תגית: בג"ץ

המנהל האזרחי ובג"ץ בחרו לאמץ את טענות הפולש לאתר העתיקות 'חאן לובאן'. צו הביניים האוסר עליו לבנות במקום נותר על כנו, אך עתירת שהגשנו נמחקה

לפני כשנתיים השתלט חאלד דראגמה, תושב הכפר לובן א-שרקיה על פונדק הדרכים העתיק, ח'אן לובן, הניצב על אם הדרך בכביש 60 הישן ליד מעלה לבונה.

בסיוע ארגונים בינלאומיים, הוא החל לעשות במקום כבתוך שלו: הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בניה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, וגירש באלימות ואף תקף בגרזן יהודים שבאו לטייל במקום.

לאחר שהגשנו עתירה לבג"ץ בנידון, הוציאו השופטים צו ביניים האוסר על בניה במקום. בעקבות העתירה והפעילות המשפטית של רגבים, האתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי על ידי המנהל האזרחי.

זמן קצר לפני הדיון הראשון בבג"ץ, הגביר דראגמה את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים

בדיון טען דראגמה כי יש לו בעלות חלקית (7.5% מזכויות הבעלות) במקום, למרות שהצגנו בפני בית המשפט תמונות מתקופת המנדט הבריטי המוכיחה כי המקום הינו אדמת מדינה במובהק, ומאחר ושימש כתחנת משטרה בריטית.

למרות הראיות ההיסטוריות, במינהל האזרחי מיהרו ליישר קו עם טענות הבעלות של הפולש, על אף שאלו הוצגו בצורה חסויה ולא ברורה, וללא בדיקה מעמיקה ויסודית של העניין.

בדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, בחרו השופטים לקבל את העמדה המפוקפקת של דראגמה והורו על מחיקת העתירה, תוך השארת צו הביניים האוסר עליו להמשיך בבניה בלתי חוקית ובהרס העתיקות. בנוסף נשמרה לרגבים הזכות להעלות בעתיד את כל הטענות המשפטיות שהועלו בעתירה.

המשך הדיון בעתירה שהגשנו נגד עשרות בתים שבנו בדואים מביר האדאג' על חלקה בבעלות יהודית, יתקיים בעוד מספר חודשים. במהלכם יעקוב בית המשפט אחרי התקדמות הסדר 'פינוי-פיצוי' נדיב שהציעה המדינה לפולשים

בשנה שעברה הגשנו עתירה בשם יהודים שעשרות מבתי היישוב הבדואי ביר-האדאג' נבנו על אדמתם הפרטית ללא היתר. ביר-האדאג' הינו יישוב בדואי שהוכר על ידי המדינה, שהשקיעה במקום מיליוני שקלים בפיתוח מגרשים לבנייה, תכנון מסודר של היישוב ובהכנת תשתיות עבור תושביו.

למרות שלרשות התושבים הבדואים קיימים פתרונות זמינים ביישוב המוסדר, נבנו עשרות בתים ללא היתר בחלקה הפרטית הנמצאת בבעלות יהודית – הרחק מתכנית המתאר של היישוב.

העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, שר הפנים, יחידת הפיקוח של משרד הפנים והועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז דרום, בדרישה כי יפעלו להריסת הבניה הבלתי חוקית, ויורו על תבחין שיעניק עדיפות לאכיפה בחלקה המדוברת, מאחר והיא בבעלות פרטית.

יצוין, כי ביקשנו מהמדינה לקבל כח משטרה שיאבטח את כניסת נציגיה למקום, על מנת לצרף לעתירה כמשיבים גם את הפולשים עצמם – אך המדינה סירבה לכך.

.בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, הזכיר עורך הדין שלנו עמיר פישר כי נושא דיני תכנון ובניה בשילוב פלישה לקרקע פרטית, בא לידי ביטוי פעם אחר פעם בשנים האחרונות בפני בית המשפט העליון בעתירות שהגיעו לפתחו בענייני יהודה ושומרון. "הוגשו עתירות גם כנגד יישובים שהוקמו על אדמות מדינה, וגם על יישובים שנבנו על אדמות פרטיות. בית המשפט העליון בסדרה של החלטות קבע כי כשמדובר באדמות מדינה, למדינה יש את הזכות לקבוע את סדרי העדיפויות – ובית המשפט לא בנקל יתערב בכך, אבל כשמדובר בבניה בקרקע פרטית, בית המשפט מגלה אפס סובלנות ומורה למדינה לנקוב במועדים ברורים וקצרים כדי לפנות את המקרקעין".

נציגי הפרקליטות טענו כי "האכיפה קיימת כל הזמן בשטח", וציינו כי קרוב למאתיים בתי אב בדואים, הצטרפו בחודשים האחרונים להסדר פינוי-פיצוי נדיב שמציעה המדינה לתושבים הבדואים, ולפיכך יש לדחות את העתירה, משום שהליכים כאלה אורכים זמן רב.

סגנית הנשיא, השופטת שרה דברת הורתה לדחות את הדיון בחמישה חודשים, על מנת לעקוב במהלך התקופה אחר מידת התקדמות ההסדר המוצע לתושבים הבדואים הפולשים, "שמא יהיה בכך כדי לייתר את המשך הדיון בעתירה".

בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוציא שופט בג"ץ, צבי זילברטל צו ביניים נגד הפטריארכיה היוונית, שאנשיה במנזר דיר חג'לא פלשו לאדמות מדינה בבקעת הירדן והחלו בבנית אמפיאטרון ענק ללא היתר. בית המשפט הורה למנהל האזרחי לתעד את מצב הבניה הנוכחי במקום

בעקבות עתירה שלנו נגד פלישה לאדמות מדינה ובניה בלתי חוקית המבוצעת במתחם מנזר דיר חג'לא, השייך לפטריארכיה היוונית, הוציא בג"ץ צו ביניים נגד המשך הבניה במקום. העתירה הראשונה לאחר שבמינהל האזרחי התמהמהו מלנקוט אמצעים של ממש כנגד אמפיתיאטרון ענק-מימדים שנבנה סמוך למנזר. בתשובה לפניות רגבים במהלך החודשים האחרונים השיבו במנהל האזרחי כי  נגד המבנה נפתח הליך בב"ח אשר נמצא בסדר עדיפות גבוה", אולם בו בזמן תיעדנו את המשך בנייתו המואצת של האמפיתיאטרון באין מפריע, וכי המבנה המפואר עומד על סף סיום בנייתו.

לפני כחודש עתרנו נגד משרד הבטחון, אלוף פיקוד המרכז והמנהל האזרחי בדרישה כי יאכפו את החוק, וכן בדרישה להוצאת צו ביניים נגד הכנסיה היוונית וראש המנזר, שימנע את המשך פעילותם הבלתי חוקית במקום, הכוללת פלישה לאדמות מדינה במשך למעלה משלוש שנים.

כאמור, בג"ץ נענה להחלטה, ובהקשר ברור לטענתנו על גרירת רגליים מתמשכת מצד המנהל האזרחי, הורה השופט צבי זילברטל, כי "המשיבים 3-1, או מי מטעמם, יתעדו בתוך ארבעה ימים מהיום את מצב הבניה לעת הזו". 

כוחות משטרה ומנהל מקרקעי ישראל פינו והרסו מבנים לא חוקיים בכפר הבדואי אל-ערקיב. במהלך העשור האחרון פלשו התושבים שוב ושוב לאדמות מדינה, תוך הפרה חוזרת ונשנית של החוק והוראות בתי המשפט

כוחות משטרה ופקחים של מנהל מקרקעי ישראל פינו והרסו מבנים לא חוקיים שבכפר הבדואי אל-ערקיב שבצפון הנגב. ביצוע הפינוי עוכב על ידי בית המשפט בשעות הלילה בשל בקשה של התושבים הבדואים לעכב את הפינוי. אולם השופטת בית המשפט השלום ברמלה הסירה את הצו ונתנה אור ירוק לכוחות המשטרה לאכוף את החוק.

על אף שהמבנים בכפר הבדואי אל-ערקיב אינם חוקיים וערכאות שיפוטיות שונות החליטו שיש לפנות את המקום, נמנעו עד כה משטרת ישראל וגורמי אכיפת החוק מלבצע את הפינוי.

תחילת השתלטות הבדואים על המקום בשנת 2002 כשהקימו לראשונה אוהלים. המשטרה פינתה אותם לאחר מכן אולם התעקשות הבדואים נמשכה ואלו המשיכו לתפוס את השטח באמצעות בניה ונטיעות לא חוקיות.

לאורך כל התקופה השתמשו הפולשים הבדואים בבתי המשפט על מנת לדחות ולמנוע את פינוי המבנים הלא חוקיים. חלק מהעתירות הגיעו אף לבית המשפט העליון, אך כולם נדחו. כך למשל נכתב בפס"ד משנת 2007 של שופטת בית המשפט השלום:

"התנהגותם של המבקשים, בפרשה הנדונה, נגועה בחוסר תום לב, נקבע כי הם פלשו למקרקעין …, פונו מהם ע"י המשטרה וחזרו ופלשו אליהם פעמים נוספות.  חוסר תום ליבם של המבקשים בהליך זה, בא לידי ביטוי גם בבקשות שהוגשו בעיתוי הנוכחי, דהיינו 3 שנים לאחר שניתנה ההחלטה בבית המשפט העליון, אשר דחתה את ערעורם של המבקשים וקבעה כי צווי הסילוק שהוצאו כנגדם, מכח חוק מקרקעי ציבור סילוק פולשים, תשמ"א – 1981, הוצאו כדין.".

למרות הפינוי האחרון משנת 2010 שבוצע בהוראת בית המשפט, חידשו הבדואים את ההשתלטות, אך הפעם נכנסו לבית הקברות הסמוך ושם בנו מספר מבנים ואוהלים, סגרו את הסככה המשמשת את מבקרי בית הקברות. לאחרונה הגדילו לעשות ובנו צריח שישמש מסגד. הכל בניגוד לחוק ולהוראות בתי המשפט.

