אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"

בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.

בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.

פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.

בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.

יחד עם בעלי הקרקע עתרנו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.

עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.

בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.

גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.

אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".

עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".

מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם.

בדיון בעתירה שהגשנו הצהירה המדינה כי התכנית להלבנת הבניה הבלתי חוקית בכפר קיסאן ירדה מהפרק, אך סירבה להתחייב על אכיפת החוק. "הרשות הפלסטינית קובעת בפועל את המדיניות"

בתחילת השבוע דנה וועדת המשנה לתכנון במנהל האזרחי, במספר תכניות להלבנת בניה פלסטינית בלתי חוקית. בעקבות הביקורת במערכת הפוליטית חלק מהתכניות שהיו אמורות לעלות לדיון ירדו מהפרק, אולם המדינה מסרבת להצהיר כי כעת תהרוס את הבניה הבלתי חוקית במתחמים שהוסרו מסדר היום.

בסוף השבוע שעבר דן בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה שהגשנו נגד משרד הביטחון, בעקבות חוסר נקיטת צעדי אכיפה כנגד קמפוס בית ספר לא חוקי בכפר קיסאן שבמזרח גוש עציון. בכפר קיים זה מכבר בית ספר קבע, והקמת המבנה החדש היא חלק מאסטרטגיית הרשות הפלסטינית לתפיסת קרקעות בשטחי C.

עורך הדין שלנו בועז ארזי, הציג בפני בית המשפט את ההתקדמות השיטתית של הבניה, ללא כל צעדי אכיפה משמעותיים, וציטט את השר מיכאל ביטון, שלפני כחודש וחצי הצהיר בתשובה לשאילתא במליאת הכנסת, כי "אכן מדובר במוסד חינוכי שנבנה באופן בלתי חוקי, ובחודש אוגוסט התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התכנית, שמטרתה הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור החלטת הדרג המדיני, לא בוצעו הליכי אכיפה נוספים נגד הקמת בית הספר".

עו"ד ארזי תהה בפני בית המשפט, כיצד המדינה מרשה לעצמה להימנע מצעדי אכיפה, לפני אישור ההחלטה על מתן היתר בניה במקום. בתגובה לדברים המדינה הצהירה כי הודעת השר ביטון כבר אינה רלוונטית, מאחר והמדינה חזרה בה נכון לעכשיו מהכוונה לאשר את תכנית הלבנת הבניה הבלתי חוקית במקום.

עם זאת, המדינה סירבה להתחייב האם ומתי תאכוף את החוק – זאת חרף העובדה כי הבניה במקום מתקדמת כל העת, והמבנה עומד על סף אכלוס. בא כח המדינה ציין כי כנגד הבניה הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, וכי האכיפה במקום תתבצע "בהתאם לסדרי העדיפויות". בסופו של דבר בית המשפט הודיע כי לא יתערב בסדרי העדיפויות של המדינה, ודחה את העתירה.

"ההחלטה הראשונית המוצהרת שלא לאכוף את החוק, בגלל איזושהי כוונה לבחון את הלבנת הבניה מנוגדת לחוק ולכל היגיון", אומר עו"ד ארזי. "אפשר לראות כיצד המדינה מזגזגת בפראות כדי להימנע בכל דרך מאכיפת החוק. פעם היא מצהירה על הוצאת צווים, אחר כך היא מודיעה כי בכוונתה להכשיר את הבניה, ואז חוזרת בה. בהתנהגות הזו היא בעצם נותנת לרשות הפלסטינית להוביל בפועל את מדיניות התכנון ביהודה ושומרון – והרשות הפלסטינית אכן לא נחה לרגע וקובעת עובדות בשטח".

משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים. פנינו למנהל האזרחי, בדרישה לסילוק מיידי של הפולשים

סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.

לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.

פנינו למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבן כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".

לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.

לא מספיק להדביק צו וללכת – צריך לוודא שהוא אכן נאכף. אנו מברכים על התחלת פעולות האכיפה במקום, אך הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.

בעקבות עתירה שלנו, המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית בניגוד להנחיית בג"ץ בשנת 2015 להרוס מתחם של בתי עסק הפועלים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. זהו טיפול קוסמטי בלבד.

המנהל האזרחי הרס הבוקר סככה בלתי חוקית לשטיפת רכבים בפאתי הכפר 'לובן א שרקיה' בסמוך לכביש 60, המהווה את ציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. ההריסה בוצעה לאחר עתירה שהגשנו בעניין, בפעם השלישית.

