האם יוקם בית ספר בכפר הבדואי הלא חוקי רחמה הסמוך לירוחם? "זהו ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה לא חוקית למרות החלטת המדינה"

במהלך שנות ה80 התיישבו משפחות משבט עזאזמה בצמידות לעיר ירוחם והקימו מבנים בלתי חוקיים. ההתיישבות מעולם לא קיבלה אישור חוקי או הכרה ממדינת ישראל שקבעה כי תושבי המקבץ הבלתי חוקי יעברו ליישוב שגב שלום תוך קבלת פיצוי כספי ומגרש מפותח בחינם לכל בית אב.

המרשים הפנויים בשגב שלום

תושבי המקבץ מנסים במשך שנים ארוכות להיאבק בהחלטת המדינה ולהישאר במקום על ידי קיבוע בפועל של היישוב לא חוקי במקום, אך הניסיונות עד היום נעצרו על ידי הדרג המדיני והממשלה.

בניסיונות נוספים לעקיפת החלטת הממשלה התברר לאחרונה כי גורמים בלשכת התכנון סימנו בתוכנית המתאר המחוזית של האזור נקודה לבניית בית ספר עתידי לתושבים. בית הספר יוקם בעומק השטח, ויסמן דה פקטו הקמת ישוב חדש למרות שהדרג המדיני התנגד בעבר להקמת ישוב חדש במקום, ולמרות שהמדינה מציעה מגוון פתרונות אחרים לתושבי הפזורה הבדואית היושבים בצורה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

הכפר רחמה הוא לא הראשון להשתמש בבית ספר כנקודת אחיזה בקרקע. במקומות רבים בפזורה אפשר לראות בתי ספר בעומק השטח ובמרחק רב מיישובים חוקיים. לאחר בניית בתי הספר נבנים נקודות מאחז חדשות, כפרים וערים. כולם בצורה בלתי חוקית.

הקמת בית ספר הוא ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה בלתי חוקית למרות שהממשלה פסקה אחרת. המדינה הקצתה משאבים עצומים, ואדמות רבות בתוך ישובים קיימים ומוסדרים המיועדות לקלוט את תושבי הפזורה. אין שום סיבה להקים ישובים חדשים על אדמות מדינה נוספות ולא לנצל את המשאבים הקיימים כיום.

ועדת החינוך דנה במצוקת החינוך במגזר הבדוא ואנחנו תוהים מדוע אימץ מרגי את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל להקים עשרות כיתות בתוך הפזורה הבלתי חוקית, בניגוד לעמדת משרדי הממשלה המבקשים לקדם את  ההסדרה ולהמנע מקיבוע הפזורה

ועדת החינוך ערכה דיון במצוקת החינוך במגזר הבדואי. על פי נתוני משרד החינוך ישנם אלפי תלמידים, בעיקר בגיל הרך, המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית, שאינם מבקרים במסגרות החינוך.

מסגרות החינוך עבורם ממוקמות ב-19 יישובי הקבע הבדואיים הקיימים באיזור. חוץ ממוסדות החינוך ביישובי הקבע, המדינה מפעילה כיום 17 'מרכזים לשירותים חיוניים' (הכוללים שירותי רפואה וגנים) עבור הפזורה הבלתי חוקית. מרכזים אלו פועלים במבנים יבילים, בהתאם לתיקון מיוחד בתכנית המתאר המחוזית.

המדינה מפעילה כיום מערך הסעות על מנת להסיע את ילדי הפזורה למוסדות החינוך הפועלים ביישובי הקבע ובמרכזים לשירותים חיוניים. מערך הסעות מיוחד הוקם במיוחד עבור הגיל הרך, הכולל נסיעות במיניבוסים המצוידים בבוסטרים ומלווה בכל הסעה.

מזה שנים, מנסה מדינת ישראל לקדם את הסדרת ההתיישבות הבדואית והעתקת הפזורה הבלתי חוקית ליישובי הקבע, בהם קיימים תשתיות קבע חדישות של שירותי חינוך, רפואה ורווחה.

