הגשנו לבג"צ בקשה למתן צו ביניים וצו ארעי בגין המשך הפגיעה במבנה ההיסטורי סמוך למעלה לבונה

בפנייתה לבית המשפט הגבוה לצדק ביקשנו להוציא צו ביניים וכן צו ארעי נגד העבריין הפלסטיני שהשתלט על ח'אן לובן ובונה במקום תוך פגיעה חמורה במתחם. מדובר במקום בעל חשיבות היסטורית וארכיאולוגית וכל פגיעה במבנה ובסביבתו עלולה להיות בלתי הפיכה.

נגד האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, ונגד רשויות האכיפה שמגלות במקרה זה אוזלת יד, תלויה ועומדת עתירה שלנו לבג"צ אשר דיון בעניינה נקבע לתחילת 2014. אולם, בשל העובדה שהעבריין הפלסטיני אינו ממתין לדיון אלא פועל בשטח וקובע עובדות – נאלצנו לשוב ולפנות לבג"צ בבקשה שזה יוצא צו נגד המשך הפגיעה הקשה במקום.

בנוסף, מתבקשים השופטים להורות למדינה לזרז את טיפולה בבדיקת מעמדו החוקי של הח'אן, כדי לאפשר לקדם את הטיפול בפרשה עוד בטרם הדיון שנקבע, כאמור, למועד רחוק.

לאחר שנודע לנו כי בכוונת השר בגין להביא בשבוע הבא להצבעת בזק בממשלה את מתווה פראוור – ללא התיקונים שאושרו לפני כשנה, אנחנו קוראים לשרים בממשלה למנוע את המחטף

שיגרנו מכתב דחוף לשרי ממשלת ישראל, בדרישה שיפעלו לסיכול הכוונה להביא לאישור מליאת הממשלה את דו"ח פראוור, שעסק בפתרון בעיית עבריינות הבניה הבדואית בנגב. וזאת מבלי להתחשב בתיקונים המשמעותיים שאישרה הממשלה לפני כשנה.

במכתב נאמר כי "זהו מחטף חמור והרה-אסון לנגב. לא ייתכן כי נושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה"

למכתב מצורף מסמך המפרט את הנקודות הבעייתיות במתווה שגיבש השר בני בגין.

שופטי בג"ץ דחו עתירה דחופה שהגשנו אשר דרשה למנוע מהממשלה – המכהנת כממשלת מעבר – מלהצביע על מתווה ההסדר השערורייתי עם הבדואים בנגב

הממשלה אישרה את מתווה השר בני בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא-חוקית ברחבי הנגב. מדובר במתווה אשר מעניק למעשה פרס לאלה שפעלו לאורך השנים בעבריינות ותוך התעלמות מהחוק. לפני הדיון הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה, מאחר ומדובר בממשלת מעבר, אשר ע"פ הנוהג אינה מקבלת החלטות בעלות השלכות מרחיקות לכת.

השר בגין, שכבר אינו מכהן בכנסת וככל הנראה גם לא יכהן כשר בממשלה הבאה, הביא את העניין להצבעה, רגע לפני עזיבתו את הממשלה וביקש לשנות בכך את המדיניות שנקבעה בהחלטת ממשלה קודמת בכל הנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.

כך למשל, הוגדלו התמורות שיינתנו בקרקע לבדואים מ-50% -63%. משמעות צעד זה היא כי למעלה משלושים אלף דונמים נוספים יועברו לידי הבדואים וירשמו על שמם בטאבו. עוד מתכנן השר בגין לקבוע כי הרוב המוחלט של המאחזים הבדואים יולבנו במקומם – מהלך שייצור רצף טריטוריאלי מסוכן בכל מרכז הנגב שיפגע באופן אנוש ברציונל של תכנית המתאר מטרופולין באר שבע.

לא יתכן שממשלת מעבר שכבר אינה נהנית מאמון הכנסת תקבל הכרעה בנושא כה קריטי ותכבול את ידיה של הממשלה הבאה. בעיתוי הנוכחי ישנו חשש רב כי השרים יחששו להצביע לפי צו מצפונם ובניגוד לעמדת ראש הממשלה וזאת בשל החשש כי ראש הממשלה יפגע בהם בשל כך בחלוקת התפקידים בממשלה הבאה.