בשנת 2015 עתרנו לבג"ץ בדבר קיומם של מספר בתי עסק לא חוקיים בסמוך לציר המרכזי ביהודה ושומרון. העסקים המשמשים כמוסך ומכון לשטיפת מכוניות וחנות לחומרי בניין פועלים ללא היתרים ובניגוד לצו איסור בניה, בשטחי C אשר בשליטה ישראלית מלאה. בג"ץ הורה אז למנהל האזרחי לאכוף את החוק בתוך חצי שנה ומחק את העתירה.

לאחר שהמנהל לא עמד בהתחייבויותיו, עתרנו בפעם השניה בשנת 2018, אז דחו המנהל ובית המשפט את ההריסה בתירוץ של "חוק ההסדרה" והקפאת האכיפה באזור.

לאור אי מימוש האכיפה והתפתחותם של מבנים חדשים באזור, נאלצנו להגיש כעת עתירה נוספת בעניין. כשבוע לאחר הגשת העתירה, הבוקר (יום ב'), המנהל האזרחי ביצע הריסה נקודתית של סככה קטנה בעסק לשטיפת מכוניות, כזו המהווה חלק קטן מכלל המבנים הבלתי חוקיים באזור.

המנהל האזרחי מציג כעת בפני בית המשפט מצג שווא של אכיפת החוק. ההריסה היחידנית לסככה הקטנה מהווה טיפול קוסמטי בלבד, בעוד שמצידה שאר המבנים הבלתי חוקיים פועלים ועומדים על תילם.

הריסת הסככה של העסק הבלתי חוקי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר (רביעי) בעשרות וילות בלתי חוקיות שהוקמו בנגב לפני למעלה מעשור, בתי המשפט הוציאו כנגדן צווי הריסה, וגם בית המשפט העליון ביקר בחריפות את המצב – אך רשויות החוק לא ביצעו.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר בעתירה שהגשנו כנגד אי מימוש של צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום

העתירה מתמקדת בכמה עשרות מבנים שנבנו לפני עשור ויותר ובתי המשפט הוציאו צווי הריסה שיפוטיים בעניינם בשנים האחרונות, אך אלו אינם נאכפים.

מבנים אלו, נידונו בעתירה שהגשנו כבר בשנת 2009, סמוך להתחלת הקמתם. בעקבות העתירה הורה אז בית המשפט המחוזי על הריסת כלל המבנים בתוך שנה.

הווילות שנבנו למרות צווי ההריסה

המועצה ערערה לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן במאי 2013 ביטל בית המשפט העליון את הקצבת הזמן לאכיפה בתוך שנה עליו הורה המחוזי, אך קבע כי יש לנקוט בהליכי אכיפה נגד המבנים וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו מעל שבע שנים, ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו במסגרת ההליכים המנהליים, אלא אף אוכלסו והתרחבו. במהלך השנים הוצאו גם צווי הריסה שיפוטיים לעשרות מבין המבנים הללו, אך פסקי הדין לא יושמו.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות המוצהר של המועצות לאכוף את החוק בתחומיהן. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

הווילות שנבנו למרות צווי ההריסה

בהמשך לפרסום כי שר המשפטים ניסנקורן והרשימה המשותפת הגיעו להסכמות על הקפאת חוק קמיניץ, ברשימה המשותפת ובמפלגות השמאל מברכים. אנו בתנועה קוראים לנתניהו להתערב. "ההישג המשילותי הכי משמעותי של ממשלת הליכוד בעשור האחרון"

שר המשפטים, אבי ניסנקורן, צפוי להציג בקרוב מתווה שיעקוף את "חוק קמיניץ" (תיקון לחוק התכנון והבנייה שנועד לאכיפת בנייה בלתי חוקית), לאחר סדרת פגישות שקיים עם חברי הרשימה המשותפת בנושא, בעיקר מול חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי ויו"ר הרשימה איימן עודה.

לאחר דיון סוער, דחתה אתמול (רביעי) הכנסת הצעת חוק של ח"כ ע'דיר כמאל מריח ממפלגת יש עתיד לביטול החוק. במהלך הדיון חשף ח"כ עודה כי דן השבוע בנושא עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, ואמר כי הוא מקווה כי "בתוך ימים ספורים תהיה הקפאה של החוק".