ימים לפני הדיון בבית המשפט העליון על המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד סוסיא, חשפנו את השיטה בה מרחיבים הערבים את המאחזים בניגוד להתחייבות שלהם לבית המשפט העליון.

המאחזים הערביים הלא חוקיים ליד היישוב סוסיא מגיעים שוב לבית המשפט העליון. בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו נגד הבניה הלא חוקית במקום, יתקיים ביום רביעי (29.1) דיון מכריע על עתיד עשרות הערבים שהשתלטו על הקרקעות הסמוכות לסוסיא.

תיעוד שלנו מוכיח כי בניגוד גמור לצו בית המשפט תושבי המאחז הערבי שליד סוסיא מרחיבים את המאחז בבניה חדשה. בתמונות שהגיעו לידינו נחשפת השיטה של הערבים להסוות את הבניה הקשיחה מבלוקים על ידי כיסוי המבנה ביריעת בד. עטיפת המבנה בבד נועדה להציג מצג שווא שהמבנה הקשיח הוא אוהל ארעי כשלמעשה מדובר בבית אבן לכל דבר.

כזכור, במסגרת הדיונים בעתירה, הוציאו שופטי בג"צ לפני כשנה צו ביניים האוסר על הערבים להמשיך ולבנות במאחז. הרכב השופטים בראשות הנשיא גרוניס הכירו באי חוקיות המבנים אך ביקשו לבחון אפשרות של "הסדרת" המאחז על ידי הגשת תכנית בניה חדשה. בכדי ליצור אמון בין הצדדים אסרו השופטים על הערבים לבנות כל בניה חדשה במאחז. אולם כפי שניתן לראות, גם הפעם, ההתחייבות הערבית לא קוימה. בתמונה הראשונה שצולמה עוד בשנת 2012 ניתן לראות כיצד מקימים הערבים בשלב הראשון שלד עשוי מתכת.

בשלב השני, לאחר כשנה, כיסו הערבים את השלד ביריעת בד לבנה כדי לשוות למבנה חזית של אוהל ארעי. בשלב השלישי בנו הערבים מתחת לאוהל מבנה עשוי בלוקים בחסות מעטפת בד. כאשר כל העת היריעה מסתירה את הבלוקים זולת שעות בודדות, כפי שמצולם בתמונה הזו, כשהעבודות על הגג שמחייבות הסרה זמנית של היריעה. עם תום הקמת הגג הוחזרה היריעה למקומה, והבית חזר להיות "אוהל".

תיעוד זה הוא דוגמה אחת לעשרות מבנים שנבנו באותה שיטה של הסתרת הבניה ביריעות בד. מטרת הערבים היא להציג מצג ארעי למקום כשבפועל מדובר במבני קבע. וכן אכלס את המאחז בכמות מקסימלית של משפחות על מנת להקשות על המנהל האזרחי לפנות את עשרות התושבים של "הכפר העתיק".

בעקבות התיעוד, הגשנו הודעה לבית המשפט כי יש בידינו ראיות שהערבים הפרו את צו הביניים, ולכן יש לבטלו ולהרוס את המבנים שהוקמו בניגוד להתחייבות הקודמת. החלטה בעניין תימסר בדיון שיתקיים ביום רביעי (29.1).

כזכור, בשנים האחרונות הקימו ערבים מהכפר יטא והסביבה מאחזים לא חוקיים על אדמות טרשים שנמצאים בשטחי C סמוך לישוב סוסיה בדרום הר חברון. המאחזים נפרסים על שטחים נרחבים והוקמו בהם עשרות מבנים לא חוקיים.

בדיקה של המנהל האזרחי העלתה כי אותם מבנים נבנו שלא כחוק ועל כן פקחי המנהל הוציאו כנגדם צווי הריסה. עתירה נגדית לבג"צ של הערבים וארגון השמאל הקיצוני "שומרי משפט", מעכבת את ביצוע צווי ההריסה עד לתום ההליך.

ימים ספורים לפני הדיון בבג"ץ, החל הערבי שפלש למבנה ההיסטורי ח'אן לובאן בביצוע עבודות עפר סביב המתחם, תוך פגיעה במקום. בקשה דחופה לצו ביניים הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ (315/13) נגד חאלד דראגמה שהשתלט על המבנה העתיק ח'אן לובן הסמוך למעלה לבונה שבבנימין, ונגד משרד הבטחון והמינהל האזרחי שנמנע מלפעול כנגדו, למרות שקיימות הוכחות כי המבנה שימש כתחנת משטרה בריטית, והינו שייך למדינה.

בג"ץ לא נענה לבקשתנו להוציא צו ביניים, שיורה על הפסקת כל העבודות במקום עד לתום הדיון המשפטי בסוגיה. בעוד כשלושה שבועות צפוי להתקיים הדיון בפני בג"ץ.

הפולש הגביר בימים האחרונים את הליך הפלישה וההרס, והביא לאתר כלים מכניים כבדים לביצוע עבודות עפר הנדסיות, הגורמות נזק רב ועשויות להביא לנזק בלתי הפיך לשרידים עתיקים.

בעקבות צילום מסע ההרס, הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ בקשה דחופה להוצאת צו ביניים נגד כל המשך העבודות במקום.