הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:
במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)
לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)
בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?
*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*
עוד באותו נושא
758 תשתיות טרור על הכביש לירושלים
בזמן שרשויות הביטחון מתווכחות אצל מי הסמכות, בשטח קובעים עובדות מסוכנות: לא פחות מ-758 מבנים לא חוקיים נבנו על ידי ערביי האזור בשנים האחרונות בצמוד לציר המחבר בין יישובי מזרח גוש עציון לירושלים, כשהם חולשים על הכביש ומסכנים את כל מי שנוסע בו. עתרנו השבוע לבג"ץ יחד עם מועצת גוש עציון, בדרישה ליישם את החלטת […]
הכתובת על החומה:קריסת קונספציית מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית
מחקר חדש של תנועת רגבים מוכיח: הרשות הפלסטינית לא מתפעלת כוח שיטור כפי שנדרשה לעשות על פי הסכמי אוסלו, אלא מאמנת כוח קומנדו מיוחד עם אמצעים ויכולות ללוחמה בשטח בנוי, לחימת לילה, כיבוש ערים ועוד. / מדינת ישראל וצה"ל עדיין מתייחסים לרש"פ כאל אחת מזרועות הבטחון האזוריות, בעוד שמדובר בפועל בצבא שמאומן לפנות נגד המדינה […]