כזכור, פרק האכיפה בחוק התכנון והבניה, המוכר בשמו 'חוק קמיניץ' (בשל מעורבותו של המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ בגיבוש החוק) מספק שורת כלים מנהליים לאכיפת חוקי התכנון והבניה, ולפי נתונים שהוצגו בכנסת בחודש דצמבר שעבר, מאז שנכנס לתוקף ב-2017 הביא לירידה של כ-50% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות.

על פי חשיפת גלובס, לפי מתווה ההקפאה שסוכם בין ניסנקורן לרשימה המשותפת לא ינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות של בנייה לא חוקית. בעוד שברשימה המשותפת ביקשו הקפאה לחמש שנים, במשרד המשפטים מתכוונים לאשר מתווה קצר טווח יותר.

מאז כניסת החוק לתוקף, הרשימה הערבית מנהלת מאבק עיקש לביטולו. דרישה זו הוצגה כתנאי לתמיכה בממשלה בראשות כחול לבן. ניסיון נוסף לביטול החוק נרשם במהלך תמיכת המשותפת בהצבעה על חוק פיזור הכנסת בסוף סבב הבחירות הראשון ב-2019.

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, בירך את חברי הכנסת שהצביעו אמש נגד ביטול החוק, וקורא לראש הממשלה נתניהו לבלום את המהלך.

חוק קמיניץ הוא אחד ההישגים הכי משמעותיים בתחום המשילות, שהליכוד וממשלות הימין הצליחו להוביל בעשור האחרון. ביטול החוק הוא החזרת הכאוס לנגב ולגליל. אנו קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף האנטי ציוני של ניסנקורן והמשותפת. הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל מוכיחים שהחוק הזה הוכח כיעיל בבלימת הבניה הבלתי חוקית, ולכן כל מי שמגדיר את עצמו כציוני, ועתידה של מדינת ישראל חשוב לו, חייב להמשיך ולעמוד על המשמר בכנסת ובממשלה.

חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח מיש עתיד תעלה בקרוב למליאת הכנסת הצעת חוק לביטול חוק קמיניץ. אנו דורשים מכל חברי הכנסת הציוניים להתנגד לחוק. נעקוב ונפרסם מי פעל בנידון.

מפלגת יש עתיד מקדמת היום מהלך אנטי ציוני לביטול חוק קמיניץ שבלם את הבניה הערבית הבלתי חוקית.

חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח מיש עתיד מתכננת להעלות היום למליאה הצעת חוק לביטול חוק קמיניץ, ללא שעברה את וועדת השרים לענייני חקיקה.

בשל מצבה הרעוע של הקואליציה, והתמיכה הצפויה של הרשימה המשותפת בביטול החוק, בתנועת רגבים מזהירים מפני מחטף שעלול לגרום לזינוק מחודש בבניה הערבית הבלתי חוקית שנבלמה מאז כניסת החוק לתוקף.

כזכור, מאז כניסת החוק תוקף חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים.

חוק קמיניץ שנחקק בשנת 2017, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם. מאז כניסתו לתוקף הצביעו רשויות החוק על ירידה של 50% בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקית.

מאז, הרשימה הערבית המשותפת שמה לה למטרה עליונה לפעול לביטול החוק, וכלל הלחצים הפוליטיים מופעלים בכיוון זה.

ביטול החוק יחזיר את המצב לקדמותו ומהווה בעצם הפקרה של הפריפריה לטובת עברייני הבנייה ובאופן שיפגע באופן משמעותי ביכולת המדינה לפתח תשתיות ראויות באזורים אלו. ביטול החוק יסיג את ישראל לאחור ותותיר את המערב הפרוע של הבנייה הבלתי חוקית על כנו, ומהלך כזה מהווה צעד אנטי-ציוני בעליל. אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת הציוניים, מכלל הסיעות, להתנגד להצעת החוק. אנחנו נעקוב ונראה אלו חברי כנסת ייעדרו מהמליאה, ונביא זאת לידיעת הציבור.

בדיון שהתקיים היום בעתירת רגבים נגד אזור התעשייה הפיראטי הגדול בישראל בו הוקמו 500 מבני תעשיה, הודתה המדינה: "מדובר במגה אירוע, במקום פועלים גורמים עברייניים"

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, דן ברביעי בעתירה שהגשנו נגד אזור התעשייה הפיראטי הגדול בישראל, הממוקם על כ-2800 דונם של אדמות בייעוד לחקלאות סמוך לכפר קאסם, בין כביש 5 וכביש 6.

