הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:
במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)
לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)
בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?
*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*
בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.
שטח האש 918 משתרע על פני כ-33,000 דונם בהר חברון, מזרחית לעיירה יאטה. מדרום למושב מעון ועד ל'קו הירוק' בואכה בקעת ערד. הוא הוכרז כשטח אימונים של צה"ל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת (להלן: "צו ההכרזה").
במשך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, שימש שטח האש לאימוני יחידות שונות של צה"ל, לרבות חיל האוויר. בתקופה זו המינהל האזרחי פעל בשטח האש לאכיפה וסילוק מבני קבע בלתי חוקיים שהפרו את צו ההכרזה. בצד האכיפה הותרה כניסת חקלאים ורועי צאן לשטח, כאשר לא מתקיימים בו אימונים (בעיקר בסופי שבוע ובחגי ישראל). מדינת ישראל אף הסכימה להימנע מאימונים במשך שתי תקופות של חודש מדי שנה, כדי לאפשר זריעה וקציר בשטח ולצרכי מרעה.
עתירה ראשונה – בג"ץ 517/00
בשנת 2000 עתרו לבג"ץ כ-85 תושבים ערבים (אליהם הצטרפו בהמשך עוד 112) כנגד צווי הפינוי וההריסה למבנים הבלתי חוקיים בשטח האש 918 . צו ביניים שהוצא בתיק הקפיא את המצב בשטח נכון לזמן הגשת העתירה – כלומר מנע הריסת מבנים קיימים, אסר הקמת מבנים חדשים ואיפשר את כניסת העותרים לצורך מרעה ו'מגורים לצורך מרעה' בחלק מהשטח.
בתגובה לעתירה עמד שר הביטחון על הצורך הביטחוני בשימוש בשטח האש לצורך אימונים, על השימוש החקלאי והארעי שנעשה בשטח על ידי חלק מהעותרים, ועל היעדרה של התיישבות קבע בתחומי שטח האש. בירורה של עתירה זו נמשכה כ- 12 שנים (!). באוגוסט 2012 ניתן פסק דין שקבע כי צווי הביניים והסכמות הצדדים (בעניין הקפאת המצב, הסכמה לרעיה, שהייה בשטח כחודשיים בשנה לצרכי חקלאות, ושהיית קבע בחלקו הצפוני מערבי של שטח האש, אשר יתקיימו בו אימונים "יבשים" בלבד) יוותרו בתוקף למשך מספר חודשים נוספים.
בחסות צו הביניים שאמור היה להקפיא את המצב בשטח ובחסות התמהמהות פרקליטות המדינה בניהול התיק, האכיפה אמנם הוקפאה, אך עבריינות הבניה המשיכה במלוא עוזה.
עתירה שניה – בג"ץ 413/13
בינואר 2013 הוגשה עתירה חדשה. נכון לזמן זה שטח האש כבר היה זרוע בבניה בלתי חוקית ופלישה מאסיבית ששיבשה ומנעה את המשך האימונים והשימוש בשטח כשטח אש על פי ייעודו, וגרמה לצה"ל לצמצם את היקף פעילותו בשטח ולשנות את מתכונת האימונים.
בעתירה החדשה דרשו העותרים– השוהים הבלתי חוקיים בשטח האש והאגודה לזכויות האזרח– לא רק למנוע את הריסת המבנים הבלתי חוקיים, אלא אף להסדרת מגוריהם בשטח האש וביטול צו ההכרזה. זאת בטענה כי הם התגוררו באיזור באורח קבע שנים רבות לפני צו ההכרזה, באופן המחייב על פי דין את בטלות צו ההכרזה.
בג"ץ הוציא שוב צו ביניים, ושלח את העותרים ואת המדינה אל השופט בדימוס יצחק זמיר להליך גישור, שלאחר פרק זמן נוסף הסתיים בכישלון. המדינה מצידה הקפיאה את הליכי האכיפה, ואילו העותרים כהרגלם, הרחיבו בתקופת הגישור את הפלישה והבניה הבלתי חוקית.
