בית המשפט העליון נתן היום ארכה נוספת למדינה למתן תשובתה לגבי מועד פינוי המאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר עד ה5.9.2021 אך הדגיש בהחלטתו "ולא עוד".

כזכור, מדובר בעתירה שישית שהגשנו לבית המשפט הדורשת לפנות את חאן אל אחמר, כחלק מדיון משפטי שנמשך כבר יותר מעשור.

כבר ב 2018 התחייבה הממשלה בפני בית המשפט כי חאן אל אחמר יפונה, אך מאז ביקשה מבית המשפט מספר ארכות באמתלות שונות. בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר הצהרת המדינה כי תפנה את חאן אל אחמר בקרוב, ביקשה המדינה ארכה נוספת בטוענה שהקמת הממשלה החדשה מחייבת גיבוש מחדש של המדיניות לגבי המאחז הלא חוקי, אך נראה כי גם סבלנותו של בית המשפט פקעה והוא נתן ארכה קצרה והבהיר כי היא האחרונה שתינתן.

גם לבית המשפט העליון נמאס מתיאטרון האבסורד של הממשלה. חוסר האונים של ממשלות ישראל מול הבנייה העבריינית בחאן אל אחמר הוא סמל לאזלת היד שלה מול ההשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אנו שמחים לראות כי אפילו לשופטי בית המשפט העליון נגמרה הסבלנות מול מחדל האכיפה הזה ומול הפגיעה הקשה שלו בשלטון החוק ובאינטרסים של מדינת ישראל.

חודשים ארוכים שהרשות הפלסטינית מניחה ומקדמת תשתיות להרחבת הכפר דומא, על ידי פלישה לשטח C. בזמן שהרשות מפעילה את כל כוחה במרץ רשויות המדינה, בג"ץ ובתי המשפט המחוזיים, משחקים במי צריך לנהל את התיק, ובינתיים השטח הולך ונהרס.

בשנת 2018 אישר בג"ץ את ה"צו לסילוק מבנים חדשים". כלי אכיפה יעיל שאושר במטרה לייעל את האכיפה ביהודה ושומרון ולאפשר לרשויות להרוס מבנים חדשים שנבנו ללא התרה בתוך 96 שעות ממתן צו הפינוי.

על פניו – צו מעולה שנועד לעזור במערכה על שטחי C ולמנוע את ההשתלטות המהירה שמתבצעת בשטח, אלא שמאז החקיקה, המנהל האזרחי משתמש בו באופן מזערי בלבד ואינו מנצל את יכולותיו וסמוכיותיו כדי להראות מי הריבון בשטח. לאור זאת, עתרנו מספר פעמים לבית המשפט המחוזי כדי לחייב את המנהל האזרחי להפעיל את הצו. בדיון בעתירות אלו, טרחו נציגי הפרקליטות להסביר כי למחוזי אין סמכות לדון בתיקים הנוגעים לצו וכי הסמכות לדון בו נמצאת אצל בג"ץ.

דומא

בשבועות האחרונים פעלנו בהתאם והגשנו עתירה לבג"ץ בדבר ההשתלטות המאסיבית של הכפר הערבי דומא על קרקעות באמצעות בניה בלתי חוקית ופריצת דרכים, בדרישה ששופטי בג"ץ יחייבו את המנהל האזרחי להשתמש ב"צו לסילוק מבנים חדשים". הרי לפי הפרקליטות הסמכות לדון בתיקים הקשורים לצו נמצאת בידם.

אלא שכעת, פרקליטות המדינה ביקשה למחוק על הסף את העתירה שלנו בטענה שהדיון בצו המדובר לא נמצא בסמכות בג"ץ אלא בסמכות בית המשפט המחוזי. רשויות החוק לא יודעות מימינן ומשמאלן. כשהלכנו למחוזי הפרקליטות טענה שהסמכות אצל בג"ץ, כשהלכנו לבג"ץ טענה הפרקליטות שהסמכות אצל המחוזי.

