לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

בתגובה לעתירה שהגשנו בבג"ץ המדינה טענה כי "נמנעה מהכנסת סממני תפילה" למתחם שער הרחמים, אך המשטרה מפרטת מנגד כי הוואקף התקין רמקול למואזין והכניס שטיחי תפילה למתחם למד פעולות שיפוץ נוספות

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לבקשת צו ביניים בעתירה שהגשנו, בדרישה לסגור באופן מיידי את המסגד שנוסד בחודשים האחרונים במתחם שער הרחמים שבהר הבית, חרף צו סגירה שבית המשפט הוציא למקום.

המדינה ביקשה לדחות את הדרישה לצו ביניים שימנע את המשך העבודות במתחם, בטענה שבמקום בוצעו בידי הוואקף עד כה רק "מספר עבודות מינוריות", וכי "נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום".

המשטרה פירטה כי העבודות כללו "החלפת רמקול במקום, התקנת מספר גופי תאורה, החלפת ארון חשמל, החלפת שטיחים וכן תיקון מספר סדקים במבנה. העבודות התבצעו עת התקיימו תפילות המוניות במתחם ובהעדר נוכחות משטרתית במקום. ככל הידוע לא הותקנו במקום מאווררי תקרה. משטרת ישראל כמו גם הדרג המדיני עוקבים באופן שוטף אחר כל שינוי שחל במתחם תוך הפעלת מדיניות של אכיפה מושכלת".

בחודש מרץ האחרון הוציא בית משפט השלום בירושלים, לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם אשר אוסר על הוואקף לפעול במבנה, אולם המשטרה לא אוכפת את הצו, והוואקף ממשיך לשפץ את המתחם ולהפוך אותו דה פקטו למסגד קבע נוסף בהר הבית, החמישי במספר.

"לצערי המדינה פשוט איננה אומרת אמת. אי אפשר לייפות זאת בשום צורה", אומר עו"ד אבי סגל מהתנועה. המדינה טוענת ש'נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום', אבל המשטרה מתארת במפורט בעמדתה עבודות שאי אפשר לכנותן מינוריות. יש סממני תפילה מובהקים יותר מהתקנת רמקול למואזין ופריסת שטיחים חדשים?! הוואקף איננו משתמש ברמזים, הוא הופך את המקום למסגד, חד וחלק".

"לפי החוק אסור לתקוע אפילו מסמר במבנה עתיק בלי אישור של וועדת השרים", מדגיש סגל. "ואחרי כל הפירוט שנתנה המשטרה, המדינה טוענת באותה נשימה, כי אין מקום לתת צו ביניים לעצירת העבודות. המדינה צועקת שהמלך עירום אבל לא מוכנה להתלבש. זו פשוט שערוריה".

ראש הממשלה נתניהו אמנם הצהיר כי הורה למנוע את פתיחת המסגד בשער הרחמים, אך הוואקף ממשיך בעבודות קדחתניות תוך פגיעה במבנה העתיק. פנינו לבג"ץ בערב יום ירושלים בדרישה מחודשת למנוע את פתיחת המסגד

הגשנו לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים לסגירת מבנה שער הרחמים בהר הבית, על בסיס תיעוד מפעילות הוואקף המוסלמי בימים האחרונים, הפועל להפוך סופית את מבנה שער הרחמים למסגד, תוך פגיעה במבנה הקדום ובניגוד להצהרות נתניהו כי הורה לאכוף את סגירת המבנה.

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בחודש מרץ, אולם השופט מני מזוז קבע אז כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק לאחר 90 ימים (!), פרק זמן שבפועל מאפשר לוואקף לממש את תכניתו.

במערכת הביטחון סימנו את הפעילות האיסלאמית הרדיקלית במקום, ככזו הנעשית בחסות החמאס, ולבשקת המדינה, הוציא בית משפט השלום בירושלים צו סגירה למקום, אולם הוואקף התעלם במופגן מהצו והמשיך לפעול במתחם.

לאור המשך הפעילות, והעובדה כי המדינה איננה אוכפת את צו הסגירה שהוצא לבקשתה, הגישה רגבים בקשה לקיצור לוחות הזמנים בעתירה, אולם המדינה טענה כי גורמי המדינה הנוגעים בדבר "פועלים לשם הסדרת הטיפול הכולל במתחם "שער הרחמים", ומשכך אין מקום בשלב זה להוציא צו ביניים".

השופט מזוז דחה את בקשתנו לצו ביניים, אולם בימים האחרונים ממשיך הוואקף בביצוע העבודות הבלתי חוקיות במבנה "שער הרחמים", ובכלל זה התקנת מאווררי תקרה, תאורה, ריהוט והתקנת מחיצות באופן הפוגע במבנה העתיק, וזאת ללא פיקוח של רשות העתיקות כנדרש על פי חוק.

השימוש הבלעדי של ציבור המתפללים המוסלמים במבנה, גורם להפיכתו למסגד בצורה רשמית, מהלך הגורם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה עליו הצביעו במערכת הביטחון.

ראש הממשלה הצהיר כבר בסוף חודש פברואר, כי "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר". בהודעה שהפיצה לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו הורה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור", אולם בפועל נראה כי העבודות להפוך את המקום למסגד קבוע – הולכות ומגיעות לנקודת האל חזור.

אי אפשר להמעיט בנזק האדיר הנגרם לשלטון החוק מסיטואציה בה העבריינים עושים ככל העולה על רוחם במתחם מקודש, בעל חשיבות בל תתואר מבחינה דתית וארכיאולוגית, בניגוד לצו בית משפט. ללא הוצאת צו ביניים, הפלישה למתחם והעבודות הבלתי חוקיות יימשכו. המשמעות היא שבחסות ראש הממשלה נתניהו, הריבונות הישראלית בירושלים פשוט נרמסת.

חודשיים וחצי לאחר שפנינו לעיריית ירושלים לפתוח בהליכי פיקוח כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים, בעירייה מאשימים את המשטרה שלא מאפשרת לפקחים להיכנס להר

חודשיים וחצי חלפו מאז שפנינו לעיריית ירושלים בדרישה לבדוק את העבודות הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים שבהר הבית.

בתקופה שחלפה המשיך הוואקף בעבודות לא חוקיות שביצע במבנה העתיק, במטרה להופכו למסגד, אולם רק השבוע הגיבה העירייה לפניית רגבים, תוך הטלת האחריות לעבר משטרת ישראל שלא נענתה לפניות העירייה ללוות את הפקחים על מנת שיוכלו לבחון את המתרחש במקום וזאת מאחר וכל פעילות של פקחי העירייה חייבת להיות מלווה על ידי משטרת ישראל.

"לצורך בדיקת הטענות, נעשתה פניה לבקשה לסיוע לליווי למשטרת ישראל מאחר והכניסה נעשית לתוך הר הבית. עד כתיבת שורות אלו טרם נתקבלה תגובת המשטרה", נמסר מלשכת היועץ המשפטי של עיריית ירושלים. "נוכח האמור ומשטרם ניתח סיוע ממשטרת ישראל, הרי שאין ביכולתנו לערוך סיור בשטח".

לא יתכן שבמשך כמעט שלושה חודשים אף אחד מהגורמים הללו לא מצא לנכון לבדוק את הרס העתיקות. המשטרה והעירייה למעשה מתפרקים מתפקידם, ומאפשרים הלכה למעשה לוואקף לעשות במקום ככל העולה על רוחו, תוך נזק לעתיקות, פגיעה חמורה בזכויות היהודים בהר הבית ובמשילות של מדינת ישראל בלב ליבה של בירתנו.

עתירה חדשה שהגשנו לבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה, דורשת למנוע הקמת מסגד בשער הרחמים על ידי הוואקף המנסה להשתלט על המקום באמצעים אלימים. בהחלטה המשחקת לידי הוואקף החליט השופט מזוז כי המדינה תגיב לעתירה רק בעוד שלושה חודשים

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, השרים ארדן ורגב, ומפכ"ל משטרת ישראל, לאור המשך התפרעות הוואקף המוסלמי במתחם שער הרחמים בהר הבית, והניסיונות האלימים והמתמשכים להקים מסגד במקום.

בטרם הגשת העתירה, פנינו לראש הממשלה בדרישה למנוע את הפגיעה במתחם העתיק, בקביעה כי כל שינוי של הסטטוס קוו צריך להיעשות באופן שיוויוני, בדומה למתווה הנוכחות המשותפת ליהודים ומוסלמים המתקיים עשרות שנים במערת המכפלה. ואכן, בית משפט השלום הוציא לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם עד להודעה חדשה, אולם אנשי הוואקף פרצו את השערים מחדש, וממשיכים במאבקם האלים.