בחסות ההליכים המשפטיים שנמשכו מעל שני עשורים, הוקמו בשטח אש 918 כ-12 מאחזים וכפרים ערבים בלתי חוקיים (לצד מספר מאחזי לוויין נוספים) בהובלת הרשות הפלשתינית ובמימון ובסיוע אירופי מאסיבי ובכלל זה של האיחוד האירופאי. בכניסה ל"כפרים", שחלקם בנויים על אדמות מדינה, מתנוססים שלטים המכריזים על היותם חלק "ממדינת פלסטין". שטח האש המדברי אשר עד תחילת שנות האלפיים היה ריק לחלוטין התמלא במאות מבנים בלתי חוקיים: בתי מגורים ומבני חקלאות, מסגדים בתי ספר ומבני ציבור, פריצת דרכים מאסיבית והקמת תשתיות מים וחשמל, לצד פלישה חקלאית מאסיבית לאלפי דונמים.
במאי 2022 ניתן פסק הדין בבג"ץ 413/13. בג"ץ דחה את העתירה, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על העותרים שניצלו לרעה את ההליך השיפוטי וצווי הביניים וקבע כי היה ראוי לדחות את העתירה על הסף ולו מחמת חוסר נקיון כפיים של העותרים.
בית המשפט קבע כי לחלק ניכר מהעותרים יש בתי קבע בכפר יאטה. אשר לשאלת התיישבותם "ההיסטורית" בשטח, ציין בית המשפט כי עתירה לבג"ץ, ככלל, אינה המסגרת המתאימה לבירור מעמיק של שאלות עובדתיות מורכבות, אולם במקרה זה שאלת התיישבות הקבע קודם לצו ההכרזה אינה שאלה עובדתית סבוכה, וכי עיון בצילומי האוויר (חלקם החל משנת 1967) שהגישו הצדדים להליך ובכלל זה העותרים עצמם, מגלה אף בעין בלתי מיומנת מסקנה ברורה וחד משמעית: עד שנת 1980 לא ניתן לזהות בכל השטח סימנים למגורים בכלל ולמגורי קבע בפרט, אולם במהלך שנות ה-90 ובעיקר החל משנת 2000 והלאה, ניכרת מהצילומים תנופת בניה בשטח.
הראיות שעלו מתצלומי האוויר, בדבר העדר מבני קבע לפני שנת 1980 בצד תנופת בניה בחסות ההליכים וצווי הביניים בבג"ץ, קיבלו שני חיזוקים נוספים: האחד, מעצם קיומם של אימוני תקיפה מהאוויר של חיל האוויר עובר למועד ההכרזה על שטח האש ועד לשנת 1993. והשני, מדיווחי פעילות יחידת הפיקוח וגורמים נוספים בין השנים 1980-2000 . טענת העותרים למגורי קבע באזור קודם להכרזה הוכחה כשקרית.
באוקטובר 2022 דחה הרכב שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, את הבקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לבג"ץ נדרשו יותר שני עשורים כדי לתת למדינה אור ירוק לפנות את הפולשים משטח האש. לאחר שנכשלו במערכה המשפטית, פתחו ארגוני השמאל הקיצוני בקמפיין הכפשה בינלאומי, המציף מחדש את שלל הטענות השקריות שנדחו ופורקו לגורמים בפסק הדין.
לסיכום: לאחר שאיבדה זמן ומשאבים רבים, על מדינת ישראל להשיב את המשילות בשטח, לפנות את הפולשים ולאפשר לצה"ל לשוב ולהתאמן בו אימונים חיוניים לביטחון המדינה ואזרחיה.
המינהל האזרחי עקר הבוקר כרם יהודי סמוך ליישוב יצהר, במרחק 300 מטר בלבד ממסגד לא חוקי.
משרד הבטחון מתכנן לעקור הבוקר כרם בבעלות יהודית בסמוך לישוב יצהר בעקבות עתירה פלסטינית לבג"ץ וזאת למרות שלא הוכחה כל בעלות בקרקע. לבעלי הכרם, הנמצא במקום קרוב לארבע שנים, הוצא "צו שימוש מפריע" המאפשר לפנות חקלאות גם ללא הוכחת בעלות, צו אותו מוציא המינהל האזרחי כנגד ישראלים בלבד.
