בזמן שיוקר המחייה משתולל, הצמיחה באיכות החיים של הפלסטינים ממשיכה לעלות, והדבר מתבטא בין היתר בבילויים בפארק מים, גני אירועים יוקרתיים וגני משחקים גדולים שנבנים על שטחי C, שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית, חלקם במימון בוטה של האיחוד האירופי. תיעדנו בחודשים האחרונים בנייה ופעילות במספר גני אירועים ופארק מים שנבנו בלי פיקוח על שטחים סמוכים לצירים קריטיים ביהודה ושומרון.

קראו עוד בכתבה הגדולה שהתפרסמה אתמול בישראל היום: https://bit.ly/3BVnQ9F

בעתירה מחודשת שהגשנו השבוע לבג"ץ אנחנו דורשים לתקן נוהל פנימי המקפיא אוטומטית הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים ויוצר עיוות המעודד בניה לא חוקית ומבסס את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C.

עוד בשנת 2021 בעתירה שהגשנו לבג"ץ, חשפנו כי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון פועלים בשנים אחרונות על פי נוהל פנימי, המנוגד לחוק התכנון והבניה, אשר הוביל להקפאה וטירפוד של הליכי אכיפה כנגד אלפי מבנים לא חוקיים של פלסטינים ולמעשה הוביל לביסוס בשטח ולזינוק בבניה הערבית הבלתי חוקית.

הנוהל קובע כי יש להקפיא אוטומטית את הליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון, במידה ומוגשות בקשות סטטוטריות שונות על המבנה הבלתי חוקי, כגון בקשה לתב"ע, בקשה לפטור מהיתר בניה, ערר משפטי, בקשה להקפאת הליכים וכן עתירה לבג"ץ, וזאת גם אם ברור מראש כי הבקשות נטולות כל סיכוי חוקי בשל היעדר בעלות על הקרקע או היעדר סיכויים תכנוניים. כל הגשת בקשה כזו, דוחה אוטומטית את האכיפה לתקופה בלתי מוגבלת בזמן.

בתום הליך משפטי, העתירה נמחקה מאחר והמדינה טענה כי תיקנה את הנוהל. בפועל, השינוי שהמנהל האזרחי הצהיר עליו היה בסעיף מינורי שלא שינה את מהות הנוהל הבעייתי.

השבוע הגשנו עתירה מחודשת לבג"ץ, בטענה כי הנוהל שתוקן בעתירה הראשונה אמנם צמצם במעט את הקפאת ההליכים הגורפת, אך יחד עם זאת מקבע פרקטיקה בלתי חוקית המעניקה לעבריינים חסינות מהליכי אכיפה.

המינהל האזרחי, הממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, הרחיב באופן תמוה פרצה הקיימת בחוק הירדני באופן המאפשר בפועל עבריינות בניה בהיקפים אדירים.

כיום בשטחי C ביהודה ושומרון, הנמצאים בשליטה ישראלית אזרחית ובטחונית, קיימים כ 80,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים, כאשר בכל יום מתווספים 8 בתים בממוצע, זאת לצד השתלטות חקלאית וסלילת כבישים פיראטיים מכוונת וממומנת על ידי הרשות הפלסטינית וגורמים זרים. האבסורד חייב להיפסק: בעוד אנו נמצאים במלחמה אקוטית כנגד ההשתלטות הפלסטינית על שטחי c, המנהל האזרחי באמצעות 'נוהל ההקפאה' מעודד ומסייע לרשות הפלסטינית בהשתלטות.

לפני מספר שבועות תועדה לראשונה משלחת של גורמי צבא בכירים מקנדה מבקרת במבנה לא חוקי פלסטיני בשטחי C בהר חברון ובשבוע האחרון תועד קצין נוסף בביקור תמיכה דומה.

לאחר שלפני מספר שבועות ביקר בריגדיר ג'נרל (מקביל לתא"ל) סטיב גרהאם מהצבא הקנדי יחד עם משלחת אנשי צבא קנדה, לביקור תמיכה במקבץ לא חוקי שנבנה על קרקעות המדינה השייכות ליישוב מעון שבדרום הר חברון שם נועד עם פלסטינים מהאזור, נצפה בשבוע שעבר מחליפו בתפקיד, בריגדיר ג'נרל רוביצ'אוד מבקר אף הוא במקבץ דומה.

