בעקבות המחאה הציבורית כנגד הצעת "חוק החשמל החדש" המעודד בניה בלתי חוקית ופוגע בשלטון החוק, נדחה הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, בעקבות ההתנגדות שהובילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק.

תנועת רגבים פרסמה סדרת מודעות ופרסומים שזכו למאות אלפי חשיפות שהסבירו את הסיכונים בחוק המוצע, והזכירו כיצד דווקא חברי הליכוד הם אלו שנאבקו בו בגרסתו הקודמת בממשלת בנט-לפיד-רע"מ.

כמו כן פורסמו חוות הדעת המקצועיות של מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין שהתנגדו אף הן בתוקף לחוק המוצע המאפשר חיבור חשמל סיטונאי לאלפי מבנים לא חוקיים, פוגע קשות בשלטון החוק ויטרפד תכנון עתידי ביישובים הדרוזים.

טענות הכזב על הקשר בין החוק המופקר לבין הערכה לפועלם של משרתי המילואים הגיבורים נדחים מקריאת פשוטה של הצעת החוק.

נמשיך להיאבק למען עתיד הנגב והגליל והחזרת המשילות בכל מרחבי המדינה.

השתלשלות האירועים החלה כאשר הליכוד פעל לקדם חוק שנתניהו הגדיר בעבר כ"יום שחור לציונות ולדמוקרטיה".

אחרי שנלחמו ב"חוק החשמל" שהעבירה ממשלת בנט והתחייבו לבטלו בהסכם הקואליציוני – גורמים בליכוד דוחפים לקדם חוק חשמל חדש. תנועת רגבים תוקפת את המהלך "פרס לעברייני בניה"

חוק החשמל יעלה לדיון נוסף בועדת שרים ביום ראשון הקרוב בהובלת חברי כנסת מהליכוד, וזאת בניגוד לעמדתם הנחרצת נגד החוק בתקופת הממשלה הקודמת ולהתחייבות על ביטולו במסגרת ההסכם הקואליציוני. החוק מאפשר חיבור תיקני של מבנים לא חוקיים לחשמל, צעד שמשמעותו הלבנה דה פקטו של אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק. לאחר אישור "חוק החשמל" בממשלה הקודמת תקף ראש האופוזיציה דאז נתניהו את הממשלה וטען כי "מוכרים את המדינה לתנועה האיסלאמית".

נזכיר, כי החוק עבר בתקופת ממשלת בנט-לפיד בשנת 2021, במסגרת לחצים של רע"ם בהסכם הקואליציוני. אולם הוכנסו בו מספר סייגים ובלמים אשר נועדו לוודא כי רק מבנים בעלי "אופק תכנוני" שיש התכנות סבירה להכשרתם יוכנסו למסגרת החוק, למנוע הלבנת מבנים שהוקמו לאחר חקיקת "חוק קמיניץ" ב2018 שקודם על ידי ממשלת הליכוד הקודמת, לוודא כי המבנים לא נמצאים באזור המתנגש עם תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, וכן לוודא שבעל המבנה שחובר לחשמל ישלים את הליך היתר הבניה באמצעות הפקדת ערבות בנקאית.

בשל הדרישה להפקדת ערבות בנקאית להיטלי השבחה ומיסוי, מאז חקיקת החוק, חוברו מספר מתחמים בודדים באופן תיקני לרשת החשמל. בחודשים האחרונים, גורמים בליכוד שנאבק נגד קידום החוק בממשלה הקודמת, מקדמים חוק חשמל חדש – שלמעשה מוחק את הסייגים שקבע החוק הקודם. כך למשל, במקום להפקיד ערבות בנקאית להיטל השבחה, נדרש בעל מבנה לשלם 10,000 שקלים בלבד. הרף התכנוני הנדרש הונמך והוכפף באופן חלקי לראשי הרשויות הערביות, והוכנסו למסגרתו עוד אלפי מבנים לא חוקיים שנבנו מאז חקיקת החוק הקודם, באופן שהופך את היבטי החקיקה ושלטון החוק לחסרי משמעות.