בכתב העתירה הודגש כי הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, עובדה שקיבלה ביטוי משפטי גם בסדרת פסיקות של בג"ץ, וכי הוא מהווה גם אתר עתיקות ומורשת עולמי, כזה שכל שינוי בו דורש אישור מיוחד של וועדת שרים, בהתאם לחוק העתיקות.

לאורך השנים מתחם "שער הרחמים" מעולם לא שימש כמסגד תפילה, לא בעשרות השנים האחרונות מאז הקמת מדינת ישראל ואף לא לפני מאות שנים, וכי בהפיכת המבנה הקדום למסגד, נוצר מצב בו רק הציבור המוסלמי יוכל להשתמש במקום, ואילו מהציבור היהודי תמשיך להימנע אפשרות זו, והכל תוך פגיעה עצומה הן בזכותו היסודית של הציבור היהודי לשוויון והן בסטטוס קוו שחל במקום.

לצערנו, בהחלטה המשחקת לידי הוואקף, הוציא השופט מני מזוז בשבתו כשופט תורן, החלטה בה קבע כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק בעוד 90 ימים, פרק זמן שבו הוואקף יוכל לממש את תכניתו להקים בשער הרחמים מסגד נוסף באמצעים אלימים. לצד מניעת כל גישה של יהודים למקום. השופט מזוז לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים שימנע את הכניסה והשימוש במתחם עד למתן פסק דין בעתירה.

יצויין כי האסטרטגיה בה נוקט הוואקף, תואמת למהלכים קודמים שלו. כך הוא "כבש" בשנת 1996 את אורוות שלמה שלא שימשו קודם כמסגד מעולם, וכך "כבש" בשנת 1998 את מעבר שערי חולדה שהוא מבנה מקורי מימי בית שני ועוד, והכל תוך שיתוף פעולה בפועל או בשתיקה של המדינה אשר נכנעה לעבריינות ואלימות אנשי הוואקף. גם במקרה זה, לאפשר בדיעבד לאנשי הוואקף את המשך השימוש במתחם "שער הרחמים", תוך שהאלימות השתלמה, גורמת כי החוטא יצא נשכר.

לאחר שחשפנו את רשת המאחזים הבדואים הבלתי חוקיים באזור רחובות-גדרה, רשויות האכיפה הרסו חלק מחווה חקלאית שהוקמה תוך פלישה לקרקעות פרטיות.

בעקבות תלונה שהגשנו, הגיעו בסוף השבוע שעבר פקחי היחידה הארצית לחווה חקלאית בלתי חוקית של איבראהים אבו עסא, והורו על הריסת חלק מהמבנים במקום.

החווה מהווה חלק מרשת מאחזים בלתי חוקיים שהוקמה בשנים האחרונות על ידי ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

אבו עסא וחבריו נהגו לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מבעלי החלקה, ולאחר מכן לגדר שטח נרחב, בו הוקמו סככות וחממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.

כזכור, לאחר שהערכנו כי רשת המאחזים היא מגמה מאורגנת ושיטתית, שלחנו איש קש דובר ערבית, שהציג את עצמו כמתעניין ברכישה. התיעוד המצולם הבהיר כיצד עובדת השיטה וגם הוכיח כי הפולשים אחראים לכאורה גם להעלמת מס שיטתית.

התיעוד העלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור שנרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.

בעקבות חשיפת התיעוד הגשנו תלונות רשמיות, שבעקבותיהן הגבירו גופי האכיפה את פעולתם באזור. הודות לתיקון חוק התכנון והבניה בשנה שעברה, הוצא השבוע צו הריסה מנהלי שדרש מאבו עסא להרוס את המבנים בעצמו, בטרם ייקנס במאות אלפי שקלים. בשבוע האחרון נאלץ אבו עסא להרוס חלק מהחווה הבלתי חוקית שלו, והקרקע עליה השתלט תחזור לבעליה.

פעילות גופי האכיפה היתה נחושה ויעילה במקרה הזה. אנו מברכים על הצעדים שננקטו השבוע, אבל זה רק חלק מתוך התמונה השלמה. נמשיך לעקוב וללחוץ כדי שהאכיפה תימשך עד למיגור הפזורה הבלתי חוקית באיזור גדרה.

מצ"ב סרטון ארכיון עם קטעים מתוך תיעוד המצלמה הנסתרת קרדיט צילום – תנועת רגבים.

