תגית: בניה בלתי חוקית

לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

בעקבות לחץ שהפעלנו יחד עם מועצה אזורית שומרון פינה המנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות היישוב לשם בשומרון. "מצפים לאכיפה יעילה ומהירה. מאות משפחות לא יכולות להיות בנות ערובה של בירוקרטיה" מסר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן

תייסר עבדאללה פלש לאדמות מדינה בתחומי היישוב לשם בשומרון, והתיישב על משבצת קרקע שהיתה מיועדת לסלילת כביש גישה ליישוב. כבר לפני 7 שנים הוא קיבל את צו ההריסה הראשון, אך בעקבות ניצול הבירוקרטיה והסחבת המשפטית, הצו לא מומש ומבנים חדשים נוספו במהלך השנים. בשל התמשכות התהליכים המשפטיים, לא ניתן היה להוציא לפועל את סלילת הכביש בשטח זה.

יחד איתנו הפעילה מועצה איזורית שומרון לחץ מתמשך על המנהל האזרחי, אך במנהל טענו כי האכיפה במקום אינה בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, וזאת בשל העובדה כי כעת, לאחר שנים של חוסר אכיפה, מדובר בבניה ישנה, וישנם עוד מאות מבנים חדשים שהוקמו מאז, הנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר.

עתרנו לבג"ץ בדרישה לפנות את הפולש. עבדאללה טען כי הקרקע בבעלותו, אך בהליך המשפטי התברר כי המסמכים שהגיש מתייחסים לחלקת אדמה אחרת, ואף אינם מלמדים כלל על בעלות.

הבוקר המנהל האזרחי ביצע אכיפה משמעותית והרס חלק מהמבנים הבלתי חוקיים שעבדאללה הקים.

השיטה בה נהג עבדאללה היא דוגמה מייצגת לשיטה שלמה שמקיפה אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים. הגשת בקשות סרק, התשה של המערכת בערעורים וניצול לרעה של הליכים משפטיים. מדינת ישראל חייבת לפעול מול השיטה, אחרת יצא חוטא נשכר, ומערכת האכיפה היקרה תהיה חסרת משמעות. אלפי צווי הריסה לא מתממשים במשך שנים. על המנהל לאכוף את החוק ברגע שמתאפשר, ולמנוע סחבת מיותרת של שנים, כזו הפוגעת במדיניות תכנון מושכלת ובשלטון החוק.

חודשיים וחצי לאחר שפנינו לעיריית ירושלים לפתוח בהליכי פיקוח כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים, בעירייה מאשימים את המשטרה שלא מאפשרת לפקחים להיכנס להר

חודשיים וחצי חלפו מאז שפנינו לעיריית ירושלים בדרישה לבדוק את העבודות הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים שבהר הבית.

בתקופה שחלפה המשיך הוואקף בעבודות לא חוקיות שביצע במבנה העתיק, במטרה להופכו למסגד, אולם רק השבוע הגיבה העירייה לפניית רגבים, תוך הטלת האחריות לעבר משטרת ישראל שלא נענתה לפניות העירייה ללוות את הפקחים על מנת שיוכלו לבחון את המתרחש במקום וזאת מאחר וכל פעילות של פקחי העירייה חייבת להיות מלווה על ידי משטרת ישראל.

"לצורך בדיקת הטענות, נעשתה פניה לבקשה לסיוע לליווי למשטרת ישראל מאחר והכניסה נעשית לתוך הר הבית. עד כתיבת שורות אלו טרם נתקבלה תגובת המשטרה", נמסר מלשכת היועץ המשפטי של עיריית ירושלים. "נוכח האמור ומשטרם ניתח סיוע ממשטרת ישראל, הרי שאין ביכולתנו לערוך סיור בשטח".

לא יתכן שבמשך כמעט שלושה חודשים אף אחד מהגורמים הללו לא מצא לנכון לבדוק את הרס העתיקות. המשטרה והעירייה למעשה מתפרקים מתפקידם, ומאפשרים הלכה למעשה לוואקף לעשות במקום ככל העולה על רוחו, תוך נזק לעתיקות, פגיעה חמורה בזכויות היהודים בהר הבית ובמשילות של מדינת ישראל בלב ליבה של בירתנו.