בית הספר ביישוב מולדה (צילום: תנועת רגבים).

חברי הכנסת הערבים ומספר ארגוני שמאל, כינסו היום את הדיון בוועדה, בדרישה להקים עשרות כיתות גן בתוך הפזורה הבלתי חוקית, מאחר ולדבריהם ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם במערך ההסעות.

עם זאת, רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החקלאות במסגרתו פועלת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, הסבירו את הבעייתיות בהצעה, והצביעו על העובדה כי רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

בית הספר ביישוב אום בטין (צילום: תנועת רגבים).

נציגי משרד החינוך הבהירו כי בכוונתם לתגבר את מוסדות החינוך הקיימים, ובכל מקום בהם ניתן לפעול בהתאם לחוקי התכנון והבניה. במשרד החינוך מציינים כי הסיבה להיעדרות של אחוז ניכר מהילדים ממסגרות החינוך, קשורה לסירובם של ההורים ובשל בעיות רווחה – וכי מערך ההסעות נותן מענה רוחבי עבור רוב התלמידים. במשרד הדגישו כי האחריות על הביקור הסדיר של הילדים במוסדות החינוך בהתאם לחוק החינוך, מוטל על הרשויות המקומיות וקציני הביקור הסדיר.

באופן תמוה, החליט מרגי לאמץ את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל, ולקדם את הקמתן של עשרות כיתות לימוד וגנים בתוך הפזורה הבלתי חוקית, זאת בניגוד לעמדת משרדי הממשלה, הרואים בצעד זה ככזה שיפגע במאמצי ההסדרה, ויגרום בפועל לקיבוע בפועל ולהרחבה של הפזורה הבלתי חוקית.

יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב מרגי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).

הבעייתיות הרבה בפתרון שמתווה חבר הכנסת מרגי היא שיש מצוקה אמיתית במגזר הבדואי, אבל הפתרון הוא בהרחבת המוסדות הקיימים ושכלול ופיקוח על מערך ההסעות, ולא בהקמה של עוד ועוד מוסדות בפזורה, שרק יקבעו את המצוקה ולא יתנו מענה אמיתי ומעמיק. ראשי המגזר הבדואי חייבים לנהוג באחריות, ולהבין שהסדרת ההתיישבות והמעבר ליישובי הקבע, הם אינטרס ראשון במעלה של הציבור הבדואי עצמו. מי שבכח דוחף את הציבור שלו מאתיים שנה אחורה לא רוצה בטובת אנשיו, אלא לשמר את הפערים והבעיות.

פעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי ביהודה ושומרון מגיעה לשולחנו של בג"ץ, בעתירה נגד מבנים שהציב האיחוד האירופי במאחז בדואי לא חוקי ליד כיכר אדם שבבנימין. המבנים שהוגדרו לצרכי 'בית ספר' – ממוקמים במרחק אבסורדי של 250 מטר מבית ספר הפועל במבנה קבע מסודר

לפני כחודש חשפנו בדו"ח "הקולוניה האחרונה" כי האיחוד האירופי הקים בשנתיים האחרונות מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטח C. מהדו"ח עלה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטח C.

אזורים אלו נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אולם הרשות הפלשתינית מבקשת להקים שם את המדינה העתידית ופועלת לספח אותם לשליטתה בנגיסה מתמשכת של השטח בעזרת  מיזמי בניה שונים.

הדו"ח שתיעד מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי, מלמד כי בשנים האחרונות עברה התמיכה האירופאית בהקמת מדינה פלשתינית, מסיוע דיפלומטי-כלכלי פסיבי גרידא, למצב של שותפות אקטיבית בפעילות בניה בלתי חוקית, באיצטלה של 'סיוע הומניטרי'.

על אף שפעילות זו מהווה הפרה הבוטה של החוק הישראלי והבינלאומי, מבכרות רשויות החוק להתחמק מפעילות אכיפה כנגד מבנים אלו ומהעמדתם לדין של הגורמים האחראים לכך.

אחד המקרים הבולטים להתנהלות זו, היא הצבת ארבעה מבנים יבילים במתחם המשמש כבית ספר בסמוך לכיכר אדם במרחב בנימין. המבנים שהוצבו במקום בראשית אוקטובר 2014 נמצאים במרחק אבסורדי של 250 מטרים בלבד מקמפוס בית ספר של הרשות הפלשתינית הפועל במבנה קבע מסודר. קיומה של אלטרנטיבה זו במרחק כה זעום מלמדת כי הקמת המבנים לצורך "בית ספר" כלל איננה נחוצה, ומטרתה נראית כחיזוק וביסוס הבניה הבלתי חוקית במרחב, תוך ציפייה כי עיבוי הבניה הבלתי חוקית יקשה על הטיפול בה.

המרחק מלמד: לא מדבר בסיוע הומניטרי

חרף פנייה מיידית שלנו למנהל האזרחי, לא בוצעו פעילות אכיפה כנגד המבנים הבלתי חוקיים. גם תלונה שהגישה רגבים למשטרת ישראל בדרישה לחקור את האחראים למעשה, לא נענתה.

השבוע עתרנו לבג"ץ בבקשה לקבלת צו על תנאי וצו ביניים נגד האיחוד האירופי, ונגד מערכת הביטחון ורשויות האכיפה הנמנעים מהריסת הבניה הבלתי חוקית.

בדברי ההסבר לעתירה הודגש כי מבנים אלו נבנו בתוך מתחם שלם של בניה בלתי חוקית, אולם הבניה החדשה חמורה שבעתיים. מדובר בהתערבות גסה של גורם רשמי המתארח במדינת ישראל ופועל בתחומי מדינת ישראל ויהודה שומרון מתוך מעמד של אורח רשמי ובעילות של "סיוע הומניטרי" – תוך שהוא מנסה לקבוע עובדות בשטח ולהשפיע על הסדרים עתידיים בין ישראל לשכניה ומתוך תמיכה באינטרסים הנוגדים את אלו של מדינת ישראל.

מהפקקים המתמשכים בכביש חיזמה-כיכר אדם סובלים במשך שנים יהודים וערבים כאחד. לאחר לחצים מתמשכים אישר משרד הביטחון מהלך של הפקעת קרקע ופיצוי לצורך הרחבת הכביש. שעות לאחר מכן הציבו הרש"פ והאיחוד האירופי מבנים בלתי חוקיים סמוך לצומת אדם

עומסי התנועה הקשים שמצטברים בכביש אדם-חיזמה הפכו למנת חלקם של עשרות אלפי הנוסעים בכביש מדי יום, יהודים וערבים. לאחר שנים של עיכובים הודיע המנהל האזרחי על אישור הפקעת השטח בין חיזמה-אדם בבנימין על מנת להרחיב את הכביש לשני מסלולים ולהקל על עומסי התנועה במקום.

איש השטח שלנו גילה זמן קצר לאחר ההודעה, כי נציגים של הרשות הפלשתינית הציבו צמוד לצומת קרוואנים ומבני פח כדי להשתלט על המקום, לקבוע עובדות בשטח ולהקשות על התהליך.

מדובר שוב, בניסיון בלתי חוקי של הרשות הפלסטינית לשלוח עוד יד לעומק שטחי C על מנת לקבוע עובדות בשטח ולבחון את היכולת של המדינה לשמור על אדמותיה.

במהלך תיעוד המבנים החדשים שוב התגלתה טביעת האצבע המוכרת של האיחוד האירופי בדמות דגל המתנפנף בגאון על המתחם הלא-חוקי החדש.

בעקבות פנייה מטעמנו הגיעו למקום פקחי המנהל האזרחי. אנו מקווים שבעקבות הדיווח המהיר יוסרו בהקדם המבנים הבלתי חוקיים, ויימשכו תהליך ההפקעה והכנת התשתיות לכביש החשוב.

בית המשפט הורה למדינה לפנות תוך שלושה חודשים בית ספר שבנתה על קרקע פרטית יהודית עבור תושבי כפר בדואי בלתי חוקי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למדינה לפנות בית ספר שבנתה על קרקע יהודית פרטית בכפר הלא חוקי אלזרנוג שבנגב. השופט פסק כי בית הספר יפונה עד לעשירי ביולי, וחייב את המדינה לשלם לתובעים 20,000 ₪ הוצאות משפט.

את הקרקע רכשו עולים מפרס לפני כשמונים שנה. במרוצת השנים השתלטו בדואים על האדמות באזור. בשנים האחרונות בנתה המדינה עבור הפולשים בית ספר יסודי ללא קבלת אישור מבעלי הקרקע. כמה מיורשי האדמות פנו אלינו ויחד תבענו את זכויותיהם על הקרקע.

בפסק הדין מתח השופט ישעיהו טישלר ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה: "המדינה נהגה בדרך לא נאותה והפרה בגסות וכנראה שגם לא בתום לב את זכויותיהם של התובעים" קבע השופט בפסק הדין, "הציפייה הסבירה ממי שכך נוהג ועושה שימוש שלא כדין במקרקעי הזולת היא שיטען טענותיו בשפה רפה, בקול ענות חלושה, תוך ניסיון לעשות את המרב והמיטב כדי לבוא לקראת הצד שזכויותיו נפגעו – לא כך נהגה המדינה".

פסק הדין, מדבר בעד עצמו. אנו מצפים כי מי שנדרש לכך, יערוך את חשבון הנפש ויסיק את המסקנות המתבקשות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

עתרנו לבג"ץ בבקשה להורות למנהל האזרחי לממש את החוק כנגד מבנה ענק האמור לשמש כבית ספר בכפר בית סירא – בשטח C בסמיכות לכביש 443 בין מודיעין לירושלים, שנבנה ללא היתר ובניגוד לחוק.


בניית המבנה הינה חלק מתוכנית מאורגנת ומוצהרת של הרשות הפלשתינית, ובראשה סלאם פיאד, להקמת מבני בתי ספר ומסגדים בשטחי C בריבונות ישראלית ביהודה בשומרון ובבנימין, סמוך לכבישים ראשיים, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולהקים את המדינה הפלשתינית דה-פקטו מתוך הבנה ששטחים אלו יעמדו במרכז המחלוקות הטריטוריאליות העתידיות בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית.

לעתירה צירפנו תצלומים של בתי ספר נוספים אשר נבנים בדרום הר חברון סמוך לכביש 351 ולכביש 60 המחבר בין ירושלים לבאר שבע. בעתירה צויין כי פנינו בשלבים מוקדמים של הבנייה לגורמי האכיפה באזור אך לא התקבל מענה לפנייתה, ובפועל עצימת העיניים אפשרה את המשך הקמת המבנה במרץ.

בית המשפט התבקש להוציא צו על תנאי אשר יורה על הוצאה ומימוש של צווי הריסה למבנה, כ"כ התבקש צו ביניים אשר ימנע את אכלוס המבנה במאות תלמידים – דבר אשר יקשה מאוד על הריסת המבנה.

לשם המחשת האכיפה הבררנית, מציין עו"ד פישר את הגל-עד לזכרו של לוחם צה"ל אבנר כפיר סמוך לאלון מורה שנהרס על-ידי המינהל האזרחי בראשית השבוע כדוגמא לאכיפה סלקטיבית ומפלה.

בהחלטה שנתנה השופטת עדנה ארבל, הוצא צו ארעי, אשר על פיו תופסק בניית מבנה בית הספר ונאסר אכלוסו של המבנה.