זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>

בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.

אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?

אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.

יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.

יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…

למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.

אז מה קרה בעתירה הזו?

המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).

בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.

הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.

פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.

דיון בכנסת עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B!

השתתפנו בדיון סופר-חשוב שקיימה ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בנושא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.

אז רגע לפני שאתם מפהקים כי דיברנו על זה מיליון פעמים – אז נכון, לאורך השנים היינו הגורם היחיד שעמד והתריע. הובלנו אינסוף דיונים בעניין "המערכה על שטחי C", חשפנו שוב ושוב נתונים קשים על ההפקרות בשטח ועל תכנית פיאד שהולכת ומתממשת.

אבל, הדיון הזה, שנערך ב19 ליולי, ביוזמת חבר הכנסת אביחי בוארון , עסק לראשונה במיזמי הבניה האסטרטגית של הרשות הפלסטינית בשטחים הפתוחים באזורי A ו-B. אמנם 'על הנייר' חלקם נעשה כחוק, אבל הם כוללים השלכות מרחיקות לכת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – ואז כבר לא מדובר בסוגיה אזרחית, אלא באירוע מהזירה המדינית-בטחונית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ שהשתתף בישיבה סיפר על השינויים התפיסתיים שחלו סביב שולחן הממשלה הנוכחית, ועל קידומה של תכנית ממשלתית מקיפה בנושא.

אנו מברכים את השר סמוטריץ, ומודים ליו"ר הוועדה חה"כ יולי אדלשטיין שמוביל בעקביות את פיקוח הכנסת בסוגיה חשובה זו כבר שנים רבות, ומקווים לראות קידום משמעותי של התכנית כבר בקרוב!

קרדיט לתמונה: חזקי ברוך

התפרסם תחקיר שערכנו עם חנן גרינווד כתב ישראל היום- בואו לגלות כמה עולה קרקע בלב מדבר יהודה

זהו סיפור על שמורת טבע ייחודית בלב מדבר יהודה. בשמורה היו מצויים עד לפני כמה חודשים צמחים נדירים ובעלי חיים מדבריים. לצערנו, היום מדובר בפרויקט נדל"ני פלסטיני רחב היקף שפלסטינים בונים בו במרץ, בלי ששום דבר עומד בדרכם.

השמורה נמצאת בשטחי B, בשטח בעל מעמד מיוחד של שמורת טבע. במסגרת ההסכמים נמסרו לפלסטינים שטחי ענק במדבר יהודה, תוך התחייבות מצדם לשמור ולהגן על ערכי הטבע. אך, המציאות בשטח רחוקה מכך.

קרוב לשלושה עשורים חלפו מחתימת ההסכם, בהם הפלסטינים בסיוע ותמיכה של האיחוד האירופי, רומסים את הטבע ללא היכר: סלילת כבישים, פריצת דרכים, בניית מבנים ופיתוח מגרשים. בשנים האחרונות ישנה תנופת בניה מואצת ולנגד עינינו מוקמת עיר חדשה, בלב שמורת הטבע.

שיגרנו מכתבים לשר הביטחון ולמינהל האזרחי ופנינו לחברי כנסת ושרים כדי שיעצרו את הטירוף הזה, אך לצערנו המחדל ממשיך ואין שומר לשמורה.

לכתבה המלאה >> https://did.li/rmyTY

לאחר שלא נתן את תשובתו ביום הדיון בעתירה, אתמול בבוקר, דחה בג"ץ את העתירה השישית שלנו בסוגיית חאן אל אחמר.

חאן אל אחמר הוא בעצם סיפור אחד, שמספר את הסיפור הענק של ההשתלטות הפלסטינית על הקרקעות בשטחי C, ומצביע על מחדלי ממשלות ישראל מול הכאוס שנוצר.

אז מה אנחנו דורשים? דין שווה!
בעתירות 'אחרות' דוגמת עמונה, נתיב האבות ומגרון, בהן המדינה טענה כי ישנם "שיקולים מדיניים", בג"ץ סרב לקבל טענה זו ודרש בכל זאת לאכוף את החוק.
בית המשפט העליון אף ציין באופן נחרץ שאין מקום לשיקולים מדיניים באכיפת חוקי התכנון והבניה.

