לפני שנה בדיוק בוצע אחד הפינויים הגדולים בנגב, הפינוי בוואדי חליל, כשהמטרה שעליה הוכרז הייתה: המשך סלילת כביש 6 שעל התוואי שלו ישב המקבץ (תזכורת- https://did.li/UT8CN). צר לנו לבשר שהצהרות לחוד ומעשים לחוד, כי בשל מקבץ נוסף שקיים בהמשך הדרך המדינה החליטה שלא להתחיל את עבודות הפיתוח במקום. ומה קרה בינתיים? הפולשים שפונו מתחילים לחזור, וחוזר חלילה או בקיצור – אין וואקום. או שהמדינה תתחיל עבודות במקום או שנחזור אחורה שוב ושוב. מבטיחים להמשיך לעקוב ולעדכן ומקווים לדווח חדשות טובות עד אז, שימו רדיו ותמשיכו לשבת בפקקים עומדים.. צפו בדבריו של יהודה קאפח, רכז הנגב שלנו, בוועדת הכלכלה בכנסת בדיון בנושא פיתוח כביש 6.

הבוקר: פינוי המקבץ הבדואי שתוקע את כביש 6

לאחר שנים של נסיונות להגיע להסכמה, בשעות אלו מפונה "אום סלים", מקבץ בדואי בלתי חוקי הממוקם בצמוד לצומת שוקת, על התוואי המתוכנן של כביש 6. רגבים: "איחור של שנים רבות."

רשות מקרקעי ישראל וכוחות הביטחון מפנים הבוקר (רביעי) מקבץ בלתי חוקי בנגב שתושביו פלשו לאדמות מדינה ליד מחלף שוקת. הפלישה של פזורת "אום-סלים" בוואדי חליל התעצמה בסוף שנות ה-90.

בשנים האחרונות היה מקבץ זה למכשול העיקרי בהמשך הפיתוח והסלילה של כביש 6 דרום. במשך שנים ניהלה המדינה באמצעות הרשות להסדרת הבדואים, משא ומתן לפינוי המקבץ והציעה לתושביו שלל פיצויים מרחיקי לכת.

עד לאחרונה, התושבים ניסו לסכל את פינויים מהשטח באמצעות עתירה לבג"ץ, בטענה כי הם מוכנים לעבור ליישוב תל שבע, אולם השופטים יצחק עמית, דפנה ברק ארז וחאלד כבוב דחו את העתירה פה אחד.

בג"ץ קבע כי המדינה עשתה כל מאמץ להגיע להידברות עם התושבים, התכניות אושרו לפני שנים רבות והטענה לפיה ניתן לעבור ליישוב תל שבע, תתקע את המשך סלילת כביש 6 בשנתיים לפחות.

הבוקר כאמור, מתבצע פינוי על ידי רשות מקרקעי ישראל בליווי כוחות גדולים של משטרה ומג"ב.

תושבי המקבץ מפונים ליישוב אום בטין הסמוך, בו הוכשרו מגרשים אותם המדינה מעניקה להם בחינם כפיצוי, לצד תשלום של מאות אלפי שקלים לכל בית אב כנגד המבנים הבלתי חוקיים.

אום בטין, יישוב מוכר במועצת אל קאסום, ממוקם כקילומטר בלבד מהמקום, ולתושביו, בני שבט אבו עסא, שייכות שבטית לתושבי "אום סלים".

בתנועת רגבים אומרים כי "החזון והתכניות לפיתוח הנגב נבלמו יותר מדי פעמים ובמשך יותר מדי שנים בגלל עברייני בניה.

כביש 6 הוא עורק חיים קריטי עבור מדינת ישראל ופיתוחה. בלתי נתפס לחשוב כי סלילת המקטע ממחלף שוקת דרומה נוטרלה במשך שנים כה ארוכות.

בעיניים צופות פני עתיד, ברור לכולם כי מדינת ישראל חייבת לפתח תשתיות ולהשלים אותן לרווחת תושבי הנגב ודור העתיד."