היוזמה המקורית של החוק הוצגה ככזו הבאה לסייע למשרתי כוחות הביטחון מקרב העדה הדרוזית, אולם חבר הכנסת טיבי הצהיר כי לאחר שהחוק יעבור יעתור לבג"ץ להחלת החוק על החברה הערבית בכללותה. גם ההגדרה כי אחוז משרתי המילואים ברשות המקומית הוא שיקבע אם תוכל להנות ממנו, תוביל לכך שחייל מהעדה הדרוזית שגר בשפרעם בה אחוז הגיוס נמוך, לא יוכל ליהנות מההטבה.

"אנחנו לחלוטין בעד חיבוק לאחינו הדרוזים, אך לא זו הדרך" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים. "באצטלה של "חיבוק לאחינו המילואימניקים", מקדמים חוק שגרוע עשרת מונים מגרסת החוק שהובאה בממשלת בנט-רע"ם-לפיד ויוביל להלבנה דה-פקטו של עשרות אלפי מבנים לא חוקיים, וינציח מצב של יישובים בהם אין סיכוי לתשתיות וחיים נורמאליים. הצענו למקדמי החוק דרכים ישימות ואחראיות לממש את החוק הקיים כדי לחבק את משרתי המילואים, אבל פרס כולל לעבריינות בניה הוא צעד לא ציוני ולא דמוקרטי."

עוד על חוק החשמל, לחצו כאן, או על התמונה >>

החוק, שאושר בקריאה ראשונה הוא למעשה תיקון לחוק התכנון והבניה והוא מקנה לרשויות האכיפה סמכויות מנהליות לנתק חשמל ומים למבנים שנבנו ללא היתר.

עיקר הדגש הוא על איזורי "עדיפות לאומית", כלומר בניה שמונעת פיתוח תשתיות כמו כבישים, קווי חשמל וגז, וכן בניה על קרקעות חקלאיות, שמורות טבע או בסמוך לחופי הים.

זוכרים את חוק קמיניץ? (אם לא, מוזמנים להיזכר: https://fb.watch/mtBOfMXRCz/) החוק בו המדינה סוף סוף השכילה להבין שאכיפת בניה שעוברת רק דרך מערכת המשפט היא רעיון גרוע, ושעברייני הבניה מנצלים זאת לרעה.

תיקון חוק קמיניץ הביא לירידה משמעותית בהיקפי הבניה, התיקון הנוסף עשוי להוות קומה נוספת במאבק בבניה הבלתי חוקית.

אנו מברכים את שר הפנים משה ארבל שהוביל את תיקון החוק (ומאחלים לו בהזדמנות זו גם רפואה שלמה), וכן מקווים לראות צעדים נוספים לשמירה על אדמות המדינה.

במקום שיש ניסיון להשתלטות בלתי חוקית על אדמות מדינה, המדינה חייבת לאכוף:

לא קוראים לזה גזענות- קוראים לזה משילות.

_

רגבים,

מחזירים את הריבונות למדינה

רגילים לשמוע שאמון הציבור בחברי הכנסת נמוך?
הסקר שלנו מוכיח אחרת!

בסקר מדד אמון שערכה עבורנו השבוע חברת דיירקט פולס עולה כי אמון הציבור בכנסת גבוה בהרבה מהאמון בבג"ץ. בעוד 77% מהנשאלים בקרב המדגם הביעו אמון בחברי הכנסת, רק 50% הביעו אמון בבג"ץ.

מה לגבי הנשיא?
כן, זה שמוביל את שיחות הפשרה? על פי הסקר, 53% בלבד מביעים בו אמון.

תוצאות הפוכות – איך זה יכול להיות?

