אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"

בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.

בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.

פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.

בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.

יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.

עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.

בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.

גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.

אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".

עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".

מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.

הקשיבו לכתבה שהתפרסמה בכאן ב:

בעקבות המאבק המשפטי שניהלנו, המנהל האזרחי מצהיר כי 'מזבלת הקורונה' של עיריית רמאללה תסגר והעבריינים יבואו על עונשם. ברגבים דורשים גם לפנות את הר הזבל העצום שנותר במקום – בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך.

לאחר חודשים של מאבק משפטי הודיע המנהל האזרחי כי הוא פועל לסגירת "מזבלת הקורונה" שפתחה הרשות הפלסטינית בזמן הקורונה בשטחי מחצבת טריפי שעל ציר 60 . אלפי מטרים מעוקבים של אשפה שנשלחה מהערים הערביות הסמוכות, רמאללה ואל בירה הפכו ל'הר זבל' עצום.

המאבק התחיל לאחר שאלפי משאיות ניצלו את תקופת סגר הקורונה, ואת הירידה באיכות ובהקף העבודה של הרשויות ושפכו כמויות אדירות של אשפה מראש הצוק לתוך המחצבה. בעזרת עזרים טכנולוגים חדשים הוכיחה רגבים שבאתר נשפכו מעל 10,000 מטרים מעוקבים של פסולת. לאחר תקופת הסגר אף הובערו במקום ערימות אשפה נוספות שרק הוסיפו לזיהום הסביבה האדיר.

לאחר פניות חוזרות ונשנות שלנו אל הרשויות ופרסומים בתקשורת, הודיע המנהל האזרחי כי הוא פועל לאכיפת החוק במקום, וכי המזבלה תיסגר. בהודעת המנהל נאמר כי בחודש מאי בוצעו מאמצים לתפוס את שופכי הפסולת במקום יחד עם חטמ"ר בנימין ומת"ק עוטף, נתפסו מספר משאיות וטרקטור אחד.

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לאחר תקופה ארוכה של שפיכת זבל במקום המנהל האזרחי נקט סוף סוף בפעולות אכיפה והודיע כי יוודא שהערים הערביות לא ממשיכות להזרים אל המחצבה את הזבל של העיר. כמו בכל סיטואציה של עבירה על החוק, מכיוון שהשלכת הזבל לא נמנעה מלכתחילה אלא נאכפת רק בדיעבד, עדיין יש במקום אלפי טונות של זבל שצריך לפנות מהמקום.

הר הזבל העצום שנותר במקום נמצא בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך הנשפך לנחל פרת. יותר משהוא מזהם את האדמה עליה הוא יושב, הוא גורם לזיהום תת קרקעי ולזיהום הנחל, על כל המשתמע מכך. אנחנו דורשים לבצע פעולה מהירה ומשמעותית של ניקוי המחצבה. הגיע הזמן שהמזהם ישלם, גם ביהודה ושומרון.

הכרזת תכנית טראמפ גרמה ל'מירוץ בניה' של הרשות הפלסטינית באיזורים המיועדים להחלת ריבונות ישראלית בגוש עציון. עתרנו לבית המשפט נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי

על רקע העיסוק בסוגיית החלת הריבונות הישראלית ביו"ש, נפתח 'מירוץ בניה' פלסטיני באזורים המיועדים להחלת הריבונות הישראלית, כך עולה מעתירה חדשה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים.

העתירה מתמקדת בכפר נחלין, הסמוך לראש צורים שבגוש עציון. מאז הצהרת טראמפ, החלו בכפר ב'מירוץ בניה' אינטנסיבי לתפיסת שטח מחוץ לתחומי הכפר, הכולל הקמת מבנים חדשים ועבודות תשתית נרחבות.

בכפר, הממוקם בשטח B ותחום בערוץ נחל טבעי, החלו לפני מספר חודשים לתפוס קרקעות מחוץ לתחומי הכפר – באיזור המוגדר כשטח C הנתון לסמכות מלאה של מדינת ישראל, אולם הכרזת טראמפ הפכה את ההשתלטות הזוחלת למירוץ של ממש. במטרה לקבוע עובדות בשטח זה, המיועד להחלת הריבונות הישראלית על פי המפות שפורסמו יחד עם התכנית, נבנו בשבועות האחרונים באופן מזורז קרוב ל-20 ווילות, בתים ומבני קבע.