מיותר לציין, שבזמן שבתי המשפט משחקים 'פינג פונג' עם הצו לסילוק מבנים חדשים, ערביי הכפר דומא ממשיכים בהשתלטות על אדמות המדינה ובימים האחרונים אף סללו את הכביש הפיראטי שפרצו. כעת, לאור בקשת הפרקליטות למחיקת העתירה, שלחנו תגובה זועמת לבית המשפט בדרישה שלא יאפשרו למנהל ולפרקליטות לעשות מאיתנו צחוק ולהתחמק מקיום הדיון. אנחנו דורשים משופטי בג"ץ להשתמש בסמכותם ולחייב את המנהל לעצור ולהרוס, עכשיו, את העבודות הפיראטיות בדומא.

לאחר שהמנהל האזרחי חנך את "חמ"ל C" במטרה לייעל את מערכת האכיפה ביהודה ושומרון, ולאור ריבוי מקרים בהם נוכחנו לראות שאין אכיפה בשטח, הגשנו בקשת חופש מידע למנהל האזרחי כדי לוודא האם החמ"ל עושה את עבודותו. לאחר אין ספור דחיות לבקשותינו ותשובות שאינן מספקות, הגשנו עתירה לבית המשפט בדרישה שיחייב את המנהל האזרחי לענות לשאלותנו

זה לא סוד שיש לנו ביקורת רבה על התנהלותו של המנהל האזרחי, הגוף היחידי האמון לשמור על החוק ביהודה ושומרון. התחקיר שפרסם יוני רוטנברג בסוף השבוע האחרון בעיתון "בשבע" מסביר בדיוק מהיכן זה נובע. זו אותה הגברת, רק עם מספר ווטסאפ.

בחודש נובמבר שעבר המנהל האזרחי יצא בהודעה חגיגית כי הוא חונך את "חמ"ל C" – מוקד חדש וייחודי לריכוז פניות ומידע מהשטח, כדי "לתת מענה לאירועים הדורשים תגובה מיידית ביו"ש (כגון עבירות בניה בלתי חוקית, החרמת כלים, מפגעים סביבתיים ועוד)". הפרויקט החדש של המנהל היה אמור לכאורה ליצור עידן חדש במערכה על שטחי C וכנגד ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי יהודה ושומרון, אלא ששבעה חודשים חלפו מאז הכרזת הפרויקט, ולא רק שהוא לא חיזק את האכיפה בשטח, הוא אף האט אותה באופן משמעותי.

עשרות עדויות ותיעודים של הפעילות שלנו, של רכזי קרקעות ברשויות המקומיות, ושל תושבים מיואשים שפונים שוב ושוב ושוב בדיווחים למוקד – על כלים כבדים של הרשות הפלסטינית שעושה בשטח כבתוך שלה, על בניה ערבית לא חוקית, פריצת דרכים וסלילתם לאור יום, שנתקלים בחוסר מעש מתמשך. בתקופה שקדמה להקמת החמ"ל, החטיבות המרחביות של צה"ל – בשיתוף פעולה של הרשויות המקומיות וקבוצות דיווח אזרחיות של תושבים אכפתיים – הצליחו מדי חודש, לבלום בזמן אמת, עשרות ומאות פעולות בלתי חוקיות של הרשות הפלסטיניות.

במנהל האזרחי חששו כי הפעילות של התושבים ורכזי המועצות מול הפיקוד בשטח תהפוך אותו ללא רלוונטי, לכן בחר המנהל להקים את החמ"ל, להחזיר את השליטה לידיו, ולהעביר אליו את כל הדיווחים שצעקו מהשטח – גם אם הוא לא יפעל באופן מספק.

עוד מהיום הראשון של החמ"ל, הערכנו כי פתיחתו לא תקדם את שמירת הקרקעות ביו"ש – אלא להפך. אבל כדי לוודא שאנחנו לא מסתמכים בטעות על תחושות בטן, פנינו לפני ארבעה חודשים בבקשת חופש מידע למנהל בכדי לקבל מידע מפורט על מספר הפניות שהגיעו לחמ"ל, המענה שניתן להן על פי חלוקה לגזרות, ופירוט של פעולות האכיפה שננקטו בעקבות זאת.

