שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.

פקחי המנהל האזרחי הרסו מסגד לא חוקי שנבנה בדרום הר חברון

בעקבות עתירה שהגשנו לאחרונה לבג"צ הרסו פקחי המנהל האזרחי מסגד בלתי חוקי שנבנה בחודשים האחרונים בכפר הפלסטיני אל-מופקרא שבדרום הר חברון.

כזכור, במהלך הדיון בעתירה לפני כחודש הרכב שופטי בג"צ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דחק  במדינה לנקוט הליכים נגד העבריינות הפלסטינית המתבצעת במקום. השופט גרוניס אף התייחס במהלך הדיון לתופעת הפרות הבנייה ביו"ש וציין שיש לטפל במבנים הללו "כשהם עוד קטנים".

הריסת המסגד היא תמרור אזהרה לתושבי הכפר אל-מופקרא ודרום הר חברון, שעליהם לשמור את החוק ולבנות במקומות המיועדים לכך. אכיפת החוק במקרה המדובר היא הוכחה לנחיצותה של "רגבים". נמשיך לתעד את העבריינות הפלסטינית, וכל בניה לא חוקית תטופל בזירה המשפטית והציבורית.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

הגשנו עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המדינה לטפל במפחמות הבלתי חוקיות הפוגעות באיכות הסביבה ובבריאות התושבים, הדיון – בקרוב

בתום כשנתיים של התכתבות עם רשויות אכיפת החוק הגשנו לבג"צ בקשה להוצאת צווים בעניינן של המפחמות (אתרים לשריפת גזמי עצים לטובת תעשיית הפחם) הפועלות בצפון השומרון סמוך לוואדי ערא.

מדובר ב-15 מפחמות פלסטיניות הפועלות בלא רישיון ובאין מפריע, כשרובן מערבית לגדר הביטחון.
את החומר למפחמות מספקות עשרות משאיות המגיעות מישראל, מאחר ובאזור אין עצי הדר. באחרונה החלה פעולת הדלקת המפחמות, על מנת לייצר את הפחמים לעונה הקרובה. תיעדנו את הפעילות העבריינית המזהמת, והצילומים צורפו לעתירה.

בעתירתה דרשנו להוציא צו ביניים נגד המשך פעולת השריפה במקום, וכן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע היא מגלה אוזלת יד בטיפולה במפחמות. לעתירה צירפנו חלופת מכתבים עם המנהל האזרחי, המתפרשת, כאמור, על פני כשנתיים.

לאורך התקופה ביקשה הפרקליטות שוב ושוב מבית המשפט להאריך את תוקפם של צווי הביניים שהוצאו, אולם היא נמנעה מלהגיש את תגובתה – מה שמעלה חשד לניסיון "מריחה" שיביא לביטול הצווים כליל.
בדיקות מקצועיות שנערכו באזור גילו נתונים חמורים ומדאיגים בנוגע לזיהום האוויר ולתפוצת החלקיקים הנשימתיים המסוכנים. הדבר פוגע הן באוכלוסיה היהודית והן באוכלוסיה הערבית בסביבה.
התושבים מדווחים גם על ריח בלתי נסבל, כשהיישוב היהודי העיקרי הנפגע מהמפחמות הוא היישוב ריחן הסמוך שגם הצטרף לעתירה.

בג"צ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע אינה נוקטת צעדים כלפי המפחמות המזהמות והבלתי חוקיות, ובעליהן.

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים. 

בעוד בעניין מגרון וגבעת האולפנה מפגינה המדינה נחישות יוצאת דופן – בעשרות מקרים בהם מעבדים פלסטינים בעזרת כלים הנדסיים כבדים אדמות ברחבי יו"ש בניגוד לחוק וללא היתר, מגלות רשויות האכיפה אוזלת יד מחפירה

בעתירה שהגשנו בימים אלה לבית המשפט הגבוה לצדק, ביקשנו להוציא צו על תנאי המחייב את שר הביטחון, את מפקד פיקוד המרכז ואת ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון לנמק מדוע אינם פועלים למיגור תופעת העיבוד הפלסטיני הפיראטי של עשרות שטחי אדמה ביהודה, בבנימין ובשומרון. במקביל מבקשת התנועה משופטי בג"צ להוציא צו ביניים שיורה לרשויות האכיפה לפעול לאלתר לעצירת העבודות.

"בכל רחבי יהודה ושומרון, באתרים שונים ובפיזור גדול, מתבצעות עבודות הנדסיות בקנה מידה ענק, ללא היתר, באמצעות כלי הנדסה כבדים, המכשירות קרקע טרשית שלא עובדה מעולם (או קרקע שעובדה חלקית ובאופן מוגבל) לשמש כקרקע חקלאית לכל דבר ועניין – בעוד המשיבים אינם עושים דבר בכדי למגר את הפעילות הנ"ל, המבוצעת בניגוד לחוק", לשון העתירה.

