הרשות הפלסטינית בנתה בשנים האחרונות עשרות בתי ספר בלתי חוקיים במטרה לתפוס שטחים פתוחים ביהודה ושומרון – באדמות מדינה, בשטחי אש ובשמורות טבע. בתי הספר נבנים בקצב מסחרר, לעיתים בין לילה בעזרת מימון אירופי נדיב, והכל בכדי לשמש מטרה אחת- קיבוע והיאחזות הרשות הפלסטינית במרחב.

לפני חודשיים, פנינו למנהל האזרחי בבקשת חופש המידע בכדי לקבל נתונים רשמיים על היקף תופעת בתי הספר הלא חוקיים שבונה הרשות הפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות אנחנו נוכחים לדעת שהרשות משתמשת בבתי הספר כדי לקבע את ההאחזות שלה בשטח, זאת למרות ועל אף הסכמי אוסלו עליהם היא חתומה.

בקשת חופש המידע שלנו מהמנהל האזרחי דרשה לדעת כמה בתי ספר כאלו הוקמו, מתי הם נבנו, מי מימן את בנייתם, ואילו פעולות נקט המנהל האזרחי נוכח התופעה. על פי חוק חופש המידע, יש להשיב לבקשת הנתונים בתוך 30 יום. כשהם עברו, המנהל השיב לנו כי הוא "עושה את מירב המאמצים לגיבוש המענה", וביקש הארכה ל30 ימים נוספים. בינתיים כבר עברו חודשיים, וכעת המנהל האזרחי הודיע שידחה את המענה ב 60 ימים נוספים.

אוזלת היד של הרשויות בכל הענשה בשטחי C מרתיחה ומקוממת. השטח בוער, עוד ועוד דונמים של אדמות מדינה נתפסים על ידי פלישה, נטיעות חדשות או בניה בלתי חוקית, והמדינה והרשויות בשלהן.

הרשות הפלסטינית הקימה בשבועות האחרונים בית ספר חדש ובלתי חוקי בלב אתר 'חמאם אל מליח' בשמורת בזק בבקעת הירדן. "הרשות בונה, האירופים מממנים, ומדינת ישראל מתעלמת"

בשבועות האחרונים הקימה הרשות הפלסטינית בית ספר חדש בלב אתר המעיינות החמים 'חמאם אל מליח' הממוקם בשמורת הטבע נחל בזק שבבקעת הירדן. האתר נמצא בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. לפני מספר שנים פלשה משפחה ערבית לאתר, ניכסה את השטח לעצמה, והחלה לעשות במקום כבתוך שלה, תוך פגיעה במבנה החמאם.

אל הפלישה וההרס הצטרף לפני כשבועיים בית ספר חדש ובלתי חוקי שנבנה בשטחו של האתר. על המבנה נתלה שלט המצהיר כי בנייתו נעשתה במימון האיחוד האירופי, המשתף פעולה בשנים האחרונות עם הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי C.

מבנה בית הספר עוטר בציורי קיר צבעוניים, ובניסיון להסתיר אותו מפני החוק, הוא כוסה ביריעות בד גדולות.

פנינו בימים האחרונים למנהל האזרחי בדרישה לקבלת תשובות ברורות כיצד בית הספר הוקם בלב האתר והשמורה, וכיצד אף אחד לא עושה דבר בנידון.

הרשות הפלסטינית משחקת עם המנהל האזרחי מחבואים. היא בונה בתי ספר בלתי חוקיים על מנת לקבע את רשת המקבצים שהיא מטפחת בשטחי C, ומוצאת דרכים מקוריות כדי להעלים אותם מעל פני השטח. המנהל האזרחי, במתכוון או שלא, מצליח ליפול לידי הרשות, שנראה כי הולכת והופכת לשחקן היחיד במשחק.

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020

הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון. 

בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.

בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר.
בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.

הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.

שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.

בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.

במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.

תנועת רגבים מגישה עתירה ראשונה מסוגה נגד הרשות הפלסטינית – לאחר שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

לראשונה תידרש הרשות הפלסטינית להתייצב בבית המשפט ולהתגונן משפטית לאחר שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה. השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין- משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

כזכור, הרשות הפלסטינית פועלת כבר שנים ארוכות לבסס את אחיזתה ביו"ש, דווקא באזורים הנמצאים בשליטת מדינת ישראל. על פי דו"ח מיוחד שחיבר קובי אלירז, לשעבר עוזר שר הביטחון, מאז 2009 הרשות הקימה ועיבתה מאות מאחזים בלתי חוקיים באזורים אלו.

אחד מהכלים המרכזיים להשתלטות על השטח, הינו הקמת בתי ספר בתחומי המאחזים, בהנחה שמדינת ישראל תחשוש להרוס אותם. כזכור, בעקבות מאבק משפטי ממושך של תנועת רגבים, בג"ץ נתן בשנה שעברה אור ירוק לפינויו של המאחז הפלסטיני המפורסם "חאן אל אחמר" ובית הספר הפועל בו. חרף הצהרת נתניהו לפני כשנה כי המתחם יפונה בתוך "שבועות ספורים", הדבר לא נעשה עד היום.