על פניו – עבור חמ"ל שמקבל ומתייק פניות, זו אמורה להיות מלאכה פשוטה ובסיסית, אלא שכנראה שלמנהל האזרחי לא כל כך. במנהל מרחו את הזמן למענה לפניה שלנו – הרבה יותר מעל המועד הנקוב בחוק למענה על בקשות חופש מידע – בטענה המדהימה, שימו לב: שהם "עובדים נמרצות על התשובות". בימים האחרונים קיבלנו מכתב תשובה – שלא כלל בתוכו תשובות לבקשת חופש המידע, והוסיפו כי "גיבוש המידע ידרוש מאיתנו הקצאת משאבים בלתי סבירה".
במבחן התוצאה – המנהל האזרחי כושל בתפקידו עם חמ"ל C ובלעדיו. והוא מסרב לתת מידע כדי להסתיר את התנהלותו המקוממת.

עתירה חדשה: כבר תקופה ארוכה שתושבי הכפר הערבי א סאוויה מרחיבים את הכפר בצורה בלתי חוקית במסווה של פריצות דרכים חקלאיות ובניית עשרות בתים בלתי חוקיים. כולם על אדמות סקר, במטרה להטות את בחינת הקרקעות ולהכריז עליהן כאדמות פרטיות.

בשנים האחרונות, הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי, מנהלות בקפידה מערכה שלמה להשתלטות על שטחי C והשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. כך למשל, הכפר א-סאוויה, שנמצא בשולי ההרים של העיר אריאל שבשומרון, מרחיב את גבולותיו באופן בלתי חוקי, כל פעם עוד קצת.

default

לפני מספר שנים עברייני הכפר א-סאוויה פרצו באופן פיראטי דרכים "חקלאיות" חדשות בין הכפר לשטחים החקלאיים שברשותם, בעזרת התקציב האירופאי שממן את החקלאות ברשות הפלסטינית. דרכים חדשות שעוברות בדיוק על אדמות סקר (כאלה המיועדות להסדרה כאדמות מדינה). משראו העבריינים כי המנהל האזרחי והרשויות אוכפות את הבניה, הם החלו בבניית מבנים בלתי חוקיים על אותן הדרכים "החקלאיות". המבנים נבנו במרחק של למעלה מ-200 מטרים מהכפר, בדיוק הדרך להרחבת גבולותיו.

עוד מרגע בניית המבנים, פנינו בשישה מכתבים שונים למנהל האזרחי, בכדי שישתמשו "בצו לסילוק מבנים חדשים" ויצמצמו את השתלטות הכפר. אלא שכל פעם מחדש, לא נעננו בתשובה כלל, או שנעננו בתשובה מביכה ואינה מספקת. משראינו כי הישועה לא תגיע במקרה הזה מהרשויות ומיצינו את כלל ההליכים, החלטנו לעתור לבג"ץ.

בעתירה זו אנו דורשים מבג"ץ שיחייב את הרשויות לפעול עוד עכשיו להריסת המבנים והצירים שנפרצו על רכס ההר. הריסה זו הייתה צריכה להיעשות עוד מרגע פריצות הצירים. במידה ואכיפה משמעותית לא תעשה בקרוב במרחב – הכפר הערבי יתרחב ויחנוק את ההתיישבות היהודית במקום ומדינת ישראל תאבד -עוד- משטחיה. הרשות הפלסטינית מתכננת בקפידה את צעדיה. אבל אנחנו משתדלים להיות שם צעד אחד לפניה.

לאחר שעתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, נהרס המבנה הערבי שפלש לאתר הארכיאולוגי על אדמות מדינה שבשומרון. בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה

לאחר חודשים של הליכים משפטיים, נהרס אתמול (רביעי) מבנה פלסטיני בלתי חוקי שפלש לאדמות מדינה בשומרון ואיים על האתר הארכיאולוגי 'חירבת כורקוש'. למרות זאת אנחנו מותחים ביקורת חריפה על המנהל האזרחי, שפעל לאכיפת החוק במקום רק לאחר עתירה לבג"ץ ושורת התראות שקיבלו קודם לכן, לכל אורך הליך הבניה.