החלטת הממשלה עלולה להתקבל במחשכים וללא כל דיון. מסמך ההמלצות של השר בגין ותזכיר חוק בן כשבעים עמודים הועברו לשרי הממשלה רק בשעת אחר צהריים המאוחרת של יום חמישי, כאשר כבר ביום ראשון בבוקר השרים אמורים להצביע על ההחלטה. קשה לצפות שהשרים ישקיעו את מנוחת סוף השבוע לאחר שבוע הבחירות העמוס בלימוד מעמיק של הסוגיה המורכבת הזו ויערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע במשרדיהם כדי לקבל החלטה מושכלת ביחס להצעותיו של השר בגין.

כאמור בג"ץ דחה את העתירה אך ציין כי שמורה לתנועה הזכות לשוב ולעתור, אם וכאשר אכן תאשר הממשלה את המתווה.

אנחנו מוחים על החלטת בג"ץ לדחות את העתירה ומביעים תמיהה על היעילות במדהימה בה ניתן פסק הדין. תוך פחות משעה מרגע הגשת העתירה ואף מבלי לבקש את עמדת המדינה כבר נמצא הרכב, בראשות הנשיא, שיתן פסק דין שדוחה את העתירה. מעניין היה לראות מה היה קורה לו היתה העתירה מוגשת 'בטעות' נגד אימוץ דו"ח לוי על ידי ממשלת מעבר ולא נגד החלטה על חלוקת עשרות אלפי דונמים של אדמות מדינה לבדווים בנגב

אנחנו שבים וקוראים לראש הממשלה להתעשת ברגע האחרון ולא להעלות את ההצעה להצבעה ביום ראשון בממשלה ומבטיחים לשוב ולעתור לבג"ץ כבר ביום ראשון כנגד ההחלטה במידה ותתקבל.

עתרנו לבג"צ בדרישה להורות למדינה לפנות לאלתר פלסטיני שהשתלט באלימות על מתחם היסטורי סמוך למעלה לבונה

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק נגד שר הביטחון, מפקד פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל בדרישה להורות להם לפעול לסילוקו של פלסטיני אלים שהשתלט על ח'אן לובן, הסמוך ליישוב מעלה לבונה שבבנימין.

בעתירה נטען כי האיש, חאלד סמיח חאמד דראגמה, נכנס למתחם ההיסטורי לפני כשנה, ביצע במקום הרס וכן גידר שטחים ללא אישור. בנוסף, סילק דראגמה מהאזור כל אדם שהתקרב או ביקש להיכנס למבנה הח'אן. הוא עשה זאת תוך שימוש באלימות ובאיומים.

השטח עליו נמצא הח'אן הוא אדמות מדינה, והפלישה אליו היא בלתי חוקית בעליל. לאחר שהפניות שלנו לרשויות המוסמכות לא הביאו למיגור התופעה, נאלצנו לעתור לבג"צ בבקשה שיפעל לאכיפת החוק כלפי העבריין.

פקחי המנהל האזרחי הרסו מסגד לא חוקי שנבנה בדרום הר חברון

בעקבות עתירה שהגשנו לאחרונה לבג"צ הרסו פקחי המנהל האזרחי מסגד בלתי חוקי שנבנה בחודשים האחרונים בכפר הפלסטיני אל-מופקרא שבדרום הר חברון.

כזכור, במהלך הדיון בעתירה לפני כחודש הרכב שופטי בג"צ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דחק  במדינה לנקוט הליכים נגד העבריינות הפלסטינית המתבצעת במקום. השופט גרוניס אף התייחס במהלך הדיון לתופעת הפרות הבנייה ביו"ש וציין שיש לטפל במבנים הללו "כשהם עוד קטנים".

הריסת המסגד היא תמרור אזהרה לתושבי הכפר אל-מופקרא ודרום הר חברון, שעליהם לשמור את החוק ולבנות במקומות המיועדים לכך. אכיפת החוק במקרה המדובר היא הוכחה לנחיצותה של "רגבים". נמשיך לתעד את העבריינות הפלסטינית, וכל בניה לא חוקית תטופל בזירה המשפטית והציבורית.