לעומת זאת, לא כך בעתירה נגד הבניה הבלתי חוקית בעליל בחאן אל אחמר.
התקפלות המדינה בפני לחץ בינלאומי והגושפנקה שנותן בג"ץ להתקפלות זו מובילים את המדינה לסף אנרכיה:
בכל פעם שמדיניות הממשלה לא תמצא חן בעיני גורמים בינלאומיים אלו ואחרים, הם יפעילו לחץ והממשלה תיסוג.

ברוח ימים אלו- המילה המתאימה ביותר היא בושה!
בושה לממשלת ישראל
ובושה לבג"ץ

בין שלל מחאות "יום ההתנגדות" לרפורמה המשפטית, השתרבבה הפגנת הזעם של הבדואים בנגב נגד הריסת מבנה לא חוקי אתמול בחורה, בה קראו להפסיק עם "עקירת" הבדואים ודרשו להכיר בכל המקבצים הבלתי חוקיים בפזורה כולה.

באופן חמור החליטו אנשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לכלול במחלוקת הציבורית סביב הרפורמה את הנרטיב השקרי של החברה הבדואית שדורשת להכיר בה כאוכלוסיה ילידה היושבת בנגב משחר ההיסטוריה ומדינת ישראל מנסה לנשל- למרות שבית המשפט העליון עצמו פסק לאורך השנים שהם לא עונים לאף הגדרה כזו.

ציוץ של חה"כ וליד אל-הואשלה (רע"מ)

כל הנסיונות, לא ישנו את האמת: העובדות בשטח וגם בג"ץ קובעים כי לא הייתה התיישבות בדואית קבועה לפני קום המדינה וכל נסיון להכיר בדיעבד בכפר לא חוקי הוכח ככשלון חרוץ שרק העמיק את הבעיות **קראו על כך עוד בדו"ח שלנו "מבחן הנגב">> **

אז צריך להזכיר, שהמבנה שנהרס, נבנה ללא היתר ובניגוד לחוק. מעבר לכך, זוהי התמונה הגדולה והחשובה יותר: ברחבי הנגב יש קרוב ל85,000 מבנים בלתי חוקיים (!!!) שיושבים על שטח עצום של למעלה מ 600 קילומטר מרובע (!!!).

ממש כך: שטח הגדול פי 11.5 משטחה של תל אביב בה מתגוררים כחצי מליון תושבים.

הפקרת הנגב לאורך השנים הביאה למציאות של השתלטות פרועה על קרקעות והצמיחה תרבות עבריינית שאנו פוגשים מדי יום: מפגיעה וגניבה של תשתיות, פרוטקשן, התפרעות בכבישים, החזקת נשק לא חוקי, גמלים משוטטים, הטרדות ועוד.

כדי להתמודד עם מציאות כזו נדרש הרבה יותר מהריסה של בית בחודש. המדינה חייבת לפעול בנחישות לשמור על הקרקעות ולאכוף את החוק בנגב, כמו בכל מקום אחר **קראו עוד בתכנית שדה בוקר **>>

בתגובה למאבק בהחלטת בג"ץ, אותו מנהלים ארגוני השמאל על ידי הפצת פייק ניוז, אנחנו דואגים להתראיין ולפרסם את כל העובדות ואת כל האמת על הפולשים שפלשו בעשרים השנה האחרונות, בניגוד לחוק, לשטח אש 918 שבדרום הר חברון.

צפו באברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים:

על רקע המשא ומתן הקואליציוני בנוגע לשאלת עתידו של המינהל האזרחי, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי המותח ביקורת על תת התפקוד של המינהל בנוגע לאכיפת בניה בלתי חוקית פלסטינית: "הטיעון 'סדרי עדיפויות' מהווה תרוץ לחוסר מעש"

בעוד עתידו של המינהל האזרחי מונח על שולחן המשא ומתן בממשלה, אנחנו מפרסמים סרטון פארודי חדש על התנהלותו כרשות האכיפה ביחס לבניה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון. הסרטון תוקף את התנהלות המינהל האזרחי המאופיינת באזלת יד אל מול היקפי בניה בלתי חוקית עצומים ומנמקת את חוסר המעש בקיומם של "סדרי עדיפויות לאכיפה".

במשך שנים נענו פניות של ושל מועצות יו"ש למינהל האזרחי בגין בניה פלסטינית בלתי חוקית באותה תגובה קבועה: "אנו פועלים על פי סדרי עדיפויות" בעוד בשטח לא נעשו פעולות אכיפה כלל, מה שהביא למצב של למעלה מ- 81,000 מבנים בלתי חוקיים של פלסטיניים בשטחי C.