במרחק 300 מטר בלבד מהכרם המדובר, בפאתי הכפר בורין הסמוך, עומד מסגד לא חוקי שהוצא נגדו צו הריסה כבר לפני כ-15 שנה. בעתירה שהגישה תנועת רגבים נגד המסגד הבלתי חוקי לבג"ץ, התחייבה המדינה להרוס אותו אך עד היום הוא עומד על תילו וסביבו עוד עשרות מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו במרחב.
אחד הצעדים הראשונים שהשר סמוטריץ' חייב לנקוט, הוא ביטול אותו "צו שימוש מפריע" וכי מדובר בכלי דרקוני המופעל כנגד יהודים בלבד, כפי שקבע דו"ח אדמונד לוי לפני שנים.
המינהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד מסגד פלסטיני לא חוקי מעל 15 שנה למרות התחייבותו לבג"ץ לאכוף את החוק בעתירת רגבים ומנגד ממהר לפנות כרם יהודי בנזק של מאות אלפי שקלים. שלטון החוק צריך להיות שוויוני לכולם והמקרה הזה הוא עוד דוגמה להתנהלותו העקומה של המינהל האזרחי.
בג"ץ דחה עתירה שהגשנו לביטול החוק הירדני האוסר על מכירת קרקע ליהודי ביהודה ושומרון בטענה כי אין מקום להתערבות מדינית: "חרף הקושי להשלים עם לשונו של החוק, אין הצדקה להתערבותנו". בג"ץ מאפשר מציאות מפלה ומבזה. זהו מבחן מדיניות לממשלת הימין החדשה.
בסוף השבוע שעבר, דחה בית המשפט העליון עתירה שהגשנו שביקשה להורות למפקד הצבאי וראש המינהל האזרחי לבטל את החוק הירדני השורר עד היום, האוסר על מכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים וזאת בשל היותו חוק גזעני. בדיון שהתקיים השבוע, בהמשך לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעתירה זו המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק המפלה, טענו נציגי המינהל האזרחי כי לא הוכחה פגיעה ממשית במי שחפץ לרכוש קרקע.
עוד טענו נציגי המדינה כי ועדה מטעמם בראשות עוזר שר הבטחון בדקה את הנושא וכי ההגבלה על הרכישה היא מינורית, לעומת הרגישות המדינית המוגברת בסוגיות מקרקעין ביהודה ושומרון ולפיכך אין הצדקה להתערבות בית המשפט בהחלטות המפקד הצבאי. חבר ההרכב השופט גרוסקופף אמר: "החוק הוא גזעני, זה ברור. אך העלות עולה על התועלת. למעשה השאלה היא האם שיקול הדעת של המפקד הצבאי בעניין הוא סביר או לא סביר המצדיק התערבות של בית משפט." כאמור, הרכב השופטים קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה.
החוק האוסר על מכירת קרקע ליהודים נחקק בתקופת הכיבוש הירדני, בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונותר על כנו עד היום. רכישת הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שתיקן המפקד הצבאי בשנת 1971 ונתן אפיק מעשי בדרך של התאגדות כישות משפטית. אך לטענת רגבים, מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.
ביטול העתירה הוא בזיון בלתי נתפס. פעם ראשונה שבג"ץ מאפשר מציאות של אפלייה גזענית באצטלה של השלכות מדיניות. אף אפליה כנגד ערבים לא הייתה מתקבלת בצורה כזו, גם אם הממשלה הייתה טוענת שיש השלכות מדיניות כאלו ואחרות. להיתלות בטיעון "עלות מול תועלת" כפי שבג"ץ עושה, זה כמו לטעון שהשחורים בארה"ב יכלו לנסוע בתחבורה ציבורית, רק לעלות בדלת האחורית. אם השופטים האלו היו בארה"ב במאה הקודמת, כנראה שעד היום האפליה הייתה עומדת על כנה.
בהמשך לחשיפת נתוני הבניה וההשתלטות הפלסטינית בשנת 2022, הפצנו סדרת סרטוני הסברה ממוקדים ליישובים הגדולים ביהודה ושומרון. "דו"ח 'מלחמת ההתשה' מוכיח כי לא מדובר בתחושת בטן, בשנה האחרונה היקפי הבניה עלו בעשרות אחוזים"
פרסמנו בימים האחרונים סדרת סרטוני הסברה המיועדים לתושבי הערים והיישובים הגדולים ביהודה ושומרון, ביניהם אריאל, קרני שומרון, מעלה אדומים, גבעת זאב, אורנית, אלפי מנשה ואפרת, המתעדים את עבודות הבניה הבלתי חוקיות הסמוכות ליישוב במהלך השנה האחרונה, וממחישים את מגמת "חנק" היישוב ויצירת רצף בין הכפרים הפלסטיניים בסביבתו.