סמוך ליישוב אביגיל בהר חברון מתבצעות שלל עבירות בניה בתוך שטח אש ותוך פגיעה חמורה בביטחון התושבים, בסביבה ובשלטון החוק

בג"צ יידרש לדון בעתירה שהגשנו נגד שורה ארוכה של עבירות בניה המבוצעות באין מפריע ולאור היום סמוך ליישוב אביגיל שבהר חברון.

בין עבירות הבניה שאיתרו פקחי התנועה: בניית מבנה קבע של מסגד גדול, בניה קלה של מבנים נוספים, יציקת בורות מים לאורך הכביש העולה ליישוב וכן הצבת גדרות חקלאיות. כאמור, "קדחת הבניה" מבוצעת ללא בושה בתוך שטח אש של צה"ל.

בעתירה נטען כי הבניה הבלתי חוקית המדוברת פוגעת בביטחון התושבים היהודים באזור, פוגעת בסביבה , פוגעת במערכת שלטון החוק ומהווה סכנה בטיחותית חמורה. לעתירה מצורפת חלופת מכתבים עם גורמי האכיפה, אשר בחרו שלא לפעול אל מול רמיסת החוק המגובה בתצלומי אוויר ובתיעוד מדויק.

בעתירה נטען כי יש צורך דחוף בהוצאת צו הריסה נגד הבית הסמוך לעיירה יטא שבדרום הר חברון, אשר בנייתו עומדת בפני סיום

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה שיוציא צו על תנאי, צו ביניים וצו עראי, נגד מבנה גדול שבנייתו הולכת ונשלמת בדרום הר חברון. מדובר במבנה מגורים שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של הכפר ח'רבת א-דיראת – כפר שנבנה אף הוא בניגוד לחוק, אך הוכשר בדיעבד.

בעתירה מצוין כי הבית נבנה סמוך מאד לכביש הראשי, דבר המהווה סיכון ביטחוני ראשון במעלה לנוסעים היהודים בכביש. אנחנו דורשים מבג"צ להוציא צו שיורה למדינה לפעול להריסת הבית ולהעמדתם לדין של העבריינים, ובנוסף להוציא לאלתר צו שימנע את המשך העבודות במקום עד לקבלת החלטה סופית, וכן ימנע את אכלוסו של המבנה, שבנייתו כאמור עומדת בפני סיום.

בעתירה מוזכרת חשיבותה של פעולה מהירה של הרשויות בעניין, לפני שייכנסו לבית דיירים – דבר שיקשה על פעולת האכיפה. עוד מוזכרת בעתירה עמדתה העקרונית של המדינה ולפיה בראש סדר העדיפויות נמצא הטיפול בהפרות חוק המסכנות את ביטחון התושבים – דבר שבמקרה המדובר הוא מובהק ובלתי ניתן לערעור.

בעוד נגד מבנים ביישוב מצפה דני מוצאים צווי הריסה – מוקם בסמוך באין מפריע כפר פלסטיני גדול בלתי חוקי

מסתבר שאכיפת החוק בצורה שוויונית אינה דבר מובן מאליו: סמוך ליישוב מצפה דני שבבנימין נבנה כפר פלסטיני ללא כל היתר בנייה וללא אישור חוקי. מדובר בעשרות מבנים, חלקם מבני קבע לכל דבר, שמוקמים במרץ. גורמי האכיפה אינם פועלים נגד הפרת החוק הזועקת לשמים. מנגד, אותם גורמים מוציאים צווי הריסה ופועלים לאכיפת החוק דווקא ביישוב מצפה דני.

פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפעול לאלתר נגד הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית – ובמקביל להסביר את הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין אופן אכיפת חוקי התכנון והבנייה במצפה דני ובכפר הפלסטיני הבלתי חוקי בעליל.

