תגית: בג"ץ

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.

המינהל האזרחי מסר הודעה רשמית לבג"ץ, לפיה אין בכוונתו לאכוף את החוק כנגד קידוחי מים פירטיים של פלשתינים ביהודה ושומרון. המשמעות המעשית: הפלשתינים יוכלו להמשיך לגנוב מים בצורה בלתי מבוקרת ולסכן את אקוויפר ההר

ביום בו פורסם דו"ח מבקר המדינה אשר ביקר בחומרה את חוסר המעש של רשויות האכיפה ביהודה ושומרון כנגד עבירות על החוק שמבצעים הפלשתינים מסר המנהל האזרחי הודעה רשמית לבג"צ לפיה אין בכוונתו לאכוף את החוק כנגד קידוחי מים פירטיים של פלשתינים ביהודה ושומרון. המשמעות המעשית: הפלשתינים יוכלו להמשיך לגנוב מים בצורה בלתי מבוקרת ולסכן את אקוויפר ההר.

ההודעה נמסרה במכתב שנשלח על יד י מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי למחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה בו הצהיר מנהל יחידת הפיקוח מפורשות כי אין בכוונת המנהל האזרחי לאכוף את החוק במקרים של קידוחי מים פיראטיים של פלסטינים בשטחי c, שכידוע נמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

מכתבו של מנהל יחידת הפיקוח נשלח במסגרת עתירה לבג"צ שהגישו פלסטינים מכפרים בבקעת הירדן. אותם פלסטינים ביצעו קידוחים פיראטיים ושאבו מים בצורה לא חוקית מעומק האדמה. פקחי המנהל האזרחי הוציאו צווי הריסה לעבריינים אך תוך כמה ימים הגישו הפלסטינים עתירה לבג"צ וזה הקפיא בצו ביניים את מימושם.

כפי שקורה פעמים רבות במקרים כאלה, פרקליטות המדינה נמנעת מלהגיש את תגובת המדינה לעתירה ומסתפקת בבקשות ארכה חוזרות ונשנות. רק לאחר שתנועת רגבים ביקשה להצטרף לעתירה ולטעון כנגד הפרקליטות שאינה מייצגת את האינטרסים של המדינה ואינה פועלת להסרת צו הביניים ולדחיית העתירה, החלה פרקליטות המדינה לגבש את עמדתה ולהביאה בפני בית המשפט.

אלא שכעת הגיע תור המנהל האזרחי לעכב את מאמצי האכיפה. כאמור, במכתבו למחלקת הבג"צים מודיע מנהל יחידת האכיפה כי אין בכוונת המנהל האזרחי לפעול להפסקת שאיבת המים הפיראטית וכי על כן ניתן למחוק את העתירה בהסכמה ותוך התחייבות של המדינה שלא לאכוף את החוק כנגד הקידוחים. בכך למעשה נותן המנהל האזרחי אור ירוק להמשך פעילות עבריינית של קידוח ושאיבת מים בצורה לא חוקית.

המתיחות בין רשות המים לראש המנהל האזרחי היא שהביאה להודעת המנהל האמורה בדבר הפסקת פעולות האכיפה כנגד קידוחים פיראטיים.

לא יתכן שמחלוקת בין הגופים השונים תביא להפסקת פעולות אכיפה במקום בו ממילא כמעט ולא מתקיימת אכיפה. חוסר האכיפה של המנהל האזרחי בתחום המים הוא רק נדבך קטן במדיניות שלמה וכוללת של חוסר אכיפה מצד המנהל כלפי הפלסטינים. לצערנו הרב, על אף הדו"ח החמור של מבקר המדינה, המנהל האזרחי לא פועל לשנות את מדיניות חוסר המעש כלפי עבריינות פלסטינית. אנחנו מקווים שהמצב ישתנה בהקדם האפשרי ולא נתקל במקרים כאלה שוב.

החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא חוקית ברחבי הנגב, המוכר גם בשם 'חוק בגין', עבר בחודש שעבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. בזמן הקרוב תדון בחוק וועדת הפנים של הכנסת ואנו פועלים להכנסת תיקונים בנוסח החוק על מנת לצמצם את הנזקים הטמונים בו למדינת ישראל.

לצערנו החליטה הכנסת לתת לבדואים מתנות חינם, במשאב הכי יקר והכי חסר במדינה: הקרקע.
אנחנו שבים ומזכירים מעל כל במה אפשרית, כי בכל דיון משפטי שהתקיים עד היום ״הראיות״ של הבדואים לבעלות על הקרקע נדחו באופן מוחלט. 'הזיקה ההיסטורית' של הבדואים לקרקע היא זיקה לאומית והטענות הקנייניות הן רק כיסוי לכך. הוויכוח הלאומי הוכרע עם הקמתה של מדינת ישראל והבדווים כאזרחי המדינה היהודית צריכים לקבל פתרונות מגורים ראויים, אך לא בעלות על קרקע.

