אנחנו ממשיכים להלחם בחוק 40, חוק איסור מכירה לזרים, האוסר על יהודים (ורק על יהודים) לקנות קרקע ביו"ש.
כבר לפני שנים התחלנו את תהליך ביטול החוק, כל היועצים והשרים שעירבנו בתהליך אמרו שהגיע הזמן לשנות את החוק, אבל ברגע שגנץ נכנס למשרד הביטחון – הכל נתקע. לאחר ששר הבטחון סרב לבטל את החוק הגזעני, פנינו לבג"ץ.
שר הביטחון גנץ משאיר חוק גזעני, רק בגלל שהוא מפחד "לתקוע אצבע" בעין של הרשות הפלסטינית. זאת בושה.
פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות
פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות. בימים האחרונים התברר לתנועת רגבים כי עבודתם של פקחי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, האחראים לבצע פעולות אכיפה נגד בניה בלתי חוקית בשטחי C, צומצמה בעקבות משבר הקורונה ל-30% מהפעילות הרגילה שלהם.
אנחנו רואים חשיבות עליונה בהמשך פעילות הפקחים כחלק מהמאבק האסטרטגי בהשתלטות הרשות הפלסטינית על שטחים עצומים בשטחי C באמצעות בניה בלתי חוקית.
בניה לא חוקית חדשה – בחסות משבר הקורונה
כזכור, לפני מספר חודשים רסמנו את דו"ח מלחמת ההתשה העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. בדו"ח הראנו כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים. בעקבות פרסום הנתונים, הגדיר שר הביטחון את הטיפול בבעיה כאסטרטגי ומינה יועץ מיוחד שירכז את פעילות הצבא והמנהל האזרחי כנגד הבניה החוקית.
אנחנו חוששים כי בחסות הירידה בהיקף הפיקוח, תחזור הרשות להשתלט על שטחים נרחבים בשטחי C, באופן בו יהיה בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו בתום המשבר. בסיורים שלנו בשטח בשבועיים האחרונים, אנו עדים לחזרה לדפוסים של בנייה מסיבית בשטחי C. צמצום הפיקוח בימים אלו, על אף משבר הקורונה, יהיה בכיה לדורות ובשטח ייגרמו נזקים אדירים שיהיה קשה לתקן אחר כך.
עבודות מדידה להקמת מפעל מלט פלשתיני בלב מדבר יהודה הסתיימו השבוע בתגרת אבנים וירי חי בין הבדואים המקומיים לשוטרים פלשתינים חמושים. הבדואים פנו אלינו בבקשת עזרה מול היזמים – בניו של אבו מאזן
תכנית גרנדיוזית של בכירי הרשות הפלשתינית, המבקשים להקים מפעל מלט בנחל חצצון שבלב מדבר יהודה, עשויה לגרום לפגיעה סביבתית חסרת תקדים בנופי המדבר, בשטח B הנמצא בשליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית.
ביום רביעי האחרון, הגיעו למקום צוותי מדידה מטעם הרשות הפלשתינית, ככל הנראה בהסכמת גורמים ישראליים, אך נתקלו בהפגנה זועמת מצד משפחות בדואיות של בני שבט רשיידה המתגוררים במרחב. אלו חוששים מפני ההשלכות הבריאותיות הצפויות מתהליך ייצור המלט ומדחיקת רגליהם מהשטח המשמש עבורם כאיזור מרעה.
מאות מבני השבט שהרשות הפלשתינית צפויה לסלקם מהשטח הפגינו במקום והחלו ליידות אבנים לעבר המודדים ולהבעיר צמיגים, ובעקבות כך הוקפצו לשטח מספר רב של שוטרים פלשתינים חמושים שפיזרו את ההפגנה באלימות רבה תוך ירי באוויר.
שוטרים פלשתינים חמושים בנחל חצצון
באופן מפתיע, החליטו הבדואים לפנות דווקא אל רכז השטח שלנו המוכר להם מסיורים שהוא מקיים בשטח, וביקשו כי הארגון יסייע להם לפעול כנגד הקמת המפעל.
לטענת הבדואים, שטח המפעל המתוכנן צפוי להשתרע על שטח עצום של כ3,500 דונם – פי 6 מגודלו של מפעל 'נשר', מפעל המלט הגדול בישראל. על פי המידע שהגיע לתנועת רגבים, היזמים הפלשתינאים הם לא פחות מבניו של אבו מאזן, נשיא הרשות הפלשתינית.
