תגית: בניה בלתי חוקית

המועצה האזורית נווה מדבר סללה כביש לא חוקי על גבי קרקע בבעלות יהודית פרטית – עבור אלו שפלשו לקרקע. בעקבות עתירת רגבים המועצה נאלצה לאחרונה להרוס את הכביש. "לא ייתכן שרשות מקומית תשתלט על קרקע לא לה"

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למועצה האזורית נווה מדבר להרוס כביש שסללה באופן בלתי חוקי לטובת תושבי הפזורה הבלתי חוקית ביר הדאג' שבנגב – שהשתלטו בשנים האחרונות על קרקע בבעלות יהודית פרטית.

פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, על ידי מאות משפחות משבט אל עזאזמה, שנדדו מאזור רמת חובב מדרום לבאר שבע, והשתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ובבעלות המדינה בסמוך לקיבוץ רביבים – עליה הם בנו מאות מבנים לא חוקיים.

בעקבות הגעת בני עזאזמה לאיזור, המדינה הקימה עבורם בסמוך יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה, ולאורך השנים היו ניסיונות מצד המדינה להגיע להסדר עם הפולשים אך אלו ביכרו להישאר בשטח הפרטי אליו פלשו. גם לאחר שהוצע לכל משפחה פיצוי כספי ומגרש חלופי בגודל חמישה דונם (!) בתוך הישוב עצמו, לא הסכימו המשפחות לפנות את המקום.

פזורת ביר הדאג' נחשבת לאחד ממעוזי הפשע בדרום, ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת הגניבות מלוחמי צה"ל המתאמנים בצאלים. איזור זה נחשב כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות.

בעלי הקרקע מזה עשרות שנים, יחד איתנו, מנהלים בשנים האחרונות הליך משפטי ממושך בבית המשפט העליון, הדורש מהמדינה להחזיר את הקרקע לבעליה.

לאחר שהתברר כי המועצה האזורית נווה מדבר, סללה כביש אספלט באורך של מספר קילומטרים עבור הפולשים – אף הוא על הקרקע הפרטית, הוגשה עתירה מקבילה גם לבית משפט השלום בבאר שבע בדרישה לסילוק הפלישה.

פסק הדין קבע כי הכביש ייהרס עד חודש ספטמבר 2019, אולם הזמן חלף, והכביש המשיך להיות בשימוש. בעקבות כך, פנינו לבית המשפט, על מנת להפעיל כנגד המועצה את פקודת "ביזיון בית המשפט". נציגי המועצה טענו בבית המשפט כי בבואם להרוס את הכביש נתקלו בהתנגדות מצד התושבים ואף באיומים על חייהם, ובעקבות כך נאלצו לעזוב את המקום ולא להמשיך בעבודות.

בית המשפט לא התרשם מטענות המועצה וקבע תאריך סופי להריסת הכביש. בשבועות האחרונים, נאלצה המועצה לממש את פסק הדין ולבצע קירצוף והריסה לכביש.

ביר הדאג' הוא סמל לחוסר האכיפה וחוסר המשילות בדרום. לא ניתן להעלות על הדעת שרשות מקומית תיקח חלק בפשיעה, ותסלול ללא היתר כביש באמצע אדמה פרטית, ועוד בעיצומו של הליך משפטי בו בעלי הקרקע מבקשים לקבל בחזרה את רכושם החוקי. אנו מברכים על לקיחת האחריות ועל האכיפה הראשונית, ומקווים שיהיה בכך משום קריאת כיוון להחזרת כל הקרקע לבעליה.

וועדת ההסכמות העבירה את הדיון לגבי יישום תקנות 'חוק קמיניץ' לוועדת הכספים. חברי הכנסת הערבים מיהרו לצייץ בטוויטר ולשווק את ההחלטה כהצלחה בדרך לביטול החוק

חבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה הערבית טען כי בדיון שהתקיים על פיזור הכנסת, הושגו סיכומים עם כל סיעות הבית על הקפאת החוק ל-5 שנים. "אנשי תנועת רגבים שנמצאים פה גם הבוקר הוזעקו לכאן בשבוע שעבר בשעה 2 בלילה, ושינו את דעתם של חלק מחברי הכנסת".

חבר הכנסת ד"ר שלמה קרעי מהליכוד דחה את דברי סעדי: "אתם ניסיתם ביום רביעי בלילה לעשות מחטף, ואנחנו מנענו אותו".