ההסבר לפער בין הסקרים נובע מאופן ניסוח שאלת הסקר: המכון הישראלי לדמוקרטיה שואל לגבי "רמת האמון בכנסת" אך ברור לכל בר דעת, שאין ציפיה שמצביע ליכוד ייתן אמון בחברי הכנסת של מפלגות השמאל, ולהפך.
לכן, בסקר 'מדד האמון' שהוצאנו, שאלנו את המשתתפים את אותה השאלה אך באופן הנכון יותר: "מה רמת האמון בחברי הכנסת בהם בחרת".

התוצאות מוכיחות כי הרוב המוחלט של הציבור נותן אמון בנבחריו – עובדה המצביעה על מציאות בריאה מאוד בדמוקרטיה פרלמנטרית.
השאלה של המכון הישראלי היא למעשה ניסיון להצדיק את החלשת כוחה של הכנסת אל מול מתן סמכויות יתר למערכת המשפט.

להרחבות קראו את הכתבה של עטרה גרמן במקור ראשון >> https://did.li/xjQ5q

לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.

חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.

אז מה אנחנו דורשים? דין שווה!
בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק.
בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.

לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר.
התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה:
בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.

ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה!
בושה לממשלת ישראל
ובושה לבג"ץ

לאחר דיון סוער, בג"ץ דחה את החלטתו בעניין חאן אל אחמר

בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירת תנועת רגבים הדורשת לממש את צווי ההריסה שהוציאה המדינה עוד בשנת 2009 לפינוי המתחם.

בדיון טען נציג המדינה כי אין התנגדות לעצם מימוש הצווים אלא לעיתוי ולאופן בו ימומשו, וכי הדבר כרוך בשיקולים מדיניים וביטחוניים. ראש המל"ל, צחי הנגבי הופיע בדיון באופן אישי והמדינה ביקשה כי טיעוניה יועברו בדלתיים סגורות.

השופטים תהו בכמה זמן עוד מדובר ומה מבטיח שאכן יבוצעו הצווים כפי שהמדינה התחייבה לאורך השנים ולא ביצעה. ראש ההרכב השופט סולברג שאל, האם לדעת המדינה מדובר למעשה בעניין בלתי שפיט.
השופט שטיין הקשה כיצד ניתן לדחות עתירה הדורשת לממש צווי הריסה, כשהמדינה למעשה לא מוכנה לתת שום תאריך לפינוי.

התקהלות מחוץ לאולם הדיונים

תושבי חאן אל אחמר הביעו אף הם התנגדות לקיום דיון חסוי.

תנועת רגבים הסכימה לקיום דיון חסוי, אך ביקשה כי בית המשפט יתייחס לזכות הציבור לדעת אם הגורם המעכב את שלטון החוק מלממש את הצווים הוא מעורבות מדינות זרות.

בתום הדיון החסוי קבע ההרכב כי פסק דין או החלטה תישלח לצדדים.

נזכיר כי מדובר בדיון בעתירה השישית בסוגיית המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר הממוקם במישור אדומים בצמוד לכביש ירושלים – המלח, כאשר כל העתירות הקודמות נמחקו בשל התחייבויות המדינה לאכוף את החוק ולפנות את המתחם, וכבר לפני כ 5 שנים הוכשרו מגרשים לקליטת המפונים בג'אהלין מערב, על אדמות מדינה סמוך לאבו דיס. בנוסף, על פי טענות המדינה בוצעו צעדים רבים להגעה להסכמה עם תושבי המתחם.

מאיר דויטש מציג את תגובת רגבים לדיון בערוץ אל-ג'זירה

עו"ד אבי סגל המייצג את רגבים בעתירה זו מוסר: "על אף שבאופן עקרוני נכון שבית המשפט לא יתערב בסוגיות מדיניות, הרי שבמקרה בו המדינה נמענת במשך 15 שנים מלאכוף את החוק ובחסות מצב זה הרשות הפלסטינית ותושבי המתחם ממשיכים בהשתלטות על השטח, אין מנוס כי בית המשפט ישים סוף לסאגה ויקצוב לוח זמנים סביר למדינה לאכיפת החוק במקום."