שוב- המנהל מוכיח, יש כוח אדם רק להרס בניה יהודית! הרס כעת בחווה בשומרון, במרחק 500 מטר משכונת וילות פלסטיניות בלתי חוקית. רק הבוקר (שלישי) הנחנו העתק עתירה במבנה בלתי חוקי ענק בשלוחת הכפר קרוואת בני חסן בשומרון, ברגעים אלו ממש תועדו כוחות יס"מ ומשטרה בדרכם לבצע הריסה דווקא בחוות יאיר, הממוקמת מאות מטרים בודדים משם. במרחב הכפר ישנה בשנה האחרונה תנופת בניה מאסיבית הפולשת לשטחים הפתוחים, וממרחב זה אף בוצע ירי על חוות יאיר בחודשים האחרונים. אז לאן מופנות העיניים של המינהל האזרחי? חודשים שאנו מתריעים נגד הבניה המשתוללת מכיוון קרוואת בני חסן המאיימת על צירי התנועה והמרחב כולו, ומסתבר שהמינהל האזרחי פשוט שיקר לנו כשטען שאין לו די כח אדם ומשאבים לטיפול בתופעה. שוב מקרה מקומם של אכיפה בררנית שמוכיח לצערנו שהקונספציה עודנה חיה וקיימת. עוד לא התעצבנתם מספיק? מי מבצע את הפינוי בשטח? פלסטינים! (כפי שניתן לראות בתמונה)

הודעה חגיגית של הרש"פ: מועצה מקומית חדשה תקום – בשטח אימונים של צה"ל עוד תוצאה ישירה של ההפקרות בשטחים הפתוחים ובשטחי האש בפרט: הרשות הפלסטינית מפרסמת השבוע הודעה חגיגית על הקמת רשות מוניציפלית חדשה בנפת חברון, בתוך שטח האש 917. המקום מוכר בשם "זווידאן" וכולל מספר מקבצים בלתי חוקיים במרחב שבין שטח אש 917 בואכה אום דארג' והשמורה ההסכמית במדבר יהודה. עוד בשנת 2016 עתרנו לבג"ץ כנגד משרד הבטחון ורשויות האכיפה על הפקרת שטח אש 917, הפקרה שבחסותה נבנו מאות מבנים בלתי חוקיים בשטח המיועד לאימוני צה"ל. הבוקר, בוצעה במקום הריסה של מבנה. זהו צעד חשוב, אבל מדינת ישראל לא יכולה להסתפק באכיפה דלילה ונקודתית, היא חייבת לתת מענה כולל של אחיזה ושליטה ישראלית בשטח, כזו שנמדדת במעשים ולא בדיבורים.
לסיפור המלא בישראל היום>> https://did.li/JzWlC

זהירות פסולת! (עוד) מזבלה פלסטינית מזהמת בצמוד לישוב יהודי

פנינו בתחילת השבוע במכתב דחוף לשר הביטחון יואב גלנט ולאלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס בדרישה לנקוט בהליכים כנגד אתר מזבלה פלסטיני לא חוקי הנמצא בשטח C, במרחק של מאות מטרים בלבד מהישוב כרמי צור שבגוש עציון.

"אין חולק כי הקמת אתר פסולת בתוואי הנחל – גורמת לזיהום תת הקרקע ומי הגשמים הזורמים בנחל, ויש להעריך כי הנזק הולך ונמשך במורד הנחל מערבה – לתחומי מדינת ישראל. עוד יש לציין כי מדי זמן – הפסולת באתר מוצתת וגורמת למפגעי עשן וריח בלתי נסבלים לתושבי האזור ובפרט לתושבי היישוב כרמי צור הסמוך." ציינו במכתב.

נראה, כי יש אזורים בהם באופן מוזר (או שלא) הארגונים ה'ירוקים' עוצמים עיניים.

אבל אנחנו לא.

אנו דורשים להרוס את המזבלה המסוכנת הזאת ולהגן על הסביבה ועל בריאות התושבים.

בראשית השבוע חלפו להם שלושים יום לאירוע חמור ומזעזע שלבושתנו עודנו מתגלגל ולא זוכה לתשומת לב ראויה. סמ"ר אליה הלל ז"ל וסמ"ר דייגו שוישה הרסאג' ז"ל שני לוחמי צה"ל בגדוד נחשון שבחטיבת כפיר, פעלו לבידוק רכבים פלסטינים בכניסה לשכם לא רחוק מהישוב איתמר. המחבל עבד אל-ראוף אשתייה הגיע במהירות עם רכב ההסעות עליו נהג ודרס את הלוחמים שלצערנו נהרגו במקום. מיד לאחר מכן נמלט המחבל חזרה לשכם ובשעות שלאחר מכן, כוחות הביטחון פתחו במצוד נרחב אחריו והצליחו לשים יד על הרכב הפוגע. בעוד המעגל מתחיל להיסגר עליו, המחבל מחליט להסגיר את עצמו לידי מנגנוני הבטחון של הרשות הפלסטינית. אותם מנגנונים המשמשים כזרועות שיטור, שב"כ ומודיעין של הרשות ועפ"י הסכמי אוסלו מוטלת עליהם בין היתר החובה להסגיר לידי צה"ל מחבלים אשר ביצעו פיגועים כנגד חיילים או אזרחים, כמו גם לפעול לסיכול טרור ושמירה על הסדר הציבורי. לאחר מספר שעות אנשי המנגנונים משחררים את המחבל לחופשי ומאז ועד היום, המחבל שרצח את שני חיילנו טרם נתפס.