בעקבות הדיון בוועדת הכלכלה, מליאת הכנסת תצביע בקריאה ראשונה ביום שני הבא על 'חוק הגמלים' שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ'. משפחות הרוגי תאונות הגמלים בכו בדיון: "תגמרו כבר עם החוק, שימו סוף להפקרות"

לאחר דיון שנערך בוועדת הכלכלה על 'חוק הגמלים', הוא יעלה לאישור וועדת שרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב, ויעבור למחרת להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בדיון השתתפו משפחות הרוגי תאונות הגמלים שדרשו בבכי להשלים מיידית את החוק שעבר בקריאה טרומית לפני כשנתיים, ומאז לא התקדם בהליך החקיקה.

"לפני שלוש שנים הבן שלי נתקל בגמל, ומאז נשארו שלושה יתומים ואישה אלמנה צעירה. כבר אז ביקשנו שייעשה משהו ויאשרו את החוק שהוא כל כך נורמלי", סיפרה בדמעות רבקה כהן, אמו של דוד כהן שנהרג לפני שלוש שנים. "מאז לא נעשה דבר. שמענו על עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. איך ייתכן שבעל הגמל יתחמק מאחריות והנפגעים נשארים ללא תשובה ופתרון, כאילו שאין דין ואין דיין".

כזכור, הצעת החוק שגיבשנו יחד עם חה"כ סמוטריץ', מבקשת לקבוע לראשונה כי בעליהם של הגמלים ישאו באחריות פלילית במקרה של תאונה וגרימת נזק, לחייב את סימונם בשבב דיגיטלי תת עורי בו יאוחסנו פרטי הבעלים – בדומה לשבב אלקטרוני בו מסומנים כלבים. החוק החדש יחייב גם העברת בעלות מסודרת שתתועד במאגר נתונים בידי משרד החקלאות.

"הבסיס למניעת התופעה הארורה הזו הוא יצירת הרתעה", אמר חבר הכנסת סמוטריץ'. "אחרי כל כך הרבה סחבת מיותרת, אני שמח שהחוק חוזר להתקדםאך גם לאחר שהחוק יושלם, צריך יהיה לעמוד על המשמר ולוודא שהוא מקויים ונאכף בנחישות".

יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ איתן כבל אמר: "כואב כל כך לשמוע על מקרי המוות המיותר הזה. בכל מה שתלוי בי כיו"ר הוועדה, אעשה כל שביכולתי לעשות את כל הנדרש להביא את הפרשה הזו לסיומה. כך אולי נציל חיים של אחרים".

בעשור האחרון נהרגו 15 בני אדם בתאונות דרכים עם בעלי חיים, כ-350 בני אדם נפגעו, יותר מ-50 מהם נפצעו באורח קשה. בעקבות בקשת חופש מידע שהגשנו הודתה המשטרה כי מגיעים אליה כאלף דיווחים מדי שנה על גמלים ששוטטו בכבישי הנגב.


אחרי סחבת ארוכה ומיותרת במשרדי הממשלה, החוק מתקדם במחיר דמו המיותר של ליאל אלמקייס ז"ל. החוק הזה נכתב באותיות של דם שהיה יכול להימנע. אנחנו דורשים מכל הגורמים הרלוונטיים לגלות אחריות ולקדם כעת את החוק במסלול מהיר, כך שליאל יהיה הקרבן האחרון.

קבלנים ומשפחות שנאלצו לשלם מאות שקלים בחודש למשפחת פשע בדואית כדמי שמירה, פנו אלינו לאחרונה לאחר שמשפחת פשע נוספת דרשה מהן תשלום נוסף

תנופת הבניה שנרשמה בשנים האחרונות בעיר שדרות מעניקה צמיחה כלכלית לעיר הדרומית, אך הפכה גם לכר פורה לגביית פרוטקשן של "דמי שמירה" בגובה מאות אלפי שקלים מדי חודש. מאות יחידות דיור נבנו בשנתיים האחרונות בשכונת בן גוריון, שכונת אחוזה ושכונת המוזיקה בשדרות.

בדיקה שערכנו מלמדת, כי בשנים האחרונות נאלצו רבים מהבונים, לשלם דמי שמירה חודשיים למשפחות פשע מהמגזר הבדואי. מהדורת חדשות 2 חשפה את הקלטות השיחות עם "השומרים" שהגיעו לידינו, בהן נחשפו פרטים על התופעה.