בסרטונים, שהופצו ברשתות ובקהילות היישובים והגיעו למאות אלפי צפיות בתוך שעות, נאמר: "בעשור האחרון הרשות הפלסטינית משקיעה משאבים עצומים להשתלטות על השטחים הפתוחים, שטחי C ביהודה ושומרון, באמצעות בניה בלתי חוקית של אלפי מבנים, השתלטות חקלאית ופריצת שבילים. לצערנו בשנה וחצי האחרונות, מאז כניסתו של בני גנץ לתפקיד שר הביטחון, לא רק הרשות הפלסטינית שותפה למהלך, אלא גם ממשלת ישראל שמסרבת להכיר בבעיה ולהשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת לטפל בה."
השלמנו לאחרונה את ניתוח ועדכון נתוני הבניה הבלתי חוקית ביו"ש והשקנו את דו"ח "מלחמת ההתשה 2022" באמצעות מיצג של מבנה לא חוקי ליד בית שר הבטחון. הרגשנו, שמי שצריך להגיע אליהם עד הבית אלו דווקא אחינו תושבי יהודה ושומרון, שחייבים להבין מה קורה סביבם. צילמנו סרטון הסברה אישי, המחבר את המספרים היבשים בדו"ח לתמונת המציאות שכולנו רואים מחלון הבית ובנסיעה: המדינה הפלסטינית מוקמת בצעדי ענק מתחת למרפסת שלכם. ביום שלישי הקרוב – יש לכל אחד מאיתנו הזדמנות וחובה לעצור את זה.
יו"ר הכנסת לשעבר ומנהל קמפיין הליכוד ביו"ש, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) התארח היום בסיור שטח במערב השומרון. אדלשטיין: "בני גנץ מעודד ודוחף להקמת מדינה פלסטינית".
הסיור נפתח בתצפית בסיור רכס צרידה, שמורה ארכיאולוגית חשובה מתקופת המקרא הסובלת מהשתלטות מאסיבית שהחלה כפריצת דרכים והמשיכה בחקלאות ובניית מבנים בלתי חוקיים. משם המשיך הסיור סמוך ליישוב עלי זהב, לוואדי סוסי המקביל לכביש 5, הזרוע כולו בעשרות מבנים בלתי חוקיים החולשים על הציר ומסכנים את התנועה.
נפגשנו עם תושבי גוש מערבא הפעילים בתחום השמירה על הקרקעות ומנהלים צוותים של עשרות מתנדבים המתעדים באמצעים טכנולוגיים ופועלים מול הרשויות לשמירה על אדמות האזור, שמסרו: "בזמן שמדינת ישראל עסוקה במערכת בחירות חמישית – הפלסטינים מממשים את תוכניתם ומבצעים מהלכים בלתי הפיכים בשטח."
הסיור נחתם בתצפית נוספת ביישוב ברוכין והסבר מאקרו על סוגיית אובדן הקרקעות וממצאי הדו"ח החדש של תנועת רגבים המצביע על עליה חדה בהיקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשנה האחרונה.
ח"כ אדלשטיין: "הפלסטינים מקימים פה מדינה דה פאקטו ובמקום לעצור את ההשתלטות – בני גנץ מספק להם רוח גבית. בשנה האחרונה ראינו איזו תנופה קיבלה התוכנית הפלסטינית וכיצד ישראל מאבדת שטחי מולדת אסטרטגיים ללא מאבק כלשהו. להיפך, אנו עדים כבר תקופה ליוזמות שונות ומשונות של שר הביטחון שפוגעות בביטחון. המשימה שלנו היא לנצח את הבחירות הללו, לעצור את התנופה הפלסטינית ולהחזיר את ישראל ואת ההתיישבות למסלול הנכון."
אנו מעריכים את הנכונות של אדלשטיין להגיע לשטח ולראות מקרוב את המציאות הקשה, ולא בפעם הראשונה. תחת הממשלה הנוכחית בנו הפלסטינים 5,535 מבנים חדשים, המצטרפים ל81,317 מבנים בלתי חוקיים בשטחי C ביהודה ושומרון, זאת לצד השתלטות חקלאית בהיקפי ענק. חייבים לעצור את הקמת המדינה הפלסטינית.
הקמנו הבוקר "מאחז פלסטיני" מול ביתו של שר הבטחון ופוננוו תוך דקות.
בשעות הבוקר הגענו לשכונת מגוריו של שר הבטחון בראש העין והעמדנו מבנה עטור בדגלי פלסטין והאיחוד האירופי. תוך דקות ספורות הגיע כח משטרתי וסיור של הפיקוח העירוני ודרש ממנו לפנות מהמקום.
המבנה הוקם כחלק מהשקת דו"ח "מלחמת ההתשה 2022" העדכני הממפה את הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית בשטחי C ביהודה ושומרון ומצביע על עליה ניכרת בהיקפי הבניה בשנה האחרונה.
בקדנציה של גנץ הוקמו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטיניים בשטחי C ביהודה ושומרון. אנו עורכים מחקר ומיפוי מעמיק מדי שנה על מצב הבניה הבלתי חוקית. החודש קיבלנו את הנתונים העדכניים והזדעזענו. תחושות הבטן קיבלו אימות: קצב הבניה זינק ב 80%. לא רק שגנץ מפקיר את יהודה ושומרון, הוא פועל להקמה דה פקטו של המדינה הפלסטינית. הבחירות בשבוע הבא סובבות סביב שאלה אחת: האם תוקם מדינה פלסטינית.
בזמן שיוקר המחייה משתולל, הצמיחה באיכות החיים של הפלסטינים ממשיכה לעלות, והדבר מתבטא בין היתר בבילויים בפארק מים, גני אירועים יוקרתיים וגני משחקים גדולים שנבנים על שטחי C, שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית, חלקם במימון בוטה של האיחוד האירופי. תיעדנו בחודשים האחרונים בנייה ופעילות במספר גני אירועים ופארק מים שנבנו בלי פיקוח על שטחים סמוכים לצירים קריטיים ביהודה ושומרון.
בעתירה מחודשת שהגשנו השבוע לבג"ץ אנחנו דורשים לתקן נוהל פנימי המקפיא אוטומטית הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים ויוצר עיוות המעודד בניה לא חוקית ומבסס את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.
עוד בשנת 2021 בעתירה שהגשנו לבג"ץ, חשפנו כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועלים בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים ולמעשה הוביל לביסוס בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.
הנוהל קובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי בשל היעדר בעלות על הקרקע או היעדר סיכויים תכנוניים. כל הגשת בקשה כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה לתקופה בלתי מוגבלת בזמן.
בתום הליך משפטי, העתירה נמחקה מאחר והמדינה טענה כי תיקנה את הנוהל. בפועל, השינוי שהמנהל האזרחי הצהיר עליו היה בסעיף מינורי שלא שינה את מהות הנוהל הבעייתי.
השבוע הגשנו עתירה מחודשת לבג"ץ, בטענה כי הנוהל שתוקן בעתירה הראשונה אמנם צמצם במעט את הקפאת ההליכים הגורפת, אך יחד עם זאת מקבע פרקטיקה בלתי חוקית המעניקה לעבריינים חסינות מהליכי אכיפה.
המינהל האזרחי, הממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, הרחיב באופן תמוה פרצה הקיימת בחוק הירדני באופן המאפשר בפועל עבריינות בניה בהיקפים אדירים.
כיום בשטחי C ביהודה ושומרון, הנמצאים בשליטה ישראלית אזרחית ובטחונית, קיימים כ 80,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים, כאשר בכל יום מתווספים 8 בתים בממוצע, זאת לצד השתלטות חקלאית וסלילת כבישים פיראטיים מכוונת וממומנת על ידי הרשות הפלסטינית וגורמים זרים. האבסורד חייב להיפסק: בעוד אנו נמצאים במלחמה אקוטית כנגד ההשתלטות הפלסטינית על שטחי c, המנהל האזרחי באמצעות 'נוהל ההקפאה' מעודד ומסייע לרשות הפלסטינית בהשתלטות.