המדינה הודתה כי הוועדה המקומית של עיריית כפר קאסם, הוציאה בעבר באופן סיטונאי מאות היתרים ל"דירים חקלאיים", כאשר לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, בכל המתחם "אין ולו כבשה אחת תמימה למצוא".

בחסות אותם היתרים מדומים, הוקמו מאות מבני תעשיה ענקיים, המשמשים שלא כדין, לאחסנה, מסחר, תעשיה ופנאי. המדינה ציינה כי הפסיקה את מתן ההיתרים הללו, וכי מאז תיקון 116 לחוק התכנון והבניה (חוק קמיניץ), היחידה הארצית לאכיפה גרמה להפסקת שימוש אסור בכ-50 מבנים, כעשרה אחוזים בלבד מכלל העסקים הפועלים במתחם, וכן חילקה קנסות מנהליים ונקטה בהליכי אכיפה נוספים.

בפתח הדיון הקרנו סרטון (מצורף מטה), המלמד כי חלק מהמבנים הוקם על שטח המיועד לפרישת תשתית הגז הלאומית. מבנים אחרים הוקמו בסמיכות מסוכנת לקווי מתח-על של חברת החשמל, וכי לא פחות מחמישה (!) חיבורים פיראטיים נפרצו מאזור התעשייה היישר אל כביש 5 הסואן, באופן המסכן מאות אלפי נוסעים מדי יום ביומו.

תומר מעוז, סגן ראש היחידה הארצית לאכיפה, אמר: "אין עוררין שמדובר באזור תעשיה בלתי חוקי הגדול בארץ, מי שעובר בכביש 5 או 6 אי אפשר לפספס אותו, והוא אחד המתחמים שמוגדר אצלנו כ"מגה אירוע". בגלל ההיקף, יש לנו מדיניות אכיפה שהתמקדה בבניה המשבשת את התשתיות הלאומיות, קו חשמל וגז. אנחנו עושים הרבה אבל לא מספיק. יש לנו את סמכויות האכיפה שהחוק הוקצה לנו, אבל אנחנו מצפים שגופים נוספים כמו חברת חשמל, משרד התחבורה, רישוי עסקים, יגלו קצת יותר מעורבות ויאכפו במידת האפשר מה שהחוק מקנה להם".

באת כוח המדינה, עו"ד סאלי געסוס ציינה בתגובתה כי "במתחם פועלים גורמים עברייניים. ניתן להניח כי ככל שיוחלט על סגירת אחת הפרצות באמצעות מעקה, אותם גורמים עברייניים יפתחו בחזרה את החיבור באמצעות ניסור המעקה. פתיחה כזו מסוכנת ביותר למשתמשי הדרך, ולכן כל סגירה מחייבת אכיפה משטרתית לוודא שלא תפתח, וכן אכיפת רשויות החוק על בתי העסק הקיימים".

עו"ד אבי סגל מתנועת רגבים הגיב בחריפות לדברים: "המדינה משערת מה יעשו אותם עבריינים, והיא לא רוצה להסתכסך איתם. וגם המשטרה פוחדת מעבריינים, ולכן אם אפשר לפעול לידם ולהגיע איתם לשיתוף פעולה, ישתדלו לעשות זאת. זה מוכיח שהמדינה מתפרקת לחלוטין מחובותיה, משיקולים זרים של פחד מעבריינים, אבל בינתיים מי שהוא לא עבריין שהוא ציבור הנוסעים בכביש, נסכן את חייהם".

עוה"ד שי גימלשטיין שייצג את עיריית כפר קאסם, הודה כי העירייה מכניסה כ-10 מיליון שקלים בשנה מאזור התעשייה הבלתי חוקי, וכי ישנו תכנון עתידי של נתיבי ישראל להקמת מנהרה מתחת כביש 5 כדי לפתור את הסכנה היומיומית.

השופט צבי דותן אמר כי יש הסכמה מקיר לקיר שמדובר באיזור תעשיה עצום שאיננו חוקי, אך לאור פעולות האכיפה שפירטה המדינה, הוא ממליץ לרגבים למקד את הסעד העיקרי בעתירה בהיבט התחבורתי. "בעניין התחבורתי לא ניתנו תשובות משביעות רצון על ידי המשיבים, והעניין גם כרוך בסיכון של חיי אדם".