המחבל הדורס משכם אינו המחבל הראשון שנס לחיקה המחבק של המשטרה הפלסטינית ובעשותו כך מזכיר לנו שוב, מול מי אנו עומדים.

תחקיר שערכנו בתנועת רגבים מצא כי בשלוש השנים האחרונות בלבד, 78 שוטרים וקצינים באותם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ביצעו פיגועים קשים כנגד חיילים ואזרחים. בשלושת החודשים שחלפו מאז פרסום המסמך שקיבל את השם "שוטרים ביום, מחבלים בלילה", ובזמן שחלף נוספו למניין ה"מחבלים במדים" שוטרים נוספים שביצעו פיגועים ונראה שבקרוב נאלץ להוציא פרק ב' לתחקיר. חשוב להדגיש כי אלו הם רק נתונים חלקיים הידועים לנו בעקבות חיסולם או מעצרם. אלה מהם שטרם נתפסו ממשיכים להסתובב עם המדים המכובדים ונהנים מיחס של סלבס מצד צמרת ההנהגה הישראלית. ובכן, ניתן להמשיך לטמון את הראש באדמה ולנסות בכוח לטעון שוב ושוב כי מנגנוני הביטחון הם "דובון אכפת לי" ששומר על הסדר בשטחי הרשות. אפשר להחזיק בכוח בחלום המנותק שנוכל בקרוב להניח את חרבנו ולשבת עם בכירי הרשות לקפה מהביל. אך אם פותחים את העיניים אפילו לכדי חרך צר, מבינים את המציאות לאשורה.

לאחרונה, פירסם ישי פרדימן בערוץ 14 תיעוד של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מצהיר בכנס באוניברסיטת אוקספורד כי הוא "עובד על תכנית מדינית עם בכירים ברשות הפלסטינית." אולמרט בתגובה מסר "שנים רבות אני שומר על קשר עם גורמים פלסטינים שאינם קשורים לארגוני טרור אלא לארגוני הרשות או לכאלה שמילאו תפקידים ואני משוחח איתם. יש לי קשרים עם גורמים פלסטינים ומעולם לא ניתקתי קשר". אולמרט בדבריו, משקף היטב את הצורך של ה'לשעברים' להישען על מנגנוני הרשות הפלסטינית או על "גורמים עלומים מתונים" כקיר שיבטיח לנו שקט אם רק נרצה בכך, אך זהו חיזיון תעתועים מסוכן ובשום צורה אינו יכול להוות את תוכנית העבודה של מערכות הביטחון. הקיר שעליו הם רוצים להישען הוא קיר ממולכד שעוד רגעים ספורים יתפוצץ לנו בפנים.

בשבוע שעבר, העיתונאי קלמן ליבסקינד חשף במעריב את ההסתרה הקפדנית של דובר צה"ל אודות שיוכם של המחבלים לשורות מנגנוני הבטחון וההתעקשות לשמור על 'קשר שתיקה' מביך בניסיון להלבין את הרשות הפלסטינית ולצייר אותה כשותפה לגיטימית ונתן לדוגמה את "גדודי חללי אל אקצא" שכביכול אינם חלק ממשי מתוך תנועת הפת"ח הרשמי אך בפועל פועלים יחדיו כתף אל כתף בגלוי ובסתר, ופועלים להבעיר את השטח ביהודה ושומרון בחודשים האחרונים באינספור ארועי פח"ע. מול בעלי הדמיונות המופרעים, ראוי לעמוד ולצעוק שהמסקנה היא אחת ויחידה: הרשות הפלסטינית, הנהגתה ועובדיה עסוקים ברצח.

רוצח שבורח לתחנת משטרה זו איננה בדיחה זו היא המציאות העגומה. אנשי ה"לשעברים" חביבי האולפנים, חייבים לחדול מהאובססיה המסוכנת הזו להישען על הקיר הממולכד בדמות הרשות הפלסטינית על בכיריה ומנגנוניה. הם חייבים לחדול מלגרור אותנו לסבב הופעות בפעם המי יודע כמה, עם רוצחים שמחכים לרגע הנכון לתקוע את הסכין בגב. ולא, זו דווקא לא מטאפורה.

מוזמנים להאזין להסכתים שונים בהם השתתפו אנשי רגבים:

תנועת רגבים – הסיפור האמיתי

ידידינו תמיר דורטל הושיב את מנכ"ל רגבים מאיר דויטש לשעה של שיחה מקיפה ומרתקת על שלל הנושאים בהם אנו עוסקים:

שטחי C וההתיישבות ביהודה ושומרון, בג"ץ ועתירות משפטיות, מה קורה בנגב, אום אל חיראן, הפעילות החדשה שלנו בירושלים, חוק קמיניץ והגליל, הבנייה הפלסטינית המסוכנת שמתקדמת בתוכנית סדורה, הסנקציות שמאיימות על רגבים, השינויים הדרמטיים של הממשלה בשנה האחרונה ועוד ועוד.

בין שלל מחאות "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית, השתרבבה הפגנת הזעם של הבדואים בנגב נגד הריסת מבנה לא חוקי אתמול בחורה, בה קראו להפסיק עם "עקירת" הבדואים ודרשו להכיר בכל המקבצים הבלתי חוקיים בפזורה כולה.

באופן חמור החליטו אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לכלול במחלוקת הציבורית סביב הרפורמה את הנרטיב השקרי של החברה הבדואית שדורשת להכיר בה כאוכלוסיה ילידה היושבת בנגב משחר ההיסטוריה ומדינת ישראל מנסה לנשל- למרות שבית המשפט העליון עצמו פסק לאורך השנים שהם לא עונים לאף הגדרה כזו.

ציוץ של חה"כ וליד אל-הואשלה (רע"מ)

כל הנסיונות, לא ישנו את האמת: העובדות בשטח וגם בג"ץ קובעים כי לא הייתה התיישבות בדואית קבועה לפני קום המדינה וכל נסיון להכיר בדיעבד בכפר לא חוקי הוכח ככשלון חרוץ שרק העמיק את הבעיות **קראו על כך עוד בדו"ח שלנו "מבחן הנגב">> **

אז צריך להזכיר, שהמבנה שנהרס, נבנה ללא היתר ובניגוד לחוק. מעבר לכך, זוהי התמונה הגדולה והחשובה יותר: ברחבי הנגב יש קרוב ל85,000 מבנים בלתי חוקיים (!!!) שיושבים על שטח עצום של למעלה מ 600 קילומטר מרובע (!!!).

ממש כך: שטח הגדול פי 11.5 משטחה של תל אביב בה מתגוררים כחצי מליון תושבים.

הפקרת הנגב לאורך השנים הביאה למציאות של השתלטות פרועה על קרקעות והצמיחה תרבות עבריינית שאנו פוגשים מדי יום: מפגיעה וגניבה של תשתיות, פרוטקשן, התפרעות בכבישים, החזקת נשק לא חוקי, גמלים משוטטים, הטרדות ועוד.

כדי להתמודד עם מציאות כזו נדרש הרבה יותר מהריסה של בית בחודש. המדינה חייבת לפעול בנחישות לשמור על הקרקעות ולאכוף את החוק בנגב, כמו בכל מקום אחר **קראו עוד בתכנית שדה בוקר **>>

תמונה: EPA

הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:

במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)

לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)

בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?

*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*

המדינה סוערת ונדמה שקשה לדבר על נושא אחר מלבד "הרפורמה המשפטית".

אז #למה_רפורמה?

? אחד הסעיפים הבולטים ברפורמה הוא שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, במטרה לשמור על מערכת משפט מאוזנת ומייצגת את כל חלקי העם.

למה זה כל כך חשוב?

הנה ההסבר שלנו:
? המחקר התקופתי שלנו "הכל מדיד" סקר את כל העתירות שהוגשו לבג"ץ מהצד השמאלי והימני במפה הפוליטית נגד בניה לא חוקית ביהודה ושומרון בין השנים 2005 ל 2017, ולאורך כהונתם של שלושה נשיאים שונים לבית המפשט העליון.

? "הכל מדיד" הוכיח בצורה מאוד ברורה: *אי אפשר להפריד בין דעות, עמדות וקבלת החלטות.*
זה מתבטא לא רק בפסקי הדין, אלא כבר בשלב הפרוצדורה של התיק – עוד לפני שהשופטים צללו לעומק הסוגיה: עולם הערכים של השופטים בא לידי ביטוי גם בסוגיות טכניות לחלוטין – כמו זמן ההמתנה לתגובה מקדמית, הרכב השופטים, נוכחות הנשיא בהרכב, הוצאת צו ביניים ועוד.

? הדו"ח הזה ממחיש מצוין למה אסור שבית המשפט העליון ייראה כמו שכפול עצמי ומדוע חייבים לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

.רוצים להבין עוד? קראו את הדו"ח המלא כאן