רגבים: תחושה חריפה של איפה ואיפה בבג"ץ

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.