לעתירה צירפנו לא פחות משישה עשר מקרים בהם גילו פקחים של התנועה עיבוד קרקעות פלסטיני בלתי חוקי. מדובר בשטחים הנמצאים בבעלות המדינה או בבעלות פרטית בשטחי C (בהם אחריות ישראלית מלאה). באותם אזורים משתלטים הפלסטינים על קרקעות אשר לאחר עיבודן נוצר רצף עם שטחי חקלאות הצמודים להן. לצורך הפרויקט משתמשים העבריינים בכלים הנדסיים כבדים בעלות של מילוני שקלים, אשר ממומנים על ידי הרשות הפלסטינית וכן בידי גורמים זרים בעלי עניין.

בעתירה נטען כי מדובר בבעיה חמורה, בכמה מישורים. במישור המדיני – קובעים הפלסטינים עובדות בשטח, אשר בעתיד ישרתו את מטרותיהם להקמת מדינה באופן חד צדדי. במישור המשפטי – העבריינים עלולים לקבל בעתיד "חזקה" על הקרקע הגזולה, והשבת הגלגל אחורה תיהפך למעשה לכמעט בלתי אפשרית. במישור הביטחוני – העבודות, המתרסים והטראסות, מהווים סכנה ביטחונית, מאחר והם עלולים להקל על ביצוע פיגועים בצירי התנועה, יצירת דרכי מילוט וכו'. ובמישור הסביבתי – העבודות נעשות תוך פגיעה קשה והרסנית באיכות הסביבה ובנוף. במהלך השנים האחרונות ניהלנו תכתובת ענפה עם רשויות האכיפה, בדרישה לפעול כנגד הפלסטינים העבריינים. אולם, כמצוין בעתירה לבג"צ, הרשויות השתהו במתן התגובות, וכשאלו כבר הגיעו – הן היו לקוניות ומלאות סתירות פנימיות.

בשורה התחתונה, המדינה, בהחלטה מודעת ככל הנראה, מעלימה עין מהתופעה המדאיגה והחמורה, ובכך מעבירה מסר מסוכן בכל הנוגע למעמדו של שלטון החוק ביהודה ובשומרון, ככל שהוא נוגע לאוכלוסייה הפלסטינית.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

המדינה התחייבה בפני בג"צ כי עד לאוגוסט 2012 תשיב על כל העתירות בהן הוצא צו ביניים בגין בנייה בלתי חוקית ביו"ש – עתירות ש"נזנחו" והיו עלולות להימחק

בעקבות בקשתנו להצטרף כ"ידידת בית המשפט" בעתירה בעניין אתר העתיקות בחירבת זנוטא, הנמצא סמוך לצומת שמעא שבדרום הר חברון, נדרש בג"צ לתופעה מדאיגה, במסגרתה מזניחה הפרקליטות את הטיפול בלא פחות מ-162 צווי ביניים שהוצאו נגד הריסת מבנים בלתי חוקיים.

כתוצאה מן ה"הזנחה" צווי ההריסה לא מומשו, ובחלוף הזמן הם היו עלולים להימחק. כאמור, בעקבות הטיפול שלנו ובהמשך לעתירה המדוברת, הודיע פרקליט המדינה כי עד לחודש אוגוסט השנה תשיב המדינה על כל העתירות בגינן עומדים תלויים צווי ביניים נגד צווי הריסה.

לאחר חודשים ארוכים של סחבת ושל אוזלת יד מצד הרשויות, חידשנו את העתירה שהגשנו נגד הבנייה הבלתי חוקית בנחל חזורי שבצפון

לאור אוזלת היד של הרשויות נאלצנו לחדש את העתירה שהגשנו בעניין הבנייה הבלתי חוקית המתבצעת מצד תושבים דרוזים בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן. זאת, לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה המקורית, שהוגשה ב-16.11.10, מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראים על האזור. הגורמים מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, וכי לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. בעתירה מסופר עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

לאחר שנציגי הרשויות הבטיחו לטפל בעברת הבנייה המדוברת, משכנו לפני כשמונה חודשים את העתירה, תוך תקווה שהרשויות אכן יעמדו בדיבורן. אולם, בחלוף הזמן התברר כי טיפול הרשויות באתר מתמהמה, וחרף פניות חוזרות ונשנות לגורמי האכיפה – דבר לא נעשה. לפיכך, שבנו ועתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד הבנייה העבריינית בנחל חזורי ואוזלת היד שמגלות רשויות המדינה בטיפולן בפרשה.

חידושים תיאולוגיים מבית מדרשו של המנהל האזרחי: חסינות למסגדים בלתי חוקיים. בתי כנסת? זה כבר סיפור אחר.