פנינו למנהל האזרחי סמוך לתחילת העבודות, בדרישה לעשות שימוש ב"צו סילוק מבנים חדשים" שנחתם על ידי אלוף פיקוד המרכז לפני כשנתיים, המהווה כלי אכיפה יעיל נגד בניה לא חוקית, ואף אושר על ידי בג"ץ שדחה בשנה שעברה מספר עתירות נגד תקפות הצו.

לאור העובדה כי הבניה במקום נמשכה בפועל ללא הפרעה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד הביטחון והמנהל האזרחי, בדרישה לאכוף את החוק באופן אפקטיבי ולמנוע את המשך הפעילות הבלתי חוקית.

כשראשי המדינה רבים האם וכיצד תראה החלת הריבונות, הרשות הפלסטינית כבר קובעת עובדות בשטח. אם לא נתעורר, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים נצבים מול עובדות קיימות שלא יהיה אפשר לשנות. על כל ההשפעות הביטחונית והמדיניות הקשורות בכך.

במקביל לפסילת "חוק ההסדרה" של ההתיישבות היהודית על ידי בג"ץ, החליט בג"ץ לאפשר הסדרה של אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים.

שעות לאחר פסיקת בג"ץ על ביטול חוק ההסדרה, פרסמנו סרטון על החלטת בג"ץ לאפשר הסדרת בנייה ערבית בלתי חוקית בתחומי שטח האש 917 בדרום הר חברון – בו הרשות הפלסטינית בנתה בעשור האחרון מעל 2000 מבנים לא חוקים.

בשנת 2016 עתרנו בפעם הראשונה לבג"ץ נגד הבניה הבלתי חוקית בשטח האש 917, שטח אימונים של צה"ל באזור אסטרטגי המתפרש על עשרות אלפי דונמים, כאשר הבניה נעשית על ידי ובתמיכת הרש"פ, הסוללת כבישים ומקימה תשתיות חשמל, מים, מבני חינוך ומסגדים – והכל בעזרת מימון של האיחוד האירופי ומדינות המפרץ.

במסגרת הדיון בבג"צ, הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון הסדרה במקום ולהלבין את הבניה הלא חוקית במרחב האסטרטגי המדובר ובתוך שטח האש. על בסיס הצהרת המדינה, דחה בג"צ את עתירת רגבים באומרו שהעתירה אינה רלוונטית שכן העתירה דורשת הריסת המבנים ואילו המדינה הודיעה כי היא מתכוונת לבחון אפשרות להסדיר במקומה את הבניה הלא חוקית. בהחלטה זו בג"צ הכשיר למעשה את אלפי המבנים הלא חוקיים שנבנו במטרה לתפוס את הנקודה האסטרטגית הזו, ולייצר רצף התיישבותי בין בקעת ערד לשטחים ביהודה ושומרון.

בג"ץ הוכיח כי הוא בית דין גבוה לצדק יחסי. בכל הנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון בג"ץ לוחץ על הדק ההריסה וקבע פעם אחר פעם כי יש להרוס שכונות שלמות הגם שהמדינה הצהירה שבכוונתה להסדירם. מצד שני, בג"צ מונע כל יוזמה מצד המדינה לשנות את החקיקה כך שיהיה ניתן להסדיר את העניין. לעומת זאת, כשזה נוגע לבניה ערבית לא חוקית ועוד בתוך שטחי אש, אין לבית המשפט שום בעיה לקבל כל פתרון הסדרתי ולמנוע הריסה בכל מחיר. מעתירות הראי הללו נחשף פרצופו האמיתי של בג"ץ.

לאחר שעתרנו לבג"ץ בדרישה שהמנהל האזרחי יאכוף את החוק נגד מוסך ומכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי סמוך לגבעון החדשה, המדינה ענתה כי תהרוס אותם בחודשים הקרובים.