גם בתי המשפט מקבלים את אותה תשובה ברוב העתירות כנגד בניה בלתי חוקית, ובעקבות כך בית המשפט מקבל את טענות המינהל האזרחי כי הוא פועל על פי סדרי עדיפויות ודוחה את העתירה. כך בחסות התנהלות זו יחד עם תת אכיפה בשטח, עברייני הבניה הפלסטינים מוסיפים להשתלט על קרקעות.


הרשות הפלסטינית מנהלת בעשור האחרון מערכה על השטח ומקימה מדינה פלסטינית על ידי בניית מבנים לא חוקיים באזורים הנמצאים תחת אחריות המנהל האזרחי. במקום להיאבק בתופעה ולשמור על משאב הקרקע הלאומי, המנהל האזרחי מסתתר מאחורי תירוצים של "סדרי עדיפויות" ובפועל מאפשר לרשות הפלסטינית להמשיך ולהשתולל, ממש כמו הדמויות בסרטון. הגיע הזמן לנהל את המנהל האזרחי.

צפו בסרטון:

במבצע אכיפה ברחבי יהודה ושומרון נהרסו אתמול והיום 10 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים בארבעה מוקדים שונים, רובם מבנים חדשים. במקביל התבצעה הריסה במאחז מצפה יאיר

יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי בליווי כוחות צה"ל ומג"ב ביצעו אתמול והיום מבצע אכיפה רחב בארבעה מוקדים שונים ביהודה ושומרון: אפרת צפון, מערב בנימין, וואדי סוסי בשומרון ובשטח אש בדרום הר חברון. ההריסות עברו ללא ארועים חריגים למעט ההריסה בדרום הר חברון שהוצגה בתקשורת הזרה כהרס בית ספר מתפקד כשלמעשה מדובר במבנה חדש בן שבוע בלבד. במאחז מצפה יאיר נהרסה יציקת בטון.

רוב המבנים שנהרסו קטנים, חלקם מבניה קלה או יבילים ונבנו בתקופה האחרונה, בכמה מהם הבניה טרם הסתיימה והם לא אוכלסו. לפחות שניים מהמבנים נבנו על הריסות, בתמיכה ישירה של האיחוד האירופי. המבנה היחיד הוותיק מתוך אלו שנהרסו הוא מבנה צמוד לגדר היישוב אפרת, שהוקם בשטח חקלאי בניגוד לחוק, לכאורה לצורך חקלאי אך בפועל בשנים האחרונות התגוררה במקום משפחה פלסטינית. אחרי שפנינו לרשויות מספר פעמים בדרישה לאכוף את החוק במקום ואתמול כאמור, המבנה נהרס.

הריסת מבנה לא חוקי ליד אפרת

בשטח אש בדרום הר חברון, נהרס מבנה יביל שהוקם לפני שבוע בין לילה ללא היתר ובניגוד לדין. כבר למחרת קיבל צו הריסה אך הפלסטינים התעלמו ממנו והמשיכו בבינוי. אתמול בשעת הפינוי, הגיעו למקום ארגוני זכויות אדם שיחד עם פלסטינים מהאזור קישטו את המבנה בדגלים ושילוט של בית ספר ויצרו פרובוקציה מתוקשרת במקום.

מבצע האכיפה מלמד אותנו מספר דברים: בראש ובראשונה, כשהמדינה רוצה לשלוט היא יודעת לעשות זאת. שנית, הבחירה במבנים קטנים וזניחים, רובם לא מאוכלסים, שנמצאים כל אחד באזור זרוע בעשרות רבות של מבני ענק בלתי חוקיים, מצביעה על מטרה ברורה של הצגת תמונת הריסות שוויונית וניפוח מספרים לקראת סיכום שנה.

הישוב אפרת והגבעה עליה מתוכננת להיבנות שכונת "גבעת עיטם"

הערב פורסם פסק דין של בג"ץ הדוחה את עתירת "שלום עכשיו" הטוענת לאפליה באופן הקצאת קרקעות ביהודה ושומרון ודורשת להעניק שטחים לפלסטינים בעיר אפרת. רגבים: "מבחינת ארגוני השמאל כל האמצעים כשרים לפגוע במדינת ישראל"

הרכב השופטים בבית המשפט העליון בראשות הנשיאה חיות דחה היום את עתירת תנועת "שלום עכשיו" הטוענת לאפליה בהקצאת קרקעות. במסגרת ההליך המשפטי הציעה המדינה כי הפלסטינים יוכלו להגיש בקשה להקצאה על פי הנהלים, במתחם של 51 דונם בשטח המיועד לשכונה, אך נציגי שלום עכשיו דחו את ההצעה וכינו אותה "אפילו לא פלסטר על האפלייה המערכתית".

כאמור, העתירה שהוגשה בשם 13 תושבי בית לחם דרשה מהמדינה להקצות קרקעות בשטח שכונה עתידית של העיר אפרת, שכונת העיטם, בטענה כי המדינה מפלה לרעה את הפלסטינים באופן הקצאת הקרקעות. בג"ץ לא השתכנע, ובפסק הדין ציין כי מכיוון ש"שלום עכשיו" למעשה כופרים בכך שאלו אדמות מדינה, אין טעם לדון בגודל השטח המיועד להקצאה.

אברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות ברגבים: "ארגוני השמאל הקיצוני מנסים לטרפד את פיתוח ההתיישבות מחד ולקדם את ההשתלטות הפלסטינית ביהודה ושומרון בדרך למדינה פלסטינית, מאידך, ובדרך לשם הם מוכנים לפגוע במדינת ישראל כשכל האמצעים כשרים מבחינתם".

"בג"ץ דחה אמנם את העתירה הקנטרנית, אך המדינה מתייצבת על פי מדרון חלקלק בכך שהצהירה כי תסכים להקצות קרקע לעותרים בקרבת מקום ללא כל הצדקה", הוסיף בנימין. "הקמפיין של "שלום עכשיו" נגד הקמת שכונת העיטם רצוף בסילופים ועיוותים ואנו שמחים שרוב מוחלט של הציבור הישראלי מבין את זה."

בהמשך לחשיפת נתוני הבניה וההשתלטות הפלסטינית בשנת 2022, הפצנו סדרת סרטוני הסברה ממוקדים ליישובים הגדולים ביהודה ושומרון. "דו"ח 'מלחמת ההתשה' מוכיח כי לא מדובר בתחושת בטן, בשנה האחרונה היקפי הבניה עלו בעשרות אחוזים"

פרסמנו בימים האחרונים סדרת סרטוני הסברה המיועדים לתושבי הערים והיישובים הגדולים ביהודה ושומרון, ביניהם אריאל, קרני שומרון, מעלה אדומים, גבעת זאב, אורנית, אלפי מנשה ואפרת, המתעדים את עבודות הבניה הבלתי חוקיות הסמוכות ליישוב במהלך השנה האחרונה, וממחישים את מגמת "חנק" היישוב ויצירת רצף בין הכפרים הפלסטיניים בסביבתו.

בסרטונים, שהופצו ברשתות ובקהילות היישובים והגיעו למאות אלפי צפיות בתוך שעות, נאמר: "בעשור האחרון הרשות הפלסטינית משקיעה משאבים עצומים להשתלטות על השטחים הפתוחים, שטחי C ביהודה ושומרון, באמצעות בניה בלתי חוקית של אלפי מבנים, השתלטות חקלאית ופריצת שבילים. לצערנו בשנה וחצי האחרונות, מאז כניסתו של בני גנץ לתפקיד שר הביטחון, לא רק הרשות הפלסטינית שותפה למהלך, אלא גם ממשלת ישראל שמסרבת להכיר בבעיה ולהשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת לטפל בה."

השלמנו לאחרונה את ניתוח ועדכון נתוני הבניה הבלתי חוקית ביו"ש והשקנו את דו"ח "מלחמת ההתשה 2022" באמצעות מיצג של מבנה לא חוקי ליד בית שר הבטחון. הרגשנו, שמי שצריך להגיע אליהם עד הבית אלו דווקא אחינו תושבי יהודה ושומרון, שחייבים להבין מה קורה סביבם. צילמנו סרטון הסברה אישי, המחבר את המספרים היבשים בדו"ח לתמונת המציאות שכולנו רואים מחלון הבית ובנסיעה: המדינה הפלסטינית מוקמת בצעדי ענק מתחת למרפסת שלכם. ביום שלישי הקרוב – יש לכל אחד מאיתנו הזדמנות וחובה לעצור את זה.

צפו בסרטון של אלפי מנשה: