תגית: תנועת רגבים

לאחר עתירת ארגון עדאלה לבג"ץ בדרישה לחבר את הפזורה הבדואית לתשתית אינטרנט, אנחנו מצטרפים כ'ידיד בית המשפט' לעתירה ומציעים לחלק סמארטפונים לתלמידים מעוטי יכולת לצרכי למידה מרחוק

אנחנו מצטרפים לעתירת ארגון השמאל 'עדאלה' ומציעים לחלק טלפונים חכמים לתלמידים מעוטי יכולת המתגוררים בפזורה הבדואית, על מנת שיוכלו להתחבר למערכת הלמידה מרחוק שהקים משרד החינוך לימי הקורונה.

הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, מונה מעל אלפיים מקבצים קטנים המפוזרים על שטח של כ-600,000 דונם – שטח המשתווה לשטחן של תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע גם יחד. בתחומי הפזורה מתגוררים כ-20 אלף תלמידים הלומדים במוסדות החינוך ביישובי הקבע ובערים הבדואיות בנגב.

תושבי הפזורה הבלתי חוקית אמורים על פי החוק והחלטות הממשלה לעבור ליישובי הקבע, ומאחר והמבנים בנויים שלא כחוק, הם אינם מחוברים לתשתיות חשמל ובזק.

עתירת עדאלה לבג"ץ דורשת כי המדינה תחבר את עשרות אלפי הבתים לרשת האינטרנט, או לחילופין תחלק ראוטרים אלחוטיים לכל בית, וזאת על מנת לאפשר לתלמידים המתגוררים בפזורה, להתחבר למערך ה'למידה מרחוק' שמפעיל משרד החינוך.

עוד דרשו בעדאלה לחלק מחשב לכל תלמיד המתגורר בפזורה הבלתי חוקית, בטענה כי כ-80% ממשקי הבית היהודים בישראל מחוברים לאינטרנט ביתי, לעומת כ50% ממשקי הבית הערבים, תוך התעלמות תמוהה ממחקרים עדכניים רבים, המשקפים תמונת מצב שונה לחלוטין.

פנינו לבג"ץ על מנת להצטרף לעתירה כ'ידידי בית המשפט', תוך הסכמה לטענות העתירה כי לכלל הילדים במדינת ישראל מגיעה הזדמנות דומה ליהנות משירותי הלמידה מרחוק המופעלים על ידי המשיבים במסגרת המשבר הנוכחי. אנו סבורים כי העתירה מבקשת לשפר את תשתיות החשמל והתקשורת תחת "משבר הקורונה" וזאת תוך מינוף מצוקת החינוך של הילדים והנוער המתגוררים בפזורה.

לדברי עדאלה, בפזורה הבדואית בנגב קיימים 37 כפרים "לא מוכרים". טענה זו איננה נכונה, שכן מדובר על כאלפיים(!) נקודות התיישבות שונות, ויצירת תשתיות לכלל האוכלוסייה המתגוררת בשטח כה עצום – מהווה פגיעה כלכלית עצומה במשאבי הציבור והמדינה.

בנוגע לטענת עדאלה על "הפער הדיגיטלי", מצטטת רגבים בהרחבה את מחקרה המקיף של ד"ר אסמאא נ. גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל, לפיו הפער הדיגיטלי הכללי בין החברה הערבית לחברה הכללית הולך ומצטמצם בצעדי ענק. מחקרה של גנאים העלה כי כ-93% מהצעירים במגזר הערבי הינם בעלי גישה לאינטרנט, כאשר כ-97% (!) הינם בעלי טלפונים ניידים חכמים, וכי כ-80% מהם הינם בעלי נגישות למחשב עם חיבור אינטרנט מהבית.

גנאים אף קובעת כי בקרב המגזר הערבי גופא, שיעור המחזיקים במחשבים ניידים בדרום, ולצרכי למידה בפרט, הוא הגבוה ביותר במגזר.

על אף שעל המדינה אין כל חובה משפטית הנובעת מ'הזכות לחינוך', ממליצה רגבים כי משרד החינוך יבחן את האפשרות לחלק טלפונים חכמים / טאבלטים לתלמידים מעוטי יכולת, וכי משרד התקשורת יורה לרשתות הסלולר לפעול לשיפור זרימת הנתונים הדיגיטליים על גבי רשתות התקשורת הסלולרית במרחב הפזורה ובכך לשפר את איכות הגלישה עבור התלמידים.

"אנו מצטרפים לדרישה המוצדקת לצמצום הפער הדיגיטלי בקרב כל שכבות האוכלוסיה בישראל", אומר עורך הדין שלנו, בועז ארזי. "אך הנתונים המוצגים על ידי עדאלה נועדו ליצור מצג שווא של היעדר תשתיות מתאימות או נגישות מתאימה- על מנת לצור אמפתיה מזויפת כלפיהם, לשם קידום הסדרה במקום של אלפי המקבצים הבלתי חוקיים".

"יש מקום לשיפור הנגישות לרשת האינטרנט ולקבלת שירותי התקשוב מהמדינה, ולא רק בסוגיית משבר הקורונה. אך יש להקפיד ולוודא כי הפתרונות הניתנים אינם כוללים אלמנטים של קיבוע האוכלוסיה למקומה ומתן היתר שבשתיקה להמשך הבניה הבלתי חוקית וההשתלטות על הקרקע הציבורית".

האם המגעים להקמת ממשלת אחדות כוללים את ביטול 'חוק קמיניץ' שהצליח להוריד ב50%(!) את התחלות הבניה הבלתי חוקית בתוך שנתיים בלבד? יצאנו בסרטון חדש, שמסביר למה החוק הזה כל כך חשוב, ולמה פשוט אסור לשבור לחוק את השיניים

יצאנו בסרטון חדש על רקע הפרסומים לפיהם המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ומפלגת העבודה, צפוי לכלול את ביטולו של 'חוק קמיניץ' – פרק האכיפה בחוק התכנון והבניה.

כזכור, חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים. חוק קמיניץ, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם.

על פי נתונים רשמיים שהציג שר המשפטים אמיר אוחנה לפני מספר חודשים בכנסת, מאז כניסת תיקון החוק לתוקף לפני כשנתיים בלבד, חלה ירידה של כ-50 אחוזים(!) בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקית ברחבי הארץ.

"יש קורונה ברחובות עכשיו, אנחנו יודעים. גם ממשלת האחדות שנוצרה הפכה להיות סופר חשובה, ולמי בכלל יש כח לחשוב ולהתעסק במשהו אחר", אומרים בארגון. "אבל מתחת לאף של כולנו צצות שמועות שממשלת האחדות עומדת לבטל את חוק קמיניץ! ובגלל שאולי אתם לא באמת יודעים מהו חוק קמיניץ, זה לא נשמע לכם כל כך נורא. קחו שתי דקות, צפו בסרטון ותבינו הכל. אסור לשבור לחוק את השיניים".

תלינו שלטי התרעה בפני מעבר גבול למדינת פלסטין ב-33 נקודות שונות ברחבי יהודה ושומרון, על פי גבולות המדינה הפלסטינית המוצעת במפת עסקת המאה כפי שפורסם בשבועות האחרונים.

בנוסח השלט האדום נכתב: "עצור! חלק זה הוא חלק משטח מדינת פלסטין לפי תכנית המאה".

בימים האחרונים תושבי עוטף עזה חוו על בשרם את מחיר הקמת ישות טרור פלסטינית. לפי מפות תכנית המאה המודל הזה יועתק ללב המדינה ועוטף עזה יוכפל לעוטף רמאללה, עוטף ג'נין, עוטף שכם ועוטף קלקיליה. נוסף על כך, ציר 60 – עורק החיים המרכזי ביהודה ושומרון המקשר את ההתיישבות לירושלים יועבר כמעט כולו לידי הפלסטינים. המפה הזו היא קטסטרופה ואסור לנו לקבלה.

פריצת דרך חדשה סמוך לחוות שחרית מדאיגה את תושבי השומרון. מערבית לצומת פדואל, ליד כביש 5, משתלטים תושבים פלסטינים מהסביבה על שטח לא להם ומבצעים עבודות לפריצת דרכים ובונים מבנים ללא היתר.