אנחנו מבהירים כי ההחלטה המהותית על שינוי תקנות בחוק, נתונה באופן בלעדי לידיו של שר המשפטים. ההחלטה מהיום רק קבעה באופן טכני, כי במידה ושר המשפטים יראה לנכון לפתוח את סעיפי החוק, הדיון על כך ייעשה בוועדת הכספים, במקום במקומה הטבעי בוועדת הפנים שאיננה קיימת בשל חוסר ההצלחה בהקמת ממשלה.

חוק קמיניץ היה אחד ההישגים המרכזיים של ממשלת הליכוד וראש הממשלה נתניהו, בשמירה על אדמות הנגב והגליל, ובהובלה לירידה של עשרות אחוזים בבניה הבלתי חוקית. ההחלטה לפתוח מחדש את תקנות החוק, נתונה באופן בלעדי לשר המשפטים, ואנחנו בטוחים שהוא לא ייתן יד למחיקת הישג כה משמעותי של הליכוד, ולא ייכנע לניסיון המחטף של המפלגה הערבית.

במהלך ההצבעה על פיזור הכנסת, דרש חבר הכנסת טיבי להכניס הסתייגות שתבטל את 'חוק קמיניץ' לאכיפת התכנון והבניה. התערבות נחושה שלנו מסמסה את המהלך ברגע האחרון. "ביטול החוק היה בכיה לדורות"

בזמן שרוב אזרחי ישראל ישנו, התחוללה דרמה לילית במשכן הכנסת. סמוך לשעה 1 בלילה, הצביעה הוועדה המיוחדת של הכנסת על חוק פיזור הכנסת, לקראת הבאתו להצבעה במליאה לקריאה שלישית. החוק נועד לקבוע, כי במקום התאריך האוטומטי לבחירות שחל ביום חג הפורים, יוקדמו הבחירות ליום שני, בתאריך 2.3.

מפלגת ישראל ביתנו הכניסה לחוק הסתייגות שקבעה, כי עובדים זרים לא יקבלו שכר יום שבתון ביום הבחירות, מה שעורר את זעמו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שדרש להכניס הסתייגות הקובעת כי חוק קמיניץ יבוטל.

'חוק קמיניץ' מהווה תיקון חשוב שחוקקה הכנסת לחוק התכנון והבניה, ובו שורת כלי אכיפה מנהליים כנגד בניה בלתי חוקית. מאז שנכנס לתוקף, חלה ירידה של כחמישים אחוזים בהיקף התחלות הבניה הבלתי חוקיות. ברשימה הערבית מנהלים מאבק לביטול החוק בטענה להיותו חוק גזעני, אולם גם במגזר החקלאי יהודי ישנן טענות כי החוק פוגע בהם.

טיבי נופף באולטימטום לפיו אם לא תיכנס ההסתייגות שתקבע כי חוק קמיניץ יבוטל, הוא יוסיף עוד ועוד הסתייגויות לחוק, עד לזמן בו כבר לא ניתן יהיה להצביע על חוק פיזור הכנסת, ובכך יחזרו הבחירות לתאריך האוטומטי – ביום חג הפורים.

אנחנו הבנו את משמעות המחטף שנרקם בדקות האחרונות לפעילות הכנסת. מאיר דויטש מנכ"ל התנועה כבר תכנן ללכת לישון, אך נסע במהירות לכנסת כדי להסביר לחברי הכנסת מהסיעות הציוניות החברים בוועדה, את משמעות ביטול החוק.

חברי הכנסת, ובהם עודד פורר, משה גפני, יעקב מרגי ואופיר סופר גיבשו נוסח מוסכם להסתייגות, בה נקבע כי אם השר הממונה (שר המשפטים, אמיר אוחנה) יורה על הבאת שינויים לחוק, הדבר יידון בוועדת הכספים או בוועדה מיוחדת.

נוסח זה מיסמס למעשה את ניסיון המחטף של המפלגה הערבית. כאשר מוצאים לקונות בחוק, בהחלט צריך לבחון כיצד נכון לתקן אותו אבל לבטל את חוק קמיניץ היה עלול להיות בכיה לדורות. אנו מברכים את חברי הכנסת שהתגייסו, מלפני הקלעים ומאחריהם, כדי לעמוד באופן ענייני ונחוש לבלום את המחטף המסוכן, שהיה פוגע קשות בנגב ובגליל.

לאחר חשיפה שלנו, כוחות צה"ל הרסו שוב את ביתו של המחבל איסלאם יוסף אבו חמיד, שרצח את לוחם דובדבן, סמ"ר רונן לוברסקי הי"ד.

לפני מספר שבועות, בעקבות תחקיר ומעקב שביצענו על מקורות ערביים שהוכיחו כי הבית נבנה מחדש במימון הרשות הפלסטינית, יצאנו לתעד את הבניה המתרחשת בסמטאות הצפופות של מחנה הפליטים אל עמארי ברמאללה.