שני בתי תפילה בלתי חוקיים, שתי עתירות זהות לבג"צ, שני צווי ביניים זהים נגד המשך הבניה, שתי הפרות של הצווים השיפוטיים. עד השלב הזה בסיפור, התפתחות העלילות זהה להפליא. אלא, שמכאן והלאה נפרדות דרכן, זו לחיים וזו למוות. מסקרן אתכם? תמשיכו לקרוא.

אל מתן, שכונה פסטוראלית של הישוב מעלה שומרון. אדמות מדינה בתוך הקו הכחול של הישוב ובתחומי תכנית מתאר מאושרת לבניה. מסיבות פוליטיות מעוכב זה שנים אישור התכנית המפורטת של השכונה כך שמבחינה חוקית לא ניתן להנפיק במקום היתרי בניה. במקום נבנה בית כנסת בלא היתר שכנגדו הגיש ארגון השמאל הקיצוני, 'יש דין', באמצעות שני מוכתרים מכפרים שכנים, עתירה לבג"צ.

בבג"צ, כרגיל, הזדרזו להעניק לארגון הקיצוני את הסעד המבוקש והוציאו צו ביניים האוסר על המשך בנייתו של בית הכנסת. בחלוף תקופה קצרה אצו רצו השטינקרים מ'יש דין' לבג"צ ודיווחו כי, אבוי, בניגוד לצו הביניים הותקנו בבית הכנסת חלונות האלומיניום. לאור ההפרה החמורה של הצו השיפוטי ובחסות רמיזות עבות מצד שופטי בג"צ הזדרזה המדינה להודיע כי משהופר צו הביניים מטפסת ועולה האכיפה במקום לראש סדרי העדיפויות. אשר על כן, הודיעה המדינה בהודעה נחרצת, בית הכנסת ייאטם בתוך ארבעה-עשר יום. הצו יבוצע על ידי התושבים, ולא – יאטמו כוחות הביטחון את בית הכנסת בכוח. לא הועילו הפצרות ולא הועילה שתדלנות פוליטית. לא הועילו תחינות התושבים על כי מדובר בבית הכנסת יחיד בשכונה, בית הכנסת נאטם, התפילה בו הופסקה והוא עומד בשיממונו מזה מספר חודשים. ול'יש דין' היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

עד כאן הכל טוב ויפה.

אלא שאל מול הפרת צו ביניים זהה לחלוטין של בג"צ נאלמת המדינה דום ומשתהה באופן לא מוסבר מלדרוש את כבודו האבוד של בג"צ ולאכוף את הצו.

מדובר במסגד עתיר מימדים שנבנה בימים אלו בניגוד לחוק בכפר בורין הסמוך ליצהר שבשומרון. המסגד נבנה ללא היתר מחוץ לכל תכנית סטאטוטורית תקפה. פקחי השטח של רגבים תיעדו את בניית המסגד ובחלוף כחודשיים של תכתובות עקרות פנתה התנועה לבג"צ בדרישה כי יורה לרשויות האכיפה לעצור את הבניה בטרם תושלם ובטרם יחל השימוש במסגד כבית תפילה – מה שיקשה עד מאוד את היכולת להרוס אותו לאחר מכן.

למרבה ההפתעה, משצורף ראש הכפר כמשיב לעתירה ובהתבסס על הצו שהוצא כנגד בית הכנסת באל-מתן, הוציא בג"צ צו עראי האוסר על המשך בניית המסגד.

אלא שהפלשתינים לא חשבו לרגע לציית לצו והבניה נמשכה. משתיעדו פקחי השטח של רגבים את הפרת הצו השיפוטי פנה עורך דינה של התנועה, עמיר פישר, אל המנהל האזרחי ודרש את איטומו המיידי של המסגד, בדומה למה שעלה בגורלו של בית הכנסת באל-מתן. משתשובת המנהל בוששה לבוא והבניה נמשכת, פנה עו"ד פישר לבג"צ וזה הורה למדינה למסור את עמדתה בתוך ארבעה ימים.

בהתאם להוראת בג"צ, הגישה המדינה הודעה לבג"צ בה נאמר כי פעולות לאכיפת הצו השיפוטי אינן מבוצעות בהוראת ראש המנהל האזרחי בכבודו ובעצמו, וזאת בשל הסיכון הביטחוני הנשקף לפקחים. האלימות כנראה משתלמת ובגדול.

לבקשתנו, התקיים ביום שלישי י"ח אדר א' (22.2.11) דיון דחוף בעתירה ובהפרת הצו שהוצא ע"י בית המשפט. לקראת הדיון הגישה המדינה הודעה נוספת בה נמסר, כי עקב הפרת הצו מועצת בורין אטמה את צריח המסגד, עם זאת הוסיפה המדינה כי היא סבורה שעל מועצת בורין לאטום את המסגד כולו ע"מ להגשים את תכלית האטימה.

אנחנו מקווים כי בית המשפט יידחה על הסף את המדיניות המפלה שבה נוקטת המדינה לרעת המתיישבים הישראלים וכי הוא יחייב את המדינה לאטום את המסגד באופן מיידי.