בתשובה לעתירה שהגשנו על היעדר אכיפת החוק כנגד מבני עסקים בשכונת אל-חלאילה, שכונה ערבית שבין גבעון החדשה וגבעת זאב, ענתה המדינה כי תהרוס את המבנים בשלושת החודשים הקרובים. מדובר במוסך לתיקון רכבים ובמכון לשטיפת רכבים שהוקמו באופן בלתי חוקי במקום.

בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בחוק ההסדרה בצורה שאיננה בהכרח רלוונטית. למשל-מבנים שנבנו ללא מעורבות ממשלתית, כפי שמגדיר החוק, לא נהרסו בטענה כי הם חוסים תחת חוק ההסדרה.

גם במקרה זה טענה המדינה כי חוק ההסדרה חל באופן גורף ולכן לא תוכל לבצע את האכיפה במקום, אך שופט המחוזי וינוגרד דחה את הטענה ודרש כי המדינה תודיע על בדיקתה ומסקנותיה לגבי המקרה הספציפי הנ"ל. לאחר שהמדינה בדקה את הנושא, היא הודיעה כי המבנים נשואי העתירה אינם נכללים בחוק ועל כן אין כל מניעה חוקית לבצע את צווי ההריסה החלים עליהם.

"לאחר קיום בחינה לכאורית של תחולת חוק ההסדרה בענייננו, עמדת המדינה היא כי חוק ההסדרה לא חל בנסיבות העניין", כתב השופט וינוגרד. לפיכך, בכוונת המדינה "לפעול לביצוע הריסת מבנה המוסך בתוך פרק זמן של עד שלושה חודשים ממועד הגשת תשובה זו".

המנהל מנסה,בתירוצים שונים, להתחמק מחובתו לפעול. אנו שמחים כי במקרה זה דרש בית המשפט בדיקה רצינית ומעמיקה שהוכיחה כי אי האכיפה במקרה זה מקורה בגרירת רגלים ולא מסיבות אובייקטיביות. לצערנו, רק כשאנחנו לוחצים המנהל האזרחי פועל. זוהי הוכחה נוספת לכך שהמנהל האזרחי גורר את רגליו מטיפול בסוגיה האסטרטגית של המערכה על שטחי סי. אנו נמשיך לעקוב ולוודא שההבטחות יקוימו.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה וקבע כי ראשי "אל עראקיב' שפלשו מעל 150 פעמים לאדמות המדינה ישאו בעלות חלקית של הפינויים החוזרים – בסך 1.6 מיליון שקלים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם פסק דין בערעורם של שישה פעילים אנרכיסטים משבט אבו מדיעם, ראשי המאבק הממושך בין הבדואים למדינה ב'אל עראקיב', מקבץ לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע.

אנחנו מלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, ומברכים על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך קריאה לזרז את ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב.

אנשי משפחות מדיעם ואל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו ובנו באדמות המדינה יותר ממאה וחמישים פעמים (!), בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. בניצוחם של ארגוני שמאל, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול, אולם טענות הבעלות נדחו סופית בפסק דין מעמיק שפרסם בית המשפט העליון בשנת 2015.

המדינה הגישה בשנת 2011 תביעה אזרחית כנגד 34 פעילים מרכזיים, בדרישה לשאת בעלותם של שמונה אירועי פינוי שהתרחשו בשנת 2010, בעלות כוללת של כ-1.6 מיליון שקלים – הכוללת את הוצאות הפינויים, כוחות אבטחה, קבלני משנה, מסוק, בלון תצפית, אוטובוסים להובלת הכוחות, והטמנת פסולת הבניין באתר מורשה.

במהלך המשפט הגיעו 28 פעילים להסדר עם המדינה, במסגרתו שילמו כ-300,000 ₪ לקופת המדינה. בשנת 2017 פסק בית משפט השלום כי ששת הנתבעים הנותרים, המהווים 20% ממספר הנתבעים המקורי, ישלמו 360,000 שקלים – סכום של כעשרים אחוזים מסך הנזק שנגרם למדינה.

הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי, השייח' סייאח אבו אמדיעם, סיים לא מכבר עונש מאסר שנגזר עליו בשל 17 הרשעות בעוון הסגת גבול.