הקבלנים שפנו לאחרונה לתנועת רגבים סיפרו כי עשרות תושבים וקבלנים הבונים באופן פרטי העדיפו לשלם פרוטקשן במשך תקופה ארוכה כדי להמנע מעימותים עם העבריינים. הקבלנים ציינו כי בפרויקטים של בניה בעיר באר שבע, נדרשים הקבלנים לשלם אלפי שקלים מדי חודש כ'שמירה' על בנייני מגורים רבי קומות.

כך משפחה שסירבה לשלם את דמי השמירה, גילתה כי קיר בלוקים שנבנה בסוף השבוע שעבר, הופל לרצפה בשלימותו. משטחי ריצוף השייכים לקבלן אחר שהתמהמה לאחרונה בתשלום, הוצתו והושחתו.

אלא שלאחרונה זיהתה משפחת פשע נוספת את הפוטנציאל הכלכלי בשדרות, והחלה לבקש אף היא דמי חסות נוספים. עובדה זו גרמה לקבלנים, המשלמים מדי חודש מאות שקלים לכל יחידת דיור, להחליט לפוצץ את הסיפור על מנת לשים קץ לסחטנות.

בנוסף אנחנו יודעים כיום על שלוש משפחות פשע מהמגזר הבדואי, שחלקן קשורות עם קבלני תשתיות העובדים בשכונות, שבעצם מתחרות ביניהן על גביית דמי החסות. אותן חברות אבטחה הן בעצם פשע מאורגן, שחוגגות על גב המשפחות שגם ככה מוציאות סכומי עתק על הבניה.

המשטרה מכירה את המצב, אבל כנראה שנח לה לעצום עיניים מול פרוטקשן שנגבה עם חשבוניות, ולכל היותר לטפל בתלונה נקודתית, אלא שחייבים לראות פה את התמונה הכוללת: זה לא רק פשע כלכלי שנופל על האזרח הקטן, אלא גם חלק מחוסר הריבונות בנגב. אנחנו קוראים לצמרת המשטרה להתעשת ולשים סוף לתופעה הבזויה הזו.

מנכ"ל משרד הפנים הורה למועצות הבדואיות להתחיל בגביית ארנונה מהתושבים, בטרם יחלו בעיכוב מענקים למועצות, כך עולה מתגובת המדינה לעתירה של תנועת רגבים. המועצות הצהירו כי יחלו בקרוב להפעיל חוקרים פרטיים, מאחר ובעלי הנכסים מסרבים לשתף פעולה

שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי בכלל וביישובים הבדואיים בפרט, נמוך באופן ניכר מאשר במגזר היהודי, אולם בשתי מועצות אזוריות בנגב, אל-קסום ונווה מדבר, המועצות מעולם לא גבו ארנונה מתושביהן ומבעלי העסקים הפועלים בשטחן, ואף לא הקימו מערך מוניציפלי לגביה.

בשנת 2011 קבע מבקר המדינה כי חרף תקציבים גבוהים של הממשלה, מציגה המועצה גירעון של מיליוני שקלים – שנה אחר שנה, ללא מאמץ ניכר להגדלת ההכנסות העצמיות.

בעקבות עתירה שהגשנו בשנת 2014, הורה בג"ץ למועצות, לגבות ארנונה מעסקים עד לתחילת 2016 ולבצע סקר מבני מגורים בכדי להתחיל את גביית הארנונה.

מתצהיר שהגישה המדינה לאחרונה עולה, כי מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שיגר מכתב חריף לראשי המועצות, בו הורה להם להשלים עד סוף שנת 2017 את מיפוי בתי המגורים ובתי העסק הקיימים בשטחן, ולהחל כבר השנה בגביית ארנונה, לראשונה מאז שנת 2002.

"לצערי הרב הנחיות קודמות שניתנו למועצה בנושא זה לא נשאו פרי", כתב כהן. "בכדי שדבריי לא ישתמעו לשתי פנים ברצוני להבהיר כי בכוונתי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו ככל שהרשות לא תפעל כנדרש למילוי חובותיה, ובכלל זאת, על דרך עיכוב העברת מענקים, הפעלות סמכויות התערבות וכו'".

בעבר קיבלה כל מועצה תקציב ייעודי של מיליון ₪ לשם ביצוע המיפוי, ומשרד הפנים יעמיד לרשותה בתקופה הקרובה כ-400,000 שקלים נוספים. במשרד הפנים הדגישו מול המועצות, כי צו הארנונה קובע מפורשות כי גם עברייני בניה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה, וכי היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובת התושב בתשלומי הארנונה.

המועצות ציינו בתשובתן לבג"ץ, כי יפעלו בהתאם להנחיות המפורשות של משרד הפנים, למרות שלדעתן "טרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי מגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים שבתחומן, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות רבות.

"לדאבון הלב, משימת זיהוי המחזיקים ביישובי המועצות אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן בעלי הנכסים סרבו לשתף פעולה ומסרבים להזדהות בשמם ו/או למסור מידע אודות כתובתם למשלוח השומה, מחשש שיילכדו ברשת הארנונה", ציינו המועצות בתגובתן. "להדגיש, כי בחלק ניכר של הנכסים היה קושי להכנס לשטחי הנכס, מחמת התנגדות של הבעלים".

לא משלמים ארנונה. בית מגורים במועצת אל קסום (צילום: תנועת רגבים)

המועצות דלו מפנקסי הועדה המקומית לתכנון ובניה, את זהויות מבקשי היתרי הבניה. בדיקה זו הניבה כ-520 שומות במועצת אל קסום, ו-45 שומות בלבד במועצת נווה מדבר. לאור מיעוט הנתונים הצהירו המועצות, כי עד סוף יוני 2017 הן יחלו בהפעלת משרד חקירות, שיפעל לחשיפת זהותם של בעלי הנכסים.

"אחרי שנים ארוכות של התדיינות משפטית, המדינה למעשה אימצה את עמדתנו", מסביר עורך הדין בועז ארזי מתנועת רגבים. "העמדה החריפה שהציג משרד הפנים כנגד התנהלות המועצות, בו תוארה התנערותן הממושכת מביצוע חובתן החוקית, מדברת בעד עצמה, ולכן קשה להסתפק בהצהרות על התנעת תהליך הגביה, שכמותן הושמעו כבר בעבר".

***

העתירה מטעמנו הוגשה רק לאחר שמשרד הפנים לא עמד בהתחייבותו משנת 2013 להחל בגביית ארנונה במהלך שנת 2014. מניסיוננו בעתירות אחרות, כאשר שופטי בג"ץ סברו כי בקשות של גורמים רשמיים לארכות חוזרות ונשנות, נועדו לשם הימנעות ממתן תשובה ברורה, וגרמו לפגיעה בהליך המשפטי – הכתיב בית המשפט לוחות זמנים ברורים ומוגדרים, שנועדו לחייב את רשויות המדינה למלא את תפקידן. לכן, ככל הנראה, גם במקרה זה לא ניתן יהיה להסתפק בעוד הצהרה בלתי מחייבת על התנעת התהליך, אלא בפסק דין שיפתור את הכאוס הזה, אחת ולתמיד.

עשרות גמלים מ'עדר המוות' ששוטט בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים והיה מעורב במספר תאונות קטלניות, הוחרמו במבצע מיוחד. "אסור שיישאר כצעד חד פעמי"

עשרות גמלים מ'עדר המוות' הוחרמו במבצע רחב היקף שהובילה הסיירת הירוקה בליווי המשטרה. לאחר שנתפסו, בפעם המי יודע כמה, כשהם משוטטים ללא השגחה בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים

העדר שנתפס אמש שייך לחמולת אל עסאם מתל שבע, וגמלים מתוך העדר היו מעורבים לפחות בשתי תאונות דרכים קטלניות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהן נהרגו דוד כהן ממושב רתמים ומיכל ונטורה מבאר שבע.

בשנתיים האחרונות אנו מלווים את משפחתו של דוד כהן בהליך המשפטי, ואף עומדים מאחורי הצעת חוק הגמלים המונח על שולחן הכנסת. העדר שהיה מעורב בתאונה הקטלנית בה נהרג דוד ז"ל, נתפס מספר פעמים בשנים האחרונות כשהוא רועה בניגוד לחוק בשטחי האש של צאלים.

הרשויות יודעות במשך שנים רבות, כי בעל העדר מתנהל בצורה מופקרת ושערורייתית, פעם אחר פעם הוא נתפס בשטחי האש ובצירי התנועה, ולא ננקטו נגדו צעדים מרתיעים מספיק. מבצע ההחרמה הוא צעד חשוב ומבורך, אך עבור קרבנות התאונות ובני משפחותיהם, זה היה כבר מאוחר מדי. אנחנו מקווים שזה לא אירוע חד פעמי אלא תחילתו של מהלך לפתרון הבעיה החמורה הזו, שמסכנת כל כך הרבה חיי אדם.