האם יוקם בית ספר בכפר הבדואי הלא חוקי רחמה הסמוך לירוחם? "זהו ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה לא חוקית למרות החלטת המדינה"

במהלך שנות ה80 התיישבו משפחות משבט עזאזמה בצמידות לעיר ירוחם והקימו מבנים בלתי חוקיים. ההתיישבות מעולם לא קיבלה אישור חוקי או הכרה ממדינת ישראל שקבעה כי תושבי המקבץ הבלתי חוקי יעברו ליישוב שגב שלום תוך קבלת פיצוי כספי ומגרש מפותח בחינם לכל בית אב.

תושבי המקבץ מנסים במשך שנים ארוכות להיאבק בהחלטת המדינה ולהישאר במקום על ידי קיבוע בפועל של היישוב לא חוקי במקום, אך הניסיונות עד היום נעצרו על ידי הדרג המדיני והממשלה.

בניסיונות נוספים לעקיפת החלטת הממשלה התברר לאחרונה כי גורמים בלשכת התכנון סימנו בתוכנית המתאר המחוזית של האזור נקודה לבניית בית ספר עתידי לתושבים. בית הספר יוקם בעומק השטח, ויסמן דה פקטו הקמת ישוב חדש למרות שהדרג המדיני התנגד בעבר להקמת ישוב חדש במקום, ולמרות שהמדינה מציעה מגוון פתרונות אחרים לתושבי הפזורה הבדואית היושבים בצורה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

הכפר רחמה הוא לא הראשון להשתמש בבית ספר כנקודת אחיזה בקרקע. במקומות רבים בפזורה אפשר לראות בתי ספר בעומק השטח ובמרחק רב מיישובים חוקיים. לאחר בניית בתי הספר נבנים נקודות מאחז חדשות, כפרים וערים. כולם בצורה בלתי חוקית.

הקמת בית ספר הוא ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה בלתי חוקית למרות שהממשלה פסקה אחרת. המדינה הקצתה משאבים עצומים, ואדמות רבות בתוך ישובים קיימים ומוסדרים המיועדות לקלוט את תושבי הפזורה. אין שום סיבה להקים ישובים חדשים על אדמות מדינה נוספות ולא לנצל את המשאבים הקיימים כיום.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה בעניין מצוקת הדיור ביישובים הערבים, אנחנו קוראים לציבור הערבי לאמץ בנייה עירונית, כמו זו הנפוצה בשכם, רמאללה וחברון

דו"ח המבקר מבהיר באופן חד וברור, כי על אף המאמצים ומשאבי העתק שמשקיעה מדינת ישראל בתכנון ושיווק אדמות מדינה ביישובים הערבים, מצוקת הדיור בציבור הערבי הולכת וגוברת.

צפיפות המגורים במגזר הערבי איננה פרי תולדה של קיפוח בהקצאת השטח, אלא תוצאה של יישום לקוי של תכניות המתאר המקומיות, חוסר אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית המטרפדת בניה בהתאם לתכניות, והיעדר נכונות לעבור תהליך הדרגתי של אורבניזציה.

הטענה הנפוצה היא כי המגזר הערבי סובל ממחסור מכוון בתכניות מתאר מאושרות, אולם ניתוח של כלל התכניות הזמינות לכל דורש באתר המפות הממשלתי, מלמד כי ברוב המוחלט של היישובים הלא-יהודיים במחוז חיפה והצפון, יש מלאי זמין ועדכני של תכניות מתאר סטטוטוריות פרטניות המאפשרות בניה של מאות ואף אלפי יח"ד בכל יישוב בצורה חוקית ומסודרת.

הבניה הבלתי חוקית, המונעת בניה בהתאם לתכניות הקיימות, ומגדילה את מצוקת הדיור, מהווה תולדה ישירה של מדיניות העדר האכיפה המאפיינת את התנהלות הרשויות במדינת ישראל כלפי המגזר הערבי בעשרות השנים האחרונות.

מן העבר השני ניצבת ההתנגדות המגזרית לבניה עירונית-אורבנית, בטענה כי הדבר "לא מקובל אצל ערבים". אולם רבי קומות של 20 ו-30 קומות, אינן מחזה נדיר ברמאללה, שכם, ועזה. העיר החדשה רוואבי שליד רמאללה, מהווה דוגמה מצוינת לעיר אורבנית ומודרנית לעילא, הנבנית בהתאם לתפיסה תכנונית של בניה רוויה וחסכנית במשאב היקר של קרקע.

על המדינה להגביר את שיווק אדמות המדינה ביישובים הערבים, אך ורק באמצעות בניה עירונית.

הציבור הערבי ומנהיגיו חייבים להבין כי המפתח לפתרון המצוקה המתמדת, לצד שיפור איכות התכנון, הבניה והתשתיות ביישובים הערבים, תתאפשר רק באמצעות שמירה קפדנית על חוקי התכנון והבניה, לצד אימוץ של בנייה עירונית.

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה, דורשת למנוע הקמת מסגד בשער הרחמים על ידי הוואקף המנסה להשתלט על המקום באמצעים אלימים. בהחלטה המשחקת לידי הוואקף החליט השופט מזוז כי המדינה תגיב לעתירה רק בעוד שלושה חודשים

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, השרים ארדן ורגב, ומפכ"ל משטרת ישראל, לאור המשך התפרעות הוואקף המוסלמי במתחם שער הרחמים בהר הבית, והניסיונות האלימים והמתמשכים להקים מסגד במקום.

בטרם הגשת העתירה, פנינו לראש הממשלה בדרישה למנוע את הפגיעה במתחם העתיק, בקביעה כי כל שינוי של הסטטוס קוו צריך להיעשות באופן שיוויוני, בדומה למתווה הנוכחות המשותפת ליהודים ומוסלמים המתקיים עשרות שנים במערת המכפלה. ואכן, בית משפט השלום הוציא לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם עד להודעה חדשה, אולם אנשי הוואקף פרצו את השערים מחדש, וממשיכים במאבקם האלים.

בכתב העתירה הודגש כי הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עובדה שקיבלה ביטוי משפטי גם בסדרת פסיקות של בג"ץ, וכי הוא מהווה גם אתר עתיקות ומורשת עולמי, כזה שכל שינוי בו דורש אישור מיוחד של וועדת שרים, בהתאם לחוק העתיקות.

לאורך השנים מתחם "שער הרחמים" מעולם לא שימש כמסגד תפילה, לא בעשרות השנים האחרונות מאז הקמת מדינת ישראל ואף לא לפני מאות שנים, וכי בהפיכת המבנה הקדום למסגד, נוצר מצב בו רק הציבור המוסלמי יוכל להשתמש במקום, ואילו מהציבור היהודי תמשיך להימנע אפשרות זו, והכל תוך פגיעה עצומה הן בזכותו היסודית של הציבור היהודי לשוויון והן בסטטוס קוו שחל במקום.

לצערנו, בהחלטה המשחקת לידי הוואקף, הוציא השופט מני מזוז בשבתו כשופט תורן, החלטה בה קבע כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק בעוד 90 ימים, פרק זמן שבו הוואקף יוכל לממש את תכניתו להקים בשער הרחמים מסגד נוסף באמצעים אלימים. לצד מניעת כל גישה של יהודים למקום. השופט מזוז לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים שימנע את הכניסה והשימוש במתחם עד למתן פסק דין בעתירה.

יצויין כי האסטרטגיה בה נוקט הוואקף, תואמת למהלכים קודמים שלו. כך הוא "כבש" בשנת 1996 את אורוות שלמה שלא שימשו קודם כמסגד מעולם, וכך "כבש" בשנת 1998 את מעבר שערי חולדה שהוא מבנה מקורי מימי בית שני ועוד, והכל תוך שיתוף פעולה בפועל או בשתיקה של המדינה אשר נכנעה לעבריינות ואלימות אנשי הוואקף. גם במקרה זה, לאפשר בדיעבד לאנשי הוואקף את המשך השימוש במתחם "שער הרחמים", תוך שהאלימות השתלמה, גורמת כי החוטא יצא נשכר.

היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.

עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.

הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.

כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.

עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".

למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.

ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.

החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.

מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.

בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".

מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה