לאחר תקופה ארוכה של איומים על תושבי נבטים, הריסת בית הקברות של המושב ופלישה לשדות החקלאיים תושבי נבטים יכולים לחזור לנשום לרווחה.

לפני מספר חודשים אירע מקרה מזעזע וחמור מאין כמותו בנגב. צעירים בדואים הסתננו לבית הקברות היהודי של המושב נבטים, ניפצו, השחיתו וחיללו את המצבות במקום. את המעשה הנבזי הם וודאי לא שמרו לעצמם, אלא דאגו לתעד ולהעלות אותו לרשת החברתית טיק טוק

מושב נבטים שליד באר שבע מוקף במקבצים של פזורה בדואית בלתי חוקית, והוא סובל שנים ארוכות מפשיעה, וונדליזם, פריצות ושוד חקלאי. המושב עצמו מוקף בגדר ובתעלה נגד טנקים (!) אך בית העלמין ממוקם מחוץ לתחומי המושב, והוא סובל שוב ושוב מפגיעה, ונדליזם, ואף מחילול מצבות כמו באירוע האחרון. לאחר שהגשנו תלונה במשטרה בדרישה למצות את הדין עם העבריינים ולהענישם בחומרה, חשוד אחד במעשה כבר נעצר.

לא עברו מספר שבועות ותושב בדואי פלש לאדמות החקלאיות של המושב, ניכס לעצמו את השטח והקים בו סככה באופן בלתי חוקי. הסככה אמנם נראית קטנה אך הפולש שנמצא בתוכה החליט למנוע מחקלאי המושב להיכנס לשדות שלהם ולעבד את אדמתם. ולא רק זה אלא אוסיף איומים בגרימת נזק לכל חקלאי שיתקרב אל שדותיו.

סככת הפולש בשדות נבטים

לאחר שהחקלאים פנו אלינו בבקשקה לעזרה פנינו ליחידה הארצית לאכיפה, למשטרת ישראל ולמנהל מרחב שמירה דרום ברשות מקרקעי ישראל, בדרישה לעצור את האיום ולעשות ככל שביכולתם כדי שהפלישות והוונדליזם מהם סובלים תושבי נבטים יעצרו לחלוטין.

לאחרונה הסתבר לנו כי הפולשים סולקו, הסככה שהוקמה בשטח נהרסה והאיום סוף סוף הוסר. כעת חקלאי המושב חזרו לעבד ולחרוש את אדמתם. אלו תמונות שבהחלט משמחות אותנו ומוכיחות לנו כמה העשיה שלנו חשובה ומשנה מציאות. אנחנו מקווים שחקלאי המושב, זה ומושבים אחרים בנגב, לא יעמדו יותר תחת איומים ופלישות משום גורם זר שיחליט ביום בהיר אחד לנכס לעצמו את השטח. ואם כן – שידעו שאנחנו כאן בשבילם.

תעוזת העבריינים הבדואים בנגב חייבת להיפסק. שנים של חוסר משילות בדרום וחוסר בהרתעה הובילו למצב בו הנגב שרוי בכאוס מוחלט, אין אכיפה ואין מדינה, ואדם עושה כרצונו מבלי לתת את הדעת על עונש. המצב חייב להשתנות ובהקדם.

בעקבות אירועי הלילה בטמרה, אנחנו מחזקים את ידי משטרת ישראל וקוראים לראשי החברה הערבית לגבות את משטרת ישראל במיגור הפשע המאורגן כפי שדרשו

פעילות המשטרה בשבועות האחרונים מול ארגוני הפשע ותופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי, היא מהלך מבורך והכרחי. אחרי שנים בהם נמנעה המשטרה ממיגור ארגוני הפשיעה, שגבו מחיר כבד מהחברה הערבית והיוו סמל לאובדן המשילות של מדינת ישראל.

פעילות המשטרה. צילום: דוברות משטרת ישראל

יש לחקור היטב את נסיבות מותו של אחמד חיג'אזי שנהרג אמש במהלך חילופי האש בין השוטרים לארגוני הפשע, ועם זאת, במצב הנוכחי יש לזכור כי החזרת המשילות לחברה הערבית, ששילמה בשנה האחרונה מחיר דמים כבד בעקבות הפשיעה המשתוללת, זוהי משימה קשה ומורכבת.

במשך שנים ארוכות אנחנו עוקבים ופועלים נוכח אובדן המשילות ולא נמנע מביקורת חריפה.

אנו מחזקים את ידי השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה ואת ידי משטרת ישראל על העבודה הקשה והסיזיפית. אנו מקווים שהמהלך החשוב להחזרת המשילות והביטחון ילך ויימשך, ומצפים מראשי החברה הערבית ומחברי הכנסת, לתת גיבוי מלא לפעילות המשטרה מול ארגוני הפשע במגזר.

הצהרת איימן עודה מעל בימת הכנסת

לאחר שעיריית רמאללה שפכה במהלך הסגר הראשון אלפי משאיות אשפה לאגן ההיקוות של נחל מכוך, במנהל האזרחי מודים: רק שלוש משאיות פסולת נתפסו ולא הוגשו כתבי אישום לעבריינים. "הר הפסולת נותר בשטח – בניגוד להצהרות המנהל"

הר הפסולת ששפכה עיריית רמאללה במהלך הסגר הראשון בפתח אגן ההיקוות של נחל מכוך, המכיל מעל 10,000 קוב של פסולת ביתית ותעשייתית, נותר במקומו, ובמנהל האזרחי מודים, כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד האחראים למפגע הסביבתי העצום.

בשנה שעברה, במהלך הסגר הראשון שהוטל בעקבות נגיף הקורונה, ניצלה עיריית רמאללה את היעדר כוחות האכיפה, ובתוך שבועות ספורים אלפי משאיות אשפה רוקנו את תכולתן בתוך מחצבה נטושה הממוקמת במרחק מאות מטרים בלבד מתחנת משטרת בנימין.

בקיץ שעבר, לאחר שפנינו בדחיפות למנהל האזרחי הממונה על האכיפה במרחב, השיבו במנהל כי עצרו את השלכת הפסולת במקום וכי ביצעו מספר פעולות אכיפה. ברגבים הוציאו פניית חופש מידע ודרשו לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו. בתשובה שהתקבלה לאחרונה התברר כי בפועל נתפסו רק שתי משאיות וטרקטור, ובעליהן נדרשו לשלם את הוצאות התפיסה בלבד.

במנהל האזרחי הודו כי למרות שהעבריינים נתפסו 'על חם', לא הוגשו נגד מי מהם כתב אישום. בנוסף, כמויות הפסולת האדירות טרם פונו מהמרחב, וזאת בניגוד להצהרת המנהל האזרחי לפיהן "בעל הכלים נדרש לפנות מהמקום פסולת וליישר את השטח", וכי "פעולות אלה בוצעו זה מכבר".

כבר כמעט שנה חלפה, ואף רשות האמונה לטפל במפגעים כאלה לא לקחה על עצמה את האחריות. העבריינים יצאו בזול ללא כתבי אישום, אך הסביבה כולה משלמת מחיר כבד. הפסולת מזהמת את פני הקרקע, ותשטיפיה זורמים אל ערוץ הנחל הסמוך, ומחלחלים אל מי התהום. מדובר בפיגוע סביבתי שלא קיבל מענה לא מהמשרד להגנת הסביבה, ולא מהמנהל האזרחי.

חודש אחרי תקיפת הפקחים והשוטרים בהתפרעות ההמונית סמוך לבית ג'אן, אנחנו דורשים למנוע את מסמוס הפרשה. "אסור שהפרשה תטויח כמו שקרה ב'פרעות פקיעין'"

פנינו למשטרת ישראל בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו בעקבות אירוע התקיפה, ההתפרעות והשחתת רכוש בבית ג'אן בחודש שעבר.

כזכור, לפני כחודש התרחש בסמוך לבית ג'אן אירוע חמור של תקיפת פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, שהגיעו בליווי משטרתי לתלות צווי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בשמורת הר מירון. הפקחים הותקפו על ידי המון פרוע, ובמהלך האירוע, אשר תיעוד מצולם שלו פורסם בכלי התקשורת – הוצת רכבם של הפקחים.

אנחנו פועלים שנים רבות בתחום הפיקוח והמעקב אחר תופעת הבניה הבלתי חוקית ומבקשים להבין האם בוצעו הליכי חקירה לאיתור התוקפים והמתפרעים, והאם מי מהחשודים בתקיפה או בהצתה נעצר ביום האירוע או בתקופה שחלפה מאז. עוד נשאלה המשטרה, האם הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים באירוע, ומהם האישומים.

כזכור, בשנת 2007 התרחשו "פרעות פקיעין", סדרת אירועים אלימים שכללו הצתות, פציעת שוטרים וחטיפת שוטרת שהסתיימו ללא הגשת כתבי אישום. המונים, חלקם רעולי פנים, צבאו על בתי התושבים היהודיים בפקיעין, יידו אבנים, בלוקים, רימוני גז, הלם ועשן, פגעו ברכוש, בבתים ובאנשי כוחות הביטחון שנחלצו להגנת התושבים היהודים, תקפו שוטרים, פצעו כ-40 מהם, חלקם באורח קשה ואף לקחו שוטרת מג"ב בשבי תוך ניהול מו"מ לשחרורה.

גם אז ביקשנו לקבל מידע מהמשטרה על פתיחת התיקים והגשת כתבי אישום בפרשה.

באוגוסט 2011, ארבע שנים אחרי האירועים, התקבלה החלטה בפרקליטות המדינה לסגור את כל הפרשה בלי להגיש ולו כתב אישום אחד. עתרנו לבג"ץ שקבע בפסק הדין בחודש יוני 2015, כי "מחלקת העררים תבחן באופן יסודי את חומר הראיות ותיתן החלטה חדשה".

שלחנו שוב ושוב פניות למחלקת העררים בפרקליטות בניסיון להבין כיצד מיושם פסק דין בג"ץ. רק באוגוסט אשתקד, השיבה מחלקת העררים מכתב תגובה, לפיו כל העררים נדחו, וכי כל תיקי החקירה שנפתחו בפרשת פקיעין, נסגרו מבלי הגשת כתב אישום, בעילה של "עבריין לא נודע".

כדי לוודא שפרשת בית ג'אן לא תהפוך למחדל דומה בסגנון אירועי פקיעין, אנו מתכוונים לבצע מעקב צמוד אחר פעילות המשטרה בעניין. האירוע כולו תועד ופורסם בזמן אמת כך שהפעם לא ניתן יהיה להיתלות בקנה קש של "עבריין בלתי נודע".

לאחר שחשפנו בפני בג"ץ כי המסגד בשער הרחמים ממשיך לפעול – בניגוד להצהרות המדינה, המשטרה החרימה ציוד במקום – דווקא במהלך יום כיפור

מקורות ערבים מדווחים שבמהלך יום כיפור, נכנסו שוטרי מחוז ירושלים למתחם שער הרחמים בהר הבית, והחרימו משם שטיחי תפילה, פרגוד, וילונות ורהיטים.

כניסת המשטרה למתחם נעשתה, לאחר שעדכנו את בג"ץ, כי בניגוד להצהרות המדינה שניתנו באופן חסוי במהלך דיון שנערך בבג"ץ לפני שבועיים בלבד, הרי שהרי שהוואקף ממשיך להפעיל במקום מסגד, תוך קיום תפילות, שיעוריים אסלאמיים, ופעילות דתית נוספת.

בדיון שהתקיים, נציגי משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל, עדכנו את בג"ץ באופן חסוי, ובמעמד צד אחד בלבד, בפעולות בהן נוקטת המדינה כביכול בשער הרחמים.

הנשיאה חיות שישבה בראש ההרכב יחד עם השופטים מני מזוז וענת ברון, אמרה בתום ההצהרה החסויה של המדינה: "ביקשנו וקיבלנו הסברים על מה שנעשה. מטבע הדברים, לא ניתן לפרט במעמד שני הצדדים, אבל מה שנרצה לומר ואין מניעה לומר, שנעשית על פי התרשמותנו פעילות ממשית בכל הערוצים, להגיע לפתרון מושכל למצב שנוצר במקום. ככל שהעתירה נועדה לדרבן את המשיבים לפעול, התרשמנו שנעשית פעילות".

אלא שחרף ההצהרות, הגשנו הודעה מעדכנת לבג"ץ ובה תיעוד מקיף שהעלו פעילים אסלאמיים לרשתות החברתיות במהלך השבועות האחרונים, המלמדת כי המקום מתנהל כמסגד, הכולל שטיחי תפילה, קיום תפילות, שיעורים איסלאמיים ופעילות דתית נוספת.

כאמור, בעקבות הודעתנו לבג"ץ, הגיעו שוטרים במהלך יום כיפור למתחם שער הרחמים, והחרימו משם שטיחי תפילה, פרגוד, וילונות ורהיטים – אלו שהיו שם לאורך כל התקופה האחרונה.

מדובר בתעודת עניות לממשלת ישראל ולמשרד לבטחון פנים. המדינה הצהירה בבג"ץ הצהרות סודיות על פעילות ממשית כביכול, אך הראינו באופן מיידי שהאמירות האלו לא עולות בקנה אחד עם האמת. במקום שהמדינה תפגין ריבונות במקום, ותסגור את המתחם לחלוטין, היא נכנעת לאלימות הוואקף. אם לא העתירה שלנו לבג"ץ – הרי שהמקום היה נכבש לחלוטין על ידי הוואקף.

לאחר שנקבע מותו של שאדי אבו אלקיעאן בן 28 מחורה, שנהרג כתוצאה מהתנגשות רכבו בגמל משוטט על כביש מרכזי בסמוך ליישובו, אנחנו יוצאים בחריפות נגד השירותים הווטרינרים של משרד החקלאות. במקביל לתאונה הקטלנית, נפצעו שני בני אדם בתאונת גמל נוספת, בסמוך לעבדת.

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא קיימו את הוראות "חוק הגמלים", הקובע כי יש לשבב את כלל הגמלים בנגב בשבב אלקטרוני תת עורי, ולחייב "העברת בעלות" במקרה של מכירה, על מנת שניתן יהיה להטיל אחריות פלילית ועונשים מרתיעים על בעלי הגמלים המשחררים אותם למרעה פתוח האסור על פי חוק.

כזכור, "חוק הגמלים" הותנע בעקבות מותו של דוד כהן ז"ל מכפר רתמים בתאונת גמל בחנוכה 2014. בעקבות התאונה, התנענו יחד עם תושבי כפר רתמים ששכלו את חברם ליישוב מהלך חקיקה בנושא, אליו נרתמו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואיתן כבל.

לפני תקופה אף חשפנו בכנסת את נתוני המשטרה, לפיהם מדי שנה מתקבלות כ-1000 תלונות של אזרחים על גמלים משוטטים בכבישי הדרום, אולם פעם אחר פעם לא ניתן היה להגיע לבעליהם ולהטיל עליהם עונש מרתיע.

החוק עבר בכנסת בקריאה שלישית בחודש יוני 2018, ולרשות השירותים הווטרינריים עמד פרק זמן של שישה חודשים ליישום החוק בטרם כניסתו לתוקף בפברואר 2019. בניגוד לעמדת שר החקלאות, אורי אריאל, שתמך בחוק, השירותים הווטרינריים התנגדו כבר אז לתהליך החקיקה והשיבוב.

שוב מחיר דמים מיותר ובלתי נתפס, כאשר הכתובת היתה כתובה על הכביש. מדובר בעדר גמלים שהתרענו לגביו יותר מפעם אחת. צריך לומר שיחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות והסיירת הירוקה מלאות במוטיבציה ונכונות לפעול, אך ללא שיבוב הגמלים, מבצעי האכיפה לא יכולים להשיג את מטרתם. דמו של אבואלקיען זועק נגד השירותים הווטרינריים, והוא מצטרף לשורה ארוכה של קרבנות דמים מהשנים האחרונות. נמשיך להילחם במחדל הזה כדי לחסוך עוד קרבנות. אי אפשר לתת לקטל הזה להימשך.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

בתגובה לעתירה שהגשנו בבג"ץ המדינה טענה כי "נמנעה מהכנסת סממני תפילה" למתחם שער הרחמים, אך המשטרה מפרטת מנגד כי הוואקף התקין רמקול למואזין והכניס שטיחי תפילה למתחם למד פעולות שיפוץ נוספות

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לבקשת צו ביניים בעתירה שהגשנו, בדרישה לסגור באופן מיידי את המסגד שנוסד בחודשים האחרונים במתחם שער הרחמים שבהר הבית, חרף צו סגירה שבית המשפט הוציא למקום.

המדינה ביקשה לדחות את הדרישה לצו ביניים שימנע את המשך העבודות במתחם, בטענה שבמקום בוצעו בידי הוואקף עד כה רק "מספר עבודות מינוריות", וכי "נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום".

המשטרה פירטה כי העבודות כללו "החלפת רמקול במקום, התקנת מספר גופי תאורה, החלפת ארון חשמל, החלפת שטיחים וכן תיקון מספר סדקים במבנה. העבודות התבצעו עת התקיימו תפילות המוניות במתחם ובהעדר נוכחות משטרתית במקום. ככל הידוע לא הותקנו במקום מאווררי תקרה. משטרת ישראל כמו גם הדרג המדיני עוקבים באופן שוטף אחר כל שינוי שחל במתחם תוך הפעלת מדיניות של אכיפה מושכלת".

בחודש מרץ האחרון הוציא בית משפט השלום בירושלים, לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם אשר אוסר על הוואקף לפעול במבנה, אולם המשטרה לא אוכפת את הצו, והוואקף ממשיך לשפץ את המתחם ולהפוך אותו דה פקטו למסגד קבע נוסף בהר הבית, החמישי במספר.

"לצערי המדינה פשוט איננה אומרת אמת. אי אפשר לייפות זאת בשום צורה", אומר עו"ד אבי סגל מהתנועה. המדינה טוענת ש'נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום', אבל המשטרה מתארת במפורט בעמדתה עבודות שאי אפשר לכנותן מינוריות. יש סממני תפילה מובהקים יותר מהתקנת רמקול למואזין ופריסת שטיחים חדשים?! הוואקף איננו משתמש ברמזים, הוא הופך את המקום למסגד, חד וחלק".

"לפי החוק אסור לתקוע אפילו מסמר במבנה עתיק בלי אישור של וועדת השרים", מדגיש סגל. "ואחרי כל הפירוט שנתנה המשטרה, המדינה טוענת באותה נשימה, כי אין מקום לתת צו ביניים לעצירת העבודות. המדינה צועקת שהמלך עירום אבל לא מוכנה להתלבש. זו פשוט שערוריה".

ראש הממשלה נתניהו אמנם הצהיר כי הורה למנוע את פתיחת המסגד בשער הרחמים, אך הוואקף ממשיך בעבודות קדחתניות תוך פגיעה במבנה העתיק. פנינו לבג"ץ בערב יום ירושלים בדרישה מחודשת למנוע את פתיחת המסגד

הגשנו לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים לסגירת מבנה שער הרחמים בהר הבית, על בסיס תיעוד מפעילות הוואקף המוסלמי בימים האחרונים, הפועל להפוך סופית את מבנה שער הרחמים למסגד, תוך פגיעה במבנה הקדום ובניגוד להצהרות נתניהו כי הורה לאכוף את סגירת המבנה.

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בחודש מרץ, אולם השופט מני מזוז קבע אז כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק לאחר 90 ימים (!), פרק זמן שבפועל מאפשר לוואקף לממש את תכניתו.

במערכת הביטחון סימנו את הפעילות האיסלאמית הרדיקלית במקום, ככזו הנעשית בחסות החמאס, ולבשקת המדינה, הוציא בית משפט השלום בירושלים צו סגירה למקום, אולם הוואקף התעלם במופגן מהצו והמשיך לפעול במתחם.

לאור המשך הפעילות, והעובדה כי המדינה איננה אוכפת את צו הסגירה שהוצא לבקשתה, הגישה רגבים בקשה לקיצור לוחות הזמנים בעתירה, אולם המדינה טענה כי גורמי המדינה הנוגעים בדבר "פועלים לשם הסדרת הטיפול הכולל במתחם "שער הרחמים", ומשכך אין מקום בשלב זה להוציא צו ביניים".

השופט מזוז דחה את בקשתנו לצו ביניים, אולם בימים האחרונים ממשיך הוואקף בביצוע העבודות הבלתי חוקיות במבנה "שער הרחמים", ובכלל זה התקנת מאווררי תקרה, תאורה, ריהוט והתקנת מחיצות באופן הפוגע במבנה העתיק, וזאת ללא פיקוח של רשות העתיקות כנדרש על פי חוק.

השימוש הבלעדי של ציבור המתפללים המוסלמים במבנה, גורם להפיכתו למסגד בצורה רשמית, מהלך הגורם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה עליו הצביעו במערכת הביטחון.

ראש הממשלה הצהיר כבר בסוף חודש פברואר, כי "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר". בהודעה שהפיצה לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו הורה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור", אולם בפועל נראה כי העבודות להפוך את המקום למסגד קבוע – הולכות ומגיעות לנקודת האל חזור.

אי אפשר להמעיט בנזק האדיר הנגרם לשלטון החוק מסיטואציה בה העבריינים עושים ככל העולה על רוחם במתחם מקודש, בעל חשיבות בל תתואר מבחינה דתית וארכיאולוגית, בניגוד לצו בית משפט. ללא הוצאת צו ביניים, הפלישה למתחם והעבודות הבלתי חוקיות יימשכו. המשמעות היא שבחסות ראש הממשלה נתניהו, הריבונות הישראלית בירושלים פשוט נרמסת.