אנו קוראים להשבת החוק והסדר בכל תחומי ירושלים והשלמת המשימה הציונית של הריסת סניפי החמאס בבירה.
מחזירים את הריבונות לבירה,
רגבים
תסתכלו היטב בתמונה הזו: בניין בן 5 קומות, לא חוקי, שנבנה ממש על הגדר של יישוב בישראל. בזמן שאנחנו מדברים על לקחי ה-7 באוקטובר, מול עיני תושבי סלעית צומחת מפלצת בטון, במרחק מטרים ספורים מבתי המגורים וממתקני תשתית חיוניים.
יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו לרשויות המדינה ודרשנו להפסיק להסתתר מאחורי ההגדרה של "שטח B" כשביטחון הילדים שלנו על הפרק. האחריות הביטחונית והסמכות המלאה נמצאות בידי מערכת הביטחון וצה״ל — חייבים לפעול באופן מיידי!
לעוד פרטים על הדרישה
מחזירים את הריבונות למדינה,
רגבים
)עושים ציונות! אושרה שכונת מבשרת אדומים במרחב E1!
"זורקים את פתרון ה'מדינה הפלסטינית' המסוכן לפח האשפה של ההיסטוריה"
לאחר שנים של מאבק נחוש, אנו מברכים על מהלך שמתרגם דיבורים והבטחות לעובדות בשטח. הצעד המבורך – צעד שיצחק רבין דרש, אריאל שרון אישר ובנימין נתניהו הבטיח להוציא לפועל – מבטא את זכויות היסוד של העם היהודי להתפתח על אדמתו. התכנית להקמת 3,400 יחידות דיור מחזקת את מעלה אדומים ואת הרצף ההתיישבותי לירושלים הבירה, ויותר מכל, משליכה את הרעיון המסוכן של 'מדינה פלסטינית' לפח האשפה של ההיסטוריה. זהו רגע מכונן בו מדינת ישראל מבהירה לעולם: ירושלים המאוחדת היא בירת הנצח של ישראל, יהודה ושומרון הם ליבת המולדת היהודית, וההתיישבות בלב ארץ ישראל איננה זמנית, היא זכותו של העם היהודי ועתידה של מדינת ישראל.
תשעים שניות והבנתם, איך הקמת שכונת מבשרת אדומים באיזור E1 בין ירושלים למעלה אדומים מהווה מסמר אחרון בארון הקבורה של רעיון "המדינה הפלסטינית".
למה דווקא שם, ולמה דווקא עכשיו?
קצת מעבר לכך:
ממשלת ישראל דיברה ודיברה בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, אך הממשלים האמריקאים הקודמים ומדינות אירופה מנעו זו שוב ושוב. במקביל לכך, הרשות הפלסטינית המשיכה להקים באיזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.
מתחקיר שערכו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים. כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ובמקרה הטוב מסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.
בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו. אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C. הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.
בכיר ברשות הפלסטינית מעודד בניה דווקא במרחב E1
הצטרפו אלינו לסיור שטח – כתבה של "אדמומיאה":
הסברה לאורך השנים –
כל האמת על חאן אל אח'מר ועל מרחב E1:
למה חאן אל אח'מר הפך לסמל? רגבים אצל קלמן וסגל – צפו:
דיונים בכנסת על סוגיית חאן אל אח'מר ומרחב E1:
על הרעיון להעתיק את חאן אל אח'מר 300 מטרים הצידה:
מנכ"ל תנועת רגבים, מאיר דויטש, מתארח בפודקאסט אחד ביום של N12 על חאן אל אח'מר:
בעקבות המחאה הציבורית כנגד הצעת "חוק החשמל החדש" המעודד בניה בלתי חוקית ופוגע בשלטון החוק, נדחה הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בעקבות ההתנגדות שהובילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק.
תנועת רגבים פרסמה סדרת מודעות ופרסומים שזכו למאות אלפי חשיפות שהסבירו את הסיכונים בחוק המוצע, והזכירו כיצד דווקא חברי הליכוד הם אלו שנאבקו בו בגרסתו הקודמת בממשלת בנט-לפיד-רע"מ.
כמו כן פורסמו חוות הדעת המקצועיות של מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין שהתנגדו אף הן בתוקף לחוק המוצע המאפשר חיבור חשמל סיטונאי לאלפי מבנים לא חוקיים, פוגע קשות בשלטון החוק ויטרפד תכנון עתידי ביישובים הדרוזים.
טענות הכזב על הקשר בין החוק המופקר לבין הערכה לפועלם של משרתי המילואים הגיבורים נדחים מקריאת פשוטה של הצעת החוק.
נמשיך להיאבק למען עתיד הנגב והגליל והחזרת המשילות בכל מרחבי המדינה.
השתלשלות האירועים החלה כאשר הליכוד פעל לקדם חוק שנתניהו הגדיר בעבר כ"יום שחור לציונות ולדמוקרטיה".
אחרי שנלחמו ב"חוק החשמל" שהעבירה ממשלת בנט והתחייבו לבטלו בהסכם הקואליציוני – גורמים בליכוד דוחפים לקדם חוק חשמל חדש. תנועת רגבים תוקפת את המהלך "פרס לעברייני בניה"
חוק החשמל יעלה לדיון נוסף בועדת שרים ביום ראשון הקרוב בהובלת חברי כנסת מהליכוד, וזאת בניגוד לעמדתם הנחרצת נגד החוק בתקופת הממשלה הקודמת ולהתחייבות על ביטולו במסגרת ההסכם הקואליציוני. החוק מאפשר חיבור תיקני של מבנים לא חוקיים לחשמל, צעד שמשמעותו הלבנה דה פקטו של אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק. לאחר אישור "חוק החשמל" בממשלה הקודמת תקף ראש האופוזיציה דאז נתניהו את הממשלה וטען כי "מוכרים את המדינה לתנועה האיסלאמית".
נזכיר, כי החוק עבר בתקופת ממשלת בנט-לפיד בשנת 2021, במסגרת לחצים של רע"ם בהסכם הקואליציוני. אולם הוכנסו בו מספר סייגים ובלמים אשר נועדו לוודא כי רק מבנים בעלי "אופק תכנוני" שיש התכנות סבירה להכשרתם יוכנסו למסגרת החוק, למנוע הלבנת מבנים שהוקמו לאחר חקיקת "חוק קמיניץ" ב2018 שקודם על ידי ממשלת הליכוד הקודמת, לוודא כי המבנים לא נמצאים באזור המתנגש עם תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, וכן לוודא שבעל המבנה שחובר לחשמל ישלים את הליך היתר הבניה באמצעות הפקדת ערבות בנקאית.
בשל הדרישה להפקדת ערבות בנקאית להיטלי השבחה ומיסוי, מאז חקיקת החוק, חוברו מספר מתחמים בודדים באופן תיקני לרשת החשמל. בחודשים האחרונים, גורמים בליכוד שנאבק נגד קידום החוק בממשלה הקודמת, מקדמים חוק חשמל חדש – שלמעשה מוחק את הסייגים שקבע החוק הקודם. כך למשל, במקום להפקיד ערבות בנקאית להיטל השבחה, נדרש בעל מבנה לשלם 10,000 שקלים בלבד. הרף התכנוני הנדרש הונמך והוכפף באופן חלקי לראשי הרשויות הערביות, והוכנסו למסגרתו עוד אלפי מבנים לא חוקיים שנבנו מאז חקיקת החוק הקודם, באופן שהופך את היבטי החקיקה ושלטון החוק לחסרי משמעות.
היוזמה המקורית של החוק הוצגה ככזו הבאה לסייע למשרתי כוחות הביטחון מקרב העדה הדרוזית, אולם חבר הכנסת טיבי הצהיר כי לאחר שהחוק יעבור יעתור לבג"ץ להחלת החוק על החברה הערבית בכללותה. גם ההגדרה כי אחוז משרתי המילואים ברשות המקומית הוא שיקבע אם תוכל להנות ממנו, תוביל לכך שחייל מהעדה הדרוזית שגר בשפרעם בה אחוז הגיוס נמוך, לא יוכל ליהנות מההטבה.
"אנחנו לחלוטין בעד חיבוק לאחינו הדרוזים, אך לא זו הדרך" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים. "באצטלה של "חיבוק לאחינו המילואימניקים", מקדמים חוק שגרוע עשרת מונים מגרסת החוק שהובאה בממשלת בנט-רע"ם-לפיד ויוביל להלבנה דה-פקטו של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, וינציח מצב של יישובים בהם אין סיכוי לתשתיות וחיים נורמאליים. הצענו למקדמי החוק דרכים ישימות ואחראיות לממש את החוק הקיים כדי לחבק את משרתי המילואים, אבל פרס כולל לעבריינות בניה הוא צעד לא ציוני ולא דמוקרטי."