הקצינים הבכירים מהווים חלק מכוח בינלאומי הנקרא USSC שהמנדט שניתן לו הוא לסייע למנגנוני הביטחון של הרש"פ. ביקורים אלו מנוגדים לחוק הישראלי והבין לאומי, חותרים תחת אחריותה של ישראל לאזור ומנוגדים למנדט של משלחת ה-USSC.

פנינו היום לרה"מ ושר החוץ יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ בדרישה להכריז על הקצין כפרסונה נון גרטה, לוודא כי הוא מגורש מישראל ולהבהיר למשלחת ה-USSC ולשגרירויות המדינות החברות במשלחת כי פעילות כזאת מנוגדת לחוק וכי מדינת ישראל לא תאפשר אותה בשום פנים ואופן.

תארו לכם שהרמטכ"ל כוכבי היה מסתובב בגבול קנדה לבוש מדים עם דרגות על הכתף ומחזק מבריחי גבול עבריינים. האם קנדה מתכננת לפתוח במלחמה עם ישראל? גורם צבאי בכיר ממדינה זרה שמעודד עבריינים שפלשו לאדמות המדינה בחסות הרש"פ זה טרוף מוחלט וצעד בוטה וגס נגד מדינת ישראל. אנו קוראים לזמן עוד היום את השגריר הקנדי לשיחת נזיפה ולהבהיר שהתערבות כזו היא פגיעה אנושה ביחסים הבינלאומיים." עוד הוסיף דויטש כי "התנהלות בלתי חוקית כזאת על ידי גורמים צבאיים של מדינות ידידותיות לא יכולה להתרחש בשום מקום אחר בעולם. אין סיבה שההתנהלות המדינית ביהודה ושומרון תהיה אחרת.

בשבוע שעבר פרסם מתאם הפעולות בשטחים על כוונת משרד הביטחון והמנהל האזרחי לקדם 6 תוכניות בניה לפלסטינים בכל רחבי יהודה ושומרון. בהתיישבות דרשו לראות את התכניות אך במינהל האזרחי סרבו לפרסם אותן. בתגובה, חשפנו את תכניות הרשות הפלסטינית באזורים אלו ויצאנו בקמפיין יחד עם ראשי המועצות ותנועות ציוניות נוספות למאבק בתכניות, שלטענתנו מסכנות את ההתיישבות באופן אנוש.

אתמול פורסמו ציטוטים מישיבת הקבינט, בה בני גנץ טוען כי מדובר בקמפיין שקרי וכי "כל מה שאישרנו זה רק בתוך השטח שלהם, אין פה שום זליגה החוצה."

הדברים של גנץ מצביעים על חוסר הבנה מוחלט של המצב וחמור מכך, מוכיחים כי גנץ מעביר בפועל שטחים של מדינת ישראל לידי הרש"פ.

לא ניתן לומר את המילים "אישרנו" ו"שטח שלהם" באותו משפט, מכיוון שאם התכניות המדוברות הן בשטחי A או B, הנמצאים בשליטת הרש"פ, אזי אין למינהל האזרחי סמכות תכנון במקום ואם התכניות מקודמות בשטח C בו יש למינהל האזרחי סמכויות תיכנון, לא מדובר בשטח "שלהם", אלא שלנו.

יתרה מכך, אם מדובר בשטח C שהרש"פ השתלטה עליו באופן לא חוקי, הרי שמדובר במחדל ענק של המדינה המאפשרת לסלול כבישים, לבנות בתים ומבני ציבור, לחבר לחשמל ומים והכל בניגוד לחוק ולבסוף עוד לטעון שזה "בשטח שלהם."

אקט כזה של הפיכת שטח C לשטח B דה-פאקטו, מצריך החלטה של הקבינט המדיני בטחוני כדי למזער את הנזק להתיישבות. אנו דורשים לחשוף את פרטי התכניות לציבור ולהביא את אישור התוכניות להחלטת הקבינט.

