המנהל האזרחי הודה בבג"ץ שהגשנו יחד עם מועצת שומרון, כי הוא מאפשר השלכת פסולת של העיר קלקיליה באתר הלא חוקי "באופן זמני", ומשנע אותה מהמקום בכספי הרשויות הישראליות שתושביהן ממשיכים להיפגע מהעשן. בג"ץ נזף במנהל האזרחי: "המדינה מפרה את החוק"

ועדת הפנים והגנת הסביבה עוסקת רבות במטרד העצום משריפת הפסולת במרחב קו התפר בו פועלות מזבלות רבות. העשן העולה מהן גורם למטרד ריח ולסכנות בריאותיות לעשרות אלפי תושבים המתגוררים במרחב ההשפעה.

אחד המפגעים המרכזיים בסביבה, היא המזבלה הפיראטית של העיר קלקיליה, אשר בניגוד להצהרות המדינה והמנהל האזרחי בבג"ץ, ממשיכה לבעור באופן תקופתי גם בימים האחרונים. יחד עם המועצה האזורית שומרון עתרנו בשנה שעברה נגד המנהל האזרחי המאפשר את המשך פעילות המזבלה, ממנה סובלים תושבים במרחב כפר סבא, כוכב יאיר-צור יגאל, כמו גם היישובים צופים ואלפי מנשה.

בדיון האחרון בבג"ץ הודו במנהל האזרחי כי המזבלה אכן לא חוקית, אלא שמסיבות של "כורח המציאות" ורצון לצמצם את השלכת הפסולת ושריפתה במרחב קלקיליה והכפרים שבסביבתה, התיר המנהל האזרחי לעיריית קלקיליה החל משנת 2010 להפעיל באתר תחנת מעבר פסולת למרות שהמקום איננו מוסדר מבחינה חוקית, על מנת לשנע ממנו את האשפה לאתר סילוק הפסולת החוקי "זהארת אל פינג'אן" הפועל בצפון השומרון.

שינוע האשפה של עיריית קלקיליה ממומן בכספי "קרן הניקיון" מכספי המיסים של רשויות מוניציפליות ישראליות, אך העירייה עצמה לא משתתפת בעלות שינוע האשפה לאתר החוקי. המנהל האזרחי הצהיר בדיון כי ערך סיורים במקום, וכי "התרשמות נציגי איכות הסביבה שפועלת תחנת מעבר, ואין עוד השלכת פסולת או שריפות".

מזבלת קלקיליה ממשיכה לבעור

במהלך הדיון התקשתה השופטת יעל וילנר לעכל את עמדת המדינה. "אדוני אומר כי אנו מסדירים זאת באופן בלתי חוקי, כי עדיפה אי חוקיות מאשר אי חוקיות אחרת?! יש הבדל כשהמדינה מפירה את החוק לבין כשהתושבים שם מפירים את החוק. המדינה אומרת: ככה אני מסדירה את זה, זה לא סביר. למה לא לאלצם להסדיר זאת חוקית ולהגיש היתרים"?

השופטים הורו לנו לצרף את עיריית קלקיליה כמשיבה לעתירה, וקבעו כי המדינה ועיריית קלקיליה יעדכנו עד תחילת אוקטובר "לגבי הפעולות הנעשות בשטח על מנת להפחית מפגעים ומטרדים הנובעים מתחנת המעבר".

אלא שמעבר לחוסר החוקיות בפעילות המנהל האזרחי עליה התקומם בג"ץ, המציאות אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות המנהל האזרחי. שריפת הפסולת נמשכת לפרקים גם בימים האחרונים, והעשן ממשיך לגרום למטרד ריח ולסכנה בריאותית חמורה לתושבי האזור.

בג"ץ אמר במילים פשוטות: לא ייתכן שהמדינה תפר את החוק. על המנהל האזרחי לסגור את האתר הפיראטי לאלתר, ולאכוף את החוק באופן נוקשה ומרתיע. יש לקזז את עלות שינוע הפסולת של עיריית קלקיליה מכספי הרשות הפלשתינית, ולא מכיסם של האזרחים הישראלים הסובלים מהעשן.

פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לפתוח בהליכים פליליים נגד הקבלנים המפנים פסולת עפר לתחומי שטח C בוואדי הסמוך ליישוב עטרת. בניגוד להצהרות קודמות של המנהל האזרחי כי העבודות הופסקו – שפיכת העפר רק התגברה

לפני כחצי שנה התרענו בפני המנהל האזרחי, על ביצוען של עבודות ה"גולשות" מכיוון אתר בניית העיר רוואבי לשטחי C בסמוך ליישוב עטרת. באוקטובר 2013 המנהל האזרחי השיב כי כנגד העבודות הוצאו צווים וכי העפר שנערם במקום פונה.

אולם מתמונות שצולמו בימים האחרונים עולה כי העבודות במקום נמשכות, ובניגוד לדברי המנהל הן כנראה מעולם לא פסקו, ואף החמירו את המצב. מבצעי העבודות כבר חצו את הואדי המפריד בין רוואבי לעטרת וכי הפלישה לתוך שטחי C  מתרחבת ומעמיקה.

לאחרונה הצהיר המינהל האזרחי כי הוקם צוות אשר תפקידו לנקוט בהליכים פליליים כנגד עברייני התכנון והבניה ביו"ש.

עורך הדין שלנו, בועז ארזי, פנה לאחרונה בשנית למנהל האזרחי ולמשרד הביטחון, וציין כי הואיל ובניית העיר רוואבי הינה פרוייקט המלווה על ידי רשויות המינהל האזרחי מקרוב – אין ספק כי זהותם של האחראים לביצוע העבודות הבלתי חוקיות ידוע היטב לרשויות, ולפיכך נדרש המנהל האזרחי לדאוג להשבת המצב לקדמותו ולנקוט באמצעים פליליים כנגד האחראים על עבירות הבניה הנרחבות.

עו"ד ארזי דרש לקבל את פרטיהם של מבצעי העבודות וציין כי לאור העובדה שהצהרת המנהל האזרחי על הפסקת העבודות איננה עומדת במבחן המציאות, שוקלת רגבים לפנות לבית המשפט.

אתר סילוק הפסולת ליד היישוב פסגות נסגר לפני כשבועיים לאחר תהליך ממושך. מאז הרשויות הערביות ובראשן עיריית אל בירה, פורקות ומציתות גלי אשפה בכניסה לאתר הסגור. פנינו בדחיפות למינהל האזרחי ולמשרד הביטחון בדרישה לנקוט צעדים החלטיים נגד העבריינים. 

בתחילת חודש אוגוסט 2013, בעקבות הנחיית רשויות המינהל האזרחי, הושלמה סגירתו של אתר סילוק הפסולת הסמוך ליישוב פסגות מכוון צפון. סגירת אתר סילוק הפסולת במקום לא היוותה  "הפתעה" – לא לרשויות המינהל האזרחי ולא לרשויות המוניציפליות הערביות בסביבה. אך אלו, ובראשן עיריית אל בירה, החלו מאז להשליך את הפסולת בסמוך לציר הגישה לאתר הסגור, באופן המהווה הפקרות מוחלטת תוך גרימת נזק סביבתי בל ישוער. 

כדי להוסיף חטא על פשע, הציתו מובילי האשפה את ערימות הזבל שהשליכו, ללא פיקוח או השגחה. הנזק הסביבתי המיידי, הריחות והעשן, מהווים מטרד של ממש לתושבי הסביבה בכלל ולתושבי היישוב פסגות בפרט. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למינהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ולשר הביטחון, בדרישה כי המינהל האזרחי ינקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת השלכת האשפה ושריפתה במקום והסרת המטרד הנגרם בשל אתר בלתי חוקי זה.

"הזלזול בהיבטים הסביבתיים הקשורים לפעולות המינהל האזרחי, החל באכיפת חוקי הניקיון והמפגעים הסביבתיים, עובר להיעדר האכיפה בנושאים תברואתיים וכלה בהיעדר אכיפה בנושאי מים וזיהומים  – הינו תופעה שאין להסכין עמה והנכם נדרשים למלא את חובותיכם בתחום זה", כתב עורך הדין שלנו בועז ארזי.

ארזי הוסיף כי בידי המינהל האזרחי מצויים מגוון כלים לטיפול בבעיה, כולל הטלת סנקציות כלכליות ופליליות נגד אלו הפועלים בעבריינות סביבתית.

שופטי בג"צ קבעו כי המפחמות אכן מזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם של תושבי האזור, אולם דחו את העתירות שדרשו להרוס אותן באופן מיידי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, בראשותה של המשנה לנשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור, מסר את הכרעתו בעתירות שהגשנו יחד עם ישובי צפון השומרון ו-ודאי ערה נגד המשך פעילותן של המפחמות הפלסטיניות הבלתי חוקיות הפועלות בצפון השומרון (בשטח C), מזהמות את האוויר וגורמות לתחלואה.

השופטים נמנעו מלהורות על סגירת המפחמות, אך במקביל הסכימו פה אחד עם עמדת המדינה, ולפיה יש להמשיך ולהחרים את גזמי העץ, אף אם הם בוערים, וכן לעצור את המשאיות המעבירות לשטח המפחמות גזמי עץ.
 
בפסק הדין מודגש כי על המדינה להמשיך ולטפל במפגע, וכן כי על התושבים לפנות למינהל האזרחי במידה והמפחמות חוזרות לפעול.
 
לאחר מספר שנים בהן תושבי נחל עירון וחדרה סבלו מזיהום אוויר קיצוני שסיכן את חייהם של אלפי תושבי האזור, ומאחר והניסיונות להפסיק את פעילות המפחמות בדרכים מנהלתיות, לא עלו יפה, נאלצנו לפנות לבג"צ בעניין, יחד עם הישוב ריחן. "אנו שמחים שהצלחנו, יחד עם תושבי האזור, להביא לשינוי קיצוני בהתנהלות המדינה בעניין, ולהביא לביטולם של צווי הביניים אשר מנעו מהמדינה לאכוף את החוק במקום למעלה משנתיים.