ששת הנתבעים, בראשות סייאח אבו מדיעם, ערערו לבית המשפט המחוזי תוך הצפה חוזרת של טענתם לבעלות על הקרקע, ומאידך ערערה המדינה על קולת הקנס, ודרשה להעמיד אותו על סכום הנזק המקורי.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דחה מכל וכל את ערעור הנתבעים, וקבעו כי "נכון עשתה המדינה, כאשר הגישה תביעתה, להחזר הוצאות הפנוי, כנגד הפולשים, שהם המעוולים ה"קולקטיביים", שכאן. לא מוצדק להטיל על הקופה הציבורית הוצאות כבדות, שנגרמו בשל התנהגות פורעת חוק, חוזרת ונשנית, של יחידים".

השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד וגד גדעון קיבלו את ערעור המדינה, וקבעו כי לאור סירובם להגיע לפשרה עם המדינה, ששת ראשי המאבק ישלמו כ-1.6 מיליון שקלים – סך הנזק שנגרם למדינה, תוך ניכוי הסכום ששילמו יתר הנתבעים שהגיעו להסדר הפשרה. את התיק ניהלה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בסיוע וליווי רשות מקרקעי ישראל, משטרת ישראל והסיירת הירוקה.

פסק הדין הזה מצטרף לפסקי דין קודמים בפרשת אל עראקיב. אף הוא כקודמיו מנפץ לרסיסים את שקר הנראטיב של אל עראקיב, והוא חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה

פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, שאישר נישואי פוליגמיה "בחסות המדינה והרשות השופטת – מאשרים נישואין המנוגדים לחוק"

פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרת ישראל, בבקשה לפתוח בחקירה כנגד דיין בבית הדין השרעי בבאר שבע, לאחר שזה אישר נישואי אדם לאישה שנייה בניגוד לחוק.

ההחלטה הבעייתית של הדיין השרעי נחשפה בגזר דין שהוציא לא מכבר בית משפט השלום בבאר שבע, בו פסק את דינו של אימן אבו סקיק, תושב ערערה שנשא אישה שניה בזמן שהיה נשוי לאישה אחרת ובכך עבר על עבירה של ריבוי נישואין. אבו סקיק נידון לשעות שירות לציבור בלבד, וזאת בשעה שהעונש על עבירת ריבוי נישואין הינו עד חמש שנות מאסר.

בגזר הדין של בית משפט השלום נכתב, כי "בית הדין השרעי בבאר שבע נתן תוקף בפסק דין לנישואין עם האישה הנוספת", אולם שמו של הדיין לא צוין בפירוש.

עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון מהתנועה ביקשו מהיועץ המשפטי להורות על פתיחה בחקירה לאתר את הדיין ולנקוט נגדו בכל ההליכים הנדרשים, בחשד לעבירה של עריכת נישואין וגירושין אסורים, רישום תעודה כוזבת, מרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית והפרת חובה חקוקה,.

"המקרה הזה הוא רק דוגמא לתופעה מטרידה במיוחד שבה דיינים שרעים המהווים חלק ממערכת המשפט הישראלית ומחויבים לחוקי המדינה מאשרים נישואין המנוגדים לחוק, והכל תחת "החסות" של המדינה והרשות השופטת", ציינו סגל וסינמון.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רה"מ ושר הביטחון ונגד אלוף פיקוד מרכז וראש המינהל האזרחי, נדרש שבג"ץ יורה להם לממש את ההתחייבות להרוס את המאחז הבלתי חוקי חאן אל-אחמר. בעתירה מצוטטים דברי ראש הממשלה, שאמר כי המקום יפונה עם או בלי הסכמה וכי הדבר יקרה בתוך כמה שבועות.

מאז מתן פסק הדין בעתירה הרביעית עברה כשנה ומאז ביטול צו הארעי שניתן במסגרת העתירות המאוחרות עברה כחצי שנה, למרות התחייבויותיה המפורשת של המשיבים כי יפעלו להעתקת המאחז חאן אל אחמר עד לחודש יוני 2018 ,לא נעשה הדבר על ידם עד מועד זה ואין כל צפי ברור לכך.

כזכור, נתניהו הצהיר במהלך ישיבת סיעת הליכוד בחודש נובמבר האחרון, כי: "חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאד… חאן אל אחמר יפונה, זאת החלטה של בית המשפט, זאת המדיניות שלנו והיא גם תתבצע. אין לי כוונה לדחות את זה עד להודעה חדשה, בניגוד לפרסומים, אלא למועד קצר".