בחודשים האחרונים נתקלנו בתמונות מפתיעות. בכירים בצבא הקנדי מסתובבים על מדים ברחבי שטחי C שביו"ש, בוחנים את המצב בשטח, דנים על "אלימות המתנחלים", נפגשים עם גורמים עוינים ובעיקר מראים נוכחות.

אנחנו רגילים לראות בשטח אין סוף איזכורים לידו הארוכה של האיחוד האירופי, אבל בהתערבות ממשלת קנדה – עוד לא נתקלנו.

הציפורניים העמוקות שהעולם תוקע בכל הנעשה ביהודה ושומרון זאת שערוריה שמדינת ישראל חייבת לעצור, במהירות!

מדינת ישראל תכננה בשנה האחרונה כביש עוקף לאחד מהמקטעים המסוכנים בכביש 55 – כביש המחבר בין כפר סבא לשכם. כביש ישן, כמעט בלי שוליים, בלי מפרצי אכיפה מוסדרים, ובעיקר עובר בתוך לא מעט כפרים עויינים – שיעקוף את הכפר פונדוק שבשומרון.

רק שבזמן שהמדינה החליטה לקדם את הכביש, החליט פולש מהכפר לקדם בניה לא חוקית מהצד שלו ובנה וילה עצומה ממש על תוואי הכביש החדש. כשגילינו את הווילה היא עוד הייתה בחיתוליה. מבנה לא יציב עם קצת יסודות אך למרות המכתבים שהוצאנו לרשויות בדרישה לאכוף את החוק ולהרוס את הוילה – בניית הוילה הסתיימה והכביש (כנראה) כבר לא יסלל שם.

זוהי תופעה מדאיגה.

מבנים לא חוקים צצים במהירות על תוכניות עתידיות שהמדינה מקדמת בעלויות של מיליוני שקלים. בהרבה מהמקרים מכריחים את המדינה לתכנן את הכל מחדש, להקצות משאבים, זמן וכסף נוספים בגלל עבריינות פושעת.

והמדינה מהצד השני, במקום לקדם אכיפה יעילה ומהירה, גוררת רגליים, לא אוכפת ומכריחה את עצמה לתכנן כבישים עוקפים לכבישים העוקפים שהיא כבר תכננה.

קראו את הכתבה המלאה על כביש עוקף פונדוק שהתפרסמה בישראל היום: https://bit.ly/3NGLI3g

לפני זמן קצר פורסם שתוכניות בנייה ביו"ש צפויות לעלות בשבוע הבא להפקדה ואישור במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי.

כל תוספת בנייה להתיישבות היא מבורכת אך צריך להפסיק לספור יחידות דיור, ולהתחיל לספור דונמים. הדיון התקופתי על מספר היחידות מסיט את המבט מהשאלה העיקרית: היקף השטח של ההתיישבות היהודית מול הבניה הערבית המשתוללת.

ב99% מהמקרים, התכניות לבניה בהתיישבות מתבצעות בתוך תחומי היישובים כפי שנקבעו לפני עשרות שנים, ואילו התכניות לפלסטינים מלבינות דה פקטו ומרחיבות עוד ועוד את ההשתלטות הבלתי חוקית על אזורים פתוחים ומקדמות בפועל בצעדי ענק את תכנית פיאד להקמת מדינה פלסטינית.

שטח ההתיישבות היהודית החוקית התרחב בשנת 2021 ב-75 דונם בלבד, מאחר וכאמור כלל הבניה מתקיימת בתוך שטח היישובים, בעוד שהבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשנה זו תפסה שטח חדש בגודל 1777 דונמים.שטח בדונמים לפני כמות יחידות הדיור!

סיירנו עם עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" כדי להכיר את מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון. באחת העצירות ערבי יידה סלע לעבר הרכבים

אקט סיום סמלי לסיור הסביבתי ביהודה ושומרון. פעילי עמותת "היוזמה לצמצום הסכסוך" ערכו היום (שני) סיור יחד איתנו ועם עמותת "ירוק עכשיו" להיכרות עם מפגעי הסביבה הנפוצים ביהודה ושומרון.

הסיור כלל ביקור במפגעי סביבה חוצי גבולות, המשפיעים על איכות החיים וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה בתושבי יהודה ושומרון, ערבים ויהודים.

"היוזמה לצמצום הסכסוך" פועלת במודל מימון המונים כדי לקדם מהלכי מדיניות שמוסכמים על ידי הימין והשמאל הישראלי. אחד מהצעדים שחברי היוזמה בחרו לקדם הוא סוגיית המים והביוב הקשה שביו"ש.
הסיור המשותף נועד להכיר לעומק את סוגיית המפגעים הסביבתיים וליקויי האכיפה המתמשכים, תוך חשיבה על גיבוש דרכי פעולה משותפות לעבודה בנושאים אלו.

תחנות הסיור כללו ביקור באיזור תעשיה ערבי פיראטי בכפר ענאתא, המשבש את פעילות סילוק השפכים של תושבי ירושלים באמצעות חברת הגיחון, והמשיך לתצפית על מחצבה בלתי חוקית שהפכה למזבלה של עיריית רמאללה, תוך הסברים על הפגמים הרבים בתכנית המנהל האזרחי המבקש להלבין עשרות מחצבות ערביות בלתי חוקיות ביהודה ושומרון, ללא עמידה בתנאי סף סביבתיים המקובלים במדינת ישראל.

הסיור המשיך במתקן לטיהור שפכים שהוקם ליד היישוב עפרה לפני 14 שנים ומיועד לשמש את כלל תושבי האזור – יהודים וערבים, אך מעולם לא הופעל בשל סחבת משפטית וביורוקרטית, עד להחלטה שנתן בג"ץ לאחרונה בעקבות עתירה של עמותת ירוק עכשיו.

לאחר מכן המשיך הסיור לנחל ביוב הזורם בצמוד לכביש חוצה בנימין, ולביקור בתוך מזבלה ערבית בלתי חוקית, המהווה חלק מתופעת רוחב של מאות אתרים פיראטיים לסילוק פסולת הפועלים ביהודה ושומרון.

עצרנו בשולי כביש חוצה בנימין, לצפות בשפך הביוב הגולמי היוצא מהעיירה ביר זית ונשפך אל הטבע ללא טיפול מתאים. היינו במרחק 20 מטרים מהרכבים ולפתע הבחנו בערבי שבלם את רכבו, הרים סלע ענק ויידה אותו לעבר הרכבים שלנו, תוך שהוא מנפץ את השמשה ברכב. זה היה פשע שנאה כפשוטו, ולצערנו אקט סיום סמלי לסיור.

בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירת שהגשנו, כנגד שר הביטחון גנץ המסרב לבטל את החוק הירדני הקיים ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים – חרף המלצת הדרג המקצועי ושרי הביטחון הקודמים

בג"ץ הוציא אחה"צ (שלישי) צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ירדני השורר עד היום ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים. חוק זה, נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת בשנות הכיבוש הירדני, ונותר על כנו עד היום.

מבין המגבלות הרבות כנגד יהודים בלבד על רכישת קרקע ביהודה ושומרון, זו אחת העוולות המרכזיות בתחום, לצד הגבלות נוספות ליהודים בלבד – כמו מניעת עיון במרשם המקרקעין, בניגוד לכל מקום אחר בארץ שם ניתן לקבל את נסח הטאבו בלחיצת כפתור, חיוב אישור של משרד הביטחון לכל עסקת מקרקעין של יהודים, צווים צבאיים שונים המערימים קשיים על שימוש בקרקע, ועוד.

רכישות הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות למעקף משפטי שעקף את "בעיית היהדות". אולם מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות.

בשלהי 2018 החל הדרג המקצועי במשרד הביטחון בהובלת יועמ"ש משרד הביטחון בגיבוש חוות דעת משפטית שבחנה את ביטול החוק האוסר על מכירת קרקע, ואת המגבלה הדורשת לקבל היתר עסקה.

חוות הדעת שגובשה בשלהי כהונת ליברמן, והסתיימה בתקופת נתניהו ובנט בתפקיד שר הביטחון, קבעה כי אכן יש לבטל את המגבלה על יהודים לרכוש קרקע, וכי ניתן לצמצם משמעותית את חיוב היתר העסקה.

רגבים עתרה לבג"ץ לאחר ששר הביטחון בני גנץ הודיע כי אין בכוונתו לבטל את החוק, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.