המיקום שבו מתוכנן לקום המפעל, מצוי בתחומי איזור שנקבע בהסכם אוסלו ב' כ"שמורה הסכמית", בו חל איסור מוחלט לבניה כלשהי במרחב. ברור כי הקמת מפעל מסוג זה עשויה, ברמת וודאות גבוהה מאד, לגרום לנזק סביבתי נרחב תוך פגיעה חמורה בסביבה ובעיקר בתוואי נחל חצצון והסיכון הסביבתי הנובע ממפעל מזהם במרחב הספציפי הזה – חמור ביותר.
מבדיקה שערכנו התגלה כי הקמת המפעל מוכרת ומתואמת עם גורמי הביטחון והמנהל האזרחי שככל הנראה אף התלוו לעבודות המדידה, למרות שככל הנראה לא אושר כל מבנה או מפעל באתר זה.
שיגרנו בסוף השבוע פניה בהולה לשר הביטחון והמנהל האזרחי, וכן לשר להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בדרישה לנקוט בהליכים הדרושים לשם עצירת הקמת המפעל ושמירה על האינטרסים הישראליים, הציבוריים והסביבתיים במרחב. הדגשנו בפניה כי בהקמת המפעל מעורבת משפחתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן, וקיים חשש כבד כי מעורבות זו משפיעה, באופן פסול, על הליכי התכנון והאישור של המפעל, שכאמור – מצוי בתחומי שמורה הסכמית.
השביל ממנו נזרק בקבוק התבערה לעבר איילה שפירא נסלל כעת לכביש על ידי הרשות הפלשתינית, תוך התעלמות גורמי החוק. יחד עם מועצת שומרון פנינו לשר הביטחון. הוריה של איילה שפירא מבקשים: "הפסיקו את סלילת הדרך לפיגוע נוסף"
שנתיים אחרי הפיגוע בו נפצעה הילדה איילה שפירא מבקבוק תבערה שיודה לעבר רכב המשפחה, סוללת הרשות הפלשתינית את שביל המילוט ששימש את המחבלים לכביש בלתי חוקי. הסכנה: מחבלים יוכלו להגיע בקלות רבה יותר לישובים מעלה שומרון ואל מתן ללא בידוק ולפגוע בעוברים ושבים. המנהל האזרחי הממונה על השטח כלל לא הבחין בעבודות הלא חוקיות למרות שזה תפקידו
יחד עם מועצה אזורית שומרון פנינו למשרד הבטחון ולמנהל האזרחי בדרישה לעצור לאלתר עבודות בלתי חוקיות של סלילת כביש שמבצעת הרשות הפלשתינית באמצעות כלי הנדסה כבדים ליד היישוב אלמתן. הדרך החדשה תאפשר גישה לכלי רכב בין הכפר עזון למאחז ערבי בלתי חוקי הסמוך ליישובים מעלה שומרון ואלמתן.
דרך הטרור – הכביש שסוללת הרש"פ מחברת את המאחז הפלשתיני לעזון, וחוצה את דרך הגישה ליישוב אלמתן
דרך זו, החוצה את הכביש הפנימי של היישוב אלמתן, שימשה בעבר כנתיב מילוט רגלי של המפגעים שביצעו את הפיגוע בו נכוותה באופן קשה איילה שפירא בפיגוע לפני כשנתיים.
עורך הדין שלנו, בועז ארזי, ציין במכתב, כי עבודות הסלילה מתבצעות תוך פלישה לאדמות מדינה ולתוך הקו הכחול של היישוב אלמתן, "הנכם נדרשים בזה לנקוט פעולות פיקוח ואכיפה כנגד מבצעי העבודות ולרבות: הוצאת צווים, החרמת כלים והשבת המצב לקדמותו, תוך ביצוע חסימה מיידית ודחופה של הדרך", נכתב בפניית הארגון.
אבנר ורות שפירא, הוריה של איילה, הגיבו בחריפות על עבודות הסלילה. "במקום הפקת לקחים אמיתית וביצוע צעדים ביטחוניים-מדיניים הוחלט במשרד הביטחון לסלול כביש חדש, בעלות של מליוני שקלים, ולשפר את תנאי הדרך. האפשרויות הזולות יותר נפסלו מחשש להיכנס לעימותים פוליטיים עם הערבים. והנה, בחסות הכביש החדש, הערבים סוללים באופן בלתי חוקי כביש נוסף, שמחבר את אותה עזון בדיוק אל הכביש החדש".