הרשות הפלסטינית נתבעת על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה. העתירה הוגשה לאחר פניות קודמות למשרד הביטחון, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל בדרישה כי ינקטו באופן מיידי בהליכי פיקוח ואכיפה במקום, ויפתחו בחקירה פלילית כנגד העבריינים, אלא שבמנהל האזרחי הסתפקו במענה לקוני, לפיו "במידת הצורך ינקטו הליכי פיקוח ואכיפה בהתאם לנהלים ולסדרי העדיפויות".

בכתב העתירה מתארים עו"ד אבי סגל ויעל סינמון, כיצד משרד הביטחון, המנהל האזרחי ומשטרת ישראל התפרקו מחובתם לאכוף את החוק במרחב. "המשיבים משדרים לציבור כולו כי ניתן לקחת את החוק לידיים, שהרי העבריינים ממשיכים בפלישתם ובהפעלת בית הספר הבלתי חוקי, בתחומי שמורת טבע מוכרזת, חרף הצווים אשר נמסרו לידיהם, ככל ואלו אכן נמסרו, והכל תוך גרימת נזקים סביבתיים ראשונים במעלה, מתוך זלזול בוטה וחד משמעי בשלטון החוק, מתוך ידיעה ברורה כי המשיבים לא יעשו דבר כדי למנוע זאת".

עתרנו לבית המשפט בבאר שבע נגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר שמקימים בית ספר לא חוקי במתחם המיועד בקרוב להעתקה לרהט. "אינטרסים פסולים מאחורי הקלעים"

בשבועות האחרונים התחילה מועצת נווה מדבר שבדרום, בעבודות אינטנסיביות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לעבור בזמן הקרוב לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

העבודות כוללות הכשרת שטח גדול, הצבת מבני כיתות, מבני שירות ועוד.

בעקבות פנייתנו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הגיבו ברשות כי הרשות מתנגדת להקמת בית הספר, "שכן לשיטתה אין מקום להקמת בית ספר זמן לא רב לפני מעבר התושבים לשכונת הקבע".

בעקבות פנייתנו ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה, הוצאו צווי הפסקת עבודה למועצת נווה מדבר, ובמקביל עתרה רגבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר.

זוהי התנהלות שערורייתית של גופים רשמיים במדינת ישראל שהחליטו על דעת עצמה לבנות בית ספר בלתי חוקי, ללא היתרי בניה כחוק, ואף בניגוד חריף לעמדת רשות הבדואים. התושבים אמורים לעבור למגורי קבע בעיר רהט בהתאם להחלטת המדינה ובג"ץ, ובינתיים יש עבורם בית ספר חוקי במרחק 5 דקות נסיעה. לא מן הנמנע שהקמת בית הספר הבלתי חוקי, היא לא רק צורך חינוכי, אלא כרוכה באינטרסים פסולים מאחורי הקלעים.

המדינה החלה בעבודות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לפינוי בזמן הקרוב.

כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.

המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.

בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.

מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.

בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.

בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.

במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.

האם יוקם בית ספר בכפר הבדואי הלא חוקי רחמה הסמוך לירוחם? "זהו ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה לא חוקית למרות החלטת המדינה"

במהלך שנות ה80 התיישבו משפחות משבט עזאזמה בצמידות לעיר ירוחם והקימו מבנים בלתי חוקיים. ההתיישבות מעולם לא קיבלה אישור חוקי או הכרה ממדינת ישראל שקבעה כי תושבי המקבץ הבלתי חוקי יעברו ליישוב שגב שלום תוך קבלת פיצוי כספי ומגרש מפותח בחינם לכל בית אב.

המרשים הפנויים בשגב שלום

תושבי המקבץ מנסים במשך שנים ארוכות להיאבק בהחלטת המדינה ולהישאר במקום על ידי קיבוע בפועל של היישוב לא חוקי במקום, אך הניסיונות עד היום נעצרו על ידי הדרג המדיני והממשלה.

בניסיונות נוספים לעקיפת החלטת הממשלה התברר לאחרונה כי גורמים בלשכת התכנון סימנו בתוכנית המתאר המחוזית של האזור נקודה לבניית בית ספר עתידי לתושבים. בית הספר יוקם בעומק השטח, ויסמן דה פקטו הקמת ישוב חדש למרות שהדרג המדיני התנגד בעבר להקמת ישוב חדש במקום, ולמרות שהמדינה מציעה מגוון פתרונות אחרים לתושבי הפזורה הבדואית היושבים בצורה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

הכפר רחמה הוא לא הראשון להשתמש בבית ספר כנקודת אחיזה בקרקע. במקומות רבים בפזורה אפשר לראות בתי ספר בעומק השטח ובמרחק רב מיישובים חוקיים. לאחר בניית בתי הספר נבנים נקודות מאחז חדשות, כפרים וערים. כולם בצורה בלתי חוקית.