אנו פועלים בכל הכוח לבצע תיקונים נדרשים בחוק במהלך הדיונים להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, כדי לצמצם את נזקיו ככל הניתן.

לטעמנו, נקודת האור היחידה בחוק זה היא, כי לראשונה נקבעה מסגרת חוקית מחייבת, הן בזמן והן בעקרונות ביצוע, שתפעל לשים סוף להפקרות בנגב. ממשלת ישראל וגורמי אכיפת החוק ייבחנו במעשים ולא בהצהרות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות תוך שלושה חודשים בית ספר שבנתה על קרקע פרטית יהודית עבור תושבי כפר בדואי בלתי חוקי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למדינה לפנות בית ספר שבנתה על קרקע יהודית פרטית בכפר הלא חוקי אלזרנוג שבנגב. השופט פסק כי בית הספר יפונה עד לעשירי ביולי, וחייב את המדינה לשלם לתובעים 20,000 ₪ הוצאות משפט.

את הקרקע רכשו עולים מפרס לפני כשמונים שנה. במרוצת השנים השתלטו בדואים על האדמות באזור. בשנים האחרונות בנתה המדינה עבור הפולשים בית ספר יסודי ללא קבלת אישור מבעלי הקרקע. כמה מיורשי האדמות פנו אלינו ויחד תבענו את זכויותיהם על הקרקע.

בפסק הדין מתח השופט ישעיהו טישלר ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה: "המדינה נהגה בדרך לא נאותה והפרה בגסות וכנראה שגם לא בתום לב את זכויותיהם של התובעים" קבע השופט בפסק הדין, "הציפייה הסבירה ממי שכך נוהג ועושה שימוש שלא כדין במקרקעי הזולת היא שיטען טענותיו בשפה רפה, בקול ענות חלושה, תוך ניסיון לעשות את המרב והמיטב כדי לבוא לקראת הצד שזכויותיו נפגעו – לא כך נהגה המדינה".

פסק הדין, מדבר בעד עצמו. אנו מצפים כי מי שנדרש לכך, יערוך את חשבון הנפש ויסיק את המסקנות המתבקשות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

בעתירה נטען כי החירות שנטלה לעצמה הממשלה, המכהנת כממשלת מעבר, לאשר את המתווה – אינה חוקית ואינה סבירה

כשבועיים לאחר שאימצה הממשלה את מתווה השר בני בגין, אשר כולל שינויים דרמטיים בתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הגשנו עתירה לבג"ץ בדרישה להקפאת ההחלטה השנויה במחלוקת.

בעתירה, המשתרעת על פני עשרים עמודים, טענו כי החלטת הממשלה לשנות את תכנית ההסדרה להתיישבות הבדואית בנגב אינה עומדת במבחן החוק, ולא במבחן הסבירות.

כזכור, בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות, בעודה מכהנת כממשלת מעבר המנועה מלקבל החלטות מרחיקות לכת, אישרה הממשלה את השינויים המפליגים שהכניס השר בני בגין לתכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. במסגרת השינויים, תקבל האוכלוסייה הבדואית הטבות רבות, בנוסף לאלו שכבר אושרו בתכנית המקורית.

השינויים, במדיניות ישראל כלפי האוכלוסייה הבדואית, הם דרמטיים. לא סביר שממשלת מעבר, שלא זוכה לאמון הכנסת, תחליט בנושאים משמעותיים כל כך. מה היה קורה אם את ההחלטה הזו היו דוחים לממשלה הבאה? כל אדם בר דעת מבין שהחלטות מהסוג הזה לא מקבלים כשהממשלה עם רגל וחצי בחוץ.
בנוסף, ביקשנו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיאסור על משרדי הממשלה לפעול ליישום ההחלטה.

בערב המחטף הגשנו עתירה ראשונה לבג"ץ נגד התכנית, עוד לפני ישיבת הממשלה המדוברת, אולם נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, דחה את העתירה בטענה שמדובר בעתירה מוקדמת. כעת אנחנו מקווים ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה ויחייבו את הממשלה להקפיא את ביצוע השינויים, או לכל הפחות לבוא לבית המשפט ולהסביר מדוע היה דחוף לממשלה לאשר שינויים דרמטיים במציאות פוליטית כה רעועה.

לאחר שנודע לנו כי בכוונת השר בגין להביא בשבוע הבא להצבעת בזק בממשלה את מתווה פראוור – ללא התיקונים שאושרו לפני כשנה, אנחנו קוראים לשרים בממשלה למנוע את המחטף

שיגרנו מכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה שיפעלו לסיכול הכוונה להביא לאישור מליאת הממשלה את דו"ח פראוור, שעסק בפתרון בעיית עבריינות הבניה הבדואית בנגב. וזאת מבלי להתחשב בתיקונים המשמעותיים שאישרה הממשלה לפני כשנה.

במכתב נאמר כי "זהו מחטף חמור והרה-אסון לנגב. לא ייתכן כי נושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה"

למכתב מצורף מסמך המפרט את הנקודות הבעייתיות במתווה שגיבש השר בני בגין.