המבנה המדובר היווה חלק מפלישה מתמשכת שהתבצעה מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, והסתיימה בהקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

לאחר שש פניות שונות בדרישה לאכיפת החוק, עתרנו לבג"ץ כי יורה למנהל האזרחי להפעיל את ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שנחקק בשנת 2018 וגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C".

צו זה גובש על ידי מערכת הביטחון בשנת 2018, לאחר שהרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים במטרה למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית. הצו מאפשר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי, ומהווה כלי אכיפה יעיל, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

למרות זאת, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית. במהלך הדיון, המנהל האזרחי הודיע לבג"ץ כי בעלת המבנה, פלסטין מוסא אחמד אבו עיד, קיבלה מבג"ץ צו ארעי שהקפיא את הליכי האכיפה, אך הצהיר כי יאכוף את ה"צו לסילוק מבנים" מיד לאחר פקיעתה של החלטת בג"ץ בעתירה הערבית.

בג"ץ קנס את המנהל האזרחי בגין הוצאות העתירה של רגבים, אולם גם לאחר התחייבות המנהל בפני בג"ץ, הפולשים המשיכו במלאכת הבניה. רק לאחר התראה נוספת שהוצאנו, הגיעו אתמול (רביעי) כוחות המנהל האזרחי לשטח הפלישה והרסו את המבנה.

אנו מברכים על אכיפת החוק, אולם נשגב מבינתנו מדוע המנהל האזרחי התעורר רק לאחר שננזף ונקנס בבג"ץ בעקבות העתירה שהגשנו בעניין. תכליתו של הצו לסילוק מבנים, מאפשרת לבצע אכיפה מיידית בתוך ימים ספורים, ופה הדבר נמשך חודשים ארוכים. המנהל האזרחי מנסה להתנער מהביקורת הציבורית על חוסר יעילותו, אבל אם גם במקרה הזה הוא פעל באיטיות כה רבה, לא פלא שהוא נכשל באופן מערכתי בתפקידו לשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

תושב העיר כסייפה, העיר הבדואית המוסדרת שעליה המדינה שילמה לא מעט מכספה, החליט כי הוא מרחיב את נכסיו, והפעם באופן בלתי חוקי על שטחי הפזורה הבדואית באל פורעה, סמוך לעיר ערד.

התושב, שיש ברשותו כבר וילה גדולה ומרשימה בעיר המוסדרת, החל בחג הפסח האחרון, בחסות חופשתם של פקחי הרשויות בדרום, בבנייה של מתחם ענק ובו שני מתחמי מגורים, כמובן ללא אישורים וללא פיקוח.

מתחם הבניה הלא חוקית באל פורעה

מיד עם תחילת הבנייה הבלתי חוקית זיהינו את האיום שמתחם גדול זה יכול ליצור על המרחב כולו ופנינו עוד באותו בחודש בהתראה בהולה ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, לרשות מנהל מקרקעי ישראל ולמשטרה הירוקה בדרישה להריסתו ולהשבת המצב בשטח לקדמותו.

בתחילת החודש הנוכחי, עבריין הבניה הרס את המתחם שברשותו בעקבות איומים שקיבל מהיחידה הארצית לאכיפה. האכיפה המהירה של הרשויות כל כך משמעותית בסיפור הנוכחי. לא ייאמן שתושב העיר המוסדרת, שקיבל כסף מהמדינה עבור ההתיישבות ביישובי הקבע, ממשיך לבנות באופן לא חוקי ומצטרף לחבריו בפזורה הבדואית. אנו מברכים את היחידה הארצית על פעילותה במתחם אך כעת דורשים מהרשויות שיחייבו את עבריין הבניה גם באיסוף הפסולת שהשאיר מאחוריו. יש גבול לכל תעלול.

המתחם לאחר ההריסה

המשא ומתן הקואליציוני בשעות האחרונות, נע בין השאר סביב דרישת מפלגת רע"מ להקמת יישובים חדשים לבדואים בנגב. פרסמנו היום סרטון שצולם בפזורה הבדואית בנגב, בו מסביר מאיר דויטש מנכ"ל התנועה, מהם בדיוק אותם "יישובים חדשים".