בין שלל מחאות "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית, השתרבבה הפגנת הזעם של הבדואים בנגב נגד הריסת מבנה לא חוקי אתמול בחורה, בה קראו להפסיק עם "עקירת" הבדואים ודרשו להכיר בכל המקבצים הבלתי חוקיים בפזורה כולה.

באופן חמור החליטו אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לכלול במחלוקת הציבורית סביב הרפורמה את הנרטיב השקרי של החברה הבדואית שדורשת להכיר בה כאוכלוסיה ילידה היושבת בנגב משחר ההיסטוריה ומדינת ישראל מנסה לנשל- למרות שבית המשפט העליון עצמו פסק לאורך השנים שהם לא עונים לאף הגדרה כזו.

ציוץ של חה"כ וליד אל-הואשלה (רע"מ)

כל הנסיונות, לא ישנו את האמת: העובדות בשטח וגם בג"ץ קובעים כי לא הייתה התיישבות בדואית קבועה לפני קום המדינה וכל נסיון להכיר בדיעבד בכפר לא חוקי הוכח ככשלון חרוץ שרק העמיק את הבעיות **קראו על כך עוד בדו"ח שלנו "מבחן הנגב">> **

אז צריך להזכיר, שהמבנה שנהרס, נבנה ללא היתר ובניגוד לחוק. מעבר לכך, זוהי התמונה הגדולה והחשובה יותר: ברחבי הנגב יש קרוב ל85,000 מבנים בלתי חוקיים (!!!) שיושבים על שטח עצום של למעלה מ 600 קילומטר מרובע (!!!).

ממש כך: שטח הגדול פי 11.5 משטחה של תל אביב בה מתגוררים כחצי מליון תושבים.

הפקרת הנגב לאורך השנים הביאה למציאות של השתלטות פרועה על קרקעות והצמיחה תרבות עבריינית שאנו פוגשים מדי יום: מפגיעה וגניבה של תשתיות, פרוטקשן, התפרעות בכבישים, החזקת נשק לא חוקי, גמלים משוטטים, הטרדות ועוד.

כדי להתמודד עם מציאות כזו נדרש הרבה יותר מהריסה של בית בחודש. המדינה חייבת לפעול בנחישות לשמור על הקרקעות ולאכוף את החוק בנגב, כמו בכל מקום אחר **קראו עוד בתכנית שדה בוקר **>>

תמונה: EPA

הפעם, לכבוד חג הפורים נביא דוגמה שחושפת את המסכות שעוטים שופטי בג"ץ:

במקרה של חוק "איסור מכירת קרקע לזרים" – פרקטיקה שהמדינה משמרת ביהודה ושומרון מימי טרום הקמת המדינה, הקובע שליהודי אסור לרכוש קרקע ביו"ש – שופטי בג"ץ טענו שאין עילה מוצדקת להתערבות ושלחו אותנו לרשות המחוקקת. (קראו עוד על חוק 40 כאן)

לעומת זאת, בשני מקרים אחרים בג"ץ דווקא כן התערב: במקרה בו יישוב יהודי סרב לקבל תושב ערבי ובג"ץ קבע שזוהי אפליה כלפי הערבי ופסק לאפשר לו (קראו על בג"ץ קעדאן כאן) ובג"ץ אביטן, בו יהודי ביקש להשתתף במכרז ביישוב בדואי ובג"ץ אסר עליו (קראו עוד על בג"ץ אביטן כאן)

בית המשפט מתערב בהחלטת מדינה רק אם היא נראית לו לא סבירה, אך ברור שהוא עושה זאת מבעד ל"מסיכה", כלומר – השקפה ותפיסת עולם. אם *סביר* לבטל חוק משפחות מחבלים וחוק מסתננים ו *לא סביר* לבטל חוק גזעני של מכירת קרקע ליהודי, מה זה אומר על תפיסת העולם של "מהי סבירות" בעיני השופט?