עוד על חוק החשמל, לחצו כאן, או על התמונה >>
סרטון מטלטל שצולם בכפר רמאדין מספר על המחדל המתמשך שמסכן את תושבי יישובי קו התפר.
את האמירה הזאת חייבים לצעוק- הקונספציה חיה וקיימת ביהודה ושומרון!
עשרות אלפי מבנים ובתים לא חוקיים הצמודים בטווח קילומטר אחד בלבד לישובים ישראלים נבנים כל העת. אותם מבנים עלולים לשמש באחת כבסיסי טרור ונקודת יציאה לפיגועים ולמסע רצח.
מערכת הביטחון חייבת להתעורר עכשיו מעצימת העיניים ביחס לשטחי יהודה ושומרון. כפר סבא לא תהיה כפר עזה.
הפקרת השטח= הדרך לטבח
הכירו את שטח אש 203- שטח אימונים של צה"ל הממוקם פחות מקילומטר מבתי הערים ראש העין ואלעד, שטח אסטרטגי המחבר בין מערב השומרון לערי המרכז.
בשנים האחרונות החלו פלישות חקלאיות לאזור יחד עם בניה של עשרות מבנים בלתי חוקיים, תוך שהרש"פ מחברת את אותם מבנים למים וחשמל, וכל זה קורה מתחת לאף של הרשויות.
למרות שעל פי סדרי העדיפויות לאכיפה של המינהל האזרחי- שטח האש נמצא בעדיפות גבוהה בשל היותו בתוך שטח אש, על אדמות מדינה ובקרבה לגדר המערכת, לא מתבצעות בשטח פעולות אכיפה כלל.
לאחר חודשים של פניות למינהל שחזרו ריקם הגשנו יחד עם מועצת שומרון עתירה לבג"ץ הדורשת לבלום את הפלישות ולהרוס את הבניה הבלתי חוקית.
הסיפור של שטח אש 203 הוא רק דוגמה מההפקרות המשתוללת בשטחי האימונים של צה"ל ביהודה ושומרון. מאז 2009 חל זינוק במספר המבנים הבלתי חוקיים בשטחי האש בכ־440%, ומספרם עמד נכון ל־2022 על 3,738. ועוד לא דיברנו על תופעת ההברחות, מפגעי הסביבה ושריפות הפסולת שבאות יחד עם היעדר האכיפה באיזורים אלו.
רק לאחרונה נורו רקטות משטח ג'נין ליישובי הגלבוע. אם מדינת ישראל לא תעורר ותחולל שינוי עמוק בשטח, גם מרחבים אלו עלולים להפוך לשטחי אש – אבל הפעם כזו שתופנה לעבר ערי ישראל.
לכתבה המלאה>> https://katzr.net/c58a77
בשבוע שעבר יצאנו לסיור שטח עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך. הסיור בשיתוף עם מחלקת הקרקעות של מועצה אזורית גוש עציון, התמקד באיזורים הבלתי מוכרים של גוש עציון ומדבר יהודה ונגע בהכל מהכל: מבניה והשתלטות ערבית בלתי חוקית, דרך תעשיית המזבלות והמחצבות הפיראטיות ועד פגיעה בטבע ובארכיאולוגיה.
המחשנו את הסכנה הגדולה בבניה בלתי חוקית צמודה לצירי התנועה (זו שבגללה סוללים כבישים עוקפים) , נסענו ל'שמורה ההסכמית' במדבר יהודה, וראינו את העיר הערבית הנבנית במדבר תוך רמיסת הטבע. צפינו בלייב בעשרות כלים העובדים בשטח, משאיות שופכות פסולת בלב השמורה, במשרפת הפסולת האלקטרונית, וזיהום נחל דרגה שהוסיפו ניחוח "מרנין" לסיור.
לפני סיום, יצאנו לתצפית פנורמית על מחצבת בית פג'אר העצומה – המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ, ובה עובדים 70 כלים שמחריבים את האדמה ואת ההיסטוריה שטמונה בה ותחתיה.
חברת הכנסת סון הר-מלך עומדת בראשות שדולת ארץ ישראל בכנסת. הסיור יעמיק את מעורבותה של השדולה בעבודה הפרלמנטרית ובהבאת הסוגיות בהן אנו עוסקים – מהשטח אל הכנסת.
החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.
עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.
זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.
תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.
אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.
במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:
לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.
_
רגבים,
מחזירים את הריבונות למדינה
זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>
בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.
אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?
אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.
יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.
יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…
למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.
אז מה קרה בעתירה הזו?
המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).
בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.
הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.
פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.