הקמת בית ספר הוא ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה בלתי חוקית למרות שהממשלה פסקה אחרת. המדינה הקצתה משאבים עצומים, ואדמות רבות בתוך ישובים קיימים ומוסדרים המיועדות לקלוט את תושבי הפזורה. אין שום סיבה להקים ישובים חדשים על אדמות מדינה נוספות ולא לנצל את המשאבים הקיימים כיום.

ועדת החינוך דנה במצוקת החינוך במגזר הבדוא ואנחנו תוהים מדוע אימץ מרגי את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל להקים עשרות כיתות בתוך הפזורה הבלתי חוקית, בניגוד לעמדת משרדי הממשלה המבקשים לקדם את  ההסדרה ולהמנע מקיבוע הפזורה

ועדת החינוך ערכה דיון במצוקת החינוך במגזר הבדואי. על פי נתוני משרד החינוך ישנם אלפי תלמידים, בעיקר בגיל הרך, המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית, שאינם מבקרים במסגרות החינוך.

מסגרות החינוך עבורם ממוקמות ב-19 יישובי הקבע הבדואיים הקיימים באיזור. חוץ ממוסדות החינוך ביישובי הקבע, המדינה מפעילה כיום 17 'מרכזים לשירותים חיוניים' (הכוללים שירותי רפואה וגנים) עבור הפזורה הבלתי חוקית. מרכזים אלו פועלים במבנים יבילים, בהתאם לתיקון מיוחד בתכנית המתאר המחוזית.

המדינה מפעילה כיום מערך הסעות על מנת להסיע את ילדי הפזורה למוסדות החינוך הפועלים ביישובי הקבע ובמרכזים לשירותים חיוניים. מערך הסעות מיוחד הוקם במיוחד עבור הגיל הרך, הכולל נסיעות במיניבוסים המצוידים בבוסטרים ומלווה בכל הסעה.

מזה שנים, מנסה מדינת ישראל לקדם את הסדרת ההתיישבות הבדואית והעתקת הפזורה הבלתי חוקית ליישובי הקבע, בהם קיימים תשתיות קבע חדישות של שירותי חינוך, רפואה ורווחה.

בית הספר ביישוב מולדה (צילום: תנועת רגבים).

חברי הכנסת הערבים ומספר ארגוני שמאל, כינסו היום את הדיון בוועדה, בדרישה להקים עשרות כיתות גן בתוך הפזורה הבלתי חוקית, מאחר ולדבריהם ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם במערך ההסעות.

עם זאת, רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החקלאות במסגרתו פועלת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, הסבירו את הבעייתיות בהצעה, והצביעו על העובדה כי רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

בית הספר ביישוב אום בטין (צילום: תנועת רגבים).

נציגי משרד החינוך הבהירו כי בכוונתם לתגבר את מוסדות החינוך הקיימים, ובכל מקום בהם ניתן לפעול בהתאם לחוקי התכנון והבניה. במשרד החינוך מציינים כי הסיבה להיעדרות של אחוז ניכר מהילדים ממסגרות החינוך, קשורה לסירובם של ההורים ובשל בעיות רווחה – וכי מערך ההסעות נותן מענה רוחבי עבור רוב התלמידים. במשרד הדגישו כי האחריות על הביקור הסדיר של הילדים במוסדות החינוך בהתאם לחוק החינוך, מוטל על הרשויות המקומיות וקציני הביקור הסדיר.

באופן תמוה, החליט מרגי לאמץ את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל, ולקדם את הקמתן של עשרות כיתות לימוד וגנים בתוך הפזורה הבלתי חוקית, זאת בניגוד לעמדת משרדי הממשלה, הרואים בצעד זה ככזה שיפגע במאמצי ההסדרה, ויגרום בפועל לקיבוע בפועל ולהרחבה של הפזורה הבלתי חוקית.

יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב מרגי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).

הבעייתיות הרבה בפתרון שמתווה חבר הכנסת מרגי היא שיש מצוקה אמיתית במגזר הבדואי, אבל הפתרון הוא בהרחבת המוסדות הקיימים ושכלול ופיקוח על מערך ההסעות, ולא בהקמה של עוד ועוד מוסדות בפזורה, שרק יקבעו את המצוקה ולא יתנו מענה אמיתי ומעמיק. ראשי המגזר הבדואי חייבים לנהוג באחריות, ולהבין שהסדרת ההתיישבות והמעבר ליישובי הקבע, הם אינטרס ראשון במעלה של הציבור הבדואי עצמו. מי שבכח דוחף את הציבור שלו מאתיים שנה אחורה לא רוצה בטובת אנשיו, אלא לשמר את הפערים והבעיות.