תגית: בניה בלתי חוקית

לאחר פעילות ממושכת שלנו, הרס המנהל האזרחי שבעה מבנים במאחז בדואי שהוקם צמוד ליישוב כרמל בהר חברון. המקום הפך לנקודת תצפית לגניבות ולזירת פעילות של אנרכיסטים

המינהל האזרחי הרס שבעה מבנים לא חוקיים שבנו בדואים צמוד לגדר היישוב כרמל בהר חברון. פעולת האכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים, התממשה בעקבות מאבק משפטי שניהלנו בשיתוף היישוב כרמל.

עם הקמת היישוב בשנות ה-80, התמקמה משפחה בדואית סמוך לגדר היישוב. המשפחה שהפכה מאז לחמולה, בנתה במהלך השנים מבנים רבים נוספים. לצד הבתים, בנו הבדואים טאבון עצים גדול מימדים, שהעשן שבקע ממנו באופן יומיומי נישא היישר לבתי המשפחות היהודיות – בצד השני של הגדר. הסמיכות הרבה לגדר היישוב, הובילה גם למכת פריצות וגניבות ממנה סבלו תושבי המקום.

לצד הבניה הבלתי חוקית, הפך המאחז בשנים האחרונות לזירת פרובוקציות פעילה במיוחד מצד ארגוני שמאל רדיקלי מקומיים כגון 'תעאיוש' וכן פעילים אנרכיסטים זרים.

בשנת התשע"א – 2011 פנינו בפעם הראשונה למנהל האזרחי – ומאז עוד פעמים רבות – בדרישה לבצע הליכי אכיפה נגד המאחז הבדואי שהוסיף והתפתח בעזרת תרומות של האיחוד האירופי וארגונים זרים. צווי ההריסה שהוצאו למבנים במקום נותרו תלויים ועומדים במשך שנים ארוכות, עד למימושם היום.

תושבי כרמל הוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובסוף המערכת היתה חייבת לפעול. אנו מברכים על מימוש צווי ההריסה, ונמשיך במעקב ובפיקוח עד השלמת האכיפה.

לאחרונה הגשנו עתירה נגד יותר ממאה מבנים בלתי חוקיים, שנבנו בשנים האחרונות בשטחים חקלאיים ובשמורת טבע ליד דליית אל כרמל, חרף הסדרה תכנונית ותכנית מתאר עדכנית שקיבל היישוב

לאחר שנים ארוכות בהן נבנו מבנים רבים באופן בלתי חוקי בתחומי דליית אל כרמל, אושרה לא מכבר תכנית המתאר עד-300 שהסדירה את מרבית הבתים שנבנו בו עד אז. בתכנית הושקעה עבודה מקצועית רבה ובסופו של דבר נקבעו בה אזורים המיועדים לחקלאות ומעברים לשמורות טבע המקיפות את הישוב. באזורים אלו, כמובן, הבניה למגורים אסורה.

חרף תכנית המתאר העדכנית, המתפרשת על כ-9000 דונמים, נבנו בשנים האחרונות על גבי השטחים החקלאיים, ואף בשטחי שמורת הטבע הסמוכה, יותר ממאה בתים באופן בלתי חוקי. כנגד מבנים אלו הגשנו השבוע את העתירה. (בתמונה זו נראים חלק מהמבנים שנבנו מחוץ לתכנית המתאר – המסומנת בצהוב).

ברור כי לא סביר לדרוש מצד אחד הסדרה תכנונית ומצד שני להתעלם מהסדרה כזו לאחר שזו בוצעה.

בעקבות העתירה פועלים גורמים שוליים בעדה הדרוזית להשחיר את פנינו באופן רחוק מהמציאות, מאחר פעילות רגבים שואפת לקדם את השמירה על הקרקע והסביבה, תוך קיום הוראות החוק והתכנון בכל הארץ ובלי קשר לאופי האוכלוסייה.

הסדרה תכנונית של דליית אל-כרמל, ושל הישובים הדרוזים בכללותם, חשובה מאוד לשיפור איכות חייהם של בני העדה הדרוזית, ודווקא בשל כך לא ניתן לקבל בניה חדשה בתחום שנקבע בתכנית כאסור למגורים.הדרישה הבסיסית ביותר במדינה מתוקנת היא לבנות על פי החוק, וודאי במקום שבו החוק מאפשר את זה. ובדליית אל-כרמל כאמור, החוק אכן מאפשר זאת.

לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם

הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".

הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.

פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.

במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.

לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.

בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".

לאחר שבג"ץ מחק עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף, הגשנו השבוע בקשה לעיון חוזר בתיק, מאחר וההחלטה שניתנה בתיק מנוגדת להתנהלות עקבית של בג"ץ בתיקים דומים

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכימה רגבים למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

עו"ד שלנו, בועז ארזי, סקר בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף – סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה. במקרה זה נדונהעתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

למרות ההשוואה הברורה החליטו שופטי בג"ץ למחוק את עתירת רגבים, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

על פי חוק בתי המשפט, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון… יש מקום לדיון נוסף".

בדברי הנימוק בבקשה שהוגשה השבוע לעיון חוזר בהחלטה, מנמקת תנועת רגבים, כי פסק דינו של בית המשפט בעתירה 3232/13, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה, המהווה "הלכה מכללא", ויש בכך כדי להוות סתירה להלכה קודמת".

עו"ד בועז ארזי פירט בבקשה שש עתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל בטענה על בניה יהודית בלתי חוקית (כאשר בכל העתירות מדובר בבניה על אדמות מדינה), בהם החליט בג"ץ להותיר את העתירות פתוחות ותחת פיקוחו, למרות שהחלו בעניינן הליכים תכנוניים שונים.

"על פי הפרקטיקה אשר ננקטה על ידי בית המשפט הנכבד, הותרת העתירות פתוחות נעשתה למרות שהעתירות מיצו את עצמן מפאת הטיעון המנהלי (לאור נקיטת הליכי פיקוח על ידי רשויות המינהל האזרחי), ולמעשה בית השמפט העדיף להמתין עם דחיית העתירת או מחיקתן, עד למצב בו הסתיימו ההליכים התכנוניים, תוך שבית המשפט מתעדכן מעת לעת על מצב ההליכים התכנוניים", כתב עו"ד ארזי.

ארזי חזר והדגיש כי "בהתנהלותו העקבית כמתואר, קבע בית המשפט "הלכה מכללא", המהווה הלכה שיפוטית לכל דבר וענין".