"כשאתם מדמיינים הקמת יישובים חדשים ודאי אתם חושבים על אדריכלים ומהנדסים שיושבים בכובד ראש ומתכננים לפרטי פרוטות את תוואי ותשתיות היישוב החדש. אבל העסק בנגב עובד אחרת. ישראבלוף מכירים? או בעצם רע"מבלוף. לוקחים בעצם תאי שטח עצומים שיש עליהם פזורה לא חוקית עם מאות ואלפי בתים, ומציירים מסביבם קו כחול דימיוני – ומעכשיו, הרי לכם יישוב חוקי.

האם זה יפתור את בעיות המים, בעיות החשמל והבניה? האם זה ניצול נכון של הקרקע? ברור שלא. האם זה יחזיר את הקרקע שהמדינה איבדה בגלל הפזורה הבלתי חוקית? לא. הפוך. המשמעות היא שנאבד עוד ועוד שטחים בנגב לטובת "ישובים" בדואים".

דרישות רע"מ הן גזר דין מוות לנגב!!
כבר לא מדובר בנושאים של ימין ושמאל, מדובר בנושא של ציונות אל מול סכנה לקיומה של מדינת ישראל. אסור להיכנע לדרישות המסוכנות של רע"מ.

כבר שנים אנחנו מלווים את מחצבת בית פג'אר בגוש עציון ואת מחצבת טריפי במזרח בנימין ונתקלים לא פעם בצפצוף עיקש על החוק, אך מה קורה כשרשויות המדינה מצפצפות על החוקים?



בשתיים מהמחצבות הפיראטיות שאנו מלווים בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם בצפצוף הרשויות על צווי בית המשפט ופסקי הדין שניתנו להם. במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון למשל, המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ. עבר עשור מאז שהמדינה התחייבה לפעול לעצירת החציבה הפיראטית ועל אף שניתן פסק דין מפורש להפסקת הפעילות והשבת האכיפה, שום אכיפה ממשית לא נעשתה בשטח ובכל העת עברייני המחצבה המשיכו עסקים כרגיל, שלא לומר בקצב מוגבר.

מחצבת בית פג'אר

גם במחצבת טריפי שבבנימין, זו שבבעלות המולטי מיליונר הפלסטיני מוסטפה טריפי, מסתתר סיפור מסריח. למרות שהיא נמצאת בשטחה של הרשות הפלסטינית, המנהל האזרחי דאג לה לדרכי גישה וחיבור לציר המרכזי שיוביל את המשאיות והכלים הכבדים אל עבר יעדי החלוקה. בעתירה שהגשנו על כך, המנהל האזרחי הודה שהחיבור נעשה ללא היתר ותכניות, אך נטען כי הוא ב"תהליכי הסדרה".

לשביל המחבר בין המחצבה לכביש, שעובר בשטח C נמצא פתרון משפטי אחר. על אף שבג"ץ התנה את השימוש של טריפי בדרך זו רק אם לא תפלוש לשטחים פרטיים ולא תיחסם לתנועת כלל הציבור, בסיור שערך רכז השטח שלנו הוא נתקל בשער ברזל עם שילוט בעברית ומספר טלפון ומעליו מצלמות. כשהתקשר למספר והציג עצמו כמטייל באזור התשובה של איש טריפי הייתה ברורה- "רק מי ששייך למחצבה נכנס".

אבל פליטת פה אחת הייתה מספיקה להעלות חשד לניגוד עניינים בכל הנוגע לנעשה במחצבת טריפי. בדיון שנערך בוועדת המשנה להתנגדויות במועצת התכנון העליונה ליו"ש, נציג המנהל האזרחי פלט ברגע של חוסר תשומת לב כי המחצבה משרתת בסופו של דבר את ישראל וטריפי מוכר את כל החומר היוצא ממנה לישראל.ולנו יש רק שאלה אחת – אם רשויות המדינה עוברות בעצמן על חוקי המדינה, איך ניתן לצפות מהאזרחים לשמור עליהם?