אנו מקווים שתושבי האזור יוכלו לשוב בהקדם לשגרת חיים בריאה, ואנו נמשיך במעקב על מנת לוודא שהעבריינים המזהמים לא ישובו לזהם את האוויר של כולנו.

בתום דיון בעתירה הדורשת לפעול להפסקת פעילותן של המפחמות הבלתי חוקיות המזהמות בצפון השומרון נקבע כי החלטה בעניין תימסר במועד אחר

בית המשפט הגבוה לצדק דן בעתירה שהגשנו יחד עם תושבי חדרה וריחן ומועצות אזוריות נוספות כנגד המשך פעילותן של המפחמות בצפון השומרון, אשר מזהמות את האוויר, פוגעות באיכות הסביבה משני צדי הקו הירוק וגורמות לתחלואה בקרב התושבים.

בעתירה נדרשו רשויות האכיפה לפעול לאלתר להפסקת פעילות המפחמות. במהלך הדיון הציג בא כוחנו עוה"ד עמיר פישר תמונות עדכנות מהימים האחרונים המעידות כי הפעילות במקום נמשכת. נציגי הפרקליטות טענו בדיון כי המנהל האזרחי פועל להחרמת הגזם המשמש להפעלת המפחמות, ואילו נציג העבריינים הפלסטינים טען מצדו כי המדינה לא הגדירה אמות מידה להמשך פעילותן החוקית של המפחמות.

בדיון נכח גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שהגיע כדי להביע הזדהות עם מצוקת התושבים.
הרכב שופטי בג"צ, בראשות השופטת מרים נאור, ימסור את החלטתו בעתירה במועד מאוחר יותר.

לצד הפרת החוק וזיהום הסביבה, גילינו כי מפעילי המפחמות הפיראטיות בצפון השומרון מסכנים את חיי הילדים הפלסטינים העובדים בהן

פנינו לפרקליטות המדינה, וכן ל"אגודה לזכויות האזרח" ולארגון "רופאים לזכויות אדם", והסבנו את תשומת לבם לכך שהילדים הפלסטינים, בגילאי 12-16, העובדים במפחמות הבלתי חוקיות הפזורות בצפון השומרון, חשופים לרעלים אשר מסכנים את חייהם באופן ישיר ועלולים לגרום להם – בסיכויים גבוהים מאד – לחלות בסרטן.

במכתבם לפרקליטות ציינו כי דו"ח מקצועי של הפרופ' אליהו ריכטר מצא שהחומר פורמאלדהיד הנפלט מהגזם השרוף במפחמות הוא חומר הגורם למחלת הסרטן ב"אופן ודאי". נתון זה, מעיד על רמת הסיכון הבלתי נסבלת אליה נחשפים הילדים והנערים שנאלצים לעבוד במפחמות, וכלל אינם מודעים לסכנה הגדולה בה הם שרויים בכל רגע ורגע כשהם שואפים את העשן המזוהם.

במכתבנו לפרקליטות ביקשנו לקחת עניין מהותי זה בחשבון בבואם לגבש עמדה בנוגע לטיפול במפחמות. כאמור, במכתב מקביל ששיגרנו ל"אגודה לזכויות האזרח" ול"רופאים לזכויות אדם", הצענו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לטפל בתופעה.

לאחר פניה שלנו למנהל האזרחי טיפל המנהל בהר האשפה הבלתי חוקי סמוך לכפר סילוואד שבבנימין, למרות זאת מצאו הפלסטינים דרך חדשה לזהם את האוויר באזור – שריפת פסולת

במשך שנים פעלנו להביא לסגירתו של אתר שפיכת פסולת, סמוך לכביש 60 צפונית לעפרה שבבנימין. מדובר במתחם הנמצא בשטח C (שליטה ישראלית מלאה) בו אגרו הפלסטינים כמויות אדירות של אשפה מסוגים שונים. כתוצאה מכך נוצר במקום הר שהתנשא לגובה רב.

במכתביה לרשויות האכיפה ציינו כי בנוסף להפרת החוק, יש בעצם קיום האתר פגיעה אנושה באיכות הסביבה – בקרקע ובאוויר.

לאחר חילופי מכתבים, שנמשכו כאמור זמן רב, הבטיח המינהל האזרחי ביו"ש לפעול לסגירת אתר סילוק האשפה ולשקם את הנוף בסביבה. האתר אכן נסגר ועבודות השיקום החלו, אולם לאחרונה גילינו כי הפלסטינים החלו לשרוף אשפה באתר סמוך – הפעם בשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות. בפנייה לרשויות הודגש כי חרף העובדה שהאתר המזהם נמצא בשטח פלסטיני – מאחר והפגיעה חורגת מהאזור המצומצם ומגיעה גם לאזורי C, אזי חלה חובה על המדינה לפעול לעצירת המפגע.