השופטים הנדל, גרוסקופף ושוחט הוציאו כאמור צו כנגד שר הביטחון גנץ, והורו לו לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק.

העתירה שלנו שאלה את הדבר המובן מאליו, כיצד מכל המקומות בעולם, רק ביהודה ושומרון נותר עדיין חוק גזעני המונע מיהודים לרכוש קרקעות. בג"ץ הורה בהחלטתו למדינה לנמק כיצד היא מותירה חוק גזעני כזה ופועלת לפיו.

הכנסת תדון מחר (רביעי) בתכנית המנהל האזרחי להלבנת מחצבות-ענק בלתי חוקיות ביהודה ושומרון ולמתן היתרי חציבה גורפים בניגוד לאמות המידה המקובלות בישראל. "תכנית פוליטית המתעלמת משלל השלכות"

ועדת חוץ וביטחון תדון מחר (רביעי) בסוגיית המחצבות ביהודה ושומרון, על רקע התנגדות חסרת תקדים לתכנית של משרד הביטחון והמנהל האזרחי לפיה יולבנו שורת מחצבות-ענק פלסטיניות בלתי חוקיות ואף יורחבו באלפי דונמים נוספים, לצד מתן אפשרות לחציבה פרועה ביהודה ושומרון בניגוד לתנאי הסף הנדרשים במדינת ישראל.

בימים האחרונים הוגשו התנגדויות רבות לתכנית תמ"א 52/1 שקידם המנהל האזרחי, במסגרתה יזכו 11 מחצבות פלסטינית בלתי חוקיות להלבנה בדיעבד, ושטחן הכולל יורחב ל16,000 דונם – שטח המקביל לגודל העיר רמת גן.

עוד כוללת התכנית מהלך שיאפשר הקמת מחצבות בגודל של עד 20 דונם, ללא צורך בתב"ע מפורטת – מהלך שצפוי להוביל לפתיחת כמות עצומה של מחצבות קטנות שיחצבו ללא כל פיקוח ופעולות שיקום.

הגשנו למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי התנגדות מפורטת לתכנית המוצעת, תוך קביעה כי היא לוקה בחוסר תכנוני מובהק, מתעלמת לחלוטין מפגיעות סביבתיות אדירות, ומקדמת אינטרס כלכלי מובהק של הרשות הפלסטינית ובעלי המחצבות תוך התעלמות משאר האינטרסים הציבוריים והסביבתיים.

כנגד תכנית המנהל האזרחי הוגשו עשרות התנגדויות מקיפות, בין השאר על ידי החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת 'ירוק עכשיו', המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון בנימין והר חברון, ארגון "שומרים על הנצח" להגנה על עתיקות, 'הפורום לישראל ירוקה' ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון, שכן מחצבות הענק גורמות לפגיעה נופית אדירה ומשפיעות על האזורים ומקומות היישוב שסביבן באופן קיצוני. גם בסוגיות של איכות הסביבה וגם בסוגיות של ביטחון, תחבורה, מפגע רעש ופגיעה אנושה בשרידי עתיקות.

בפני הוועדה לא הוגשו נתונים או שיקולי מדיניות, למעט שיקולים הנוגעים לרצון העז של הרשות הפלסטינית "להלבין" את המחצבות הקיימות, לצד אינטרס של מדינת ישראל לענות על ביקוש לאספקה סדירה של 'אבן ירושלמית' לחיפוי בניה ומחצבים נוספים – וזאת מבלי לבחון שום משמעות אחרת.

הריסת מרקם טבעי של אלפי דונמים, ללא בדיקה של המשמעות בשטח, ללא הוכחה נדרשת של נחיצות ובדיקת אופציות אחרות, ובניגוד לאמות המידה הנדרשות ממחצבות הפועלות בשאר אזורי הארץ, איננה מתקבלת על הדעת. תכנית המחצבות המקודמת בבהילות חסרת תקדים בגלל אינטרס מדיני ופוליטי, עשויה להתברר כנתינת יד לשחיתות שנועדה להעשיר את בעלי המחצבות וגורמים המסייעים להם ברשות הפלסטינית.