת באזור הזה.

במקביל, אנחנו ומספר גופים נוספים, הגשנו התנגדות חריפה להקמתו בשל מדיניות האפליה של מנהלי האתר. לפי התכניות שהוגשו למועצת התכנון, הטיפול וההטמנה נועדו לשרת אך ורק את האוכלוסייה הפלשתינית וחל איסור גורף להכנסת פסולת של הישובים הישראלים שבבנימין.

מנגד, הוגשה גם התנגדות של פלשתינים שטענו שהקרקע בה אמור לקום אתר "ראמון" שייכת להם. לטענתם, על אף שגורמים ברשות הפלשתינית הפעילו עליהם לחץ, הם מתנגדים להקמת אתר פסולת בשטח המתוכנן שלדבריהם נמצא בבעלותם.

בהחלטת הוועדה עולה החשש מפגיעה סביבתית של האתר בנוסף ל"כלל הפגמים" הקיימים בה. "החשש שמא אישורה של התכנית תוביל לפגיעה סביבתית קשה באתר, חזק מדי לדידנו מכדי שנשליך יהבנו ואמוננו על המנגנונים המוצעים בתכנית ובתסקיר ההשפעה על הסביבה." אומר יו"ר הוועדה מיכאל בן שבת, מנהל אגף במנהל האזרחי.

לדבריו "הצורך בקיומו של אתר סילוק פסולת, אשר ישרת את התושבים במרחב זה, אינו מוטל בספק כלל וכלל. יחד עם זאת, נדמה, כי טוב יעשה לו ימצא מיקום אחר, פחות מסוכן לסביבה מזה שהוצג לנו בתכנית זאת".

לאור הבעיות החמורות שהתעוררו בתכנון והקמת אתר "ראמון" דחיית התכנית היא הדבר הנכון והמתבקש. לא סביר שמדינת ישראל תקצה שטח שבאחריותה לפעילות גזענית ומפלה כנגד אזרחים ישראלים. אנחנו בתנועת רגבים רואים חשיבות רבה בהקמת אתר סילוק פסולת ביהודה ושומרון ולכן הצענו חלופה שתיתן מענה לכלל האוכלוסיות במיקום אלטרנטיבי שלא יפגע בסביבה ובמרקם החיים.

בשבועות האחרונים הוזרמה כמות אדירה של בוצת ביוב ממתקן טיהור השפכים של אל-בירה לתוך נחל מכמש ולשמורת עין מבוע (ואדי קלט). בשנים האחרונות התרענו שוב ושוב כנגד הזיהום שמייצר המתקן

מתקן טיהור השפכים של העיר אל-בירה, משרת את אוכלוסיית אל-בירה, פסגות, כוכב יעקב ותל ציון, ממוקם בסמוך לציר המוביל ליישוב פסגות במעלה אגן הניקוז של נחל מכמש שהינו מיובליו העיקריים של וואדי קלט. מזה מספר שנים מתקן הטיהור, המופעל על ידי גורמים מטעם הרשות הפלשתינאית, איננו עובד בצורה תקינה וכתוצאה מכך מוזרמים שפכים לנחל מכמש הגורמים לזיהום חסר תקדים של הנחל ולפגיעה אנושה בערכי שמורת הטבע בנחל פרת, חיות הבר והצומח ומקורות המים העיליים והתחתיים במרחב.

על פי הדו"ח החודשי של המנהל האזרחי מחודש מאי 2014, מייצרים ערביי יו"ש 62 מליון קוב שפכים מדי שנה, אשר מתוכם מטופלים רק 4-5 מיליון קוב!

כבר לפני כשנתיים פנינו במכתב דחוף למנהל האזרחי, בדירשה להתערבות מהירה ומיידית למניעת המשך קיומו של המפגע, שאף עשוי לגרום לפגיעה בבריאותם של המטיילים הרבים בוואדי קלט.

במכתב נשאל כיצד מתעתד המנהל האזרחי לדאוג כי תקלות בפעילות המתקן לא יחזרו בעתיד, מהן הפעולות שבכוונתו לבצע כדי להתאים את המתקן לקיבולת השופכין הקיימת, ובאלו פעולות ינקוט המנהל האזרחי כדי לשקם את אפיק נחל מכמש שמורת עין מבוע שניזוקו מהזרמת השופכין.

במנהל האזרחי השיבו כי "הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות וזוכה לטיפול שוטף מגורמי משרדנו, רשות הטבע והגנים וגורמי התיאום והקישור". המכתב פירט כי "בסיור שקיימנו יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, הוצעה לפלסטינאים עזרה מקצועית בכל תחום בו יבקשו, והובהרו נהלי העבודה הנדרשים". בנוסף ציינו במנהל האזרחי כי ביצע עבודות לניקוי הנחל ופתיחתו.

בשבועות האחרונים חזר הביוב לזרום במשך ימים ארוכים לתוך נחל מכמש ומשם אל שמורת נחל פרת ועין מבוע במשך תקופה ארוכה. בשנים האחרונות התריעה רגבים מספר פעמים על הפגיעה האקולוגית שמייצר המתקן באופן תקופתי, אך עד היום טרם בוצע בדק בית בעניין, ולא ננקטו צעדי אכיפה מרתיעים, שיביאו קץ לזיהום הסביבתי שמייצרת עיריית אל בירה. למרבה הצער ניתן להעריך כי הביוב של אל בירה יחזור לזרום בוואדי קלט כבר בתקופה הקרובה. זה רק עניין של זמן.

לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם

הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".

הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.

פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.

במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.

לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.

בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".

הגשנו לבית המשפט בקשה להוצאת צווים שיחייבו את הרשויות לפעול סוף סוף נגד דוכנים שהוקמו בשמורת טבע בצפון

מתברר כי אין גבול לתעוזה ולחוצפה של העבריינים: בלבה של שמורת הטבע נחל סער שבצפון רמת הגולן, למרגלות החרמון, הוקמו בשנים האחרונות כמה דוכנים לממכר מוצרים שונים. תחילה הוצבו במקום ארבעה דוכנים, אולם באחרונה נוספו אליהם כמה דוכנים נוספים – ממש בצד הכביש, תוך סיכון חייהם של הקונים שעוצרים את רכביהם בסמוך.

לאורך תקופה ארוכה ניהלנו תכתובת ענפה עם אנשי רשות שמורות הטבע ועם גורמי האכיפה האחראים על שמירת חוקי הבנייה באזור, אולם חלופת מכתבים זו לא הובילה לנקיטת צעדים כלשהם מצד הרשויות כנגד העבריינים. חלק מהמכתבים אף זכו להתעלמות רועמת.

לפיכך, נאלצנו להגיש בימים אלה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להוציא צו על תנאי שיחייב את רשויות האכיפה לפעול להריסת הדוכנים ולהעמדתם לדין של העבריינים. במקביל, הוגשה לבית המשפט בקשה להוצאת צו ביניים אשר יאסור על המשך השימוש בדוכני הממכר עד להחלטה סופית בסוגיה – וזאת, בהתחשב בכך שלא ניתן לעלות על הדעת מצב בו יאפשר בית המשפט את המשך השימוש בדוכנים תוך רמיסת החוק ברגל גסה ופגיעה אנושה בערכי הטבע והנוף בתוככי שמורת טבע.

עברייני בניה מבצעים עבודות בניה ופיתוח בהיקפים עצומים, תוך השחתת שמורת הטבע הר מירון שבגליל העליון והכל ללא היתרים כדין ובאופן בלתי חוקי.

רכז צפון שלנו גילה לתדהמתו בסיור שגרתי, כי בשמורת הטבע הר מירון מתבצעות, על אדמות מדינה, עבודות בניה ופיתוח בהיקפים נרחבים והכל ללא היתרי בניה, ללא תוכניות מתאר ובניגוד לחוק. עבודות הבניה והפיתוח כוללות בניית בתי פאר, סלילת דרכים וכבישים, הכשרת קרקעות והכנת תשתיות שישמשו להמשך הפגיעה הנרחבת בחורש הטבעי בתחומי שמורת הטבע.

אם בכך לא די, הרי שעברייני הבניה אינם חסים אף על צמחיית השמורה, ומכניסים את עדריהם למרעה בתוך השמורה ובכך גורמים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בצמחייה הטבעית.

על אף הפרת החוק החמורה, הרשויות האמונות על אכיפת החוק באזור אינן עושות דבר ומאפשרות, למעשה, לעבריינים לעשות במקום כבתוך שלהם.

עם גילוי הממצאים החמורים, פנינו לרשויות הרלוונטיות בדרישה כי יפעילו את סמכותם ע"פ החוק וינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה ובכלל זה הוצאת צווי הריסה ומימושם המיידי וכן הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים בעבודות הבניה והפיתוח ובהרס השמורה.