בישיבת ממשלה התייחס נתניהו לעניין פינוי המאחז וציין: "כי הוא יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר. נעשו כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינלאומית וניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה – חאן אל-אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש."

בכתב העתירה הודגש שדברי נתניהו מדברים בעד עצמם. "לא יעלה על הדעת כי על אף התחייבויותיה המפורשות של המדינה לאורך עשור של דיונים משפטיים, ובפרט הצהרות נתניהו בחודשים האחרונים, יהיו אוויר בעלמא".

ביהמ"ש העליון הורה בעקבות עתירה שהגשנו, להרוס עשרות מבנים לא חוקיים בשטח המועצות הבדואיות בנגב, מאז חלפו מספר שנים נהרסו רק שני מבנים קטנים, והיתר הפכו לוילות גדולות שאוכלסו והורחבו

עשרות מבנים לא חוקיים בנגב ממשיכים לעמוד על תילם למרות שבית המשפט העליון קבע כי על הוועדה המקומית לתכנון ובניה אבו בסמה להרוס אותם.

בשנת 2009 עתרנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה להרוס עשרות מבנים לא חוקיים אשר נבנו במועצה האזורית אבו בסמה, שמאז חולקה לשתי מועצות נפרדות, בניסיון לשפר את המשילות והשירותים לתושבים, זאת לאחר שפנינו למועצה עצמה, אך הנושא לא טופל.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה והורה להרוס את כל המבנים בתוך שנה. בתגובה הוועדה הגישה ערעור לבית המשפט העליון שאמנם ביטל את הקצבת הזמן להריסה בתוך שנה, אך בפסק הדין שניתן במאי 2013 קבע שיש לנקוט הליכי אכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בשטח המועצה, וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

אחד הבתים הלא חוקיים במועצה

מהודעת היועץ המשפטי לממשלה בהליכי הערעור עלה, כי הוא מצטרף לקביעה בדבר מצב של היעדר אכיפה כמעט מוחלט בתחומי המועצה, תוך שהוא מטיל את האחריות לפתחה, והציע 'עזרה מדינתית' לשם מימוש מדיניות אכיפה סבירה כנדרש.

שופטי העליון כתבו בפסק הדין, כי "התמונה שנתגלתה הינה של תת-אכיפה לאורך תקופה ארוכה ולמעשה מתן אפשרות להפרות רבות של דיני התכנון והבניה. יחד עם זאת ברור, כי נוכח המשאבים המוגבלים שבידי המערערים לא היה בכוחם לפעול בצורה מקיפה ונמשכת נגד הפרות הדין. רשויות השלטון המרכזי חייבות היו לתת סיוע מתאים למערערים, אך הדבר לא נעשה". עוד נכתב בפסק הדין כי על הוועדה לבצע פעולות אכיפה ולצמצם את תופעת הבניה הלא חוקית בתחומיה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו קרוב לשש שנים ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו אלא אף אוכלסו והתרחבו, והבניה הבלתי חוקית במרחב המועצה נמשכת.

שלחנו בשבוע שעבר פניה ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה בה הם דורשים לבדוק את הנושא וליטול את סמכות הוועדה שנכשלה בתפקידה. בפנייה ציין עורך הדין בועז ארזי כי מבדיקה שערכו, עולה כי למעט שני מבנים, עשרות המבנים שנידונו בעתירה הקודמת אוכלוסו ועומדים על תילם, למרות שהם נותרו לא חוקיים.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות של המועצה לאכוף את החוק בתחומיה, כמו שהיא אמרה במפורש לבית המשפט בהליך הקודם. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

המדינה לא עמדה בהתחייבותה לפנות מאות משפחות בדואיות שפלשו לאלפי דונמים בבעלות יהודית פרטית בנגב. עתרנו יחד עם הבעלים מחדש לבית המשפט לאחר שבזמן שחלף הרחיבה המדינה את הפיצויים וההטבות שהוצעו לפולשים, שמצידם סירבו לכל פשרה ואף בנו מאות בתים נוספים

על העובדות אין בכלל וויכוח: מאות משפחות משבט אל עזאזמה, השתלטו על חלקה בת כאלפיים דונם (!) בבעלות יהודית פרטית ליד קיבוץ רביבים, שנרכשה לפני עשרות שנים, ובנו במקום מאות בתים בלתי חוקיים. לאורך השנים טענה המדינה כי היא מנסה להגיע להסדר עם הפולשים והציעה לכל אחד מהם מגרש של חמישה דונם (!) ביישוב קבע שהוקם עבורם בסמוך, אבל בפועל, שום דבר לא קרה. כעת עתרנו מחדש יחד עם הבעלים לבית המשפט, לאחר שהצהרות המדינה התגלו כריקות מתוכן.

https://youtu.be/hWAt7Donfuc


הכל החל כאשר בשנת 1995 נדדו בני השבט לתחומי מועצת רמת נגב, והקימו מקבצים בלתי חוקיים ליד קיבוץ רביבים. על בסיס החלטת ממשלה, בשנת 2003 'הולבן' השטח, והוכר למפרע כיישוב בשם ביר האדאג'. המדינה השקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלתושבים הבדואים הוצעו פתרונות זמינים וחוקיים ביישוב המוסדר, לאורך השנים נבנו מאות בתים ללא היתר בתוך החלקה הפרטית בבעלות יהודית – הנמצאת מחוץ לתכנית המתאר של היישוב.

ביר האדאג' – פלישה ובניה על אדמה יהודית פרטית

אשר אורנשטיין, אריה גולובנציץ ואברהם גולובנציץ, חלק מבעלי הקרקע אותה רכשו אבותיהם לפני עשרות שנים, עתרו בשנת 2013 יחד איתנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה כי לאור היסוד החוקתי של זכות הקנין, ייקבע מועד אחרון בו המדינה תפנה את הפולשים משטחם. המדינה הצהירה בפני בית המשפט כי היא מנהלת משא ומתן לפינוי בהסכמה מול מאות משפחות שקיבלו הצעה נדיבה של פינוי-פיצוי. לכל משפחה הוצע לקבל בחינם מגרש בגודל חמישה דונמים (!) ביישוב ביר האדאג' הסמוך, לצד פיצוי כספי על המבנים הבלתי חוקיים.

ביר הדאג' – מאות בתים על קרקע בבעלות פרטית יהודית

לאור הצהרת המדינה, כי הליכי ההסדרה מתקדמים בקצב משביע רצון, סבר בית המשפט המחוזי כי אין צורך לקבוע לוחות זמנים להשבת הקרקע לבעליה ודחה את העתירה. גם בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו בעלי הקרקע, ואלו נאלצו להמתין ולסמוך על הצהרות המדינה.

אלא שבמהלך השנים האחרונות, לא זו בלבד שהליך ההסדרה ופינוי הפולשים כלל לא יצאו לפועל, אלא שבמהלכן אף נוספו עוד כ200 מבנים בלתי חוקיים בשטח הפרטי. בשנה שעברה הצהיר ראש הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, יאיר מעיין, בפנינו ובפני בעלי הקרקע, כי "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד התושבים וחוסר רצונם להגיע להסדר הסתיימה פעילות ההסדרה של הרשות".

ואם לא די בכך, הרי שהמועצה האזורית 'נווה מדבר', גוף ציבורי ממלכתי, סללה לאחרונה כביש בלתי חוקי באורך קילומטר וחצי בתוך החלקה הפרטית. כעת הגישו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים עתירה מחודשת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מאחר והמדינה עצמה לא עמדה בהתחייבותה, לצד תביעה אזרחית לסילוק יד מול מועצת "נווה מדבר".

הכביש שסללה מועצת נווה מדבר בתוך הקרקע הפרטית

חוסר האכיפה והמעש שהפגינה המדינה לאורך השנים האחרונות, הבהירה לפולשים שהם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם. במספר מקרים בהם נטען שיהודים בנו על קרקע פרטית של ערבים, בית המשפט לא הסתפק בהצהרות המדינה, והורה כי על הרשויות לפעול בלוח זמנים קשיח וברור. ערך השיוויון בפני החוק מחייב, שכך יקבע בית המשפט גם במקרה הזה.