הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:
במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)
לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)
בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?
*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*
עוד באותו נושא
מדוע מובילי מחאת מתנגדי הרפורמה בחרו לתמוך בנרטיב הבדואי השקרי?
בין שלל מחאות "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית, השתרבבה הפגנת הזעם של הבדואים בנגב נגד הריסת מבנה לא חוקי אתמול בחורה, בה קראו להפסיק עם "עקירת" הבדואים ודרשו להכיר בכל המקבצים הבלתי חוקיים בפזורה כולה. באופן חמור החליטו אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לכלול במחלוקת הציבורית סביב הרפורמה את הנרטיב השקרי של החברה הבדואית שדורשת להכיר […]
למה רפורמה: על הוועדה לבחירת שופטים
המדינה סוערת ונדמה שקשה לדבר על נושא אחר מלבד "הרפורמה המשפטית". אז #למה_רפורמה? אחד הסעיפים הבולטים ברפורמה הוא שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, במטרה לשמור על מערכת משפט מאוזנת ומייצגת את כל חלקי העם. למה זה כל כך חשוב? הנה ההסבר שלנו: המחקר התקופתי שלנו "הכל מדיד" סקר את כל העתירות שהוגשו לבג"ץ מהצד השמאלי והימני במפה […]