סיור שערכנו בכפר הבדואי הלא חוקי אלזרנוג לשר החוץ ליברמן הופרע בגסות על ידי חה"כ א-סנע

יושב ראש "ישראל ביתנו" שר החוץ אביגדור ליברמן סייר ביחד איתנו ביום רביעי (ז' בתמוז, 27.6),  בכפר הבדואי אל זרנוג שבנגב‎.
כזכור, אל זרנוג הינו כפר בלתי חוקי שהוקם על קרקע יהודית פרטית, ותושביו מסרבים לפנותו ולהעתיק את מגוריהם לאתר חלופי שהוצע להם על ידי המדינה.

לפני כמה שבועות עתרנו לבג"צ בשם בעל הקרקע בדרישה לפינויו של הכפר, על בסיס התקדימים שיצרו בג"צ מגרון ושכונת האולפנה‎. את סיורו של שר החוץ ליברמן פתח מנהל הפעילות שלנו, בצלאל סמוטריץ', שהסביר שהסיבה להחלטה להביא את השר דווקא לנקודה זו היא מאחר ובאלזרנוג מתגלה במערומיו הנרטיב השקרי שבונים עשרות ארגוני השמאל סביב הסוגיה הבדואית.

"כאן באלזרנוג אין תביעות בעלות, אי אפשר להאשים את מדינת ישראל בגזל קרקעות, מוסכם על כולם שמדובר בקרקע יהודית פרטית, ועדיין הבדואים יושבים כאן, גוזלים קרקעות ומסרבים להתפנות", דברי סמוטריץ', שהוסיף כי עשרות ארגוני שמאל מוציאים דיבתה של ישראל בעולם, ומתבססים לשם כך על שקרים גמורים‎.

שר החוץ ליברמן השווה בדבריו בין הבנייה הבלתי חוקית שת הבדואים בנגב לבין המאחזים ביהודה ובשומרון. לדברי ליברמן, לא יתכן שהורסים בתים באולפנה ומתעלמים ממאה אלף מבנים לא חוקיים במגזר הערבי בנגב ובגליל וממאות פסקי דין חלוטים של בתי המשפט שלא מקוימים.

במהלך דבריו של השר ליברמן לתקשורת התפרץ בגסות ותוך צרחות רמות חבר הכנסת טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל. שר החוץ השיב לא-סנע כי הוא טרוריסט שאינו מייצג את האוכלוסייה הבדואית ואינו דואג לטובתה, אלא מייצג את ארגוני הטרור.
בכניסה לכפר הפגינו כמה מאות צעירים, תוך שהם מנופפים בדגלי חמאס.
המשטרה מנעה מהם להתקרב אל הסיור, והוא נמשך כסדרו.

הגשנו לבית המשפט בקשה להוצאת צווים שיחייבו את הרשויות לפעול סוף סוף נגד דוכנים שהוקמו בשמורת טבע בצפון

מתברר כי אין גבול לתעוזה ולחוצפה של העבריינים: בלבה של שמורת הטבע נחל סער שבצפון רמת הגולן, למרגלות החרמון, הוקמו בשנים האחרונות כמה דוכנים לממכר מוצרים שונים. תחילה הוצבו במקום ארבעה דוכנים, אולם באחרונה נוספו אליהם כמה דוכנים נוספים – ממש בצד הכביש, תוך סיכון חייהם של הקונים שעוצרים את רכביהם בסמוך.

לאורך תקופה ארוכה ניהלנו תכתובת ענפה עם אנשי רשות שמורות הטבע ועם גורמי האכיפה האחראים על שמירת חוקי הבנייה באזור, אולם חלופת מכתבים זו לא הובילה לנקיטת צעדים כלשהם מצד הרשויות כנגד העבריינים. חלק מהמכתבים אף זכו להתעלמות רועמת.

לפיכך, נאלצנו להגיש בימים אלה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה להוציא צו על תנאי שיחייב את רשויות האכיפה לפעול להריסת הדוכנים ולהעמדתם לדין של העבריינים. במקביל, הוגשה לבית המשפט בקשה להוצאת צו ביניים אשר יאסור על המשך השימוש בדוכני הממכר עד להחלטה סופית בסוגיה – וזאת, בהתחשב בכך שלא ניתן לעלות על הדעת מצב בו יאפשר בית המשפט את המשך השימוש בדוכנים תוך רמיסת החוק ברגל גסה ופגיעה אנושה בערכי הטבע והנוף בתוככי שמורת טבע.