השופט קבע כי חברת נתיבי ישראל תצורף לעתירה ותידרש לעדכן בתוך מספר שבועות "היכן עומדות התכניות שנטען שקיימות בעניין זה". רגבים תודיע בתוך שבוע האם תיענה להצעת בית המשפט.

סכנה בטיחותית חדשה בכביש המרכזי ביהודה ושומרון. ערבים ביצעו השתלטות חקלאית בחסות חודש החגים תוך פריצת כניסה פיראטית ומסוכנת לכביש 60 בו נוסעים עשרות אלפי נוסעים מדי יום. פנינו לרשויות בכדי שיאכפו את החוק במקום וימנעו את התאונה הבאה. 

כביש 60, היוצא מבאר שבע ומוביל עד בואכה עפולה, משמש כציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. למרות מרכזיותו, הוא מהווה את אחד המוקדים המרכזיים לתאונות דרכים במרחב יהודה ושומרון.

סמוך ליישוב עלי שבבנימין, במרחק מטרים ספורים מהכביש הראשי, פרצו ערבים מהכפר לובאן כניסה ויציאה המובילה מהכביש הראשי אל מתחם שגודר בניגוד לחוק בו ניטעו עשרות עצים. העבודות בוצעו בשבועות האחרונים, בחסות חודש החגים וחופשת הפקחים.

העבודות שבוצעו ללא היתר, ובניגוד לחוק האוסר על פעולות בניה בסמוך לכביש, מהוות סכנה בטיחותית לנוסעים בו, יהודים וערבים כאחד.

הפרצה החדשה לכביש

במרחק מאות מטרים מהמפגע הבטיחותי, נבנו במהלך השנים בתי עסק בלתי חוקיים הגורמים לקיומם של מפגעים תחבורתיים מדיי יום כאשר רכבים נכנסים ויוצאים מן העסקים ישירות לכביש המרכזי. בינואר 2017, בעקבות עתירה שהגישה תנועת רגבים בזמנו, הורה בג"ץ כי האכיפה תתבצע בתוך חצי שנה, אולם מאז לא בוצעה כל אכיפה ממשית במקום.

לא ייתכן שכביש 60 יהפוך למסוכן יותר ויותר בגלל בניה רשלנית ובלתי חוקית. על הרשויות לאכוף באופן מיידי את החוק במקום, להרוס את המבנה המגודר, לחסום את הפרצה לכביש ובכך למנוע את התאונה הבאה.

המצב בשטח בשנת 2019
המצב בשטח בשנת 2020

בית ספר חדש ובלתי חוקי מצטרף לשרשרת בתי הספר שנבנים במהירות על ידי הרשות הפלסטינית. אלא שהפעם הוא נבנה בין לילה

בשבוע שעבר הרשות הפלשתינאית הקימה בית ספר חדש בבקעת הירדן במרחב הבדואיות הבלתי חוקיות שנמצאות ליד העוג'ה. על פי תמונות תצ"א מרחביות ניתן לראות שבית הספר ממוקם בלב כל הבדואיות ומחבר אותם יחדיו. הוא נבנה על שטח C ונמצא בסמוך לאדמות מדינה.

כחלק משיטת הרשות לבנות במהירות הבזק, בית הספר הוקם בין לילה על ידי עשרות פועלים ונכון להיום כבר נמצא פעיל ומאוכלס בעשרות תלמידים. שלט מאיר עיניים מודיע על כך שהמבנה שייך למשרד החינוך של מדינת פלסטין.

בית הספר החדש בבקעת הירדן נבנה במהירות שיא והצליח לחמוק מעינינו. הוא מצטרף לשרשרת בתי הספר בכפר כאסן ובכוכב השחר שניבנו בחודש האחרון וליותר מ-50 בתי ספר שניבנו בשיטה זו בעשור האחרון. לכולם שיטה אחת- לבנות במהירות ולאכלס אותם במקביל להגשת עתירה לבג"צ כדי למנוע אכיפה במקום. בכל המקרים בתי המשפט נענו לבקשה והוציאו צווי ביניים כדי למנוע אכיפה.
לא מדובר בחוסר יכולת של המנהל לאכוף. מדובר במדיניות מכוונת של המנהל לאפשר את הקמת בתי הספר המדוברים.

מרחב הבדואיות ב2019
מחרב הבדואיות ב2020