המדינה חוקקה צו אכיפה אפקטיבי כנגד ההשתלטות הפלסטינית ביהודה ושומרון, אך המנהל האזרחי נמנע מלעשות בו שימוש – חרף אישור בג"ץ. כעת אנחנו עותרים יחד עם מועצת שומרון בדרישה להפעיל את הצו מול פלישה לאתר ארכיאולוגי בשומרון

במהלך החודשים האחרונים מתבצעת פלישה מתמשכת מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, וכעת מסתיימת הקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

בכתב העתירה מודגש כי הוגשו שש פניות שונות לרשויות בדרישה לאכיפת החוק בכל שלב של הפלישה, אך העבריינים המשיכו בשלהם, ובשטח לא נראו כל פעולות אכיפה נראות לעין.

הרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים על מנת למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית.

בשנת 2018 נחקק ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C", המתיר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך חצי שנה מבנייתם, בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי.

צו זה מהווה כלי אכיפה יעיל המאפשר לקצר את הליכי האכיפה, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

לאחר חקיקת הצו, עתרו נגדו עמותות שמאל, אולם בג"ץ דחה את העתירה והתיר את השימוש בו. למרות החלטת בג"ץ, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית.

בכתב העתירה שהגשנו יחד עם מועצה אזורית שומרון ביקשו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, כי בג"ץ יורה לרשויות לעשות שימוש ב"צו לסילוק מבנים חדשים" כנגד הפלישה בחירבת כורקוש.

"מדובר במקרה הממחיש את ההשתלטות המערכתית, המתוקצבת והמתוכננת של הרש"פ על שטחי C, המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של פיתוח היישובים משטח B לשטח C, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולצמצם את חופש הפעולה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בשטחי C אסטרטגיים, לרבות במסגרת הסכמים עתידיים", נכתב בעתירה.

צפו:

ימי חג הפסח החג נוצלו ברשות הפלסטינית לשורת עבירות בניה – בהן גם במקרים בהם הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר על המשך העבודות. "מהלך קבוע שהרשויות לא נערכות אליו"

בימים בהם חגג עם ישראל את חופשת חג הפסח, ניצלו ברשות הפלסטינית את חופשת פקחי המנהל האזרחי, ובנו במהירות במספר מתחמים, המהווים נקודות אסטרטגיות במערכה על שטחי C.

בפאתי הכפר רוג'ייב הממוקם בין שכם ליישוב איתמר בשומרון, ניצלו את ימי חול המועד להכשרת שטחים חדשים ועבודות פיתוח במתחם הבניה הבלתי חוקית שהחלה במקום בחודשים האחרונים, וזאת על מנת להציב עובדה מוגמרת בסוף ימי החג.

באיזור הכפר דומא שליד כביש אלון שבמזרח בנימין, נבנו במהלך החג שלושה מבני קבע – המהווים חלק מפרוייקט בניה בלתי חוקי עצום, המכפיל את שטח הכפר.

באתר הארכיאולוגי חירבת כורקוש שבמרכז השומרון, אליו מתבצעת בתקופה האחרונה פלישה מסיבית, נבנה במהלך החג מבנה קבע גדול.

על פי הנוהג הקיים במנהל האזרחי, במהלך חגי תשרי ותקופת פסח יוצאים כלל הפקחים לחופשה מרוכזת לאורך שבוע ימים ויותר, במהלכה לא מבוצעות פעולות פיקוח ואכיפה בכל מרחב יהודה ושומרון, עובדה המובילה להתפרצות של ממש בהיקף העבירות.

לפני מספר שנים פרסמנו את דו"ח "מועדים לבניה" שסקר את התופעה ובין המלצותיו הוצע כי המנהל האזרחי יקלוט לשורותיו עובדים בני העדה הדרוזית – שיהיו אמונים על הפיקוח בשבתות ובמועדי ישראל, במתכונת דומה לאכיפת חוק יום השבתון על ידי משרד התמ"ת, או אכיפת חוק החמץ ע"י משרד הפנים.

הדוגמאות הללו מהוות את קצה הקרחון מתופעה שיטתית המתרחשת בתקופת מועדי ישראל, שהפכו גם לימי חגם של עברייני הבניה במגזר הערבי ברחבי הארץ, ובדגש על יהודה ושומרון. זהו מחדל שהרשויות לא נערכות למהלך הקבוע הזה, למרות שהוא ידוע מראש.