תגית: בניה בלתי חוקית

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים. 

בעקבות זיהוי תופעה של התגברות הפרות בניה של פלסטינים במהלך ימי חול המועד, כשהפקחים בחופשה מרוכזת – אנחנו קוראים לציבור לפקוח עין ולסייע לנו למלא את תפקידנו

מסתבר שבזמן שהמוני בית ישראל חוגגים באירועי חול המועד השונים, עברייני בניה פלסטינים מנצלים את ימי החג על מנת לקבוע עובדות בשטח.

הפלסטינים "גילו" כי במהלך ימי חול המועד פקחי המנהל האזרחי נמצאים בחופשה והשטח מופקר. מניסיון השנים האחרונות בתקופות של חול המועד מתברר כי הפלסטינים נערכים מראש לימים הללו שבהם "לית דין ולית דיין". הם מכינים מראש תכניות, חומרי בניה ותשתיות , וברגע שהפקחים יוצאים לחופשת החג שלהם – מתחילה בניה פראית ונקבעות עובדות בשטח. מלבד היותה בלתי חוקית, הבניה פוגעת קשות גם בנוף ובאיכות הסביבה.

אנחנו קוראים לציבור לדווח בטופס הנמצא באתר שלנו על כל הפרת בניה בשטח שבה הם נתקלים במהלך ימי חול המועד, כמו גם  במהלך השנה כולה.

בעוד מעל היישוב מגרון מרחפת עדיין חרב ההריסה – בדרום עומד על תילו באין מפריע כפר בדואי ענק שנבנה על אדמות פרטיות

האם השיקולים המשפטיים הקרים שהביאו את בג"צ להורות למדינה להרוס את מגרון שבבנימין עד לסוף חודש מארס יחולו גם על הכפר הבדואי אלזרנוג? פנינו לאחרונה לשר הפנים אלי ישי ולגורמי אכיפת החוק בדרום בדרישה להורות על הריסת מאות המבנים שהוקמו על אדמות פרטיות בכפר הסמוך לנבטים. 

צירפנו למכתב מסמכים ומפות המוכיחים כי מדובר באדמות פרטיות לכל דבר ועניין. להבדיל ממקרה מגרון, שם עתרו גורמי שמאל מבלי שהביאו את בעלי הקרקע הטוענים לכאורה לבעלותם, בעניין אלזרנוג אנחנו מייצגים את בעלי הקרקע בשמם המלא ותוך מסירת הוכחות חותכות ובלתי ניתנות למחלוקת בנוגע לבעלותם על הקרקעות בהיקף של למעלה מ-650 דונמים!

במכתב אנחנו דורשים מהמדינה לפעול להריסת כ-300 המבנים שנבנו באלזרנוג ללא היתר ובניגוד לחוק, בהתאם לפסיקת שופטי בג"ץ בפרשת מגרון, אשר קבעו כי על המדינה לפעול בנחישות לאכיפת החוק בעיקר כשהדבר פוגע בזכויות הקניין.

לאחר שגילינו כפר בדואי חדש ובלי מוכר בנגב, אנחנו דורשים מהרשויות להרוס אותו

בעוד המלצות דו"ח גולדברג בנוגע לפזורה הבדואית בנגב רק עושות את דרכן ליישום אחרי אישור הממשלה, מסתבר שבשטח המציאות לא מפסיקה להשתנות. בדיקה שערכנו גילינו כי בין השנים 2005 ו- 2010 נבנו עשרות בתים בלתי חוקיים בשטח בלתי מיושב בין דרג'את לתל ערד, סמוך לשמורת הטבע והאתר הארכיאולוגי באזור. המבנים הוצבו בצורה מסודרת, המעידה על תכנון ועל כוונה להקים במקום יישוב חדש ללא היתר.

פנינו באחרונה במכתב לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים בדרישה להרוס את המבנים. למכתב צורפו תצלומי אוויר של השטח משנת 2005 ומ-2010 המעידים בבירור על בנייה שצמחה באזור יש מאין.

בעקבות פניה שלנו, ובאיחור של שנים, החלו לנוע – גם אם באיטיות – גלגלי השיניים של מערכת אכיפת החוק בטיפולה ב"שוק יעפורי" הבלתי חוקי בצפון רמת הגולן 

מדובר בשוק שנבנה באופן בלתי מוסדר סמוך לקבר נבי חזורי, הנחשב קדוש לעדה הדרוזית. השוק מאכלס תשעה מבנים, שנבנו במקום, כאמור, ללא היתר. בנוסף, הולכת ומושלמת באזור בנייתו של בניין רב קומות – גם כן באופן בלתי חוקי וללא קבלת האישורים המתאימים.

כבר לפני כמה חודשים פנינו לכל הגורמים האמורים לאכוף את החוק באזור, ובהם לשר הפנים אלי ישי ולשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', בדרישה לפעול באופן מיידי ותקיף כנגד השוק העברייני. במכתב מוזכר כי מעבר לעובדה שמדובר בדריסה ברגל גסה של החוק, יש בהפעלת השוק משום פגיעה ברגשות בני העדה הדרוזית, שהקבר הסמוך מהווה עבורם מקום קדוש.

מתגובה שקיבלנו מהמועצה המקומית מעלה חרמון, שבתחום שיפוטה נמצא המתחם, עולה כי כבר לפני כארבע שנים הועבר העניין לטיפולה של הפרקליטות ו"נתקע" שם. פנינו למנהל היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, וכן ליחידת הפיקוח במשרד הפנים, בדרישה לברר מדוע מתמהמהות הרשויות בטיפולן בפרשה.

