ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בבקעת הירדן על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין העיירות טייסיר וטובאס שבשטחי B לרשת המקבצים הבלתי חוקיים בשטחי C. "הרשות הפלסטינית יוצרת רצף טריטוריאלי בבקעה ומדינת ישראל מאפשרת זאת"

ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בחודשים האחרונים על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין הכפרים הגדולים והמרכזיים טייסיר וטובאס שבמזרח השומרון לבין רשת המקבצים הבלתי חוקיים באזור היישובים רועי ובקעות ובסיסי צה"ל שבבקעת הירדן.

על פי תיעוד שערכנו, פריצת הציר הפיראטי על שטחי C החלה עוד בחודש נובמבר שנה שעברה. בתחילה, ערמות כורכר הונחו בשטח בזו אחר זו, וכעת, מספר חודשים לאחר מכן הן נכבשו לידי דרך עבירה לכל כלי רכב.

פנינו למנהל האזרחי ולרשויות כבר בתחילת העבודות, בדרישה שיבצעו אכיפה מאסיבית כנגד העבריינים. בפועל, עברייני הבניה הספיקו לכבוש את הציר ועל פי ההתנהלות האיטית של המנהל עד כה, ישנו חשש כי בקרוב הוא עלול להיסלל באספלט.

התרענו בפני המנהל והרשויות שינקטו בפעולות קונקרטיות במהירות אחרת העבודות ימשכו והמבנים הבלתי חוקיים ורשת המקבצים שהרשות הפלסטינית מטפחת – יחוברו לכפרים המרכזיים. אבל הם- לא עשו דבר. הרשות הפלסטינית פועלת בכל העת ליצירת רצף התיישבות פלסטיני ואינה מחכה לאף פקח מהמנהל שיבוא לעצור אותה. במודע או שלא, חוסר המעש של רשויות האכיפה ומדינת ישראל מאפשר לרשות הפלסטינית לקדם רצף טריטוריאלי בבקעת הירדן.

עבודות מדידה להקמת מפעל מלט פלשתיני בלב מדבר יהודה הסתיימו השבוע בתגרת אבנים וירי חי בין הבדואים המקומיים לשוטרים פלשתינים חמושים. הבדואים פנו אלינו בבקשת עזרה מול היזמים – בניו של אבו מאזן

תכנית גרנדיוזית של בכירי הרשות הפלשתינית, המבקשים להקים מפעל מלט בנחל חצצון שבלב מדבר יהודה, עשויה לגרום לפגיעה סביבתית חסרת תקדים בנופי המדבר, בשטח B הנמצא בשליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית.

ביום רביעי האחרון, הגיעו למקום צוותי מדידה מטעם הרשות הפלשתינית, ככל הנראה בהסכמת גורמים ישראליים, אך נתקלו בהפגנה זועמת מצד משפחות בדואיות של בני שבט רשיידה המתגוררים במרחב. אלו חוששים מפני ההשלכות הבריאותיות הצפויות מתהליך ייצור המלט ומדחיקת רגליהם מהשטח המשמש עבורם כאיזור מרעה.

מאות מבני השבט שהרשות הפלשתינית צפויה לסלקם מהשטח הפגינו במקום והחלו ליידות אבנים לעבר המודדים ולהבעיר צמיגים, ובעקבות כך הוקפצו לשטח מספר רב של שוטרים פלשתינים חמושים שפיזרו את ההפגנה באלימות רבה תוך ירי באוויר.

שוטרים פלשתינים חמושים בנחל חצצון

באופן מפתיע, החליטו הבדואים לפנות דווקא אל רכז השטח שלנו המוכר להם מסיורים שהוא מקיים בשטח, וביקשו כי הארגון יסייע להם לפעול כנגד הקמת המפעל.

לטענת הבדואים, שטח המפעל המתוכנן צפוי להשתרע על שטח עצום של כ3,500 דונם – פי 6 מגודלו של מפעל 'נשר', מפעל המלט הגדול בישראל. על פי המידע שהגיע לתנועת רגבים, היזמים הפלשתינאים הם לא פחות מבניו של אבו מאזן, נשיא הרשות הפלשתינית.

המיקום שבו מתוכנן לקום המפעל, מצוי בתחומי איזור שנקבע בהסכם אוסלו ב' כ"שמורה הסכמית", בו חל איסור מוחלט לבניה כלשהי במרחב. ברור כי הקמת מפעל מסוג זה עשויה, ברמת וודאות גבוהה מאד, לגרום לנזק סביבתי נרחב תוך פגיעה חמורה בסביבה ובעיקר בתוואי נחל חצצון והסיכון הסביבתי הנובע ממפעל מזהם במרחב הספציפי הזה  – חמור ביותר.

מבדיקה שערכנו התגלה כי הקמת המפעל מוכרת ומתואמת עם גורמי הביטחון והמנהל האזרחי שככל הנראה אף התלוו לעבודות המדידה, למרות שככל הנראה לא אושר כל מבנה או מפעל באתר זה.

שיגרנו בסוף השבוע פניה בהולה לשר הביטחון והמנהל האזרחי, וכן לשר להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בדרישה לנקוט בהליכים הדרושים לשם עצירת הקמת המפעל ושמירה על האינטרסים הישראליים, הציבוריים והסביבתיים במרחב. הדגשנו בפניה כי בהקמת המפעל מעורבת משפחתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן, וקיים חשש כבד כי מעורבות זו משפיעה, באופן פסול, על הליכי התכנון והאישור של המפעל, שכאמור – מצוי בתחומי שמורה הסכמית.

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

באחרונה פנינו לשר הביטחון ולפיקוד צה"ל בדרישה לעצור את פעילות מחצבה ערבית חדשה שנפתחה בנחל ערוגות ופוגעת קשות בנופיו. זהו "מקרה בוחן" לפגיעה סביבתית ואקולוגית המתרחשות בתחומי הרשות הפלסטינאית  בניגוד לכל הסכם

מרץ 2013 נפתחה מחצבה בלתי חוקית בחלקו העליון של נחל ערוגות הממוקם בשטח B, באזור המוכר כ'שמורת ההסכמים'. ב'הסכם וואי' התחייבה הרש"פ כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים", ובפרט לגבי שמורה זו בה "לא יחולו שינויים במעמד שטחים אלו, ולא תתקיים בהם כל פעילות בנייה חדשה".

מהתמונות שצילם רכז השטח שלנו עולה בבירור כי המחצבה גורמת לפגיעה נופית נרחבת, וכי התשפוכת המושלכת לאפיק הנחל עתידה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית לכל אורך הנחל בואכה ים המלח.

פנינו לשר הביטחון, לשר להגנת הסביבה, לאלוף פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בבקשה דחופה כי יפעלו באופן מיידי להפסקת פעילותה של המחצבה.

על אף שמיקום המחצבה בתחום שטחי B, הופך את הטיפול בפגיעה הסביבתית שגורמת המחצבה למורכב יותר, אנו סבורים כי אסור למדינת ישראל להסכים עם קיומם של מפגעים דוגמת מחצבה זו, ורבות שכמותה, הגורמות לזיהום אויר וקרקע. מפגעי הסביבה אינם מכירים את 'הקו הירוק' ואינם נעצרים בו. על רשויות הגנת הסביבה והמנהל האזרחי מוטלת חובה למצוא את הדרך להתמודד עם הסכנה האקולוגית הטמונה בהמשך פעילות המחצבה באופן שיפסיק את פעילות האתר לחלוטין.