לאחר שנה וחצי של סחבת נדחתה עתירת רגבים כ"לא רלוונטית"

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ נגד סמכותה של 'ממשלת מעבר' לאשר את תזכיר 'חוק בגין' השנוי במחלוקת, ונדחנו אוטומטית כ'עתירה מוקדמת'. לאחר שהוגשה העתירה בפעם השניה והדיון בה נדחה שוב ושוב, נדחתה השבוע בשנית ע"י בג"ץ, והפעם כ"לא רלוונטית

לפני כשנה וחצי עתרנו לבג"ץ לאחר אישור "תזכיר חוק בגין" בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, בהיותה 'ממשלת מעבר'.

תזכיר "החוק להסדרת התיישבות הבדואים" שגיבש השר לשעבר, בני בגין, אושר בממשלת המעבר תוך מחטף מהיר, ומבלי שניתן לשרים להעמיק בתכני השינויים שהציע השר בתזכיר החוק. בתזכיר שאושר, ביטל בגין שתי הסתייגויות מהותיות שקיבלה הממשלה בהחלטה קודמת (3707) בעת שאימצה את דו"ח וועדת גולדברג.

ועדת גולדברג המליצה ל'הלבין' חוקית את רוב הכפרים הבדואיים שהוקמו בניגוד לחוק, ואילו הממשלה הסתייגה מכך וקבעה כי יישובים חדשים יוקמו או יוכרו בדיעבד רק בכפוף להחלטת ממשלה קונקרטית לגבי כל יישוב. בגין השיב על כנה את ההמלצה להלבין אוטומטית מאות כפרים בלתי חוקיים.

שינוי מרכזי נוסף היה כרוך בסעיף שעסק באכיפת דיני התכנון והבניה, בו הקל בגין אף יותר מהמלצות גולדברג. בעוד שבהמלצות הועדה נקבע באופן נחרץ כי כל מבנה אשר הוקם ללא היתר, החל מיום הקמת הועדה, דינו הריסה וכי "מכאן ואילך חייבת להיות אכיפה נחושה ונמרצת". לעומת זאת, תזכיר בגין היה נחוש הרבה פחות, ונרשמה בו הסתייגות מאכיפה כלפי עברייני בניה המצטרפים להליכי ההסדרה. גם במקרה בו מדובר בבניה חדשה שבעליה הצטרף להליך ההסדרה – הומלץ להקל בהליכי האכיפה ולא לממש את צווי ההריסה.

 בעתירה שהוגשה זמן קצר לפני אישור תזכיר החוק בממשלה, נטען כי לאור אופייה המורכב של ההחלטה, חשיבותה הלאומית ודרך קבלתה  – אין בסמכותה של ממשלת מעבר לקבל את ההחלטה ודינה להתבטל. שופטי בג"ץ דחו בזמנו את העתירה בנימוק של "עתירה מוקדמת", מאחר והיא הוגשה בטרם אושר תזכיר החוק בממשלה.

לאחר אישור החוק בידי ממשלת המעבר הוגשה העתירה בשנית. בינתיים הוקמה הממשלה הנוכחית, ומשרדיה והרשויות השונות הקשורות בחוק הסדרת התיישבות הבדואים, החלו לפעול בהתאם לתזכיר החוק שקיבלה ממשלת המעבר, כולל בשינויים המהותיים שנקבעו בתזכיר.

לאחר שהשר לשעבר בגין התפטר מתפקידו כאחראי על יישום החוק, מונה שר החקלאות יאיר שמיר לעמוד בראש המהלך. זה האחרון הודיע כי הוא מקפיא את יישום החוק עד ללמידתו מחדש באופן מעמיק. הצהרה זו איששה הלכה למעשה את טענתנו כי החוק כבד המשקל ורווי ההשלכות, אושר בהליך חפוז ובלתי מקצועי על ידי ממשלת המעבר.

בניגוד להיגיון שדרש לדון בעתירה בהקשר האקטואלי שלה וללא סחבת, לא זו בלבד שהעתירה לא נידונה בטווח זמן קרוב להגשתה, אלא שאף הדיון נדחה שוב ושוב בשל בקשות לדחייה מצד פרקליטות המדינה. פנינו בבקשה להקדים את מועד הדיון בנימוק כי למרות הקפאת החוק באופן רשמי, הרי שחלקים ממנו – בהם גם ההמלצות השנויות במחלוקת שגיבש בגין – כבר מיושמים הלכה למעשה על ידי מטה היישום לחוק וברשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, אולם השופטים לא נענו לבקשה.

השבוע דחו שופטי בג"ץ את העתירה בשנית, ללא שדנו כלל בטיעונים שהובאו בה, בטענה כי בפרק הזמן שחלף "בינתיים ניתנה החלטה של הממשלה הנוכחית המאזכרת את ההחלטה שניתנה בממשלת המעבר. בנסיבות אלה, לכל הטענות בשאלה מה היתה מוסמכת ממשלת מעבר להחליט – אין כל משמעות".

השופטים נאור, פוגלמן וסולברג לא הסתפקו בדחיית העתירה בצורה זו, אלא אף חייבו אותנו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. מסתבר כי כך נראה צדק בגרסת בית המשפט העליון.

עוד באותו נושא

העליון דחה עתירת בעלי קרקע אליה פלשו אלפי בדואים – "לא מצדיק התערבות שיפוטית"

אחרי עשור של הליכים שיפוטיים דחה אתמול (שני) בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים" בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף […]

'תכנית המאה' של רשות הבדואים

הרשות להסדרת הבדואים חשפה תכנית שאפתנית להסדרת 125 אלף בדואים בתוך עשור, אך המדינה תרחיב את תחומי היישובים הבדואים בטרם מיצתה את המלאי הקיים, ופינוי הפזורה יתקיים 'על הנייר' רק בחומש הבא. "פוטנציאל גבוה עם מימוש בעייתי מאוד" הרשות להסדרת הבדואים חשפה בעיתון כלכליסט תכנית שאפתנית להסדרת מגוריהם של 125,000 אזרחים בדואים בנגב, שכמחציתם מתגוררים […]

דילוג לתוכן