את התיעוד הזה, שאותו אנחנו מפרסמים כעת לראשונה עם סיומה של האכיפה, שלחנו באופן בהול לראש הממשלה נתניהו ולפיקוד צה"ל, בדרישה להרוס מחדש את המבנה, תוך קביעה כי בנייה מחדש של המבנה פוגעת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ומסכלת הרתעת מחבלים מביצוע פעולות טרור.

במכתב דרשנו לשוב ולהרוס כל בינוי שבוצע במקום, לוודא כי לא ייעשה שימוש במקרקעין והמבנה לא ייבנה בעתיד. אנו מברכים על הריסתו המחודשת של הבית. נמשיך לעקוב כדי לוודא שההרתעה נשמרת, ולעשות הכל כדי שמשפחות המחבלים לא יוכלו להינות מפירות הטרור.

לאחר שעתרנו לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, התחייבה המדינה לפנות פולשים שהקימו חווה חקלאית בלתי חוקית על אדמות מדינה בצפון. התאריך חלף – והמתחם לא פונה

רשות מקרקעי ישראל התחייבה בפני בג"ץ לפנות עד חודש אוגוסט, חווה חקלאית בלתי חוקית שהוקמה לפני מספר שנים תוך פלישה לאדמות מדינה ליד היישוב רומת אל הייב שבגליל. בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, התחייבה המדינה לאכוף את החוק במקום, אך התאריך חלף זה מכבר, והמתחם לא פונה.

המתחם המדובר נבנה על ידי בני משפחת עודה, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל באזור רומת אל הייב והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות. פנינו שוב ושוב לרשות מקרקעי ישראל בדרישה לאכוף את החוק ולקבל מידע על סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה. בשנת 2018, לאחר שהפניות לא נענו, עתרנו לבג"ץ.

בחודש אפריל האחרון הצהירה המדינה בבג"ץ, כי תתניע מחדש את הליכי האכיפה, וכי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה במהלך חודש אוגוסט 2019. בעקבות כך ניאותנו למשוך את העתירה כשהצהרת המדינה קיבלה תוקף של פסק דין.

עם זאת, הצהרות לחוד ומעשים לחוד. הזמן חלף זה מכבר, אך סיור שביצענו בשטח העלה כי המתחם לא פונה, ואף לא נראה בשטח מהלך המעיד על כוונה לבצע זאת בעתיד הקרוב.

למרבה הצער, נדמה כי רשות מקרקעי ישראל מועלת בחובתה לשמור על אדמות המדינה. בראש ובראשונה היא הייתה זו שצריכה לפעול לפינוי מיידי של הפולשים. אותן שנים של סחבת מצד הרשויות, אפשרו למתחם להתפתח ללא הפרעה. ואם לא די בכך, הרי שעל רשות מקרקעי ישראל היה לתפוס בשתי ידיים את פסק בית המשפט, וסוף סוף לפנות את האדמות ולהחזירן לבעלותה. הבחירה לא לממש את צו בית המשפט תמוהה עד מאוד.

בניגוד להצהרות קודמות שנתן בבג"ץ, המנהל האזרחי לא הרס מבנים בלתי חוקיים שבנתה הרשות הפלסטינית בשטחי C, והעניק להם הלבנה בחסות פרשנות מרחיקת לכת שהעניק לחוק ההסדרה. "כך מתנהל שלטון פקידים"

מבנה בית ספר לא חוקי שנבנה על ידי הרשות הפלסטינית על אדמות פרטיות בסמוך לכפר סמוע שבדרום הר חברון, זוכה להגנה משפטית בחסות פרשנות מעוותת לחוק ההסדרה.

בשנת 2017 הגשנו עתירה ראשונה בדרישה להרוס את המבנה שהוקם בניגוד לחוק. המנהל האזרחי הצהיר בבג"ץ, כי המבנה נמצא בסדר עדיפות גבוה לאכיפה, ובעקבות כך דחה בית המשפט את העתירה, בקביעה שאין בה צורך.

כעשרה חודשים לאחר מכן, עם המשך הבניה במקום, הוציא בית המשפט צו ביניים שאסר את המשך העבודות. חרף הצו, נמשכה הבניה במקום. עתרנו בשנית לבית המשפט, גם כאן דחה בית המשפט את העתירה בטענה שהוגשה מוקדם מדי ובסמיכות לעתירה הקודמת.

במהלך פברואר האחרון, שנה וחצי לאחר דחיית העתירה השניה, עדיין לא בוצעה שום אכיפה ובית הספר לא נהרס, פנינו אל המנהל האזרחי בבקשה לקבל סטטוס אכיפה. הפעם נענתה כי אין בכוונת המנהל האזרחי להרוס את המבנה מכיוון שהוא נמצא תחת חוק ההסדרה ועל המדינה להסדירו.

כזכור, חוק ההסדרה קובע כי במקרים בהם הוקמו מבנים על קרקעות פרטיות בתמיכת המדינה, או במקרים מובהקים של תום לב, הקרקע תיחכר על ידי המדינה והסכום ישולם לבעל הקרקע מבלי להרוס את המבנים שעליו. בסעיפי החוק מצוין כי כדי שהוא יתממש על המדינה לקחת חלק בפעיל בהקמת המבנה הנ"ל "לרבות סיוע בהנחת תשתיות, תכנון תוכניות", או במידה אם "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה".

כזכור, בעקבות עתירות של ארגוני שמאל לבג"ץ נגד חוק ההסדרה, הוקפא יישום החוק עד להכרעת בג"ץ בעניינו, תוך קביעה כי עד אז לא תיאכף בניה העומדת במסגרת החוק, אלא שבמקרה דנן, מקימי המתחם המשיכו לבנותו למרות צווי הפסקת עבודה, דחיית עררים, ואפילו לאחר צו ביניים בבג"ץ.

טענת המנהל האזרחי, לפיה המבנה חוסה תחת חוק ההסדרה, תוך התעלמות מלשון החוק, מהווה מניפולציה משפטית. זהו לא המקרה היחיד שהמדינה נתלית בצורה לא הגיונית בחוק ההסדרה, בתיקים דומים של בניה ערבית בלתי חוקית.

יש פה מקרה מובהק של "שלטון הפקידים". המנהל האזרחי התנגד לחוק ההסדרה, וכעת נתלה בו תוך פרשנות מעוותת, באופן שנראה כמו ניסיון מחושב להימנע מביצוע תפקידו.

רכז יו"ש בתנועה הפתיע פולשים מהכפר א דיק שבשומרון במהלך פריצת דרכים ופגיעה בעתיקות ליד צרדה המקראית – מבצר ישראלי מהמאה העשירית לפנה"ס

כפר נולד: בחודשים האחרונים אנחנו מתעדים השתלטות ערבית נרחבת במערב השומרון – בין היישוב פדואל לכביש 5. מדובר באיזור טרשי שלא עובד בעבר, ולפיכך מוגדר ברובו כאדמות סקר השייכות למדינה. הפולשים המגיעים מהכפר הסמוך א דיק, החלו בתפיסת השטח על ידי עיבוד הקרקע ושתילת כרמים, סלילת צירים חדשים, הקמת מבני מגורים ולמעשה מקימים כפר חדש לכל דבר.

חלק מהעבודות מתבצעות בסמוך לאתר צְרֵדָה המקראית (ח'ירבת בינת-בר) – מבצר עתיק מהמאה ה-10 לפנה"ס החולש על אפיק נחל שילה והירידה לשפלה. צרדה מוזכרת בתנ"ך, כעירו של מלך ישראל הראשון, ירבעם בן נבט בן שבט אפרים – "וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה".

במקרים רבים נראה שהרשות הפלסטינית מנכסת לעצמה אתרים בעלי זיקה היסטורית יהודית, ובונה בסמוך אליהם בצורה מכוונת ומתוכננת מראש, על מנת לשנות את ההיסטוריה באופן חד צדדי. גם במקרה זה, קיים חשש כי עבודות ההשתלטות על המרחב יובילו גם לפגיעה ישירה באתר עצמו.

ישי חמו, רכז יו"ש של התנועה סייר באיזור לאחרונה, ותפס את הפולשים "על חם", תוך תיעוד של פגיעה במבנה עתיק, ככל הנראה אף הוא מהתקופה הישראלית.

הדוגמה הזו ממחישה היטב כי מדובר בתופעה מכוונת וממומנת. אף פלאח פשוט לא יכול להרשות לעצמו להשקיע מאות אלפי שקלים בהפיכת תא שטח הררי לאיזור חקלאי, כאשר ברור שההשקעה הכספית איננה ריווחית. הרשות הפלסטינית פועלת ללא הרף כדי לייצר עובדות בשטח וממשיכה כל העת בפרויקטים שונים בדרך למטרה זו. האכיפה בכל הנקודות היא קריטית, וכאן במיוחד. על המדינה לשמור על האדמות וההיסטוריה שלה לפני שיהיה מאוחר מדי.