בתגובה שהגיעה אלינו לאחרונה מהוועדה לתכנון ולבנייה מעלה חרמון נאמר כי בקרוב יחודש הטיפול בשוק יעפורי. סוף סוף, יש לומר

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.

במאמץ משותף עם כמה משרי הממשלה הצלחנו לצמצם באופן ניכר את הנזקים שהיו גלומים בדו"ח גולדברג, ולהכניס לתכנית שינויים והבהרות רבי משמעות

ממשלת ישראל אישרה ב-11 בספטמבר 2011 את המתווה שגובש ע"י השופט בדימוס אליעזר גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית הבלתי חוקית בנגב. מדובר בפעם הראשונה שהמדינה מבקשת לטפל מן השורש בבעייה החמורה הזו, אשר פוגעת באחיזה היהודית בדרום ובחזון הציוני. הדו"ח ככלל סלחני כלפי העבריינות הבדואית, שבאה לידי ביטוי לאורך שנים בהפרת חוק ובבנייה פרועה ברחבי הנגב. אולם, במאמץ משותף של "רגבים" ושל שרים שהבינו את חשיבות העניין, הוכנסו ברגע האחרון להצעת ההחלטה של הממשלה שינויים מהותיים שהפכו את הדו"ח לקל יותר לעיכול ולמזיק פחות לאינטרס הציוני, מאשר הגרסה הראשונית.

למשל, הובהר בסעיף 10 להחלטה כי התמורה בקרקע לה יזכו הבדואים שיפנו את הקרקעות עליהן השתלטו, לא תינתן מחוץ לשטח מוגדר ותחום בדרום.

כמו כן נקבע כי ההסדר יחול על מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה, ולא על אדמות מרעה.

בסעיף 11, שהוא אולי החשוב בכל התהליך, מובהר ומודגש מבחינה משפטית מעבר לכל ספק או ערעור כי אין בהצעת המדינה משום הכרה כלשהי בזכויות הבדואים על הקרקעות המדוברות, אלא זהו רצון טוב של המדינה להביא להסדרת העניין ותו לא.

אנו שמחים מהשינויים וההבהרות שהוכנסו להחלטת הממשלה, גם אם הדו"ח כולו כמכלול בעייתי בבחינת היותו נותן שכר לעבריינים מועדים.

"רגבים" דורשת להרוס בשטח שבין היישובים הבדואים אום-בתין ואל-סייד שבנגב שישה בתים שנבנים בימים אלה באין מפריע

במכתב שנשלח לגורמי אכיפת החוק בדרום סיפקנו תצלומים מעודכנים ונקודות ציון מדויקות של שישה בתים שנבנים בניגוד לחוק בשטח הריק שבין שני הישובים הבדואים ותבענו מהרשויות לטפל בהפרת החוק הבוטה לאלתר, ולוודא שהבתים הללו לא יוכשרו בשום הסדר עתידי בבחינת "שלא ייצא חוטא נשכר".

עוד הדגשנו במכתב כי הדברים נכונים על אחת כמה וכמה אחרי שהממשלה אישרה את דו"ח גולדברג, שאמור להסדיר את נושא ההתיישבות הבדואית בנגב.

"על רקע התכנית הממשלתית שאושרה באחרונה ואשר מבוססת על עקרון זה של הקמת ישובים מסודרים והכנסת הפזורה אליהם, קיימת חשיבות עליונה לאכיפה בלתי מתפשרת כנגד בניה בלתי חוקית המתבצעת כעת מחוץ לתחומי יישובים מוסדרים בכלל, ובפרט באזורים הסמוכים לישוב קיים", לשון המכתב.

בנוסף ציינו כי "בהעדר האכיפה בשטחים שמחוץ ליישובי אבו-בסמא מהווה תמריץ שלילי לאוכלוסיות המתגוררות בשטחים אלו להישאר במקומם ולא להיכנס לתחומי הישובים המוסדרים, שכן שם יהא עליהם לבנות כדין, בהתאם לתוכניות מסודרות, תוך הגשת בקשות, קבלת היתרים, תשלומי אגרות וכד'".
הגורמים הממוענים במכתב נדרשים לטפל בששת הבתים ללא דיחוי ולמצות את הדין עם העבריינים.

לאחר חודשים ארוכים של סחבת ושל אוזלת יד מצד הרשויות, חידשנו את העתירה שהגשנו נגד הבנייה הבלתי חוקית בנחל חזורי שבצפון

לאור אוזלת היד של הרשויות נאלצנו לחדש את העתירה שהגשנו בעניין הבנייה הבלתי חוקית המתבצעת מצד תושבים דרוזים בשמורת נחל חזורי, סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד שברמת הגולן. זאת, לאחר שהרשויות לא עמדו בהתחייבותן לטפל במפגע.

הבנייה במקום כוללת מבנה של כ–700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ–50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה המקורית, שהוגשה ב-16.11.10, מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראים על האזור. הגורמים מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, וכי לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. בעתירה מסופר עוד כי כאשר ביקשה "רגבים" לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום, בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על אנשי התנועה.

לאחר שנציגי הרשויות הבטיחו לטפל בעברת הבנייה המדוברת, משכנו לפני כשמונה חודשים את העתירה, תוך תקווה שהרשויות אכן יעמדו בדיבורן. אולם, בחלוף הזמן התברר כי טיפול הרשויות באתר מתמהמה, וחרף פניות חוזרות ונשנות לגורמי האכיפה – דבר לא נעשה. לפיכך, שבנו ועתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד הבנייה העבריינית בנחל חזורי ואוזלת היד שמגלות רשויות המדינה בטיפולן בפרשה.