באחרונה סיירו באזור ישי חמו, רכז יו"ש שלנו, וגדעון גולדיס רכז תחום קרקעות במועצה האזורית שומרון ותיעדו את העבודות הבלתי חוקיות המתבצעות בשטח. בפנייה למינהל האזרחי כתבו נציגי התנועה: "עברייני הבניה ממשיכים בביצוע העבודות הבלתי חוקיות, וזאת באין כל מפריע מצד רשויות האכיפה, חרף העובדה כי העבודות הבלתי חוקיות מתבצעות בסמוך לכביש 5, אשר הינו כביש ראשי באזור, מסכנת את חיי הנוסעים בכביש, הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה ביטחונית, על כל הנובע והמשתמע מכך".

אנחנו מבקשים מהמינהל לאכוף את הצו בדבר סילוק מבנים חדשים, המאפשר למינהל להרוס מבנים בלתי-חוקיים שהוקמו ללא היתרים בתוך זמן קצר., ולפתוח בחקירה פלילית נגד מקימי המבנים הבלתי חוקיים.

אכיפה מהירה מובילה להרתעה – והיעדר אכיפה מובילה לעבריינות. פריצות הדרך מסכנות את חיי הנוסעים בכביש כמו גם את אלו הנמצאים במבנים הבלתי-חוקיים. אנו מצפים מהמינהל האזרחי לפעול בתקיפות, כפי שהוא יודע לעשות במקומות אחרים

השופט נועם סולברג הורה למפלגת כחול לבן ולרשימה הערבית להגיב לעתירה עד יום שלישי – במהלכו ידון בג"ץ בעתירה נגד האיכון הסלולרי לחולי קורונה במסגרת התקנות לשעת חירום

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בבקשה שיורה לכחול לבן ולרשימה המשותפת לחשוף את ההסכמות ביניהם, בין בכתב ובין בעל פה, שהובילו לכך שהרשימה המשותפת החליטה בסופו של דבר להמליץ לנשיא על בני גנץ כמועמד לקבלת המנדט להקמת הממשלה. אנחנו חוששים כי כחלק מההסכמות, התחייבה כחול לבן לבטל את תיקון 116 לחוק התכנון והבניה הידוע בכינויו "חוק קמיניץ".

העתירה מתבססת על פסק דין שליט נ' פרס של בית המשפט העליון מתחילת שנות ה-90, אשר קבע כי קיימת חובה לחשוף הסכמים פוליטיים לציבור. פסיקה זו חוקקה כחוק מחייב לגבי הסכמים קואליציוניים, אך תנועת רגבים טוענת כי פסיקת בית המשפט צריכה לחול על הסכמים פוליטיים הנוגעים להמלצה לנשיא.

כזכור, חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים. חוק קמיניץ, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם.

בגלל ריבוי הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, שמה לה הרשימה המשותפת למטרה לעליונה לפעול לביטול החוק. חברי הכנסת של הרשימה התבטאו פעמים רבות כי תמיכה שלהם במועמדותו של גנץ להקמת הממשלה תלויה בהסכמה לביטול החוק מיד עם הקמת ממשלה.

ביטול החוק יהיה בכיה לדורות. לפי נתוני היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, בשנתיים האחרונות מאז נכנס החוק לתוקף, ירדו התחלות הבניה הבלתי חוקית, בעיקר במשולש, בנגב ובגליל, בכמעט 50%. ביטול החוק יחזיר את המצב לקדמותו ומהווה בעצם הפקרה של הפריפריה לטובת עברייני הבנייה ובאופן שיפגש באופן משמעותי ביכולת המדינה לפתח תשתיות ראויות באזורים אלו.

השופט נועם סולברג קבע בהחלטתו, כי כחול לבן והרשימה המשותפת יגיבו לעתירה עד יום שלישי.

ביום שלישי תידון העתירה נגד התקנות לשעת חירום שאישרו את מהלך האיכון הסלולרי על נשאי נגיף הקורונה, ובג"ץ הקפיא את השימוש בתקנות עד להודעת המדינה האם הושגה הסכמה בין הליכוד לכחול לבן על הקמת וועדות הכנסת שיפקחו על יישום התקנות.

התחייבות כחול לבן לביטול חוק קמיניץ, אם אכן הייתה כזו, חמורה ביותר ומהווה הפקרה של הנגב והגליל. חשוב מאוד שכלל ההתחייבויות של כחול לבן לרשימה המשותפת, ובכללן התחייבות לביטול החוק, יעמדו בפני הח"כים ובפני הציבור במהלך הדיונים להקמת הממשלה.