בחודשים האחרונים ניסינו לגלות את הנתון הבסיסי ביותר: כמה אנשים חיים ביהודה ושומרון?
וגילינו – שאף אחד לא יודע בדיוק לומר. ולתוך הוואקום שנוצר, נכנסת כמובן הרש״פ שמנפחת נתונים, סופרת אנשים פעמיים, כוללת נפטרים ואפילו אנשים שמעולם לא דרכו ביהודה ושומרון. וכך, הדמוגרפיה הופכת לכלי נשק פסיכולוגי ומדיני, כזה שמשפיע על תקציבים, על הקצאת שטחים ועל כל דיון בעתיד יו"ש ומדינת ישראל, כשאין שום נתון מהימן שמאפשר לקבל החלטות גורליות שכאלו.
דווקא עכשיו לקראת הבחירות, מחלקת המחקר שלנו מפרסמת דו"ח שנכתב בחודשים האחרונים: ״שטח C – הסיפור שלא מוספר״. הדו"ח סוקר את ההיסטוריה של מפקדי האוכלוסין, חושף את הכשלים והסתירות בנתונים ומציג המלצות מעשיות. הממשלה הקרובה חייבת לקחת אחריות על האירוע הזה- כי אם לא נספור אותם, מי יספור אותנו?
מחזירים את הריבונות למדינה,
רגבים
עוד באותו נושא
.רגע לפני הקלפי: מה המפלגות באמת מתכוונות לעשות
ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, הצגנו לכל המפלגות שאלות זהות בנושאי משפט, משילות, ביטחון, התיישבות ויחסי חוץ. בלי פרשנות ובלי סיסמאות. תוכנית העבודה למען עתיד המדינה. אלה התשובות שלהן.מוזמנים לקרוא ולשתף >> מוגש כחומר למחשבה,רגבים
רק ברשות הפלסטינית: אנשים שמתו מזמן נספרים ב'מפקדי אוכלוסין'
אז מה באמת קורה בתוך המספרים הסותרים והלא ברורים של כמות האוכלוסיה הפלסטינית ביו"ש? ולמה זה בכלל צריך לעניין אותנו?צפו בתשובה של רועי דרוקר, רכז איזור יו"ש שלנו בראיון לערוץ 14 > מחזירים את הריבונות למדינה,רגבים