*חייבים להסיר את המסכות ולהשיב את האיזון למערכת המשפט.*

המדינה סוערת ונדמה שקשה לדבר על נושא אחר מלבד "הרפורמה המשפטית".

אז #למה_רפורמה?

? אחד הסעיפים הבולטים ברפורמה הוא שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, במטרה לשמור על מערכת משפט מאוזנת ומייצגת את כל חלקי העם.

למה זה כל כך חשוב?

הנה ההסבר שלנו:
? המחקר התקופתי שלנו "הכל מדיד" סקר את כל העתירות שהוגשו לבג"ץ מהצד השמאלי והימני במפה הפוליטית נגד בניה לא חוקית ביהודה ושומרון בין השנים 2005 ל 2017, ולאורך כהונתם של שלושה נשיאים שונים לבית המפשט העליון.

? "הכל מדיד" הוכיח בצורה מאוד ברורה: *אי אפשר להפריד בין דעות, עמדות וקבלת החלטות.*
זה מתבטא לא רק בפסקי הדין, אלא כבר בשלב הפרוצדורה של התיק – עוד לפני שהשופטים צללו לעומק הסוגיה: עולם הערכים של השופטים בא לידי ביטוי גם בסוגיות טכניות לחלוטין – כמו זמן ההמתנה לתגובה מקדמית, הרכב השופטים, נוכחות הנשיא בהרכב, הוצאת צו ביניים ועוד.

? הדו"ח הזה ממחיש מצוין למה אסור שבית המשפט העליון ייראה כמו שכפול עצמי ומדוע חייבים לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

.רוצים להבין עוד? קראו את הדו"ח המלא כאן 

על רקע המשא ומתן הקואליציוני בנוגע לשאלת עתידו של המינהל האזרחי, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי המותח ביקורת על תת התפקוד של המינהל בנוגע לאכיפת בניה בלתי חוקית פלסטינית: "הטיעון 'סדרי עדיפויות' מהווה תרוץ לחוסר מעש"

בעוד עתידו של המינהל האזרחי מונח על שולחן המשא ומתן בממשלה, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי חדש על התנהלותו כרשות האכיפה ביחס לבניה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון. הסרטון תוקף את התנהלות המינהל האזרחי המאופיינת באזלת יד אל מול היקפי בניה בלתי חוקית עצומים ומנמקת את חוסר המעש בקיומם של "סדרי עדיפויות לאכיפה".

במשך שנים נענו פניות של ושל מועצות יו"ש למינהל האזרחי בגין בניה פלסטינית בלתי חוקית באותה תגובה קבועה: "אנו פועלים על פי סדרי עדיפויות" בעוד בשטח לא נעשו פעולות אכיפה כלל, מה שהביא למצב של למעלה מ- 81,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטיניים בשטחי C.

גם בתי המשפט מקבלים את אותה תשובה ברוב העתירות כנגד בניה בלתי חוקית, ובעקבות כך בית המשפט מקבל את טענות המינהל האזרחי כי הוא פועל על פי סדרי עדיפויות ודוחה את העתירה. כך בחסות התנהלות זו יחד עם תת אכיפה בשטח, עברייני הבניה הפלסטינים מוסיפים להשתלט על קרקעות.


הרשות הפלסטינית מנהלת בעשור האחרון מערכה על השטח ומקימה מדינה פלסטינית על ידי בניית מבנים לא חוקיים באזורים הנמצאים תחת אחריות המנהל האזרחי. במקום להיאבק בתופעה ולשמור על משאב הקרקע הלאומי, המנהל האזרחי מסתתר מאחורי תירוצים של "סדרי עדיפויות" ובפועל מאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולהשתולל, ממש כמו הדמויות בסרטון. הגיע הזמן לנהל את המנהל האזרחי.

צפו בסרטון: